שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מחקר: כשליש מהילדים שעברו ניתוח – יפתחו פוסט טראומה

    חוקרים מאוניברסיטת אריאל מצאו כי כ-32% מהילדים שעברו התערבות כירורגית פיתחו תסמונת דחק רפואית המתבטאת בסיוטי לילה, רתיעה מבדיקות, חוסר שקט וקשיים בתפקוד. החוקרים: הורים ששיתפו את הילדים בטיפול והסבירו על הצפוי – הפחיתו את הסיכון

    ילדים חוששים מטיפולים רפואיים, ועכשיו מתברר שהם עלולים להיות מלווים גם בטראומה נפשית: חוקרים מאוניברסיטת אריאל מצאו כי כשליש מהילדים שעברו ניתוח פיתחו תסמונת דחק רפואית. הסיכון הגבוה ביותר נרשם אצל ילדים שהוריהם לא שיתפו אותם בתהליך, או שגילו תסמיני חרדה בעצמם.

     

    עשרות אלפי ילדים בישראל עוברים ניתוחים מדי שנה. כחלק מהאשפוז או הניתוח רבים מהם נחשפים לחוויות של כאב, אי-ודאות, חוסר אונים, חשש לנכות וסכנת חיים. במחקר חדש, שנערך במסגרת המחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת אריאל, נמצא כי כ-32% מהילדים שנותחו במחלקה לכירורגיית ילדים בבית החולים הדסה עין כרם פיתחו סימפטומים של תסמונת דחק רפואי (pediatric medical traumatic stress).

     

    אחד מגורמי הסיכון הוא חרדה של ההורים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אחד מגורמי הסיכון הוא חרדה של ההורים(צילום: shutterstock)
     

    תסמונת זו, שכוללת סימפטומים פוסט-טראומתיים כרוניים כגון: קשיי שינה, אי שקט, חלומות חודרניים ובעיקר הימנעות מהשתתפות מפעילות בעלת אופי רפואי שכוללת פחד מרופאים, אחיות, חלוקים לבנים וזריקות. לתסמונת זו השפעה משמעותית הן על מהלך ההחלמה הגופנית מהניתוח והן על תפקודו של הילד בכל התחומים.

     

    עוד כתבות בנושא:

    ynet איך להכין את הילד לניתוח שקדים? - בריאות

    חברות לכל החיים: "רק היא באמת מבינה אותי"

    לשנה בריאה: 10 עצות מ-10 רופאים לשנה בלי מחלות

     

    המחקר הנוכחי התמקד בילדים שעברו פרוצדורות כירורגיות, אוכלוסייה שלא נחקרה עד כה בהקשר לטראומה רפואית. המחקר נערך באוניברסיטת אריאל בשיתוף בית החולים הדסה עין כרם על-ידי הדוקטורנט עמיחי בן-ארי בהנחייתם של פרופסור דנה מרגלית ושל ד"ר פורטו בן הראש. במחקר השתתפו 230 ילדים (79 בנות ו-151 בנים), שגילם הממוצע 5.2. רוב הילדים עברו ניתוחים שנקבעו מראש (74%) והיתר עברו ניתוחי חירום. משך ימי האשפוז הממוצע עמד על 4.5 ימים. במהלך המחקר נערכו שתי בדיקות, הראשונה בסמוך לניתוח ובדיקה נוספת לאחר כשלושה חודשים.

     

    פחד מרופאים ואחיות. תסמונת דחק רפואי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    פחד מרופאים ואחיות. תסמונת דחק רפואי(צילום: shutterstock)
     

    ממצאי המחקר הראו כי שיעור ניכר מהילדים דיווחו על מצוקה נפשית מתמשכת, כאשר 31.7% מהילדים פיתחו תסמונת דחק רפואי (PMTS) ו-11.3% מהם פיתחו הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD). עוד עלה מהמחקר כי גורמי הסיכון לתופעה זו הם: חרדה הורית, משך האשפוז, מספר הפרוצדורות הרפואיות החודרניות והמצב הסוציו-אקונומי של המשפחה.

     

    לדברי החוקרים, רבים מהילדים עם סימפטומים פוסט-טראומתיים כרוניים לאחר ניתוח נשארים לא מאובחנים וללא טיפול, כתוצאה של היעדר מודעות לנושא והקצאת משאבים שאינה מספקת לצורך הטיפול בו. איתור ילדים בסיכון יתר לנושא עשוי להביא להתערבות יעילה, למרות המשאבים המוגבלים.

     

    הפתרון: לא להסתיר מהילדים

    "אנחנו רואים שאצל ילדים שעברו הכנה והסבר מקיף לגבי הטיפול הרפואי שיעור המצוקה נמוך יותר", מסביר ראש צוות החוקרים, הדוקטורנט עמיחי בן-ארי, "ישנם כמה גורמי סיכון להתפתחות הדחק. אחד המרכזיים הוא כשההורה נמצא במצוקה או חרדה. הילד מרגיש את זה דרך מבע הפנים של ההורה, שפת הגוף וטון הדיבור. הילד קולט ומבין ונכנס בעצמו לחרדה".

     

    גורם סיכון נוסף, מסביר בן-ארי, הוא משך האשפוז: "ככל שהאשפוז לאחר הניתוח ארוך יותר, כך גדלה המצוקה בעקבות הניתוח. וככל שההורה הכין את הילד טוב יותר לאשפוז, הדריך אותו, ולא הסתיר, שיעור המצוקה והסיכון להתפתחות תסמיני הדחק צונחים".

     

    "הורים רבים מפחדים להלחיץ את הילד ועל כן מסתירים ממנו את מה שצפוי", מוסיף בן-ארי, "אבל ברור שככל שמשתפים את הילד, וככל שיש פחות הסתרה, ככל שההורה מסביר לילד בהתאם לגילו ובצורה מקיפה כל מה שצפוי, כך הסיכוי של הילד לפתח מצוקות, חרדות ותסמונת טראומטית יורד".


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    ילדים רבים שנותחו מפתחים תסמונת דחק רפואי
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים