שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "שבע השנים הרזות": סטארט-אפ תנ"כי עם השלכות קשות
    התכנון המתנשא, הבגידה בעובדים והנפילה שלא איחרה לבוא: הרבה נקודות השקה אפשר ללמוד מהתנהלותה הכלכלית של מצרים, תחת שלטון יוסף - להתנהלות הכלכלית של חברת "טבע". במדינה שבה חיים עבדי הייטק, האם נלמד להיזהר כדי לעצור את ההידרדרות של החברה הישראלית?

     (צילום: עמית שאבי) (צילום: עמית שאבי)
    (צילום: עמית שאבי)

     

    פרשת נפילתה של "טבע" מזכירה את עלילות יוסף במצרים. על פי התורה, יוסף היה ידוע בחשיבה לטווח ארוך ובניהול מערכת חיסכון וצריכה מבוקרת. נראה שב"טבע" הייתה חסרה הנהגה "יוספית" שתדע לתכנן את העתיד בשנים שבהן הייצור הפרמצבטי, ובייחוד תרופת הקופקסון, שגשגו.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>

     

    ההקבלה בין סיפור "טבע" לסיפור יוסף, מגלה אלמנט משותף נוסף: הבגידה בעובדים. במצרים נפגשו חולם ומממש; לפרעה היה חלום, חזון, שפשרו היה עמום עבורו. יוסף הבהיר את חזונו, הפך אותו לקונקרטי, וייצר מנגנון למימושו.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

    חג האורים של הטיבטים: בין חנוכיות לפנסי לוטוס

     

    סטארט-אפ "השנים הרזות" יצא לדרך. הכול נעשה כנראה בחשאי. איכרי מצרים החרוצים לא ידעו מדוע נלקחו מהם אחוזים ניכרים מיבולם, אך מאחר שהשנים היו טובות ומה שהושאר בידיהם הספיק להם, הדבר עבר בשלום.

     

    ואז הגיעו השנים הרעות

    המִמשל הציע לאיכרים הרעבים למכירה במחיר מלא את היבול שלהם, שהופקע ואוחסן. כדי לקנות בחזרה את תבואתם הם שילמו בכספם; שילמו בבהמותיהם ובכלי עבודתם; שילמו באדמתם; ולבסוף – שילמו בחרותם. מצרים הפכה לבית עבדים. ברם פרעה וחצרו, הכהנים, יוסף ואחיו ובקיצור היועצים והמנהלים, הרוויחו על חשבון האיכרים העובדים. כך נבגדו האיכרים.

     

    וב"טבע"? הפיטורים ההמוניים בחברה יצרו גל הזדהות חסר תקדים ברחבי המדינה. מדוע? ייתכן שבשל ההרגשה שעובדים חרוצים ויעילים, שבשנים עברו הביאו את "טבע" לשגשוג, מאבדים את מקום עבודתם בשל התנהלות כושלת של ההנהלה. לתחושת ה"לא פייר" נוספת תחושת הבגידה של המנהיגים בעובדיהם, כמו במצרים.

     

    חטא נוסף שמשותף לשני הסיפורים הוא ההיבריס המוביל לכך שהצלחתך היא זו שתפגע בך לבסוף. במקרא, ההיבריס מגולם בכך שפתרון החלום הזניח פרט אחד – הפרות הרזות עלו אף הן מן היאור. כלומר, ההצלחה תצמיח את הפורענות. ואכן, יבולי השנים השמנות שהצמיחו איכרי מצרים הפכו למטבע שבו נקנו חרותם ואדמתם. כך גם קרה לבני ישראל - הצלחת יוסף בשעבוד המצרים ובהפיכת מצרים לממלכה טוטליטרית, המיטה עליהם עבדות רצחנית.

     

    ב"טבע" הצלחתה של הקופאקסון העמיקה את הבור לתוכו נפלה החברה כשאיבדה את המונופול לייצורה, ודומני שכך קרה בתמונה רחבה של המצב הכלכלי-חברתי בישראל.

     

    אשליית השגשוג

    למרות הצלחות ההייטק הישראלי, חרף היותנו אומת הסטארט-אפ, מעמד הביניים בישראל נשחק, הוצאות המחיה הולכות וגדלות והעובדים מפתחים תלות גדלה והולכת במעבידיהם; אנו שוקעים לסוג של עבדות, גם אם עדינה ונוחה יותר.

     

    כיצד זה קורה? שגשוגן של חברות ההייטק הגדיל את תובענותן כלפי עובדיהן. בתמונה רחבה יותר – שגשוגו של ענף ההייטק משך אליו השקעות וכוח אדם מענפי משק אחרים, החליש אותם, והמִמשל לא השכיל ליצור תהליכים שיצילו את הענפים האחרים מקריסה, או לכל הפחות יפצו אותם כיאות.

     

    אולי קשה לבוא בטענות אל יוסף. הוא ניהל קרב הישרדות עבורו ועבור משפחתו. השגיאה האמיתית היא של המִמשל, שכדי להבטיח יציבות ושִגשוג כלכלי לחברה בכללותה, מכר את אדמת מצרים וחרות תושביה לקומץ בעלי עניין.

     

    העובדים החרוצים משלמים מחיר גבוה כדי שכולנו נהנה מאשליית השגשוג. פרשיות השבוע, מ"מקץ" בואכה פרשת "שמות", המתארות את נפילת היזם, יוסף, ובני משפחתו ועמו משגשוג לעבדות קשה, ומלמדות שטבעו של ניצול חברתי להפוך את כיוונו.

     

    המצליחן המנצל של היום יהיה המשועבד והמנוצל מחר. אין לדעת כיצד בדיוק זה יקרה, אך קואליציה של עובדים מצטיינים שפוטרו, מועסקים דלי-שכר מענפי משק נחשלים ואוכלוסיות ששוק העבודה דוחה עשויים לקום על מנצליהם. האם מאוחר מדי לעצור את הדרדור?

     

    • דודו ליברמן הוא מנחה ב"קולות", עמותה הפועלת ליצירת חברה ערכית באמצעות מפגש בין מנהיגות ישראלית בכירה ללימוד בית-מדרשי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים