שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סלוניקי: מתאימה גם לטיול חורפי
    העיר השנייה בגודלה ביוון שונה לחלוטין מהאיים הדרומיים במדינה, המוכרים לנו היטב: השפעה יהודית חזקה שניכרת עד היום לצד מסגדים וכנסיות רבות, טברנות אינספור מול ברים ומסעדות יוקרה עכשוויות, רחובות מרכזיים יפים למטה וסמטאות תלולות מלמעלה. אחיה ראב"ד יצא לגלות את העיר היפה וחזר עם המלצות חמות

    "שני שמות גדולים עושים את האזור שלנו", אומר דימיטריוס ואזורוס, מחזיק תיק התיירות באזור מקדוניה שבצפון יוון. "האולימפוס, ואלכסנדר הגדול". ואכן, בימים של ראות טובה חולש האולימפוס, מקום משכנם של 12 האלים והאלות במיתולוגיה היוונית, על מפרץ ת'רמייקוס (Thermaikos) ונשקף מכל פינה בעיר השנייה בגודלה ביוון – סלוניקי. אלכסנדר הגדול – או כפי שהוא מוכר אצלנו בשם אלכסנדר מוקדון – נולד בפֶּלֶה הסמוכה, ומכאן יצא לכיבושיו.

    טעימה מסלוניקי והאזור    (צילום: אחיה ראב"ד)

    טעימה מסלוניקי והאזור    (צילום: אחיה ראב"ד)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    סלוניקי (Thesaloniki) נמצאת בצפון המדינה, מה שהופך את האקלים בה למעט פחות ים תיכוני ומעט יותר אירופי. בתחילת החורף כבר יורדות הטמפרטורות בלילה אל מתחת לאפס, אולם גם אז ניתן למצוא פה ימים של שמש שמאפשרים שיטוט בסמטאות העיר העליונה וברחובות הצבעוניים, המתקשטים לקראת חג המולד.

    סלוניקי: העיר היפה שעברה תהפוכות רבות (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    סלוניקי: העיר היפה שעברה תהפוכות רבות(צילום: אחיה ראב"ד)

    מביט מכל פינה: הר האולימפוס מול נמל סלוניקי (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    מביט מכל פינה: הר האולימפוס מול נמל סלוניקי(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    את ימי הגשם כדאי לנצל לטיולים באתרים המקורים וכאלה לא חסרים בסלוניקי: אפשר להתחיל בכנסיות המרשימות: אגיה סופיה (העתק קטן יותר של אחותה הגדולה באיסטנבול), אגיוס דימיטריוס, הכנסייה החשובה והגדולה בעיר. גם הרוטונדה – מבנה עגול ואדום, ענק ומרשים שהפך ברבות השנים לכנסייה.

     

    כנסיית אגיה סופיה, האחות הקטנה של הכנסייה באיסטנבול (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    כנסיית אגיה סופיה, האחות הקטנה של הכנסייה באיסטנבול(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    כנסיית אגיוס דימיטריוס - החשובה בכנסיות בסלוניקי (צילום: אחיה ראב"ד)
    כנסיית אגיוס דימיטריוס - החשובה בכנסיות בסלוניקי(צילום: אחיה ראב"ד)

    המונומנט מדגים בצורה טובה את התהפוכות שעברו על העיר, שכן בצמוד אליו נבנה מינרט של מסגד, בתקופת השלטון העות'ומאני בעיר. גם המוזיאון הביזנטי הוא אלטרנטיבה מעניינת (לחובבי הז'אנר) לבילוי בימי גשם וקור.

    המסגד המסגיר את עברה רב התהפוכות של העיר (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    המסגד המסגיר את עברה רב התהפוכות של העיר(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    המבצר הלבן, אחד הסמלים המוכרים של העיר, נמצא על הטיילת מול הים ואליו כדאי לטייל באחד מימי השמש. במבצר עצמו מוזיאון לתולדות העיר, אך מדובר במוזיאון שבו טקסטים בלבד ללא ויזואליה. כמאה מדרגות יובילו אתכם לגג המבצר ממנו נשקף נוף מרשים של העיר והמפרץ.

     

    הצד היהודי שלה

    הנקודה היהודית מודגשת היטב בסלוניקי. עוד לפני הספירה, ישבו יהודים בסלוניקי, ומספרם גדל והתעצם לאחר גירוש ספרד. הפריחה הגדולה הייתה במאות ה-18-16. חלק מהיהודים התאסלמו במהלך השנים וגורשו מהעיר ב-1923, במסגרת "הסכמי חילופי האוכלוסייה" בין יוון לטורקיה. הם הותירו את האחרים בבתי מידות גדולים, שחלקם הפכו למבני ציבור ומוזיאונים.

     

    במלחמת העולם השנייה, נשלחו קרוב ל-45 אלף מיהודי העיר לאושוויץ, ורק מעטים שרדו. תולדות הקהילה מתועדות במוזיאון מרשים הנמצא ברחוב AGHIOU MINA 11. במוזיאון נמצאות בין השאר מצבות מבית הקברות היהודי בעיר, וקיר זיכרון שחור ומצופה זכוכית, עליו רשומים שמות הנספים בשואה.

    חמאם יהודי בעיר העתיקה (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    חמאם יהודי בעיר העתיקה(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    לא רחוק משם נמצא בית הכנסת יד הזיכרון, אחד משלושה בתי הכנסת בעיר. במקום מתקיימות תפילות מדי יום, ועל אחד הקירות שמותיהם של 73 בתי הכנסת שפעלו בעיר מאות שנים, לפני שנהרסו בתקופת השואה.

     

    מעבר לכביש נמצאים שני השווקים המרכזיים של העיר. הראשון, המקורה, כמעט נטוש היום עקב המשבר הכלכלי שפקד את יוון בשנים האחרונות. חלק מהחנויות הסגורות הפכו לטברנות הפועלות בעיקר בשעות הערב. השוק הסמוך, הצפוני יותר, שוק קפאני, הוא שוק מזון ובו דוכני פירות וירקות, דגים ופירות ים מגוונים, וכן חנות לממכר יינות ואוזו, הנמזגים לקונים ממיכלי קרטון לבקבוקי פלסטיק.

    בית הכנסת יד הזיכרון. על הקיר שמות 73 בתי הכנסת (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    בית הכנסת יד הזיכרון. על הקיר שמות 73 בתי הכנסת(צילום: אחיה ראב"ד)

    התפאורה בשוק קפאני (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    התפאורה בשוק קפאני(צילום: אחיה ראב"ד)

    להכיר את העיר דרך הרגליים

    ימי שמש חורפיים, מזמינים טיולים בשווקים, ברחוב אריסטוטלס - הציר המרכזי החוצה את סלוניקי מצפון לדרום, וכמובן על הטיילת המתחילה באזור הנמל שאורכה שבעה קילומטרים. באזור המגדל הלבן, עוגנות בימים יפים "ספינות פיראטים", על סיפונן אפשר לערוך שייט של כשעה במפרץ ובנמל סלוניקי. השייט אינו כרוך בתשלום אולם המפליגים אמורים לרכוש שתייה או חטיף בקפיטריה שעל הסיפון בעלות של כ-3-6 אירו.

    סמל העיר: המגדל הלבן (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    סמל העיר: המגדל הלבן(צילום: אחיה ראב"ד)

    פסל אריסטו בכיכר המרכזית בעיר הנושאת את שמו (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    פסל אריסטו בכיכר המרכזית בעיר הנושאת את שמו(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    מסלול הליכה מעניין נוסף הוא מהעיר העליונה (Ano police) לעבר העיר התחתית. המסלול עובר ברחובות צרים ומרוצפי אבנים (חלקלקות לעיתים), בין בתים ישנים שחלקם עברו שיקום ושחזור. באזור מתגוררים אמנים רבים וחלק מהחצרות והבתים מעוטרים בצורה נאה.

     

    אחר הצהריים ועם רדת הערב, נפתחות הטברנות והאזור האופנתי ביותר בסלוניקי מתחיל להתמלא. האזור נקרא לדדיקה (Ladadika, היוונים אגב מבטאים את האות ד' כמ וTh באנגלית). הרובע הנמצא צמוד לנמל, היה בעבר אזור סחר בשמן זית, כמו גם רובע האורות האדומים של העיר. בשנים האחרונות הוא עובר ריענון וכיום פועלות בו הטברנות והמסעדות הטובות בעיר. ברבות מהטברנות יש הופעות של מוסיקה חיה במהלך שעות הלילה, והפעילות במקום נמשכת עד השעות הקטנות או אפילו עד שעות הבוקר המוקדמות.

    אפשר לטייל גם מלמעלה למטה. זהירות ממדרגות חלקלקות (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    אפשר לטייל גם מלמעלה למטה. זהירות ממדרגות חלקלקות(צילום: אחיה ראב"ד)

    אזור לדידקה הנחשב: מתכוננים לחג המולד (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    אזור לדידקה הנחשב: מתכוננים לחג המולד(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    סרדינים על הגריל: מנות עממיות בטברנה רוחה (ROUGA) (צילום: אחיה ראב"ד)
    סרדינים על הגריל: מנות עממיות בטברנה רוחה (ROUGA)(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    מחירה של ארוחת מֶזֶה בטברנה, בשילוב יין ואוזו, עשויה להגיע ל-20 אירו (כמובן שאפשר להסתפק במנות רגילות והמחיר יורד בהתאם). גם במסעדות יוקרה באזור המגישות ארוחות המבוססות על מוצרים מקומיים ומנות מקומיות עם טוויסט ואיכות נוצצת, המחירים עדיין שפויים יחסית, ועשויים להגיע ל-35 אירו בממוצע (ארוחה של חמש-שש מנות מלווה ביין).

     

    ומה מחוץ לעיר?

    טיול של יום אחד לכיוון מערב מביא אותנו אל האולימפוס, כאמור משכנם של האלים. אלא שעוד לפני כן מומלץ מאוד להגיע למוזיאון מיוחד בעיירה וֶרגינה. וכשאומרים מיוחד, הכוונה היא למוזיאון שנבנה כולו סביב אתר הקבורה של פיליפוס השני, מלך מקדוניה במאה הרביעית לפני הספירה – ואביו של אלכסנדר מוקדון.

     

    פיליפוס השני נרצח בעת שאלכסנדר היה כבן 16. הוא נקבר בתוך מבנה מפואר בנוי אבן ובתוכו שני חדרים. המבנה עצמו, וכן שני קברים נוספים שהתגלו באתר – של נכדו ושל אישה, ככל הנראה אחת מנשותיו - מוצגים במקום כשהם בתוך "אקווריום" מזכוכית לשמירת הטמפרטורה.

     

    אלפי ממצאים מתוך הקברים מוצגים במוזיאון הייחודי, הנמצא באתר הקבורה עצמו. בראשם הלרנקה, ארון הקבורה המוזהב של המלך ועליו "שמש ורגינה" או "שמש מקדוניה", עיטור של שמש עם 16 קרניים המשמש עד היום סמלו של המחוז. בתוך הארון נמצאו עצמותיו של המלך וכתר זהב המוצג גם הוא במקום. עוד ממצאים מרתקים מתוך חדר הקבורה הם שיריון מוזהב, מגן ואף מגיני הרגליים, שאינם שווים בגודלם היות והמלך סבל מבעיה באחת מרגליו.

    ארון הקבורה המוזהב של המלך פיליפוס ה-2 (צילום: Sarah Murray, מתוך ויקיפדיה)
    ארון הקבורה המוזהב של המלך פיליפוס ה-2(צילום: Sarah Murray, מתוך ויקיפדיה)
     

    מוורגינה מגיעים אחרי כ-40 דקות נסיעה למרגלות האולימפוס. אל פסגת ההר עצמה יכולים לטפס רק מטיילים ומטפסים מנוסים, הכביש מסתיים בגובה של כ-1,500 מטרים. עם זאת, על שיפוליו של האולימפוס מצויים עשרות כפרים, חלקם ננטשו מהמאה הקודמת אולם בשנים האחרונות מעודדת הממשלה חזרה אל הכפרים ושיקומם כחלק ממערך התיירות באזור.

     

    אחד הכפרים המשוקמים הוא פליאוס פנטליימון (Paleos Panteleimon) שתושביו עוסקים באירוח (צימרים וטברנות) ובייצור מזכרות ייחודיות כמו סבונים מחלב עיזים, וכן ליקרים ומרקחות מצמחיית האזור, בראשם ערמונים ופירות יער.

    הכפר פליאוס פנטליימון על שיפולי האולימפוס (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    הכפר פליאוס פנטליימון על שיפולי האולימפוס(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    התושבים חוזרים ועוסקים בתיירות: אחד הרחובות בעיירה (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    התושבים חוזרים ועוסקים בתיירות: אחד הרחובות בעיירה(צילום: אחיה ראב"ד)

    מצידה השני של סלוניקי, לכיוון מזרח, שוכנת חלקידיקי, אזור שבו שלוש "אצבעות" של חצי אי החודרות לתוך הים. אחת מהן, היא אזור הנופש של צפון יוון, עם חופי רחצה מפנקים, מלונות רבים וריזורטים, מסעדות ועוד. לאזור אפשר להגיע דרך היבשה (כשעת נסיעה על כביש מהיר מסלוניקי) ודרך הים (בספינות המפליגות מסלוניקי).

     

    בואו נדבר קצת על מחירים

    מחירו של חדר במלון מדיטרניאן פלאס, בו התאכסנו בסלוניקי, מגיע בעונת החורף לכ-120 אירו ללילה. מדובר במלון 5 כוכבים בלב העיר, שאמור לעבור שיפוץ בקיץ הקרוב.

     

    המחירים במלונות יוקרה אחרים באזור, עשויים להיות גבוהים מעט יותר. מלון הייאט רג'נסי לדוגמה, השוכן באזור שדה התעופה ומרוחק יותר מהעיר, הוא למעשה ריזורט מפואר. מחירם של חדרים בעונת החורף נע בממוצע בין 150 אירו לחדר סטנדרטי ועד ל-190 אירו לסוויטה. בקיץ המחירים מאמירים ועשויים להגיע ל-250 אירו-270 אירו בהתאמה.

    מנת ירקות במסעדת היוקרה במלון הייאט ריג'נסי המפואר (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    מנת ירקות במסעדת היוקרה במלון הייאט ריג'נסי המפואר(צילום: אחיה ראב"ד)
     

    במלון דאיוס היוקרתי, השוכן על הטיילת של סלוניקי ומשקיף בין השאר למבצר הלבן ינועו המחירים בחורף בין 180-130 אירו ללילה (על פי גודל החדר) ובקיץ 220-170 אירו ללילה. הצ'ופר שמציעים במלון דאיוס הוא מיני בר חופשי – ופקידי הקבלה יודעים לומר את שלוש מילות הקסם האלה בעברית.

     

    ברצועת החוף שבין שדה התעופה לעיר ניתן למצוא מלונות עממיים יותר. על הריחוק מפצה חוף הים הקרוב, הנמצא לעתים מרחק של מטרים ספורים מפתח המלון.

    במלון גולדן סטאר (4 כוכבים), ניתן למצוא חדרים במחירים שנעים סביב 60 אירו בחורף, וכ-145 אירו בקיץ.

    במלון סאן-ביצ' הסמוך, הרבה פחות מפואר, גם ביחס למלון 3 כוכבים, חייבים לציין, מחירים של 65-85 אירו לחדר.

    כל המחירים המצויינים כאן הם לחדר זוגי כולל ארוחת בוקר.

     

    מחירה של מונית משדה התעופה לסלוניקי עצמה, הוא כ-25 אירו. אולם מאזור זה, ניתן להפליג לעיר בקיץ בסירה, ומחיר ההפלגה הוא 2.5 אירו לכל כיוון.

     

    אם חשקה נפשכם במדריכה מקומית שהיא מעיין של ידע וחביבות, אותנו הדריכה ננה (Nena) פאפאדופולו, חובבת ישראלים ואת מרכזי הקניות החביבים עליהם, דוברת אנגלית מצוינת, צרפתית איטלקית וכמובן יוונית. מספר הטלפון שלה הוא 0030-6944333358. המייל הוא nenapap@hotmail.com.

     

    הכותב היה אורח של לשכת התיירות של מחוז מקדוניה, יוון.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אחיה ראב"ד
    סלוניקי: מתאימה לטיול בכל השנה, אפילו בחורף
    צילום: אחיה ראב"ד
    מומלצים