שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "הצלתי את הילדים שלי מאבא לא טוב שהייתי עלול להיות"

    שעה אחת ביום, זה זמן האיכות הזעום שנשאר להורה המודרני עם ילדיו. ויטאלי בוצ'אצקי, מחבר הספר "איך לגדל ילדים מאושרים?", מסביר ב"ידיעות אחרונות" שאפשר להפוך את השעה הבודדה הזו לזהב טהור

    כמו הרבה הייטקיסטים ואבות עם מקצועות תובעניים, גם ויטאלי בוצ'אצקי (35) מבת ים, מהנדס העוסק בפיתוח מכשור רפואי, חשש שלא יצליח להיות הורה נוכח ואבא טוב לילדיו, אדם (3.5) וטום (2). הוריו של בוצ'אצקי התגרשו כשהיה בן 11 והוא גדל ללא אבא, כך שהנושא היווה נקודה רגישה בחייו.

     

    לפני חמש שנים נשא לאישה את יוליה, פקידה בחברה לייעוץ עסקי, והחל לתכנן את משפחתו העתידית. "יצא לי לחשוב הרבה על הנוכחות הנפלאה של אימא שלי בחיי. אני ממש זוכר איך היא התנהלה כאימא שגידלה שני בנים בכוחות עצמה וללא כסף. גם אני וגם אחי רומן, הצעיר ממני בארבע שנים, גדלנו עם ביטחון עצמי, למדנו לימודים גבוהים ופירנסנו את עצמנו (רומן הוא במאי קליפים מצליח, שעבד בין השאר עם סטטיק ובן־אל ועברי לידר - מ.ב.ד.ל).

     

    "תמיד שאלתי את עצמי מה היא עשתה ואיך פעלה? וגם, אם היה לה יותר זמן ממה שיש לי עם הילדים, האם זה אומר שאני לא אצליח? אם יש נתון בשטח, שיש לי שעה אחת ביום עם ילדיי, מה אני יכול לעשות איתם?"

     

     (צילום: יאיר שגיא)
    (צילום: יאיר שגיא)

    מיד כשהפך לאב החל ללמוד ולחקור את הנושא, קרא ספרים ומאמרים, פקד הרצאות על הורות והתפתחות, צלח קורסים של אלון אולמן ואלון גל על התפתחות אישית ולמד אימון הורים. "תוך כדי שאני חוקר ולומד את נושא הפסיכולוגיה של הילדים, הרגשתי שמגיעות אליי תובנות מדהימות בתחום הזה. פתחתי בפייסבוק עמוד שנקרא 'איך לגדל ילדים מאושרים?' והתחלתי להעלות פוסטים בתחום. מסתבר שהרבה הורים אהבו את הראש והעמוד תפס תאוצה".

     

    לדבריו, סוד ההצלחה טמון בצורה ולא רק בתוכן. "מה שהכי תפס אנשים זה הזמינות של המסרים. אובחנתי כילד דיסלקטי, תמיד היה לי קשה עם מאמרים ארוכים ומסרים מסורבלים וכבדים. זו גם הגישה שלי בעמוד הזה - הכל כתוב הכי פשוט, הכי בגובה העיניים ואני קונה תמונות שמתאימות לכל פוסט. אנשים אוהבים את זה. זה נגיש וזמין להם ונוגע בהם. מה שחשוב זו השורה התחתונה ולא הרבה התפלספויות".

     

    העמוד צבר פופולריות מרשימה והגיע ל־102 אלף לייקים. "גם בעבודה וגם במשפחה זכיתי לתמיכה גדולה והרגשתי איך אני מתחיל להשפיע בתחום הזה. התחילו לשאול אותי שאלות תוך כדי, על הילדים, על יחסים במשפחה".

     

    להשפיע ולהנהיג

    השלב הטבעי הבא היה להפוך את עמוד הפייסבוק לספר הדרכה. "זה מצחיק, כי תמיד ראיתי בדימיון שלוקח לאנשים שנים לכתוב ספר. מה שלא הבנתי זה שאני כותב פוסט ועוד פוסט כבר שנה והנה אני רוקם למעשה את הבסיס לספר שלי. אמרתי שבטח ייקח לי עוד איזה שנה וחצי, אבל זה קרה אפילו לפני".

     

    הספר "איך לגדל ילדים מאושרים?" יצא לפני כשנה בהוצאה עצמית ואשתו של ויטאלי, יוליה, לקחה על עצמה את מלאכת השיווק דרך האתר הפרטי שלו. "לפני מספר חודשים הספר הגיע לחנויות סטימצקי ובתוך שבועיים נמכרו 6,000 עותקים והודפסה מהדורה נוספת", הוא מתלהב. "הספר הפך לרב מכר והשמחה הגדולה ביותר עבורי הייתה לקבל מיילים מהאנשים הפשוטים. מכתבים שבישרו שהחיים שלהם השתנו. הורים אפילו כתבו שהפסיקו לצעוק או להרביץ לילדים".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    הספר, שמיועד להורים לילדים עד גיל 18, כולל 61 פרקים ובהם עצות וכלים מעשיים למימוש הייחודיות של הילדים ולהגשמת יעדיהם וחלומותיהם, ותשובות לשאלות כמו כיצד להשפיע ולהנהיג כהורה במשפחה, כיצד למוסס התנגדויות ולהניע את הילדים לפעולה, כיצד לפתח בהם התמדה ונחישות, כיצד ליצור מערכות יחסים מצוינות בין בני המשפחה ועוד.

     

    מה לדעתך הכי תפס את הקהל?

    "לפני הכול, נוחות הקריאה. דווקא כאדם שקשה לו לקרוא מסות של חומר, אני הכי רגיש לזה. זה משהו שלא היה אף פעם בספרות שמצאתי. אנשים שבחיים לא קראו ספר מסיימים את הספר במהירות, בעיקר כשאנחנו מדברים על קהל יעד של הורים עסוקים, קרייריסטים.

     

    "בפתיחת הספר אני מבקש לא לקרוא את כל הפרקים בבת אחת, כדי שהשיטה תיטמע אצלם. זה שהם לא יכולים לקרוא בלי לעצור עוד יותר מושך אותם. הם לא יכולים להוריד את הספר מהיד וכך השיטה נטמעת אצלם. גברים מספרים לי שזו הפעם הראשונה בחיים שלהם שהם קוראים ספר הורות. תמיד זה היה השטח של האמהות".

     

    מהו עיקר המסר שאתה מעביר להורים?

    "אני מסביר שבין אם אתה רואה את מעשה הילד שלך כדבר טוב ובין אם אתה מפרש אותו כרע, אתה תמיד צודק. השאלה היא מה תשדר לו, לאן תיקח את זה, במה אתה רוצה להתמקד, את מה אתה רוצה להגדיל, למה תיתן מקום ולמה לא. ניקח, לדוגמה, ילד קטן שמתחיל ללכת. בהתחלה הוא נופל וקם, נופל וקם.

     

    "אולי אבא אחר יצטער לראות שהילד שלו כל הזמן נופל, אבל אני לא רואה את זה כך - אני רואה את החלק שבו הוא קם. והילד מבין ומרגיש את זה, וילד כזה יתפתח ויצליח ויגיע רחוק, כי ההורה שלו רואה את ההצלחות שלו, ובעולם הזה כך קל יותר להתפתח. כשהבן שלי אדם יטפס על כיסא וייפול שבע פעמים מתוך שמונה, אני אתן במה לפעם הזו שהצליח".

     

    ואיך אתה מתרגם את זה להצלחות וכישלונות של ילדים בטווח היותר ארוך, למשל, כשילד לא מצליח בלימודים?

    "אחד הדברים שאני הכי מאמין בהם זה למצוא נושא אחד שהוא חזק בו, כמו ספורט, כדורגל, ציור, ולמצוא את הדרך להתמקד בזה. כשהילד מתעסק בדבר שבו הוא טוב, זה המקום להעצים אותו ולהראות לו את היכולות שלו. צריך ממש להגיד לו באופן מילולי: 'איזה מעולה אתה, תראה איך אתה לא מוותר ואיך אתה מצליח. כל הכבוד. ואם אתה מצליח בזה, אתה יכול להצליח בכל תחום אחר בחייך. אני סומך עליך שאתה יכול'. זה בדיוק מה שקרה אצלי.

     

    "היום, בדיעבד, אני מבין שזה מה שהיה כשהייתי ילד - אמא שלי למעשה עשתה את כל מה שכתוב בספרים ובספר שלי. הייתה לאמא שלי חברה עם ילדים בני גילינו. כולנו היינו נרשמים לחוגים ובאיזשהו שלב מחליטים לעזוב ולעבור לחוג אחר. החברה של אימא שלי הייתה נוזפת בילדים שלה על כך שהם לא יודעים ולא יכולים להתמיד בתחום אחד וחבל על המעברים בין החוגים.

     

    "לעומת זאת, אני ממש זוכר איך אימא שלי הייתה אומרת לי: 'איזה יופי, יש לך נגיעה בכל כך הרבה תחומים'. אז ברור שבהמשך לי היה יותר קל לצמוח אחרי זה ולעומת זאת, אותם ילדים של החברה איבדו את הביטחון ולא אהבו ללמוד ולהתפתח. היא סגרה עליהם. וזה לא שהיא טעתה, היא מאוד צדקה, אבל הגישה והמלל לא היו נכונים".

     

    אימא שלך גאה בהישגים הללו ובעובדה שאתה נותן לה את הקרדיטים?

    "בוודאי. אחי ואני קיבלנו לאחרונה פרסים מבית הספר שבו למדנו, והכרזנו שהיא אמורה לקבל את הפרס בעצמה".

     

    מלאים באהבה

    מה שמחזיר אותנו לאותה שעה בודדה שנותרה לבוצ'אצקי עם ילדיו שלו. "אני תמיד אומר שכל אחד יכול לחזור עייף הביתה, זה הכי טבעי, אבל אני בוחר לחזור עם המון אנרגיה. ראיתי פעם שלט, 'מצטערים על הבלגן, הילדים יוצרים זיכרונות'. זוהי אמירה נפלאה. אני אומר שעדיף שהבית יהיה מבולגן, כי מהר מאוד הילדים יגדלו, ילכו לצבא, יתחתנו, הבית יהיה ריק ומשעמם ונקווה שיהיו עוד צעצועים בעתיד.

     

    קראו עוד:

    - 14 דרכים לגרום לילדים לשתף ולדבר

    - המזכרת של ליה בת ה-8 שנפטרה מסרטן

    - מתי הציפיות שלכם מהילדים מתחילות להכביד?

     

    "אני מגיע הביתה עם המחשבה שהילדים שלי הם ילדים רק עכשיו וזה בר־חלוף. אז אני נכנס עם חיוך ענק וקריאות שמחה, הם קופצים עליי, אנחנו מתחבקים, אנחנו מתגלגלים על הרצפה. זו שעה שגם אשתי נמצאת והיא חלק מכל הטקס. ורק אז, כשכולנו מלאים באהבה, אפשר ליצור ואפשר גם לסדר יפה את הסלון ולארגן, בלי התנגדויות, עם שיתוף פעולה מלא. לא פחות מזה, אני רוצה שזה יהיה הזיכרון של הילדים כשיהיו בעצמם אבות לילדים. שיזכרו שאבא צריך לחזור הביתה חזק וחיוני ולא עייף ורדום. אלו שעה־שעתיים של טעינה. אני דואג שהם ילכו לישון טעונים, וממילא גם אני".

     

    איך מתחילים להנחיל כאלה מנהגים בבית?

    "לוקחים מחברת ומשחזרים מה היה החזון שלי לגבי איך תיראה המשפחה שלי לפני שכל זה קרה. מה היו המטרות שלי? על מה תמיד חלמתי? איך רציתי כל החיים שתיראה המשפחה שלי ומה אפשר לעשות עם זה? היום, אני יכול להגיד בוודאות שהצלתי את הילדים שלי מאבא לא טוב שהייתי עלול להיות. אני אבא רגוע. אני אבא חיובי. לפני הספר וההצלחה של הספר, יש כאן את עניין ההצלה של החיים הפרטיים שלי".

     

    5 טיפים מנצחים לגידול ילדים מאושרים

    1. נהלו עם ילדיכם יומן הצלחות מתחילים מהדברים הפשוטים ביותר: קמתי בשעה שבע בבוקר בלי בעיה, ציירתי צפרדע, סיימתי את כל שיעורי הבית עד השעה שש בערב, ניקיתי את החדר שלי בתוך חצי שעה, התארגנתי מהר לבית הספר. כשהילדים מצליחים לעשות משהו קשה, כמו להכין בפעם הראשונה חביתה, אפשר למרקר ולהבליט את ההצלחה, וכך תגדל השאיפה שלהם להצליח בעוד משימות בעתיד. כוונו אותם ועזרו להם לממש את חלומותיהם.

     

    2. נצלו את זמן הארוחה המשותפת לשיח משפחתי הכניסו לנוהל שלכם תרגיל, שבו כל אחד מבני המשפחה ידבר על הדבר הטוב ביותר שקרה לו היום, הדבר הפחות טוב שקרה לו היום והדברים הטובים שאפשר למצוא בדבר הפחות טוב. כל המשפחה יחד תחפש פתרון לדבר הפחות טוב. בהתחלה זה ייראה מוזר מעט, אבל הפכו זאת להרגל והדבר יהיה חלק בלתי נפרד מאווירה תומכת ומקדמת בביתכם.

     

    3. אפשרו להם להתאמץ כשאתם חוזרים הביתה ומתחילים להכין את ארוחת הערב, לשטוף כלים, לתקן משהו, להרכיב ארון, לתלות כביסה ועוד, הילדים רוצים לעזור. מטבעם הם רוצים לחקור, להתעניין וללמוד, אבל אתם דוחים אותם כי אינכם רוצים שיתאמצו, שיעכבו אתכם או סתם כיוון שאתם עייפים.

     

    ברצונכם לסיים את מטלות הבית כמה שיותר מהר, או אולי בכלל אתם פוחדים שהם ישברו ויהרסו. חכו בסבלנות, תנו להם ללמוד, החמיאו להם על זה, אמרו להם שלא הייתם מסתדרים בלעדיהם וספרו לכולם עד כמה הם היו מדהימים. הילדים רוצים וחייבים להרגיש שיש להם תפקידים, שהם תורמים, שהם שייכים ושבלעדיהם פשוט אי־אפשר להסתדר.

     

    4. הרימו את הראש מהסלולרי מה חשוב יותר? הילדים או הפייסבוק? הילדים או המשחקים? הילדים או ההודעה שהגיעה לפני שנייה? הילדים או הטלוויזיה והספרים? אם לא תוציאו את הראש שלכם מהאייפון היום, הילדים לא יוציאו את הראש שלהם מהמחשב ומהחדר בעתיד. תלמדו להקשיב והם ילמדו לספר. פשוט תסגרו הכל, תסתכלו עליהם ותהיו רק איתם, רק עבורם.

     

    5. עזרו לילדים לזהות מחשבות פסימיות ולהופכן למחשבות אופטימיות אם הילדים לא הצליחו להרכיב משחק כלשהו, עודדו אותם ואמרו להם שעל אף שהם לא הצליחו להרכיב אותו עכשיו, בעוד כמה שעות או ימים הם יצליחו.

     

    הראו לילדים שיש מגמת התקדמות בהרכבת המשחק. אם הילדים לא חושבים שהציור שלהם מוצלח או יפה, עזרו להם לראות את השיפור מהפעם הקודמת. תמיד אפשר למצוא דברים שהילדים כן הצליחו לצייר יפה: הקווים הישרים שהם שירטטו או הצביעה המדויקת שלהם. ילדים אופטימיים יתייחסו לכישלון כאל משהו זמני.

     

    משפטים שכדאי לומר לילדים לפחות פעם בשבוע:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יאיר שגיא
    נהלו עם ילדיכם יומן הצלחות
    צילום: יאיר שגיא
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים