דו"ח בריאות הקשישים בישראל: העניים פחות בריאים
פערים ניכרים בין עשירים לעניים בכל הנוגע למצב הבריאות של קשישים בישראל. דו"ח שמפרסם היום משרד הבריאות מראה באופן מובהק כי לקשישים עניים יש יותר מחלות - ופחות נגישות לשירותים רפואיים
מערכת הבריאות עומדת מול "צונאמי של קשישים", אך האם היא ערוכה לכך? לצפייה:
הקשישים הישראלים העניים חולים הרבה יותר - ומטופלים הרבה פחות. זו התמונה שעולה מנתונים שמפרסם היום (ד') משרד הבריאות בנושא הטיפול באוכלוסיית הקשישים בישראל (גיל 65 ומעלה). במחלת הסוכרת, למשל, שהיא סיבת המוות הרביעית בשכיחותה בישראל, נרשם פער של יותר מ-15 אחוזים בין השכבה הכלכלית-חברתית הנמוכה לבין זו הגבוהה. בכל הנוגע לבדיקות המוקדמות לגילוי סרטן המעי הגס - שגורם לעשירית ממקרי המוות ממחלות ממאירות בישראל - הפער גבוה אף יותר ועומד על כ-18 אחוזים. המסקנה העגומה הבלתי נמנעת מהדו"ח, אם כן, היא שמספר המחלות עולה ככל שהקשיש בעל הכנסה נמוכה.
הממצאים מבוססים על נתוני ארבע קופות החולים, והם נאספו בשיתוף פעולה עם המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות. הנתונים מתייחסים לשנת 2016, שבה אוכלוסיית הקשישים מנתה 912 אלף איש, שהם כ-11.4% מכלל האוכלוסייה בישראל.
סוכרת
בעולם כולו, ובישראל בפרט, ישנה עלייה מתמשכת בתחלואה בסוכרת, שמתגברת עם הגיל. שיעור הסובלים מהמחלה בישראל גבוה מעט מעל הממוצע של מדינות ה-OECD (המדינות המפותחות). ישראל נמצאת מתחת למדינות כמו ארה"ב, ניו-זילנד וקנדה, ומעל מדינות כמו ספרד, צרפת ובריטניה. סוכרת מהווה את סיבת המוות הרביעית בישראל, ו-5.4% מכלל הפטירות בממוצע מיוחסים למחלה. שיעור החולים בסוכרת מעל גיל 65 בישראל עומד על 29.5% (27.7% נשים ו-31.7% גברים).
מסקנת הדו"ח: מגמה ברורה של עלייה בשיעור הימצאות הסוכרת ככל שהמצב הכלכלי-חברתי נמוך יותר. נצפה פער של 15.7% בין השכבות החלשות לשכבות החזקות (38.9% לעומת 23.2%).
בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן השד
ממוגרפיה היא שיטה לגילוי מוקדם של סרטן השד. שיעור התחלואה במחלה הוא כ-30% מכלל התחלואה בסרטן בקרב נשים. בשנת 2014 היווה סרטן השד כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים. בסך הכול אובחנו ב-2014 5,047 חולות חדשות עם סרטן שד חודרני.
מסקנת הדו"ח: שיעור הביצוע של ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד בנשים בנות 74-65 מצביע על הבדלים משמעותיים לפי מצב כלכלי-חברתי, כאשר בקרב נשים ממעמד נמוך יש שיעורים נמוכים בביצוע הבדיקה. על פי הדו"ח נצפה פער של 9.5% בין השכבות החזקות (72.7% ברבעון העליון) לבין השכבות החלשות (63.2% ברבעון התחתון).
בדיקות לגילוי מוקדם לסרטן המעי הגס
כ-5% מהאוכלוסייה עלולים לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת, זו המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל והיא אחראית לעשירית ממקרי המוות ממחלות ממאירות. בשנת 2014 אובחנו 3,009 מתושבי ישראל עם סרטן חודרני של המעי – מחלה שאופיינית בעיקר לגיל המבוגר. שיעורי המקרים של המחלה עולה מאוד החל מגיל 60, והם גבוהים ביותר בקבוצת הגיל 75 ומעלה. בשנת 2014 נפטרו 1,242 מתושבי ישראל מסוג זה של סרטן, ועיקר התמותה נצפתה בגיל המבוגר. בהשוואה בינלאומית, למרות שיעור התחלואה הגבוה יחסית בישראל, שיעור התמותה נמוך מעט מממוצע מדינות ה-OECD. מחקרים מצאו שניתן להפחית את התמותה מסרטן זה באמצעות בדיקות לגילוי מוקדם כמו דם סמוי בצואה וקולונוסקופיה.
מסקנת הדו"ח: פערים משמעותיים בביצוע בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס לפי מצב כלכלי-חברתי, וקשישים ממעמד נמוך מבצעים פחות בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. קיים פער של 17.9% בביצוע הבדיקה בין השכבות החזקות לחלשות (66.2% לעומת 48.3%).
חיסוני שפעת
חיסונים נגד שפעת עונתית באוכלוסייה המבוגרת עשויים להפחית את התחלואה בשפעת ואת סיבוכיה, כמו למשל דלקת ריאות, אשר בקבוצת הקשישים עלולים להוביל לאשפוזים ואף למוות. שיעור הגברים המחוסנים בישראל גבוה בכ-5% משיעור הנשים המחוסנות (65.5% לעומת 60.8%).
מסקנת הדו"ח: בחלוקה למצב חברתי-כלכלי שיעור המחוסנים הגבוה ביותר נמצא דווקא בקרב הרבע התחתון של האוכלוסייה ממעמד חברתי כלכלי נמוך (67%) וברבע העליון של אותה האוכלוסייה (65%) ואילו בקרב מעמד הביניים נצפו שיעורי התחסנות נמוכים יותר (59-63%).
השוואה בין ישראל לאירופה
מצבם הבריאותי של הקשישים הישראלים בני ה-65 ומעלה דומה לממוצע האירופאי מבחינת מספר המחלות הכרוניות. הממוצע בישראל עומד על 2.2 מחלות כרוניות לקשיש, בעוד הממוצע עומד על 2 מחלות לקשיש. יחד עם זאת, למעלה מרבע מהמשיבים מהקשישים הישראלים הגדירו את מצב בריאותם כ"טוב מאוד" או "מצוין", לעומת 14% בקרב האירופאים.
עוד עולה מהדו"ח כי מספר המחלות הכרוניות מעט גבוה בקרב נשים (2.3) לעומת גברים (2.1) ועולה משמעותית עם הגיל (2.6 בקרב בני 75 ומעלה ביחס ל-1.9 בקרב בני 74-65). מספר המחלות עולה ככל שהקשיש בעל הכנסה נמוכה.
שימוש במשקפיים ומכשירי שמיעה
כ-71% מהקשישים הישראלים שהשתתפו במחקר דיווחו על שימוש במשקפיים או עדשות מגע, שיעור נמוך יותר בהשוואה לכלל מדינות הסקר (כ-83%). נשים מדווחות יותר מגברים על שימוש במשקפיים, ובני 75 ומעלה על שיעור מעט נמוך יותר ביחס לקבוצה של 74-65. באשר למכשירי שמיעה, התמונה שונה. גברים משתמשים יותר מנשים במכשירי שמיעה, ובני הגיל המבוגר יותר מקבוצת הגילאים הצעירה. ערבים משתמשים במכשירי שמיעה פחות מיהודים, ובקרב היהודים ילידי אפריקה-אסיה דיווח על שיעורי שימוש גבוהים יותר ביחס לקבוצות אחרות. לא נמצא הבדל בין ישראל לשאר המדינות בשיעור המשתמשים במכשיר שמיעה (9.6% בישראל בהשוואה ל-10.3% בכלל מדינות הסקר).
משרד הבריאות: "רוב הסיבות לפערים - אינן באחריותנו"
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנחנו לא יכולים להשלים עם נתוני אי השוויון בבריאות בקרב הקשישים. הנתונים מעידים שהקשישים החלשים פחות בריאים ושירותי הבריאות אינם נגישים להם", הוא הוסיף ואמר: "הגורמים לפערים רבים ומגוונים ורובם אינם נמצאים באחריות ישירה של משרד הבריאות, אך אנו מחויבים להמשיך להוביל את המאמץ הממשלתי בעניין, במיוחד לאור המגמה המבורכת של ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה בישראל".
יו"ר שדולת הגמלאים, ח"כ איציק שמולי: "על אף מאמצי משרד הבריאות, תמונת המצב עודנה עגומה – קשישים עניים רבים עדיין נותרים מאחור ללא נגישות גיאוגרפית לשירותים רפואיים ובדרך כלל גם ללא יכולת לשלם עליהם. יש עודפים אדירים בקופת המדינה וחייבים להפנות חלק מהם לטובת המטרה".
לפנייה לכתב/ת 
