תקציב המדינה יוגש היום לאישור הממשלה: משרד החינוך הוא המרוויח הגדול

שר החינוך בנט. משרדו יקבל את התקצוב הגדול ביותר (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

תקציב המדינה נכנס לשלב ההתאמות: אלה האתגרים של כחלון

שר האוצר יגיש לכנסת את הצעת חוק התקציב לא יאוחר מ-11 בפברואר.

הסכום המירבי שהממשלה רשאית להתחייב עליו בשנים הבאות עומד על 134.23 מיליארד שקל. מדובר בסכום המקסימלי שניתן להתחייב לגביו בשנת 2019 בגין השנים 2020 ואילך.

בחלוקת סעיפי התקציב לפי משרדי ממשלה, משרד החינוך מקבל את הסכום הגדול ביותר מתוך התקציב בשנת 2019, שעומד על 57.1 מיליארד שקל. אחריו משרד הביטחון עם 55.74 מיליארד שקל ובמקום השלישי המוסד לביטוח לאומי עם 44.3 מיליארד שקל.

במקום הרביעי משרד הבריאות עם 36.57 מיליארד שקל, במקום החמישי המשרד לביטחון פנים עם 17.76 מיליארד שקל, במקום השישי משרד הרווחה עם 7.65 מיליארד שקל ובמקום השביעי הרשויות המקומיות עם 5.27 מיליארד שקל.

העוגה התקציבית

כן כוללים סעיפי התקציב תשלום חובות בסך 100.8 מיליארד שקל, תשלום ריבית ועמלות בסך 39.1 מיליארד שקל, 11.43 מיליארד שקל להשכלה הגבוהה, 9.52 מיליארד שקל להוצאות ביטחוניות שונות ו-21.26 מיליארד שקל לפיתוח התחבורה.

ההמשלה רוצה להגדיל את סכום ההוצאה

בהצעת התקציב מוצע לשנות את חוק תקרת הגירעון, שקובע כיום שבשנת התקציב 2019 לא יעלה שיעור הגירעון הכולל על 2.5% מהתמ"ג, בשנת 2020 לא יעלה הגירעון על 2.25% מהתמ"ג, בשנת 2021 לא יעלה על 2%, ב-2022 לא יעלה על 1.75% ובשנות התקציב 2023 ואילך לא יעלה מדי שנה על 1.5% מהתמ"ג.

השינוי שמבקשת הצעת התקציב לבצע בחוק תקרת הגירעון הוא להעלות את תקרת הגירעון לשנת 2019 ל-2.9% ולהאט את קצב הפחתת הגירעון בשנים הקרובות. זאת על רקע אתגר השמירה על העוגנים הפיסקליים (שמירה על המסגרת התקציבית) מול אתגרים בוערים והוצאות תקציביות שנחוצות לעידוד הפעילות המשקית, וכן מול התמודדות עם אתגרים חברתיים וביטחוניים.

לכן מבקשת הצעת התקציב לא רק להעלות את תקרת הגירעון של 2019 ל-2.9% מהתמ"ג, אלא להעלות גם בשנת 2020 את תקרת הגירעון ל-2.5%, בשנת 2021 ל-2.25% ובשנת 2022 ל-2%. בשנת 2023 מבקשת הצעת התקציב לתקן את תקרת הגירעון ל-1.75% ושהחל משנת 2024 תעמוד תקרת הגירעון על 1.5% מהתמ"ג מדי שנה.

כך מנסה המדינה להגדיל את ההכנסות

כן מציעה הצעת התקציב להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית ב-2019 בשיעור נוסף על השיעור הקבוע בחוק, לפיו הוא לא יעלה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2018. זאת לאור הגידול החד בהיקף ההוצאה הממשלתית שחוזיה ל-2019 לעומת שנות התקציב הקודמות, הנובע בעיקר מתוספות לשירותים חברתיים, כמו העלאת קצבאות הנכים, רפורמת הביטוח הסיעודי וסבסוד הצהרונים.

לכן מציעה הצעת התקציב לקבוע שהממשלה תהיה רשאית בשנת 2019 להגדיל את סכום ההוצאה הממשלתית בשיעור נוסף על השיעור שקבוע בחוק, שלא יעלה על 3% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2018.

כדי לתמוך במאמצי הממשלה ולצורך עמידה במסגרות הפיסקאליות שקבועות בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, מוצעים בהצעת התקציב סעיפי התאמות. למשל, מוצע לתקן את צו הבלו על דלק ואת צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, באופן בו החל מ-1 בפברואר 2018 ימוסה הפחם בסכום של 102 שקל לטון והחל מ-1 בינואר 2019 ימוסה הפטקוק (חומר הגלם העיקרי לייצור מלט) בסכום של 216 שקל לטון.

השינוי בנושא הפחם צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בהיקף של כחצי מיליארד שקל בשנה ואילו השינוי שמוצע בעניין הפטקוק צפוי להגדיל את הכנסות המדינה בכ-50 מיליון שקל בשנה.

מחירי הדלק בדרך לעלות? תיקון לצו הבלו על הפרק

בנוסף מוצע לתקן את צו הבלו על הדלק כך שייקבע מתווה מדורג להעלאת הבלו על גז טבעי דחוס וגז טבעי נוזלי לתחבורה החל משנת 2022 באופן בו יגדלו הכנסות המדינה בכ-90 מיליון שקל לפחות בשנה בהדרגה החל משנת 2020.

כן מוצע להפחית את בסיס תקציב התפעול של משרד התיירות ב-10 מיליון שקל בהתאם למתווה שיסוכם בין משרד התיירות לבין אגף התקציבים באוצר, וזאת על מנת להתכנס למסגרת התקציב של 2019.

עוד מוצע להפחית 30 מיליון שקל החל מ-2019 מבסיס תקציב משרד החקלאות ועוד 15 מיליון שקל החל משנת 2020.

סעיף התאמות נוסף כולל תיקון חוק רשות שדות התעופה, לפיו לאור העודף התקציבי שהצטבר בקופת רשות שדות התעופה, תעביר הרשות לאוצר המדינה 1.2 מיליארד שקל בשנת 2019 ותמלוג בגובה 50% מהרווח השנתי הנקי או את סך ההכנסה המחייבת, החל משנת 2020.

יום חינוך ארוך? לא בקרוב

עוד סעיף מציע להפחית 30 מיליון שקל ממשרד הפנים – 5 מיליון שקל מתקציב התפעול שבבסיס התקציב של המשרד ועוד 25 מיליון שקל מתקציב המימון לוועדות ממונות שנמצא בבסיס תקציב המשרד.

עוד מוצע לדחות את חוק יום חינוך ארוך לשנת 2024, דחייה שתחסוך לקופת המדינה 1.2 מיליארד שקל בשנת 2019 וכן 2.4 מיליארד שקל בשנת 2020.

כן מוצע להפחית מבסיס תקציב משרד החינוך שמיועד לתקציבי הדרכה סכום של 30 מיליון שקל, להפחית מבסיס תקציב משרד החינוך את התקציב שמוקצה לתשלום דמי חבר באונסק"ו, בסך מיליון שקל בשנה. עוד מוצע להפחית 12 מיליון שקל החל משנת 2019 ואילך בתקציב התמיכות בנושאי יהדות של משרד החינוך.

הצעת התקציב מציעה לתקצב את סבסוד הצהרונים ב-905 מיליון שקל ב-2018 וב-605 מיליון שקל בשנת 2019. בנוסף, מוצעת תוספת על 500 מיליון שקל לבסיס התקציב לצורך תוכנית הסיעוד הלאומית במטרה להרחיב, לשפר ולייעל את שירותי הסיעוד שניתנים לקשישים הסיעודיים בישראל.

מוצע גם להפחית 100 מיליון שקל מתקציב משרד העלייה והקליטה ו-30 מיליון שקל מתקציב משרד הבינוי והשיכון לצורך תיקון סל קליטת העלייה כך שזכאות לסל קליטה לעולה יחיד או לעולים שהם בני זוג רק כשסך נכסי משק הבית שלהם יהיה נמוך מ-500 אלף שקל.