שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא ויתר: אחרי אירוע מוחי קשה - דויד חזר לגלוש
    כשעלה על הגלשן בפעם הראשונה בחייו, דויד פלדמן ידע שעל הגלישה הוא לא יוותר לעולם. לאחר שעבר אירוע מוחי ונותר משותק בצדו הימני של גופו, הגיעה המלחמה האמיתית, ואיתה גם הניצחון הגדול

    הגלים, הים, הצדפים, וגם הריח: מאז ומתמיד הים היה האהבה הגדולה של דויד פלדמן בן ה-33 מתל אביב. אהבתו הייתה כה גדולה, שגם כשעבר אירוע מוחי קשה שהותיר אותו משותק בצד הימני של גופו, הוא ידע שאת הגלישה הוא לא מוכן לאבד, גם אם זה ידרוש ממנו תעצומות פיזיות ונפשיות לא פשוטות.

     

    כיום, הוא גולש, חולם להתחרות בתחרויות גלישה לאנשים עם מוגבלויות, ומתכנן את התחרות הראשונה בישראל בתחום, כאשר החל ממחר, ישמש כשופט בתחרות הגלישה הבינלאומית Seat Pro Netanya, ביוזמת איגוד גולשי הגלים בישראל ועיריית נתניה. אך הדרך למקום בו הוא נמצא היום לא הייתה קלה כלל.

     

    קראו עוד: 

    מהאבא עד אחרון הילדים: משפחת פרידמן אלופת קראטה

    מה עדיף: קרוספיט או אימון משקולות?

    כך תעשו בבית: עיסוי עצמי למניעת כאבים בגוף

     

    מילדות, ספורט היווה חלק חשוב מחייו של דויד, אך בסופו של דבר, הוא שמר את אהבתו האמיתית לפעילות אחת. "שיחקתי כדוריד באופן מקצועי עד גיל 16 ובנוסף הייתי משחק כדורסל, טניס, כדורגל, שחיה ועוד, אך הגלישה, שאותה גיליתי בגיל 9, הייתה ונשארה הפעילות המועדפת עלי", הוא מספר.

     

    בדיוק בשלב בו החיים רק מתחילים, הוא היה עד לכוחם הבלתי צפוי של דברים. "הייתי אדם בריא לחלוטין, אך בגיל 22 עברתי התקף אפילפסיה חד פעמי ופתאומי, ובמשך כשנה לאחריו סבלתי מכאבי ראש כרוניים חזקים. במהלך יום כיפור באותה שנה, הכאבים התעצמו. כשהתעוררתי מהשינה לא הצלחתי לעמוד על הרגליים וכשניסיתי לשוחח בטלפון עם חברתי לעבודה, לא הצלחתי לדבר", הוא מתאר.

     

    נמשך אל הגלישה כבר מגיל צעיר. דויד פלדמן. צילום: מיקי פלדמן (מיקי פלדמן) (מיקי פלדמן)
    נמשך אל הגלישה כבר מגיל צעיר. דויד פלדמן. צילום: מיקי פלדמן

     

    להתחיל מחדש בגיל 23

    כאשר חברו המודאג ואביו של דויד הגיעו לביתו, הם מצאו אותו שוכב על הרצפה ללא הכרה והתקשרו מיד להזעיק עזרה. דויד פונה מיידית לקבלת טיפול נמרץ בבית החולים, כשבשבועיים הראשונים היה שרוי תחת הרדמה מלאה. כשהתעורר, סיפרו לו הרופאים שהוא עבר אירוע מוחי קשה ושכל צד גופו הימני משותק.

     

    דויד נשאל על ידי רופאו: "מה הדבר שהיית הכי רוצה לעשות כעת?", תשובתו של דויד הייתה: "לגלוש". הרופא, שלא האמין למשמע אוזניו, הסתכל על הצעיר שרק לפני רגע עבר אירוע מוחי, והורה לצוות לספק לו עוד חומרי הרדמה.

     

    "באותם ימים ולמשך חודש, שהיתי בבית החולים כשאחת לשבוע עברתי טיפולי פיזיותרפיה שנועדו לשקם את מצבי", מספר דויד. "בהמשך, הועברתי לבית לוינשטיין כשתחילה לא הצלחתי להזיז כלל את ידי הימנית והתניידתי בעזרת כיסא גלגלים בלבד. כחלק מהתהליך השיקומי, רגלי החלה לזוז בצורה מוגבלת ובתנועות מינוריות. המשכתי בטיפולי פיזיותרפיה מאומצים. חודש וחצי לאחר מכן, כבר הצלחתי להזיז את אצבעותיי ביד ימין, וזה היה הסימן עבורי שבעתיד אוכל לחזור לתפקוד כלשהו".

     

    בשלב הזה, הוא החל להתאמן על גלשן זעיר בבריכה הטיפולית של המקום. לאחר שלושה חודשים הוא סיים את תהליך השיקום כשהוא עומד על רגליו ומזיז את ידו שנפגעה, אך פה לא תמו הקשיים.

     

    "ההתמודדות לאחר השחרור מבית לוינשטיין הייתה קשה מאוד, הייתי צריך לפעול בצורה עצמאית: שחיתי בבריכה, התאמנתי בחדר כושר, והתחלתי לאט לאט לשוב לים, זאת למרות הקשיים הפיזיים. עם הזמן המצב השתפר וההתמדה באימונים הקשים העצימה את תחושותיי. חבריי הקרובים ומשפחתי סייעו לי מאוד בתקופה הקשה הזו, ודחפו אותי לחזור לפעילות כמעט מלאה, ובעיקר עצמאית".

     

    לא הסכים לוותר על הים, ובטח שלא על הגלישה. דויד פלדמן. צילום: איזי אוחיון (איזי אוחיון) (איזי אוחיון)
    לא הסכים לוותר על הים, ובטח שלא על הגלישה. דויד פלדמן. צילום: איזי אוחיון

     

    היעד הבא: אליפות העולם

    דויד כאמור החל לחזור לפעילות עוד במהלך ימי השיקום בבית לוינשטיין, אך היום המרגש והחשוב ביותר היה כשחזר לים לראשונה - כחצי שנה לאחר המקרה: "הגעתי לחוף טרומפלדור בתל אביב, שהיה לי לבית, עם אחי וחבריי. היה יום חורפי והים היה סוער, אך לא חששתי לחזור לים. למרות זאת, לא הצלחתי לעלות על הגלים במשך שעתיים. 7 פעמים נוספות חזרתי לים ולא הצלחתי לתפוס את הגל, אך לא התייאשתי. בפעם השמינית, הצלחתי לתפוס את הגל, אבל הידיים שלי היו חלשות ולא הצלחתי לעמוד על הגלשן. ברגע הזה, יצאתי מהמים, התחלתי לעשות שכיבות סמיכה ולתרגל את העמידה על הגלשן בחוף".

     

    בפעם הבאה שהגיע לים, הוא כבר הצליח לבצע את המשימה שרצה מכל - לתפוס את הגל ולעמוד על הגלשן. "זה היה חלום. חודש שלם לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים. מאז אני נמצא בשיקום מתמשך ומגיע לגלוש בכל יום שבו יש גלים. במקביל לאימונים בים, אני מתאמן בחדר הכושר ושוחה בבריכה בשביל לשמור על כושר ולחזק את השרירים".

     

    "חודש לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים". דויד פלדמן. צילום: איזי אוחיון (איזי אוחיון) (איזי אוחיון)
    "חודש לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים". דויד פלדמן. צילום: איזי אוחיון

     

    על אף שענף גלישת הגלים לאנשים עם מוגבלויות אינו מפותח דיו, דויד חולם להגיע לאליפויות העולם המתקיימות בשנים האחרונות בארה"ב כשיחד עם זאת, הוא מקפיד לגלוש באופן קבוע בשביל לשמור על הכושר וההנאה. במקביל, הוא רושם הישגים והתקדמות בתחום המקצועי: כ-7 שנים הוא שופט בתחרויות רשמיות של איגוד גולשי הגלים בישראל וזאת תהיה השנה השלישית ברציפות שיהיה לחלק מצוות השיפוט של תחרות הגלישה הבינלאומית, שתתקיים, החל ממחר, במהלך חודש ינואר בנתניה.

     

    "כשאני צופה בגולשים הבינלאומיים שמגיעים לתחרות, אני מקבל מהם השראה, מוטיבציה ורצון להציג את אותה יכולת כמוהם", מעיד דויד. ומה לגבי העתיד? לפני שנה, קיבל דויד את האחריות באיגוד על נושא התחרויות לאנשים עם מוגבלויות והוא מתכנן לקיים תחרות ראשונה בישראל במהלך הקיץ הקרוב. ההיענות לתחרות ולארגונה נמצאת כיום בראש סדר העדיפויות שלו וזוכה לתמיכה מעמיתיו. נדמה שבגיל 33 אהבתו הגדולה של דויד פלדמן ניכרת בכל רובד מחייו, כאשר הוא מוכיח יותר מכל: לא קיים גל שלא ניתן לעבור.

     

    חזה אתם יודעים לשחות, אבל מה עם פרפר? כך תלמדו:

     

    צילום: ניצן דרור , עריכה: גלי כץ

    צילום: ניצן דרור , עריכה: גלי כץ

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים