שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהנרות מאירים את המדבר
    בכל שנה מציינים נזירי מנזר מרסבא את יום מותו של מייסד המנזר מר סבאס. מראה הנרות שמאירים את מדבר יהודה בלילה הוא מרהיב. סיפורו של המנזר ומייסדיו מרתקים לא פחות

     

    מנזר מרסבא    (צילום ועריכה: רון פלד)

    מנזר מרסבא    (צילום ועריכה: רון פלד)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    פעם בשנה מציינים הנזירים במנזר מרסבא שבלב מדבר יהודה, אחד מהמנזרים המאויישים ברציפות מהקדומים בעולם, את חגו של מייסד המנזר מר סבאס הקדוש. בשיאו של הטקס המרשים מדליקים עם חשיכה מאות נרות במצוק נחל קדרון מול המנזר. המראה מרהיב והנוף המדברי ומבנה המנזר מוסיפים לו אווירת קדושה.

     

    17 בדצמבר, מזה כ-20 שנה, הוא תאריך קבוע עבורי מזה כעשרים שנה שבו אני יוצא לטייל באזור. גם השנה הייתי שם עם מצלמה, חצובה ורחפן. 

    הנרות והמדבר (צילום: רון פלד)
    הנרות והמדבר(צילום: רון פלד)

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)
     

    סיפורם של נזירי מדבר יהודה מתחיל אי שם במאה הרביעית לספירה בתקופה הביזאנטית. במדבר זה, על פי הברית החדשה, התבודד ישוע 40 יום וכאן גם ניסה אותו השטן. בסמוך למדבר הוטבל ישוע כיהודי בידי יוחנן המטביל בנהר הירדן מזרחית ליריחו. כאן דוד מצא מפלט משאול המלך. כאן בנה המלך הורדוס את מיטב ארמונותיו וכאן גם מצאו מפלט ומקום התבודדות לא פחות מ-6,000 נזירים בתקופה הביזנטית (מאות 7-4 לספירה).

     

    כך יצא שזכינו אנחנו ל-70 מנזרים בשטח מדבר יהודה, חלקם הקטן פעיל עד היום לאחר הפסקות בפעילות במשך תקופות שונות, אבל רק אחד - מנזר מרסבא - זכאי לתואר המנזר הפעיל מהעתיקים בעולם עם 1,500 שנות פעילות ועוד היד נטויה.

     

    קצת היסטוריה 

    הנזיר הנוצרי הראשון במדבר יהודה היה חריטון במאה ה-3. השם חריטון מוכר לחלקינו מנחל חריטון, מערת חריטון ומנזר חריטון בוואדי קלט. אפילו אחד הנמרים האחרונים במדבר יהודה זכה לכבוד בשם זה. חריטון נחשב למייסד הנזירות המדבר יהודאית ולכן ישנם המכנים אותו גם נזיר דור 1.

     

    אחד מתלמידיו המפורסמים היה אותיומוס - שנקרא גם אבטימיוס ונחשב לבן הדור השני של נזירי המדבר - שהגיע מארמניה אל מדבר יהודה וסיים כאן את חייו בגיל מופלג. עד היום, כמו גם בשרידי מנזריו של חריטון, אפשר לבקר בשרידי מנזר אבטימיוס באזור התעשייה של מעלה אדומים.

     

    אחד מתלמידיו האהובים והמפורסמים של אבטיומיוס היה מר סבאס עצמו. סיפור חייו המרתק, השזור בנוף הצחיח אך מלא חיים של מדבר יהודה, מונצח שנים רבות במנזר הגדול הבנוי על מצוק תלול של נחל קדרון. אמנם לא היה לו מכשיר סלולרי בימים ההם, אבל כן מדובר בהחלט בנזיר דור 3.

    דמותו של סבאס, מעיטור מימי הביניים
    דמותו של סבאס, מעיטור מימי הביניים
     

    סבאס הקדוש הפך לנזיר עוד בארץ מולדתו קפדוקיה (טורקיה) כבר בגיל שמונה. בהיותו בן 18 עזב והגיע לירושלים במטרה להקדיש את עצמו באופן מוחלט לאותמיוס. בשנת 478 לספירה, לאחר מות מורו האהוב אבטימיוס, התיישב במערה בנחל קידרון, ולאחר חמש שנים של התבודדות החל בהקמת המנזר יחד עם נזירים נוספים שהצטרפו אליו. לקראת סוף חייו גרו במנזר אלפי נזירים. ללא ספק ה"קיבוץ" הגדול בהיסטוריה.

     

    סבאס מת ב-5 בדצמבר בשנת 532, תאריך שהפך ליום חגו כקדוש נוצרי. הצלבנים שהגיעו לארץ הקודש במאה ה-12 לקחו את עצמותיו של הקדוש לוונציה. רק בינואר 1964, במהלך ביקורו של האפיפיור בארץ הקודש, הוחזרה אחר כבוד גופתו של סבאס ישירות מוונציה אל הכנסיה המרשימה שבלב המנזר.

    הכנסיה שבלב המנזר (צילום: רון פלד)
    הכנסיה שבלב המנזר(צילום: רון פלד)
     

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)

    מידי שנה ב-17 בדצמבר, יום מותו של סבאס (הבדל של 13 ימים בתאריך בין לוח שנה הגריגוריאני בו אנו משתמשים לבין הלוח היוליאני עליו מסתמכת עד היום הכנסיה האורתודוקסית) מגיעים בדואים מהסביבה יחד עם נזירים במנזר, ומדליקים מאות נרות בסוף היום השלישי לטקסים ולתפילות לזיכרו.

     

    שיאו של ערב זה הינו הצטרפותו של הפטריארך היווני אורתודוקסי אשר משתתף בתפילה יחד עם שאר הנזירים. אמנם הכניסה אל המנזר עצמו אסורה ביום זה, אך קשר אישי עם אחד הנזירים עשה את שלו וזכיתי יחד עם חבריי לג'יפ לצלם את הנרות בנחל מתוך המנזר על כיפותיו. השנה הגיע הפטריארך בשעה מאוחרת ישירות ממסע בירדן. עשרות ישראלים הגיעו כמונו בג'יפים אל פתח המנזר ואל המצוק שממול וצפו בנרות שהודלקו.

    מנזר מר סבא (צילום: רון פלד)
    מנזר מר סבא(צילום: רון פלד)

    נזירים במר סבא (צילום: רון פלד)
    נזירים במר סבא(צילום: רון פלד)
     

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)

    ועוד קצת מהמראה המרהיב של הנרות בלילה (צילום: רון פלד)
    ועוד קצת מהמראה המרהיב של הנרות בלילה(צילום: רון פלד)

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)

    אל המנזר אפשר להגיע ולבקר בכל ימות השבוע באמצעות ג'יפים בלבד מאזור נבי מוסא, בקעת הורקניה, או מהיישוב קידר. בשום מקרה אין להגיע בכביש הסלול מבית לחם, זאת בגלל שלישראלים אסור להיכנס לאזור A. יש לקחת בחשבון שהכניסה אל מתחם המנזר עצמו מותרת רק לגברים. אך גם לנשים יש מה לראות בסביבתו, והרבה. למרות תסכולן הרב של מטיילות רבות על האפליה שבכניסה אל המנזר, כדאי לדעת שעל פי המסורת גם על אמו של סבאס נאסרה הכניסה אל המתחם.

     

    מלבד איסור כניסת נשים אל המנזר, גם אין להכניס בשר שעלול להגביר את היצר וההורמונים. כמו כן, אסור להכניס תפוחים. הסיבה: במהלך אחד מהצומות שגזר על עצמו סבאס, תפוח עסיסי בגינת המנזר עלה בזווית עינו והוא כמעט ושבר את הצום. תפוח, בשר, נשים – יש שיגידו שגם זה סוג של שילוש קדוש - לא בבית ספרינו. מנזר מר סבא במדבר יהודה – הכי קרוב לחו"ל שיש.

     

    לאתר של רון פלד בנושא סיורים בירושלים - הקליקו .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "כשהנרות מאירים את המדבר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים