שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ביקור עם הישראלים שעוזרים להיי-טק בעיר הפלסטינית
    קרן הון ישראלית שמנסה לחבר בין חברות בינלאומיות לסטארט-אפים פלסטיניים? יש דבר כזה. ביקור ברוואבי

     

    היי טק בשטחי הרשות בסיוע קרן ישראלית    (צילום: גל ארבל)

    היי טק בשטחי הרשות בסיוע קרן ישראלית    (צילום: גל ארבל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בימים שבהם המתיחות באזור מטפסת שוב לגובה סביב הכרתה של ארה"ב בירושלים כבירת ישראל, סיפור על קרן הון ישראלית שמנסה לחבר בין חברות גלובאליות לבין חברות סטארט אפ והיי-טק פלסטיניות נשמע כמו מדע בדיוני.

     

    אבל זה בדיוק מה שקרה בשבוע שעבר. משלחת של בכירים מחברות ענק בינלאומיות כמו רשת הקמעונאות השלישית בגודלה בעולם, טסקו, וחברת טכנולוגיית המידע האמריקנית סיסקו, הגיעו לביקור בחממה הטכנולוגית שממוקמת בעיר הפלסטינית רוואבי כדי לבחון אפשרות של שיתוף פעולה עם יזמי חברות הסטארט אפ הפלסטיניות הקטנות.

     

    מי שביצעה את החיבור בין שני הצדדים היא קרן JVP הישראלית, שבראשה עומד אראל מרגלית. הוא אינו נבהל מחיצי ביקורת אפשריים מישראל או מהרשות הפלסטינית על הרצון שלו לסייע לפיתוח הכלכלה הפלסטינית. "אני מאמין שדווקא היזמים הם אלה שיביאו את השינוי באזור עוד לפני הפוליטיקאים. יש הרבה חבר'ה צעירים בעולם הערבי שרוצים לשתף פעולה סביב חקלאות, טכנולוגיה ושאר הדברים הגדולים שהאזור הזה זקוק להם. היזמים הצעירים הם אלה שיכולים לשקם את הגשרים שהפוליטיקאים הרסו".


    היזמים נפגשו ברוואבי ()
    היזמים נפגשו ברוואבי
     

    מי שהקים את החממה הטכנולוגית הוא המיליארדר הפלסטיני בשאר אל-מסרי, שהשתתף במפגש והסביר את חשיבותו עבור השוק הפלסטיני. "השיחות כאן צריכות לחשוף את היזמים הצעירים שלנו לצרכים של השוק בעולם בתחום הזה. השוק הפלסטיני קטן מאוד ואין בו הרבה אפשרויות. הם צריכים להסתכל החוצה וזו מטרת הפגישה כאן - להראות להם מה יש בחוץ. זה מצוין שהחברות הללו באות לכאן כדי להסביר ליזמים למה הן זקוקות וכך לכוון ולמקד את העשייה שלהן".

     

    כישרון זמין והרבה ביקוש בשוק

    תעשיית ההיי-טק הפלסטינית נמצאת עדיין בחיתוליה. אבל השוק מתחיל להתעורר ולהתפתח מתוך הבנה שבסביבה דלה באוצרות טבע, יש לפתח תעשייה טכנולוגית. למעשה קברניטי ההיי-טק הפלסטינים מנסים ללמוד מהניסיון הישראלי ובמקביל לפתח סביבת מיקור חוץ זולה יחסית ורעבה עבור התאגידים הגדולים.

     

    "יש כאן שילוב של כישרון זמין בפרקטיקה טכנולוגית ויש הרבה ביקוש בשוק הבינלאומי", קבע מוראד טהבוב, מנכ"ל חברת ASAL שהיא חברת ההיי-טק הפלסטינית הגדולה ביותר כיום. "הם מחפשים כישרונות ברחבי העולם ואנחנו מנסים לשים את האפשרות הפלסטינית כחלק מהאפשרויות הקיימות ברחבי העולם. אנחנו חייבים לפתח מודעות לאפשרות שאנחנו מציעים".

     

    במהלך המפגש והשיחות נראה היה שהנציגים מתרשמים למדי ממידת המוטיבציה הגבוהה של עובדי החברות ומהרצון שלהם להוכיח את יכולותיהם. "הגענו לכאן מלונדון כדי לפגוש את היזמים הפלסטינים המובילים ולבחון כיצד אפשר לשתף איתם פעולה", אמר פול ווילקנסון, ראש תחום החדשנות של טסקו, אחרי ששמע מנציגי החברות על פעילותן וסייר בחללי העבודה שלהם.

     

    ואילו דניאל קארפ, אחראי רכישות והשקעות בישראל ובאמריקה הלטינית של חברת סיסקו הביע את התרשמותו ממה שהוא הגדיר "הפטריה שצצה בחצר האחורית שלנו". "אנחנו כל הזמן מחפשים יכולות חדשות, אנשים חדשים ורעיונות חדשים. יש כאן ניצני התפתחות של סביבה שיכולה להצמיח חברות. הם רעבים להצליח ולפרוץ. כל אלה יחד יכולים ליצור כאן חברות גדולות".

     

    ומכיוון שגם במקרים הללו המצב הגיאופוליטי השברירי יכול להשפיע על ההחלטה, מנהלי החברות הפלסטיניות שבו והדגישו את העובדה שתעשיית ההיי-טק נמצאת באוויר וברשת ולא צריכה לעבור במחסום. לפיכך היא חסינה מהתערערות ביטחונית. "אמנם חווינו עליות ומורדות בתחום הפוליטי אבל התעשייה שלנו הצליחה לספק את התוצרת שלה בכל זמן. יש לנו שרתים חזקים מאוד, ביטחון וכל מה שצריך בחברות תוכנה" ציין טהבוב.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים