שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    תגובש תוכנית לקידום העסקים הקטנים - מחוץ לתקציב 2019
    שרי האוצר והכלכלה הודיעו על הקמת ועדת "נטו עסקים" שתובא לאישור הממשלה בימים הקרובים, ואמורה "לחזק את העסקים הקטנים והבינוניים". אלא שבינתיים אין הערכות בנוגע לעלויות, והן אינן כלולות בתקציב לשנת 2019. נשיא להב: "שוב עושים סיבוב על העסקים הקטנים"

    בשורה לבעלי העסקים הקטנים? שר האוצר, משה כחלון, ושר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, הודיעו היום (ד') כי יביאו לאישור הממשלה בישיבתה שצפויה להתקיים ב-21 בינואר, החלטה להקמת ועדת "נטו עסקים", שמטרתה העיקרית היא לבחון כלים וצעדים לחיזוק כושר התחרות של העסקים הקטנים והבינוניים בארץ ובשווקים מחוץ לישראל. עם זאת, עלות התוכנית אינה כלולה בתקציב לשנת 2019 שיעלה מחר לדיון הממשלה, והועדה צפויה למסור את המלצותיה רק בעוד חצי שנה

     

    "נטו הוזלות": הפחתת מכסים ב-800 מיליון שקל

    נטו תעשייה: 1.15 מיליארד שקל יושקעו בתעשייה

     

    בין הנושאים שתבחן הוועדה: הקטנת הנטל הרגולטורי על העסקים הקטנים והבינוניים, פיתוח מיומנויות העובדים, תוכניות להגדלת הפריון ושיפור רמת החדשנות בענפים שאינם הייטק. בנוסף, תבחן הוועדה את התנאים הסוציאליים להם זכאים העצמאים, את הגדלת היקף הרכש מעסקים קטנים ובינוניים וייבדק שיפור היקף האשראי שניתן לעסקים קטנים. 

     

    צפו בהפגנת פעילי ארגון להב בירושלים הבוקר:

    באדיבות: ענבל שפיגל, ארגון להב

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    כמו כן תבחן הוועדה אמצעים בתחום המיסוי לעידוד עסקים קטנים ובינוניים ואיתור חסמים ותמריצים בתחום המס, שביטולם עשוי לתרום לצמיחה של עסקים קטנים ובינוניים או עסקים בראשית דרכם.

     

    בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי, ומנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד והיא תגיש את המלצותיה לשרים תוך שישה חודשים. בוועדה יהיו חברים גם מנהל רשות המסים, משה אשר, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה, רן קיוויתי, נציגים מאגף הממונה על התקציבים ומאגף החשב הכללי במשרד האוצר, נציגי המפקחת על הבנקים, נציגי משרד הפנים, נציגי המוסד לביטוח לאומי ונציגים מקצועיים.

     

    מסיכום שנתי של מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, שהכינה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, עולה כי בשנת 2017 פעלו בישראל כחצי מיליון עסקים, מהם כ-50 אלף נפתחו ב-2017. עסקים אלה מהווים 99.5% מכלל המגזר העסקי והם מעסיקים 61% מהמשרות במגזר העסקי. בנוסף הם מייצרים 53% מהתוצר המקומי הגולמי.

     

    השרים משה כחלון ואלי כהן. המלצות תוך שישה חודשים (צילום: גיל יוחנן)
    השרים משה כחלון ואלי כהן. המלצות תוך שישה חודשים(צילום: גיל יוחנן)

    עוד עולה מהנתונים, כי מתוך כלל העסקים נסגרים מדי שנה כ-40 אלף עסקים, כלומר כ-8% מכלל העסקים. במשרדי האוצר והכלכלה אומרים כי העסקים הקטנים והבינוניים ניצבים בפני חסמים רבים, וכי הטיפול בהם על ידי הממשלה יכול להקל עליהם משמעותית באמצעות הפיכתם למגזר חזק יותר, יציב יותר ומשמעותי יותר בתרומתו לכלכלה.

     

    תוכנית בלי תקצוב 

    שר האוצר, משה כחלון, אמר כי "העסקים הקטנים והבינוניים הם מחוללי הצמיחה הגדולים במשק. יש קשר ישיר בין הקלה והפחתת הרגולציה על עסקים קטנים ובינוניים לבין צמיחה וחוסנה של הכלכלה. יותר עסקים קטנים יוכלו לצמוח, לפרוץ קדימה ולהפוך למצליחים ולגדולים יותר".

     

    לדברי שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, "הצלחה של העסקים הקטנים והבינוניים היא הצלחה של המשק והכלכלה הישראלית כולה. מגזר עסקי חזק, יצרני ומשגשג, הפועל בהגינות מסחרית, הוא אינטרס חברתי וצרכני, שיאפשר סחר הוגן, הן עבור הצרכנים, הן עבור העובדים והן עבור בעלי ובעלות העסקים".

     

    בשלב זה עוד אין הערכות באוצר בנוגע לעלות תוכנית "נטו עסקים", שתתבהר לאחר שהוועדה תגבש מסקנות. בארגון להב, המאגד את העסקים הקטנים, הופתעו מהודעת משרדי האוצר והכלכלה על הקמת הוועדה, לאחר שאתמול יצא הארגון במסע פרסום באמצעות מודעות מחאה על הדרת העסקים הקטנים מתקציב 2019. 

     

    הבוקר הגיע נשיא להב, עו"ד רועי כהן, לגשר המיתרים בירושלים בליווי פעילים נוספים במטרה להקים קול צעקה על היעדר נושא העסקים הקטנים בתקציב, וזמן קצר לאחר מכן יצאה ההודעה בדבר הקמת הוועדה. בארגון להב טוענים כי משרד האוצר נלחץ ממחאתו וכי ההודעה על הקמת הוועדה באה בגללה.

     

    אולם בארגון להב הביעו מורת רוח על הכרזתה של ועדה ללא תקצוב מובטח של תוכניותיה וטוענים כי נציגי הארגון ישבו עם מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, שביקש מהם להגיש תוכניות רלוונטיות, שלדברי הארגון הוגשו. "למרות שלא מדובר בהוצאות אדירות, גילינו שמשרד האוצר ייתן אפס שקלים לתוכנית כשפורסם חוק ההסדרים לתקציב 2019", אומרים בארגון.

    .

    כהן התייחס להכרזת הוועדה ואמר כי, "מדובר בבדיחה עצובה. לא רוצים עוד ועדה שכל מטרתה היא לקבל תקשורת. הגיע הזמן שממשלת ישראל תכניס את היד לכיס ותיתן סיוע אמיתי לעצמאים ולעסקים הקטנים. מספיק לעשות עלינו סיבוב. הגשנו לאוצר תוכנית סדורה והם יודעים בדיוק מה צריך לעשות. זה הזמן, כשעולה תקציב 2019".

     

    יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, גוף שמייצג 40 אלף עסקים קטנים ובינוניים בישראל, מתח אף הוא ביקורת על הכרזת תוכנית "נטו עסקים". "תקציב המדינה לשנת 2019 עומד על מעל ל-500 מיליארד שקל, אך כמה מתוכם מוקצה לעסקים קטנים?", הוא אומר. "יוצאים בהכרזה על ועדה למען העסקים הקטנים אך התאריך שנקבע לדיון על הוועדה מאוחר מידי".

     

    אלקובי מוסיף, כי "משתיקים אותנו עם הבטחות לוועדה שאמורה לקום אחרי שכבר יוחלט על תקציב לשנת 2019. זה לעג לרש. על המדינה להשקיע בעסקים הקטנים שמהווים עמוד התווך של המשק הישראלי ובתוך כך מעסיקים עובדים רבים במשק ולמרות זאת, המדינה ממשיכה להעדיף את החברות הגדולות. בסופו של דבר מי שמקבל את התקציבים הם העסקים הגדולים ופעם נוספת העסקים הקטנים מופלים לרעה".

     

    אלקובי הסביר כי "ההתאחדות מייצגת כ-40 אלף עסקים. 22 אלף עסקים יהיו חלק מתוכנית נטו תעשייה המבורכת, אולם ישנם עוד 20 אלף עסקים קטנים חברי ההתאחדות שלא לוקחים בכך חלק מאחר שאינם מוגדרים יצרניים. אותם עסקים מתמודדים עם קשיים הישרדותיים רבים, עליהם יש לתת את הדעת: הגדלת האשראי, צמצום רגולציה, הקמת תוכניות לעידוד וצמיחה של עסקים, מתן רשת ביטחון לעסקים שנסגרו, מענקים לעסק שמעסיק עובדים, רשת ביטחון סוציאלית, הטבות מס ועוד".

     

    איגוד חברות האשראי בלשכת המסחר נמסר: "אנו מברכים על מהלך זה, המצטרף לפעולות היזומות לסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים במשק הישראלי בתחומי האשראי. יש לנושא האשראי חשיבות גדולה אבל יש עוד מקום וצורך לפעולות בכל הקשור לערבויות המדינה שנכון לעכשיו הועמדו רק לטובת הבנקים ולא לחברות החוץ בנקאיות. התוכנית לערבות לעסקים קטנים ובינוניים והקרנות עדיין נתקלות בחסמים רגולטוריים המונעים המשך התקדמות".

     

    אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בנוגע להקמת הוועדה כי "יש לראות בכך התעוררות תודעתית המוכיחה, לדאבוננו, כי עד היום ממשלת ישראל לא נקטה בצעדים אופרטיביים נאותים כדי לחזק עסקים קטנים ובינוניים, בניגוד לתשומת הלב הניתנת ללא הרף דווקא לעסקים החזקים בכלכלה".

     

    עוד אמר לין, כי "מוטב כי ועדה כזו לא תהיה רק ועדת שימוע אלא שיהיו שותפים בה לפחות ארבעה נציגים מארגוני המעסיקים הגדולים בישראל, להם יש ניסיון רב בכל הקשור למציאות בה חיים העסקים, והם בוודאי יוכלו להעלות הצעות אופרטיביות ברות מימוש".

     

    לין ציין, כי "המדיניות שנועדה לתמוך בחיזוק המשק והכלכלה כלואה בחשיבה לפיה הכל עובר דרך תוספת תקציבית. הגיע הזמן שכולנו נבין שסיוע לעסקים אינו עובר תמיד דרך הגדלת תקציבים. ניתן לעשות הרבה למען עסקים קטנים ובינוניים, שלא בדרך של סיוע תקציבי, כגון הורדת נטל הרגולציה השוחק, שיפור הליכי ביורוקרטיה, הקלות במיסוי לעסקים בתחילת דרכם ושינוי חוק חובת המכרזים, כפי שהוצע על ידי איגוד לשכות המסחר".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תגובש תוכנית לקידום העסקים הקטנים - מחוץ לתקציב 2019"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים