שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בשביל התרמילאים: הגרסה החילונית של בית חב"ד בהודו
    אין כמעט ישראלי שמטייל בהודו ולא עוצר בדהרמסלה. וכמו בכל אתר שנכבש על ידי תרמילאים אחרי צבא גם שם תמצאו את בית חב"ד. אבל לא רק. גיל קורוטקי התארחה במרכז החילוני-יהודי בית בינ"ה שמנסה לתת פייט ולהציג צד אחר של היהדות. "הכוונה היא להעביר את המסר שיהדות לא שווה רק חרדיות"

     

    צפו: התרמילאים בהודו והקשר היהודי    (כתבת וצילום: גיל קורוטקי | עריכה: רותם שניר)

    צפו: התרמילאים בהודו והקשר היהודי    (כתבת וצילום: גיל קורוטקי | עריכה: רותם שניר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    "איז דר א לוט אוף ישראליז' היר?" אני שואלת באנגלית שאימצה בלי שום סיבה ברורה מבטא הודי קל את נהג המונית שלוקח אותי משדה התעופה בדהרמסלה, בעודנו מטפסים בשביל המתפתל לכיוון הכפר דרמקוט. "טו מאץ'", הוא עונה לי בפרצוף מרצין ומוסיף, אולי כדי להרגיע, "בט יו דונט לוק פרום יזראל".

     

    כתבות נוספות ב-ynet יהדות:

     

    הנוף שנשקף מחלון המכונית כמו לקוח מסרט. הכפרים הקטנים עם הבתים הצבעוניים ששוכנים בין הרים ירוקים משלימים את התפאורה. אין ספק שדרמקוט הוא מסוג המקומות שמדמיינים כשחושבים לאן ללכת לאיבוד עם המחשבות. ככל שאנחנו מתקרבים, צצים עוד ועוד שלטים עם כיתובים בעברית שמאששים את טענת הנהג. לא משנה אם אתם בטיול אחרי צבא, בחופשת סמסטר או סתם בורחים מהכל באמצע החיים, דהרמסלה היא תחנת חובה למטיילים הישראלים.

     

    "דהרמסלה היא מקום מאוד חזק אנרגטית", מסביר לי אחד המטיילים, שנמצא בסיבוב השני של פתיחת הצ'אקרות. "יש פה חיבור אנרגטי שמזכיר לישראלים את הבית. זה היה רק עניין של זמן עד שיפתחו פה מרכזים יהודיים".

     

    הישראלים שמטיילים כאן מעבירים את הזמן בעיקר בחוגים. עושים יוגה ומדיטציה, לוקחים סדנאות בישול ולומדים לפרוט על גיטרה. את הזמן הפנוי הם בוחרים להעביר בעיקר עם ישראלים אחרים - ועדיף בדוכן שמגיש פלאפל כמו בבית.

     

    שוברים את המונופול 

    אם עד לפני כמה שנים חב"ד היה שם נרדף לישראליות מחוץ למולדת, המונופול הזה מתחיל להישבר. באזורים בהם הישראלים מטיילים נלחמים על ליבם ארבעה מרכזים שמייצגים זרמים שונים ביהדות: שני בתי חב"ד, "הלב היהודי" הדתי מסורתי, ובית בינ"ה החילוני.

     

    "יש פה חיבור אנרגטי שמזכיר לישראלים את הבית" (צילום: אושרי שקורי) (צילום: אושרי שקורי)
    "יש פה חיבור אנרגטי שמזכיר לישראלים את הבית"(צילום: אושרי שקורי)

     

    "טיילתי בהודו ב-2008, ואחד הדברים שהיכו בי זה שיש ביקוש מאוד גדול של המטיילים לבטא את היהדות והערכים שלהם במובן הכי פשוט של המילה", אומר ניר ברוידא, ראש רשת הישיבות החילוניות וממקימי בית בינ"ה. "אנשים מחפשים מקום להיות בו בקבלת שבת, מקום לעשות בו יום כיפור. אנשים מחפשים את השבט שלהם ואת התרבות שלהם גם אם הם נסעו הכי רחוק, להימלאיה. כמטייל הבנתי שבעצם אין לזה מענה. המענים בשטח הם של קהילות יהודיות אורתודוקסיות בעוד שהרוב המכריע של המטיילים חילונים. חשבתי שאין סיבה שהמענה שהישיבה של בינ"ה נותנת בארץ, לא יינתן למטיילים. כמה שנים מאוחר יותר פגשתי את יגאל תמיר, יזם חברתי שחזר מטיול בהימלאיה עם תחושות דומות, ויחד הלכנו על המיזם הזה".

     

    "אנחנו מתכננים את הטיול הזה כבר שנה, והוא נבנה סביב זה שבחגים נהיה בבינ"ה בדהרמסלה", אומרת גליה סדן, רבה בקהילה הרפורמית בבית דניאל בתל־אביב, שנמצאת בתחילת טיול בן חצי שנה עם בנה הקטן איתמר. "זה היה חשוב לי כרבה רפורמית שמאמינה בשוויון ורוצה להתפלל יחד - נשים וגברים. אני חושבת שבינ"ה מעבירה את המסר שיהדות לא שווה חרדיות. זה לא מסתכם רק בארון הספרים היהודי־אורתודוקסי הקלאסי, אלא ביהדות שממשיכה גם לש"י עגנון, אגי משעול ומאיר שלו".

     

    ארגון בינ"ה קיים בארץ 20 שנה. "החזון שלנו כארגון יהודי חילוני חברתי הוא לפתוח חלון עבור החילונים לעולם של התרבות, המסורת והידע שכולנו שייכים אליו", מסביר שי לוי, שיחד עם אשתו סיגל מנהל את המרכז בהודו. "זה נכס של כולנו, והתחושה היא שבהרבה מאוד מקרים החילונים מתרחקים ממנו".

     

    "אנשים מחפשים כל כך הרבה דברים אחרים בהודו, את ההינדוהיזים והבודהיזם וכל התורות הרחוקות, ומגלים שהיהדות היא גם חלק מהחיפוש הזה", אומרת סיגל. "הדלת בבינ"ה פתוחה לכולם, לא משנה עם איזו יהדות אתה נכנס".

     

    "ישראלים והודים די דומים" (צילום: אושרי שקורי) (צילום: אושרי שקורי)
    "ישראלים והודים די דומים"(צילום: אושרי שקורי)

     

    מה מייחד את בינ"ה ממרכזים ישראליים אחרים?

    שי: "מבחינתנו זה בית רחוק מהבית. אנשים שמגיעים לכאן יחגגו איתנו חגים ושבתות כמו שהם חוגגים בבית".

     

    "הרבה פעמים יהדות נתפסת בארץ כמסחרה", מסביר ערן ברוך, מנכ"ל ארגון בינ"ה. "יש המון אסוציאציות עסקניות. אנחנו מנסים לעשות משהו נעים ונוח, לתת תחושה שזה פתוח ושלא מתמחרים את זה".

     

    יאללה בלגן

    אלטרנטיבה נוספת אפשר למצוא אצל ענבר לוי וזהבית ג'יעאן־לוי, שמנהלים את הלב היהודי בבאגסו שבדהרמסלה. הזוג הצעיר, יחד עם בארי, בנם בן השנה וחצי, עשה הפסקה קטנה בטיול במזרח כדי לספק לישראלים כאן עוד פינה ידידותית. "הכוונה הבסיסית שלנו היא קודם כל לפתוח את הלב ולהתאחד כאנשים", מסביר ענבר.

     

    מה בעצם המטיילים מחפשים פה?

    זהבית: "בלב היהודי אנחנו עונים על הצורך של המטיילים להיות ולהרגיש בבית. המקום שומר שבת ושומר כשרות כדי שאנשים דתיים יוכלו גם להגיע לכאן וליצור אווירה שכולנו אותו הדבר".

     

    ומה חושבים המקומיים? נדמה שהם כבר התרגלו לכיבוש הישראלי. לצד המנות המסורתיות תציע לך כל מסעדה גם ג'חנון בשבת. את הרופי שתפרוט יספור לך בעל העסק בעברית, ואם ממש תתגעגע לבמבה, במחיר של שתי נסיעות בריקשה תוכל גם לקנות אחת.

     

    "ישראלים והודים די דומים", אומרת מדו, ילידת דרמקוט. "שנינו באים ממשפחות מסורתיות, ואנחנו אוהבים את הביחד ואת הבלגן".

     

    הכתבה התפרסמה ב"ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אושרי שקורי
    תרמילאים ישראלים בהודו
    צילום: אושרי שקורי
    מומלצים