שתף קטע נבחר

"מדבר איתו יותר מאשר עם אשתי": כשהרופא הופך לחבר טוב

כשמטופלת בת 88 הכירה את הרופא עוד כשהיה בבטן אימו וכשהרופא של מעצב הגינות עזר לו לחזור להריח את הפרחים: לרגל יום הרופא הישראלי שמצוין היום, הבאנו לכם חמישה סיפורים אופטימיים ומרגשים על מפגשים אנושיים בין רופאים ומטופלים - שצמחו לחברות אמיצה

מפגש של מטופל עם רופא מטפל עלול להיות קשה ומתוח, אך יש גם מקרים שבהם הוא עשוי להוליד חברות נפלאה וקשר אמיץ שנמשך הרבה מעבר לחדר הטיפולים. לרגל יום הרופא הישראלי שמצוין היום (ה'), קבלו חמישה סיפורים על מפגשים עם רופאים שראו במטופלים שלהם הרבה יותר מעוד תיק רפואי.

 

הגנן שלא יכול היה להריח פרחים

אבי דבדה בן ה-52 נפצע בזמן משחק כדורגל כשהיה תלמיד בכיתה ח'. הכדור שפגע בפניו ניפץ לו את המשקפיים וככל הנראה גם היה אחראי לשבירת המחיצה באפו. "ההידרדרות במצבי הרפואי הייתה איטית ונמשכה שנים ארוכות, מה שכנראה גרם לכך שהתרגלתי לחיות עם זה", הוא מספר. "עם הזמן התפתחו סיבוכים וסבלתי גם מדלקות וסינוסיטיס כרוני וכאבי ראש. לא יכולתם לתפוס אותי ללא חבילת טישו, אבל לא עשיתי עם זה כלום. זו בוודאי הייתה התנהגות ילדותית, אבל משהו באופי שלי כשורד נתן לי אשליה שאני יכול להתגבר על הכל ולכן דחיתי שוב ושוב את הצורך בטיפול. עד שפגשתי בד"ר רועי לנדסברג".

 

קשר אישי וחם שנוצר במהירות. אבי דבדה (מימין) וד"ר לנדסברג ()
קשר אישי וחם שנוצר במהירות. אבי דבדה (מימין) וד"ר לנדסברג
 

המפגש הראשון בין השניים היה בכלל על בסיס עסקי, כאשר ד"ר לנדסברג, מנהל היחידה לניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת במרכז א.ר.ם ברמת החייל, שכר את שירותיו של דבדה לתכנן ולעצב את החצר בביתו, שעבר אז שיפוץ. "נוצר בינינו קשר אישי חם די מהר", מספר ד"ר לנדסברג. "פגשתי אדם מלא הומור עם ראש טוב, שהצליח לתרגם את החלום הקטן שלי לפינה יפה למציאות.

 

"לאט-לאט הוא נפתח בפניי ונדהמתי לשמוע שבעצם מדובר באדם שעוסק בצמחים ופרחים, אבל בכלל לא יכול להריח את פריחת ההדרים ששתל אצלי. הוא חי עם סתימה קשה במערות הפנים ובלי יכולת לנשום דרך האף. הצלחתי לשכנע אותו להגיע להתייעצות ואחרי שעשיתי לו צילום CT, היה לי ברור שאפשר לתקן את המצב ולשפר לו משמעותית את איכות החיים. מבחינתי, מעבר לטיפול הרפואי שהוא היה זקוק לו, הרגשתי שאני חב לו משהו במישור האישי. הוא מקצוען אמיתי, ומצאתי שניתנה לי הזכות לעזור לו ו'לעצב' את מערות הפנים שלו כמו שהוא עיצב אצלי את הגינה".

 

לדברי דבדה, אלמלא הקשר המיוחד שנוצר בינו לד"ר לנדסברג, ייתכן שלא היה מטפל לעולם בבעיה הרפואית שלו. "סמכתי עליו. אזרתי עוז והתייצבתי אצלו לטיפול במרפאה. לפני חודש עברתי ניתוח ומאז כמעט איני מכיר את עצמי. אחרי שנים שהסתובבתי עם פה פתוח כי לא יכולתי לנשום, פתאום אני מצליח להצמיד את השפתיים ולא להיחנק ואפילו להריח. זו תחושה אדירה".

 

"רפי החזיר אותי לחיים"

לפני כחודשיים הגיע לראשונה כתב הספורט נדב צנציפר למרכז "רפאל" לרפואה משלימה ברמת אביב, לאחר שנתבשר שהכאבים החדים שהוא מרגיש והעובדה שהוא לא מצליח לקום ממצב ישיבה הם תוצאה של פריצת דיסק חמורה.

 

לאחר שניסה לא מעט רופאים מקצועיים וטיפולים מסוגים שונים, המליצו לו חבריו הספורטאים על ד"ר רפאל פרטר. "חברים ספורטאים אמרו עליו שהוא קוסם", אומר צנציפר. "אין ספק שהעובדה שהוא טיפל ועודו מטפל בספורטאים גדולים כמו עומרי כספי, אלי דסה ואחרים, שכנעה אותי להגיע אליו, והשאר היסטוריה. בזמן הקצר שיצא לנו להכיר הפכנו פשוט לחברים טובים, קודם כל כי הוא פשוט הציל אותי. אני לא רק עיתונאי ספורט אלא חובב ספורט מושבע שרץ כל יום 12 ק"מ, והרגשתי שנלקח ממני דבר יקר ורפי החזיר אותי לחיים, והוא בפירוש מנע ניתוח".

 

אמרו עליו שהוא קוסם. נדב צנציפר (מימין) וד"ר פרטר ()
אמרו עליו שהוא קוסם. נדב צנציפר (מימין) וד"ר פרטר

מאז המפגש הראשון ממשיך צנציפר בשגרת טיפולים אצל ד"ר פרטר, ובין טיפול לטיפול הוא מרגיש שהוא חוזר לעצמו. "בין הטיפולים אנחנו יושבים לקפה ביחד, מדברים על האהבה המשותפת שלנו –הספורט, ומתכתבים המון. לפעמים אני מרגיש שבמהלך היום אני מדבר איתו יותר מאשר עם אשתי, אז כדי שהיא לא תחשוד ובגלל שאני פשוט מוקסם מהאיש הבאתי אותה גם לטיפולי תחזוקה במרכז".

 

ד"ר פרטר מעיד אף הוא על הידידות המופלאה שנרקמה: "נפלה בחלקי ההזדמנות להכיר איש יקר, צעיר ורב פעלים, שפריצת דיסק קשה גדעה את שגרת היום האינטנסיבית והנמרצת שלו. בעזרת שיטת חילוץ העצמות שפיתחתי, בשילוב הנחישות וההבנה של נדב, הצלחנו להוציא אותו מהמצב הזה. הכריזמה האישית שלו, הסבלנות והעיקשות שבו, גרמו לי להיקשר אליו באופן מיוחד. אני שמח שאני יכול לעזור לו ונראה שמעז יצא מתוק - נדב מתחזק מטיפול לטיפול והקשר שלנו רק הולך ומתהדק".

 

מעבר למפגשים בין כותלי המרפאה והשיחות המרתקות שבין הטיפולים, מספר נדב כי גם הוא מייעץ לד"ר פרטר בעניינים חשובים כמו לאיזה משחק שווה לחכות בסוף יום העבודה ולצפות בו על הספה בסלון.

 

"הבדיקה שנעשתה במקרה הצילה את חיי"  

לפני כ-5 שנים הגיעה עינת קירשנר למרפאה של פרופ' עודד נחליאלי, מנהל היחידה לכירורגיה אנדוסקופית וטיפול במחלות בלוטות הרוק במרכז א.ר.ם רמת החייל, ומנהל המכון לכירורגית ורפואת הפה והלסתות, ברזילי אשקלון. לבדיקה של בלוטות הרוק. לדבריה, כבר אז היא "התאהבה ממבט ראשון" ברופא, אך דבר לא הכין אותה לטלטלה שתעבור מספר ימים לאחר מכן.

 

"שלחתי את עינת לצילום CT לסת עם חומר ניגוד, אבל במכון עשו לה גם צילום של הראש", מספר פרופ' נחליאלי. "כשקיבלתי את תוצאות הבדיקות, עינת כבר הייתה בחזרה בביתה בפראג, ואני גיליתי לתדהמתי שהצילום מראה שיש לה שתי מפרצות במוח, מצב קליני מסכן חיים".

 

פרופ' נחליאלי יצר קשר בדחיפות עם קירשנר ועדכן אותה שעליה לשוב ארצה לצורך בדיקות נוספות. "פרופ' נחליאלי חסך ממני את הבשורה המבהילה בשיחת הטלפון, אבל היה מאוד נחרץ שעליי לשוב לישראל בהקדם האפשרי", מספרת קירשנר. "מה שלא ידעתי הוא שמאותו רגע שנודעו לו התוצאות הוא התחיל במבצע איתור אחר מצנתר מוח בפראג. משלא נמצא מומחה שכזה, הוא החליט שעליי לחזור ארצה כדי לעבור את הפרוצדורה בישראל".

 

אהבה ממבט ראשון. עינת קירשנר (משמאל) ופרופ' נחליאלי ()
אהבה ממבט ראשון. עינת קירשנר (משמאל) ופרופ' נחליאלי
 

קירשנר, יהלומנית המתגוררת בצ'כיה למעלה מ-23 שנים, נחתה בארץ ומיד נכנסה לסדרת בדיקות אצל נוירולוג. תוך מספר ימים היא עברה שני ניתוחים לטיפול במפרצות. "אני מאמינה שדברים לא קורים סתם. הייתה סיבה שבחרתי דווקא בפרופ' נחליאלי להיות הרופא שלי והוא הציל את חיי".

 

המפגש הראשון בין השניים הפך במהרה לקשר חברי הדוק שגלש הרבה מעבר לארבעת קירות המרפאה. "יהיו שיגידו שזה בזכות העובדה שהציל את חיי, אבל אני פשוט יודעת שכל מי שפוגש בפרופ' נחליאלי נופל בקסמו. הוא אדם חם, נעים, מבין וקשוב ויש לו הומור נהדר. לשמחתי הקשר וההערכה בינינו הם הדדיים, וגם בעלי ובת זוגו שותפים לו. למרות המרחק הגיאוגרפי והעובדה ששנינו אנשים מאוד עסוקים, אנחנו משוחחים המון בטלפון, בכל הזדמנות שיש לנו אנחנו נפגשים - אם זה בארץ או אם זה בחו"ל, בני הזוג אף הוזמנו לחתונת בתי. מבחינתי אנחנו חברים לנצח".

 

"הרופא דואג לי כאילו היה הבן שלי"

"לתת כמו הפרחים, מפיצים ריח לכולם: בלי חשבונות, בלי תמורה, סתם משום שהם פרחים", כך כתבה הסופרת אסתר קל בספרה "סיפור כמו הפרחים", היום היא מספרת על ד"ר דניאל דליות ומעידה כי "הוא רופא שנותן מעצמו בלי לצפות לכל תמורה".

 

אסתר בת ה-88 נאלצה לעבור ניתוח להשתלת מפרק ירך מלאכותי לאחר שסבלה במשך שנים מכאבים מתמשכים ובלתי מוסברים ברגליים. ניתוח כזה דורש תהליך שיקומי ארוך, שמתחיל בבית החולים ונמשך גם לאחר השחרור בבית.

 

אסתר נותחה בבית החולים השרון בפתח תקווה ולאחר מכן הגיעה למחלקה השיקומית במרכז רפואי גריאטרי בית רבקה, שם היא פגשה פנים מוכרות - ד"ר דניאל דליות, רופא גריאטר במחלקה השיקומית. "אני מכירה אותו מאז שהיה בבטן של אימא שלו, אני והיא עבדנו יחד בעיתון 'הארץ'", היא מספרת בהתרגשות.

 

מכירה אותו מהבטן של אימא שלו. אסתר קל (משמאל) וד"ר דליות ()
מכירה אותו מהבטן של אימא שלו. אסתר קל (משמאל) וד"ר דליות
 

רצה הגורל ואחרי שנים ארוכות נפגשו שוב השניים. כשאסתר, שהייתה בצעירותה לוחמת בפלמ"ח, נראתה נחושה מתמיד להמשיך ולהתמיד בהליך השיקום ולהביא למקסום תוצאות הניתוח. לדברי אסתר, ד"ר דליות לא הרפה ממנה והחדיר בה מוטיבציה כאשר ניגש כל בוקר למיטתה ובפעולה פשוטה, כששאל לשלומה, עשה לה את היום.

 

ההתעניינות והליווי לא נמשכו רק בבית החולים, וד"ר דליות המשיך לדאוג לשלומה של אסתר באופון יומיומי כאילו הייתה אימו. "הוא דואג לי כמו בן, אפשר לומר. התרופה הכי טובה לאדם היא אדם אחר שיהיה שם בשבילו. אני מאוד מחבבת אותו, לא רק שהוא הרופא האידיאלי שהיו רבים חולמים על טיפול שכזה, הוא גם בן אדם אידיאלי".

 

בין הפיזיותרפיה, הייעוץ הסוציאלי והמשך המעקב הנדרש להמשך השיקום, ממשיך ד"ר דליות גם לדבר עם אסתר, לנסוך בה תקווה, לדאוג שלא תהיה לבד ולדבר איתה על עניינים שמשכיחים ממנה את הכאבים כמו מוזיקה, תרבות ואקטואליה.

 

"התרגשתי מההזדמנות שניתנה לי לטפל באישה שאני באמת מכיר מבטן ומלידה", אומר ד"ר דליות. "הניתוח כשלעצמו הוא עניין מורכב וההחלמה והשיקום מורכבים לא פחות. ההצלחה שלהם טמונה בדאגה שהטיפול השיקומי לא יסתיים בחדר בית החולים, אלא יימשך גם בליווי הרופא המטפל בקהילה ובתמיכה סוציאלית.

 

"מבחינתי להמשיך את הקשר עם אסתר נראתה לי פשוט המשך טבעי וחיוני לבריאות שלה, מעבר לעובדה שמדובר באישה מעוררת השראה, מה שכמובן מחזק ורותם אותי לסייע לה להחלים ולהקל עליה עד כמה שניתן. מדובר באישה לוחמת בהווייתה, היא הייתה לוחמת בפלמ"ח, גם בכתיבתה היא לוחמנית ואידיאולוגית אבל גם יש בה הרבה רוך וחום ואני רואה בזה זכות ושליחות להמשיך את הקשר איתה".

 

"הוא ראה אותי כאדם ולא רק כתיק הרפואי"  

אנושיות ותחושת נוחות. דורית להב (מימין) וד"ר חפץ ()
אנושיות ותחושת נוחות. דורית להב (מימין) וד"ר חפץ
 

דורית להב הגיעה לד"ר אבי חפץ בעקבות המלצה של רופא שהוא במקרה גם מכר משותף של השניים. "הגעתי אליו עם חשד שיש לי ממצא ממאיר בבלוטת התריס, אך כבר במפגש הראשון בינינו חשתי ביטחון", מספרת להב. "זו הייתה כימיה שנבעה מהאנושיות שהפגין ותחושת הנוחות שהשרה עליי. יש לי ניסיון רב עם רופאים, כולל ברפואה הפרטית, ומה שהרגשתי בפגישה בינינו היה מאוד חריג לטובה. הוא הסביר בסבלנות רבה את משמעות הבדיקות ושיתף אותי בתהליך קבלת ההחלטות ובסופו של דבר היה גם זה שניתח אותי".

 

דורית מספרת שכבר בימים הראשונים לאחר שהתאוששה בביתה, חשה רצון גדול להוקיר תודה לד"ר חפץ, מנהל היחידה לכירורגיה ואונקולוגיה של הראש והצוואר במרכז א.ר.ם רמת החייל, בדרך שונה משליחת מכתב או מתן שי קטן. "הוא היה זמין לכל שאלה, נתן לי אפילו את מספר הטלפון הנייד האישי שלו.

 כששלחתי לו תמונות של הצלקת כי לא הייתי רגועה שהיא לא מודלקת, הוא לא פטר אותי באמירה של 'יהיה בסדר', אלא זימן אותי אליו למרפאה. ההערכה שלי אליו גברה מיום ליום וגלשה מעבר להיותו מקצועי לעילא, אלא קודם כל על זה שראה אותי כאדם מעבר לתיק רפואי. זה ממש לא מובן מאליו".

 

לאחר שהחלימה מהניתוח, יזמה להב שיחת טלפון לד"ר חפץ והזמינה אותו ואת זוגתו לארוחת ערב בביתה. "הוא אדם כל כך צנוע וביישן והיה מעט נבוך מהיוזמה שלי ושל בעלי, אך לבסוף הוא נעתר. מאז קיימנו עוד מספר מפגשים ויחסי החברות שלנו הולכים ומתהדקים. יש לנו לא מעט נושאי שיחה משותפים ועכשיו אנחנו בודקים איך נוכל למנף את הקשר בינינו לפרויקט משותף באמצעות קרן פילנתרופית שבה אני מכהנת כמנכ"לית".

 

"שואלת מה שלום הנכדים": צפו בסיפור של ד"ר לילך מלצקי

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
אתה הרבה יותר מתיק רפואי. קשר עם רופא
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים