שתף קטע נבחר

ראש מטה הדיור: "אין בעיה בתשתיות בישראל, למעט תחבורה ציבורית"

יצחקי הגיב בכנס בנושא התחדשות עירונית לביקורת המוטחת בממשלה על היעדר התייחסות לתשתיות בתוכניות הבנייה ואמר כי הבעיה היחידה היא בתחום התחבורה הציבורית. שר השיכון יואב גלנט אמר כי ב-2018 יוכפלו התחלות הבנייה - אך כדי לעמוד ביעד הזה יש צורך ביציבות בממשלה. במקביל תקפו ראשי ערים את התכנון הלקוי של הפרויקטים וחוסר שיתוף הפעולה איתם

"אין בעיה בתשתיות בישראל, למעט תחבורה ציבורית". כך אמר היום (ד') ראש מטה הדיור, אביגדור יצחקי, בהתייחסו לביקורת על היעדר התייחסות לתשתיות בתוכניות הבינוי של הממשלה. הדברים נאמרו בכנס השנתי בנושא התחדשות עירונית, תמ"א 38 ופינוי בינוי, המתקיים במלון דן פנורמה בתל אביב.

 

גלנט: "דירה ממוצעת צריכה לעלות 700 אלף שקל"

חיפה: החלה הרשמה להגרלת דירות בשכר דירה מופחת

10,000 דירות: הגרלת הענק הבאה של מחיר למשתכן

 

יצחקי ציין בדבריו, כי "אני עושה הכל שגם הביצוע יתקדם יותר מהר, אבל בסוף שמים כביש שמעביר את הפקק לצומת הבאה. הפתרון הנכון הוא תחבורה ציבורית. מדינת ישראל לא השכילה לעשות תחבורה ציבורית כמו שצריך, כולל רשת מסילות, אוטובוסים שיסעו בנתיבים חופשיים וכל הדברים האחרים שאנחנו מכירים".

 

יצחקי הודה בדבריו כי הממשלה לא נתנה עדיפות לנושאים של התחדשות עירונית עד כה. "זה נכון שלא נתנו עדיפות לנושא התחדשות עירונית, לא בגלל שאנחנו לא חושבים שזה דחוף, אבל היו דברים אחרים, יש היום 110 אלף יחידות דיור בתכנון כל שנה ו-70 אלף דירות בשיווק.

 

"הסדרנו מימון נוח למחיר למשתכן, לפיו 75% ממחיר המשכנתא יהיה ממחיר השוק ולא הרכישה", הוסיף. "המינימום הנדרש הוא 100 אלף שקל, אבל ראינו שבפריפריה זה קצת קשה אז הורדנו את המשכנתא ל-60 אלף שקל בשיתוף עם בנק ישראל והמפקחת על הבנקים", הוסיף. "כלומר, היום מי שרוצה לגור בפריפריה באזורי פיתוח, מביא 60 אלף שקל וקונה דירה"

 

 

אביגדור יצחקי (צילום: ליאת מנדל) (צילום: ליאת מנדל)
אביגדור יצחקי(צילום: ליאת מנדל)

 

יצחקי הוסיף כי נדרשת מצד הממשלה עבודה נוספת בשני תחומים מרכזיים. "הראשון הוא היתרי הבנייה", פירט, "עוד לא הצלחנו להשתלט על העניין הזה, לא יתכן שהם ייקחו שנה-שנה וחצי. הדבר השני הוא התחדשות עירונית, בו אנחנו למעלה מחצי שנה חשובים מה באמת צריך לעשות בתחום.

 

"בסוף זה באמת תלוי בראש העירייה או ראש המועצה ונורא קשה להתמודד עם בעיות, יותר קל להאשים את הממשלה", הוסיף. ""25% מהדירות המתוכננות, שהם 800 אלף דירות, יהיו בהתחדשות עירונית. זה נושא שלא טיפלו בו עד היום כי סדר העדיפויות לא היה כזה".

  

"ב-2018 נכפיל את התחלות הבנייה"

הכנס נפתח בדברים שנשא שר השיכון יואב גלנט, "בסופו של דבר, תוכנית מחיר למשתכן מכניסה עשרות אלפי יחידות דיור במחיר זול ב-20%-30% ממחיר השוק", אמר גלנט. התוצאה היא שנאכלס עשרות דירות בעפולה, שעולות 700 אלף שקל, לעומת הדירות הסמוכות שעולות מיליון שקל. לבנות דירה בישראל עולה 700 אלף שקל, כל השאר הוא רווח קבלני או רווח על הקרקע".

 

יואב גלנט (צילום: ששון תירם) (צילום: ששון תירם)
יואב גלנט(צילום: ששון תירם)
 

 

בסך הכל יש כיום לדבריו 105 אלף יחידות דיור בשלבים שונים של בנייה. "אנחנו מביאים עוד ועוד דירות וב-2018 להערכתי נכפיל את התחלות הבנייה לעומת 2014. אנחנו רואים את זה בכמות ההיתרים הניתנים", הוסיף. "השאלה כמובן היא איך לבנות וזה מביא אותנו לנושא של התחדשות עירונית. ישראל היא מדינה קטנה אך צפיפות הבנייה בערים היא מהנמוכות בעולם המערבי. לכן הפתרון הוא התחדשות עירונית והשאלה היא רק כיצד ליישם התחדשות כזאת".

 

גלנט התייחס לחסמים, ביניהם ריבוי השחקנים בתוכניות הללו. "בקרקע בהתחדשות עירונית, הבעלים הם האזרחים שגרים עליה וההשפעה של המדינה היא בעיקר בנושא התכנון. לבסוף זה הסכם בין אזרחים, רשות עירונית, קבלנים מבצעים ומדינת ישראל ולכן זה תהליך יותר מורכב. אבל בהתחדשות עירונית יש יתרונות עצומים, כמו החייאת מרכזי הערים".

 

מגדילים את היתרי הבנייה כדי ליצור רווחיות לקבלן

גלנט התייחס גם לתפקידי הרשות להתחדשות עירונית, בהן המלצות על מתחמים מועדפים להתחדשות, הקמת 19 מינהלות בערים וצעדים נוספים, בין היתר, המלצה על קרקע משלימה. "מדובר על כלי קריטי", אמר. "שלשום העברנו החלטה על תוכנית של התחדשות עירונית בהיקף הגדול ביותר עד כה בקרית משה ברחובות.

 

"יש בה 1,300 משפחות שגרות בתנאים קשים, חלק ניכר עולים מאתיופיה וחבר העמים. אנחנו הולכים להקים על חשבון הקרקע הקיימת 7,000 יחידות דיור ומכיוון שהיחס הזה לא מספיק ליצור רווח לקבלן, הגדלנו את זה ב-3,000 יחידות דיור ל-10,000 יחידות דיור. הדיירים ייכנסו לדירות בתנאים טובים וזה ישרת את עלות הביצוע והרווח וכל מה שנדרש להקמת תשתיות. אמנם הדיירים ייכנסו לדירות חדשות עם ארנונה ומסים יותר גבוהים, אבל הבטחנו שלמשך 5 השנים הראשונות, המחירים יישארו כפי ששולמו עד כה".

 

בפתח דבריו אמר גלנט כי "כדי שתהיה התפתחות אנחנו זקוקים בראש ובראשונה לשני פרמטרים מרכזיים: ביטחון ויציבות פוליטית. חשוב לנו שכל הסכם ישפר את ביטחון מדינות ישראל. בנוסף, חייבים לשמור על כך שהקואליציה תשאר עד 2019".

 

 

 

"מדברים על דירות כאילו זה מפעל קופסאות"

יו"ר עמותת האדריכלים, האדריכל דוד כנפו, אמר בפאנל בהשתתפו ראשי מינהלות עירוניות להתחדשות עירונית, כי "כשבכל העולם מדברים על עירוב שימושים, אנחנו מדברים רק על דירות כאילו זה מפעל לקופסאות, אבל מה יהיה אחרי?

 

"אנחנו מייצרים הרבה יותר בעיות מאשר שהבטון והזכוכית יכולים לפתור. אני אומר פה לנוכחים - אל תלכו לישון בלי לקחת מתכנן אתכם, אל תצאו מהבית בלי לקחת אדריכל ואל תחשבו שאתם יכולים לבנות עיר ושכונה בלי תכנון. בסופו של יום רואים במודעות קירות מסך ופטנהאוזים. כבר לא מדברים על הרחוב כי הוא כבר לא כל כך שווה, אז מוכרים פנטהאוזים ויוקרה".

 

נשיא התאחדות בוני הארץ רוני בריק, ציין בכנס את השיעור הנמוך של פרויקטים בתחומי ההתחדשות העירונית שיוצאים לפעול. "על אף הפוטנציאל, רק פרויקטים בודדים יצאו לפועל", אמר. "אנחנו רואים כבר שנים כיצד הממשלות מובילות את המשק למחסור ענק בדירות וזה קורה דווקא בקדנציה הזו. אנחנו מדברים על קיפאון עמוק. יש ירידה דרמטית בהתחלות הבנייה בשוק החופשי.

 

עוד אמר כי "אנחנו מזהים פה דבר חדש, התחדשות עירונית על קרקע קיימת. בספטמבר האחרון הממשלה קיבלה הצעה שלנו. צוות משותף קבע שהיקף השטחים המיועדים לבנייה בארץ הוא פחות מהחצי של יעדי הממשלה ונקבע כי 70% מהבנייה בגוש דן ו-46% מהבנייה בישראל צריכה להיות בהתחדשות עירונית. ההחלטה הראשונה הייתה הפעלת הרשות להתחדשות עירונית במתכנות חירום".

 

"יש תוכניות שמצדי יכולות להתחיל מחר בבוקר"

במושב בהשתתפות ראשי ערים, אמר משה פדלון, ראש עיריית הרצליה, כי "יש תוכניות שמצדי יכולות לצאת לדרך מחר בבוקר, 15 אלף יחידות דיור בפינוי בינוי ו-4,000 יחידות דיור בתמ"א 38. אפשר לאשר במיידי, הבעיה שהמדינה עדין בקיבעון מחשבתי כבשנות ה-50. אני רוצה לעשות פינוי בינוי ביד התשעה בהרצליה, שם אני יכול לבנות 6,000 יחידות דיור, אבל אין לי תחנת רכבת. בנו תחנה ברעננה אבל אין גישה להרצליה. אין מחלפים.

 

ראש עיריית חולון תקף את העדר חשיבה על תשתיות. "אף אחד לא חושב על נגישות", אמר. "בונים שכונה, כוללים בתוכנית ממ"ד, מעלית, מרפסת, אבל איך הדיירים יצאו בבוקר לעבודה? איזו איכות חיים תהיה להם כשאין את התשתיות המתאימות.

 

"יושבים אנשים ומחליטים החלטות, אבל אף אחד לא מבין מה קורה בשטח. מי ייתן את התשובה אחר כך לתושב שאין לו חניה? אני אומר לתושבים, תחשבו יום אחד מעבר ליום האכלוס. לאיפה הילדים ילכו לחוגים? איפה תחנו? אין חשיבה קדימה. אם היו יושבים עם ראשי הערים הכל היה נראה אחרת אבל הכי קל להיות פופוליסט להעביר חוקים בכנסת ובממשלה ולהפיל הכל על ראשי הערים".

 

חיים ביבס, ראש עירית מודיעין מכבים רעות, אמר כי "בסוף איפה שבאמת צריך לעשות תמ"א 38 המדינה לא עושה. לפני שלוש שנים סיכמנו על הקמת הרשות להתחדשות עירונית, לפני שנתיים היא הייתה כבר אמורה להתחיל לפעול אבל הרשות הזו קמה רק עכשיו. זה מראה כמה זמן לוקח לממשלה להחליט החלטות בדברים מאוד פשוטים. 7 מיליארד שקל יושבים היום במינהל מקרקעי ישראל, קחו 10% בשנה מתוך זה ותעביר להתחדשות עירונית. צריך הסכם גג להתחדשות עירונית שיביא את המעטפת, גני הילדים פארקים הכל - רק אז דברים יצאו לפועל".

 

הכנס נערך ביוזמה והובלה מקצועית של עו"ד משה טרספולסקי, שותף בכיר ואחראי על תחום התחדשות עירונית במשרד משה נסים רינקוב, סנדרוביץ.


פורסם לראשונה 22/11/2017 11:25

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים