שתף קטע נבחר

סערה במושבים: גלנט מאיץ סיפוח שטחים חקלאיים ליקנעם

תושבי המועצה האזורית מגידו הפגינו נגד הכוונה לספח את השטחים החקלאיים שלהם ליקנעם עילית הסמוכה, לאור הודעת שר השיכון, יואב גלנט, כי תכנית הסיפוח תעלה כבר בשבוע הבא לדיון מהיר בוותמ"ל. ynet חושף כעת כי מקורבים לשר השיכון קיבלו לאחרונה תפקידים בחברה הכלכלית המקדמת את התוכנית

תושבי המועצה האזורית מגידו הפגינו אתמול (ג') כנגד הכוונה לספח את השטחים החקלאיים שלהם ליקנעם עילית הסמוכה, מהלך שזוכה לעידוד ותמיכת משרד השיכון.

 

תחילת הפרשה – כאשר גילו תושבי המושבים אליקים ועין העמק, מהמועצה האזורית מגידו, כי העיר השכנה, יקנעם, מבקשת לספח את השטחים החקלאיים אותם הם מעבדים ולהפוך אותם לחלק מהעיר, עם מגדלי מגורים הכוללים אלפי יחידות דיור. זאת, בעת שליקנעם יש תכנית אב מסודרת, המעניקה לה שטחי בנייה בסדר גודל דומה עד שנת 2030.

 

לפני מספר ימים, במהלך ניסיונות ההידברות עם משרדי הממשלה בנושא, הודיע שר השיכון כי הסיפוח יובא כבר בשבוע הבא לדיון מהיר בוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור), שתפקידה לקצר הליכים לבנייה מהירה, במסגרת המאבק הממשלתי ביוקר הדיור. עוד הודיע השר, כי כבר ביום למחרת, ה-16 בינואר, יערוך את כנס ראשי הרשויות ביקנעם עילית.

 

המועצה והתושבים החליטו לצאת למאבק, ומתכוונים להפגין בתחילת השבוע הבא בירושלים, בעת כינוס הוותמ"ל לדיון בנושא.

 

 

1,800 דירות ייבנו ביקנעם עילית

 

החשש: מובלעות בתוך שטח עירוני צפוף

התכנית המדוברת נולדה במקור כתכנית לסיפוח המושבים עין העמק אליקים, אולם ירדה מהפרק בשל התנגדות התושבים. בימים האחרונים התגלה לפתע כי התכנית עלתה שוב, במתכונת חדשה, הכוללת סיפוח של מרבית השטחים החקלאיים הסובבים אותם, בסדר גודל של כ-2,000 דונם ובאופן שיהפוך אותם למובלעות בתוך שטח עירוני צפוף.

 

עוד קובלים התושבים כי השטח הנכלל בסיפוח המתוכנן כולל קרקעות חקלאיות פעילות ועתודות חלקאיות חשובות, כאשר רק לפני חודש אושרה הקמת מפעל השבת מים בשטח זה. לדברי ראש מועצת מגידו, יצחק חולבסקי, ההחלטה על סיפוח השטח התקבלה "בצורה כוחנית, ברוטלית וחצופה.

 

"מה שראש עיריית יקנעם עילית, סימון אלפסי, יכול וצריך לעשות במסגרת תכנית בינוי העיר שאושרה לו, זה לצופף ולבנות לגובה, כמו שעושים בערים אחרות", הוא אמר. "מה שהוא עושה בפועל זה לקחת שטחים שאינם שייכים לו, ולתקוע טריז בין המושבים אליקים ובית העמק. הוא גם עושה את זה במסלול המהיר, שבו קשה יותר להתנגד. הם הולכים לקבינט הדיור כדי להכריז על האזור הזה מתחם מועדף למגורים ולהכין לו תכנית ותמ"לית, כדי שהכל יהיה מהיר יותר".

 

חולבסקי הוסיף, כי ניסה להציע תכנית חלופית מחוץ לתב"ע של יקנעם, הכוללת שטחים שחלקם שייכים למועצה, אולם לא מצא אוזן קשבת. "מדובר פה בהרס של ישובים עם תרבות ומסורת, שאנחנו משקיעים בהם מיליונים לשיקום", אמר. "זה לא המקרה של עיר פיתוח מסכנה, שלוקחת כמה דונמים מהקיבוץ העשיר. זו עיר הייטק משגשגת, שבמקום לבנות בתוכה, על פי התכנית הקיימת, רומסת בצורה נפשעת ישובים אחרים".

הפגנת תושבי המועצה האזורית מגידו. במרכז - ראש המועצה, יצחק חולבסקי ()
הפגנת תושבי המועצה האזורית מגידו. במרכז - ראש המועצה, יצחק חולבסקי

 

מנכ"ל החברה הכלכלית - בכיר במפלגת כולנו

לאחרונה מונה בועז שלמה, איש מפלגת כולנו, בה חבר השר גלנט, לתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית של יקנעם. שלמה נחשב לפעיל מרכזי בתנועה. בנוסף, גיסו של השר, נחשון אנקווה, מונה אף הוא לתפקיד בכיר בחברה לפני כחודשיים, בתור אחראי צוות עובדים במחלקת התברואה.

 

חולבסקי מסר בתגובה כי היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה צריכים לחקור את הנושא. "אני מזועזע ונדהם מהגילויים ששופכים אור על ההתנהלות הלא ראויה והכוחנית של משרד השיכון בשיתוף עיריית יוקנעם", אמר. "ניסיון ההשתלטות על הקרקעות נעשה בחשאי, ללא הידברות ובניגוד לכל הגיון.

 

"הקשרים בין משרד השיכון לעיריית יוקנעם, הפגיעה הנרחבת בשטחים פתוחים, הרס של ישובים חקלאיים ועוד, צריכים לעמוד לחקירה של היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה", הוסיף. "אני אפנה בדחיפות לרשויות החוק לעצור לאלתר את קידום התכנית ולבדוק את כל היבטי הפרשה שמאיימת על מרחב שלם".

 

"אורח החיים שלנו יאבד"

נתנאל כהן, בנה עם אשתו, בת הישוב אליקים, את ביתם במקום לפני כשלוש שנים. כיום הוא משמש כחבר בוועד התושבים במושב ופעיל במאבק. "הקמת 4,000 יחידות דיור בבניינים של 8 קומות, 100 מטר מהמושב, תגרום למי שחי פה לאבד לחלוטין את אורח החיים שלו", הוא אמר. "כל הכפריות תלך. המושב חזר להיות ישוב חקלאי ובשנה הקרובה היינו אמורים לסיים את הסדר הנחלות מול רשות המקרקעין, אבל כל הקרקע החקלאית נמצאת בשטחים שהם מספחים".

 

כהן הוסיף כי הכוונה לספח את הקרקעות הביאה גם לביטול ההרחבה הקהילתית של אליקים, שעליה היו אמורות לקום 200 יחידות דיור לצעירי המושב. "אני נלחם את המלחמה של הצעירים", אמר. "זו הייתה התקווה של מאות צעירים במקום, שלא קנו בית מחוץ למושב, שגרים בקרוואנים ליד ההורים, או שחיים עדיין עם ההורים. נעשה להם עוול. עכשיו הם ילכו למקום אחר".

 

יקנעם עילית (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
יקנעם עילית(צילום: עידו ארז)

 

עיריית יקנעם: אין חלופות אחרות

מעיריית יקנעם נמסר בתגובה: "עתודות הבנייה של יקנעם נגמרות עם הרחבת השכונה החדשה 'שער הגיא', ועוד תכנית אחת של כ-900 יחידות דיור, ש-50% ממנה הם שטחים פרטיים שייקח שנים, אם בכלל, עד שניתן יהיה לבנות עליהם. עיריית יקנעם ומשרד השיכון, בחשיבה לשנים הבאות, החלו לקדם את תכנית ההרחבה, ש-99% ממנה הם אדמות בשטחי מדינה, כבר לפני כשנה וחצי.

 

"לשם כך לקחה העירייה משרד אדריכלים מוביל שבדק את כל האופציות והחלופות האחרות, ומצא שיקנעם לא יכולה להתרחב לשום כיוון, מאחר ובמערב יש יערות ואת כביש 6, במזרח את עמק השלום והמרחב הביוספרי, ובצפון את יקנעם המושבה. השטח היחידי האפשרי באזור נמצא בין אליקים לפארק 'מבוא כרמל' המשותף ליקנעם, מגידו, עוספיה (עספיא), ודליית אל כרמל.

 

"תכנית זאת הייתה ידועה לראש מועצת מגידו, איציק חולבסקי, מזה חודשים רבים, ובכל זאת הוא לא העיר דבר וחצי דבר, לא יזם שום פגישה או שיחה, אלא רק לאחר ששמע שקבינט הדיור צפוי לדון בה. כאן המקום לציין כי למועצה האזורית מגידו יש שטח עצום של למעלה מ-170 אלף דונם על כ-12 אלף תושבים. יקנעם מבקשת 1,900 דונם בלבד על מנת להבטיח את עתידה. רק שליש מהשטח הזה יהיה לצורכי בנייה".

 

באשר למינוי של בעז שלמה כמנכ"ל החברה הכלכלית נמסר, כי "תכנית ההרחבה של יקנעם מקודמת הרבה לפני שמנכ"ל החברה הכלכלית, בועז שלמה, נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, וזאת לאחר שזכה במכרז, עמד במבדקים קפדניים, ועבר ועדת בחינה שבין חבריה היה גם ממונה הרשויות המקומיות מחוז הצפון במשרד הפנים, וגם מנכ"ל החברה הכלכלית עפולה שהגיע כנציג משרד הפנים

 

"שלמה נבחר פה אחד, ואושר גם פה אחד על ידי הדירקטוריון. כל פעילותו בעבר שקשורה למפלגה לא קשורה בכלל ליקנעם והוא עשה אותה בהתנדבות מלאה, כך שכל העיסוק הזה הוא רכילות זולה ותו לא".

 

באשר למינוי של נחשון אנקווה כאחראי צוות במחלקת התברואה בחברה הכלכלית נמסר, כי "החברה הכלכלית היא שאחראית על כל נושא התברואה בישוב, ומועסקים בה כ-60 עובדים. בשל כך הוחלט לצאת למכרז לאחראי צוות עובדים, ומאחר ולא מדובר במנהל, לא היה צורך על פי כללי משרד הפנים בתואר אקדמי.

 

"המועמד נבחר על ידי ועדה מקצועית, שהורכבה מאנשי מקצוע ובהם מנכ"ל החברה הכלכלית, ראש מינהל ההנדסה ונציג ציבור, ולאחר שעבר בהצלחה רבה מבדקים קפדניים במכון מקצועי. למועמד שנבחר ניסיון רב שנים".

 

ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "משרד הבינוי והשיכון עוסק בפיתוח ובבנייה בכל רחבי הארץ, כמו גם ביקנעם עלית. החלטות בנוגע לבנייה מתקבלות בהתאם לאישור מועצת מקרקעי ישראל, ועל פי החלטת ועדה מחוזית".


פורסם לראשונה 09/01/2018 22:11

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים