שתף קטע נבחר

ממטולה עד אילת: לחצות את ישראל באופניים

במשך ארבעה ימים דיוושו חברי קבוצת רכיבה את דרכם מהקצה הצפוני של הארץ ועד לעיר הנופש הדרומית. צפו ביומן המסע המצולם

 

 

650 קילומטר של רכיבה על אופניים בארבעה ימים. פעם בשנה יוצאים חברי קבוצת הטריאתלון myway ממרכז הארץ למסע אופניים ממטולה והחרמון ועד לאילת שבדרום. הצטרפתי לקבוצה לראשונה לפני כשנה, ובנובמבר האחרון חברתי אליהם שוב למסע המאתגר.

רוכבים אל השקיעה (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
רוכבים אל השקיעה(צילום: רון פלד)
  

נפגשנו ב-4:30 בבוקר בתל אביב. העמסנו את הציוד על שני אוטובוסים ויצאנו לעבר מטולה. בדרך שמענו סיפורי מורשת קרב של הוותיקים במסע והסברים אחרונים על ההתארגנות והפריסה המהירה כשנגיע. כל עיכוב קל יסבך אותנו עם החשיכה שתרד בשעות אחר הצהריים. הצטלמנו לתמונה קבוצתית מסורתית במטולה, שמענו תדריך בטיחות, התחלקנו לארבע קבוצות לפי רמת הרכיבה שלנו ויצאנו ליעד הראשון: כיבוש פסגת החרמון.

 

במהלך הרכיבה חלפנו על פני מבצר קלעת נמרוד. הפעם לא עניינה אותי השאלה מי בנה את המבצר - הצלבנים או יורשיהם האיובּים. הגענו לנווה אטי"ב, שם עצרנו לפריסה קצרה שכללה קפה שחור, לחם עם שוקולד, עוגיות ועוגות. בקיצור, העמסנו קלוריות והמשכנו. חצי שעה נוספת של רכיבה והגענו אל מג'דל שמס. המשכנו בעלייה עד שהגענו אל החרמון, שם עצרנו לתמונה קבוצית נוספת וסשן סלפי.

חולפים על פני מבצר נמרוד (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
חולפים על פני מבצר נמרוד(צילום: רון פלד)
 

מהחרמון המשכנו מטה דרך מסעדה, הר בנטל, צפון מזרח הכינרת, צומת צמח ומשם אל כביש 90, שעליו בילינו את שלושת הימים הבאים. לאחר 137 קילומטרים, שגמענו בשש שעות רכיבה, התמקמנו בקיבוץ אשדות יעקב, שם סיימנו את היום הראשון.

 

היום השני החל ברכיבה סולידית דרומה. עברנו את הגלבוע ובית שאן והמשכנו לכיוון יריחו. מימין לנו עמדו שרידי מבצר הסרטבה ומשמאל דגל ירדן על הגבול ונהר הירדן. עברנו את יריחו, ירדנו אל צומת הלידו ליד ים המלח ואכלנו ארוחת צהריים בקיבוץ קליה. משם המשכנו לדווש עד לעין גדי. סיימנו את היום בטבילה בים המלח. בדיעבד - טעות קשה למי שרכב יומיים והזיע לא מעט.

אזור ים המלח (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
אזור ים המלח(צילום: רון פלד)
 

היום השלישי היה הקשה במסע. התחלנו ברכיבה לכיוון עיר אובות ומעלה עקרבים. העלייה הייתה מאתגרת במיוחד ונמשכה כ-45 דקות. סיימנו אותה בסשן סלפי קצר והמשכנו לכיוון מעלה אבנון וירוחם. עוד ביום השלישי: ביקרנו בקברו של דוד בן גוריון בשדה בוקר והמשכנו ברכיבה עם הלשון בחוץ אל האכסניה במצפה רמון. סך הכול: 167 ק"מ עם לא מעט עליות קשות.

מטפסים במעלה העקרבים (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
מטפסים במעלה העקרבים(צילום: רון פלד)

 

היום הרביעי והאחרון של המסע נחשב ליום הפחות קשה מבחינת הרכיבה. היעד הראשון היה פריסה בנאות סמדר. הירידה באופניים ממצפה רמון אל המכתש מדהימה, לא דומה בשום דרך לירידה ברכב - הרוח והנוף נספגים בכל סנטימטר בגוף. תענוג.

 

מנאות סמדר ירדנו לכיוון כביש הערבה. משם כבר גלשנו עם הרוח לכיוון אילת. בסך הכול 150 קילומטרים של רכיבה, ולקראת הסוף האנרגיות רק עולות ועולות. בכניסה לאילת נפגשו כל ארבע קבוצות הרכיבה. הסתדרנו בשני טורים ושעטנו אל תוך העיר, שם התפנקנו בארוחת צהריים במלון רימונים, ג'קוזי ובריכה. את הדרך הביתה עשינו כבר באוטובוס.

 

לאתר של רון פלד על סיורים בירושלים - הקליקו

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רון פלד
לדווש לאורך ישראל
צילום: רון פלד
מומלצים