דרכו האחרונה אל המקום הראשון: ההלוויה הגדולה בתולדות המדינה
מאות אלפים צבאו על ירושלים מכל רחבי הארץ, הכבישים לבירה נחסמו - והרב עובדיה יוסף הובא למנוחות באירוע ששבר את כל השיאים. ומה היה אומר מרן על כל הבלגן? כבר בשבעה היתומים נדרשו לסוגייה. "70 שנה, 70 שיאים" - פרויקט מיוחד לקראת יום העצמאות: כתבה שלישית בסדרה
העיתונאי אורי אליצור ז"ל העריך פעם שאם בעוד מאה שנה ילד ישראלי ישאל מורה להיסטוריה מי היה שמעון פרס - המורה יעלעל בספרים וישיב: פרס היה עסקן פוליטי בתקופתו של הרב עובדיה יוסף.
סודרי סבר כנראה שמדובר בסגולה לאריכות ימים עבור הרב עובדיה, וכך נפגש מבעוד מועד, כבר לפני הפטירה, עם בכירי מחוז ירושלים של המשטרה, בשם המשפחה והתנועה כאחד. הוא הכין אותם לאירוע בסדר גודל היסטורי – וצדק.
70 שנה, 70 שיאים - כתבות נוספות בפרויקט:
אליצור, מהפובליציסטים הבולטים בימין, ביקש מן הסתם לגמד את היריב האידיאולוגי שלו, מנהיג השמאל, ולהאדיר את "מרן" הדתי, הקרוב יותר למחנהו. לקבוע פרופורציות. אנו, לעומתו, לא נתיימר להכריע בקרב הענקים הזה, אבל לפחות בקטגוריה אחת יש מנצח ברור.
במסגרת פרויקט "70 שנה, 70 שיאים", חזרנו לאחור עד תש"ח כדי להתחקות אחר ההלוויה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. בדיעבד התברר כי אין צורך להרחיק עד לשם. השיא לא נרשם אצל דוד בן-גוריון בשנות ה-70 וגם לא אצל יצחק רבין ב-1995. האירוע ההיסטורי ההוא נמצא ממש כאן, בעשור שלנו, וכאמור - לא שמעון פרס קבע אותו. השיא הזה רשום על שמו של מנהיג אחר, הרב עובדיה יוסף, והוא נקבע בחשוון תשע"ד, אוקטובר 2013.
הרב עובדיה יוסף. שיאן ההלוויות(צילום: גיא אסיאג)
בהר הרצל, שם נטמן פרס, היו אלה ברק אובמה, הנסיך צ'רלס ואבו מאזן שבאו להיפרד, ואילו בשכונת גאולה החרדית נצפו דווקא פשוטי העם – חרדים, דתיים ומסורתיים מן היישוב, עמך ישראל. חמש שעות בלבד לאחר הפטירה, בלי זמן להתארגן ולהפיק, ובטקס פרטי ולא ממלכתי, נדחסו מאות אלפים סביב המבנה העתיק של ישיבת "פורת יוסף" ברחוב מלכי ישראל בירושלים כדי לחלוק כבוד אחרון לרב הנערץ.
כמו בעצרת ההיא בכיכר מלכי ישראל בזמן מלחמת לבנון הראשונה, שנחקקה לדורות כ"הפגנת ה-400 אלף", כך היה גם באירוע הענק שהוכתר בתקשורת החרדית כ"הלוויית המיליון": לעולם לא נדע כמה אנשים באמת השתתפו בו, אך גם לפי ההערכות הזהירות ביותר זוהי ההלוויה הכי גדולה שהייתה בישראל, ואולי אף האירוע ההמוני הגדול בתולדות המדינה.
היום כבר מותר לגלות שכדי למנוע תקלות (או חלילה אסון) החלו ההכנות להלוויית הרב עובדיה יוסף עוד בחייו. "הראשון לזהות" היה היועץ האסטרטגי איציק סודרי, שחבש כאן שני כובעים: אחד הוא של הדובר המיתולוגי של ש"ס, התפקיד שבו התפרסם בשנות ה-90, והשני הוא כאחיה של יהודית יוסף - אשת הרב משה, בנו הצעיר של "מרן" המנוח, ומי שסעדה את חמיה בשנותיו האחרונות.
מיוחד
70 שנה, 70 שיאים
לקראת יום העצמאות ה-70 - סדרת כתבות מיוחדת של ynet חוזרת לרגעי השיא של מדינת ישראל: המשדרים הנצפים, ההישגים, הניצחונות הגדולים, האירועים ההמוניים ועוד שיאים בשלל תחומים. הסיפורים המרגשים והמפתיעים יתפרסמו כאן במהלך השבועות הקרובים, והפרויקט המלא ייחשף ביום העצמאות
המשטרה נערכה בהתאם וסגרה לתנועה את מרבית הרחובות באזור ההלוויה, אך גם עם אלפי השוטרים שגויסו למשימה לא היה בכוחה למנוע את הסתימה הצפויה בכבישים המובילים לירושלים. הרב עובדיה יוסף נפטר בשעות הצהריים המוקדמות, מסע ההלוויה נקבע לשעה 18:00 - ובינתיים נהרו המונים מכל רחבי הארץ לבירה, עד שמחלף הראל בכביש 1 נחסם לחלוטין לכלי רכב פרטיים, וכך גם כביש 443. רבים עזבו את מכוניותיהם בצידי הדרך וצעדו ברגל שעה ארוכה כדי להשתתף באירוע.
כמה אנשים? לא ברור, אבל בכל מקרה - יש שיא(צילום: AP)
ראש הממשלה נתניהו ונשיא המדינה פרס ויתרו מראש על האפשרות הזו ומשיקולי אבטחה באו להיפרד מהרב בתחנה הלפני-אחרונה, בית ההלוויות שמגר. משם נסעה המיטה מיטת המת, מלווה בעוזרו האישי של הרב עובדיה, צבי חקק, מרחק של כמה מאות מטרים אל היכל ישיבת פורת יוסף, ואמבולנסים פילסו דרך בין ההמון בקושי רב עבור בני המשפחה האבלה.
בתום שורת הספדים מפי רבנים בכירים ובניו של המנוח יצא מסע הלוויה אל בית הקברות סנהדריה, המרוחק כשני קילומטרים מהישיבה. עקב הדוחק העצום נע רכב החברה קדישא שבו מיטת הרב יוסף באיטיות רבה, והנסיעה ארכה לא פחות משלוש שעות. לבקשת הרב הוא נטמן בקבר פשוט, כאחד האדם, לצד רעייתו מרגלית.
אז כמה אנשים ליוו את הרב עובדיה יוסף למנוחות? על פי אומדן המשטרה, השתתפו בנקודת השיא בקבורת הרב כ-800-750 אלף בני אדם. הערכות מתונות יותר הצביעו על כמחצית - 450-400 אלף, ויש גם חברה פרטית שהחמירה עוד יותר ונקבה במספר 275 אלף. היה זה אך טבעי שבכלי התקשורת – ובעיקר ברשתות החברתיות - יתפתח הקרב על התודעה. ארבע שנים אחרי, נראה כי גם בשאלה הזו יש לנו מנצח ברור.
ככלל, "הלוויית המת" - ובמיוחד של אדם גדול - נחשבת למצווה מובחרת ביהדות, העדיפה על פני מצוות רבות אחרות שנדחות מפניה. גם ערכה המוסרי גבוה, שכן היא מוגדרת "חסד של אמת" – הכי אמיתי שיש. אם במעשה טוב של אדם כלפי זולתו החי עלול להיות שיקול זר של רצון לקבל ממנו בחזרה, הרי שכאשר הוא מיטיב עם מת (למשל מלווהו לקבורה), המניע מן הסתם טהור, "שלא על מנת לקבל פרס". לכן נאמר כי השתתפות בהלוויה היא מהדברים ש"אדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא". כלומר: שכר מצווה זו יבוא לאדם רק מן השמיים, לעתיד לבוא.
ואם כך, לא מפליא שהציבור הדתי הוא הבולט ביותר בתחום זה, ומעמיד את הלוויות הרבנים הבכירים בצמרת הרשימה – הרבה לפני מנהיגי המדינה או אושיות תרבות למיניהן. במקום השני של "שיאני ההלוויות" נמצא ככל הנראה הרב שלמה זלמן אוירבך, מפוסקי ההלכה הבולטים והחשובים במאה ה-20, שהלך לעולמו בשנת 1995. כ-300 אלף איש ליוו אותו בדרכו האחרונה – גם זאת לפי הערכה רשמית של המשטרה.
ומי לא השתתף בהלוויית הרב עובדיה יוסף? למרבה ההפתעה – דווקא בניו ובנותיו, אלה הקרובים אליו ביותר. לא, אין מדובר בעוד סכסוך פנימי במשפחתו של "מרן", אלא פשוט במנהג ירושלים, שלפיו צאצאי הנפטר לא מובילים את המיטה לבית העלמין ולא נוכחים במקום בשעת הקבורה. במקום זאת פנו בני משפחת יוסף לאחר פרק ההספדים אל ביתו המפורסם של הרב ברחוב הקבלן בירושלים - שם צפו בשידורים הישירים מהצעדה לסנהדריה ומסתימת הגולל.
את ההפוגה הקלה בין "הלוויית המיליון" לשבעה ההמונית, שהייתה מתישה לא פחות, ניצלו היתומים הטריים כדי להשתעשע ביניהם בשאלה מה המנוח היה אומר על כל זה. התשובה הייתה ברורה, חד-משמעית - תמימות דעים נדירה במשפחת יוסף: לאבא עכשיו נחת רוח גדולה מההכרה הציבורית בגדלותו התורנית ובמפעל חייו. ארבע שנים חלפו, אז אולי מותר כבר לגלות: הרב עובדיה יוסף בטח מבסוט גם על השיא הישראלי שקבע.
הלוויית הרב עובדיה יוסף, אוקטובר 2013
צילום: AFP
מומלצים
