שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פריחה במדבר: אטרקציות התיירות של הערבה
    הבריכה הקסומה של נוף צוקים, הסיורים בעין יהב ששאבו השראה מהכפר התאילנדי פאי וכמובן קטיף של פירות וירקות במשקים רבים. כך הצליחו החקלאים של הערבה התיכונה להמציא את עצמם מחדש

     

    צילום: בראל אפרים עריכה: יובל קאסנר

    צילום: בראל אפרים עריכה: יובל קאסנר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במשך שנים חשבו חקלאי הערבה שהם יושבים על מרבץ בלתי נדלה של "נפט" – נפט צהוב, אדום, ירוק בהיר או כהה, מתוק או חריף. שדות הנפט של תושבי הערבה היו חממות הפלפלים, ובענף הורגשה לא פחות מבוננזה בסוף שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים.

     

    אלא שלפני כעשור נקלע ענף הפלפלים למשבר. ב-2007 היו הפלפלים ענף הייצוא מספר אחת של ישראל בתוצרת חקלאית, והמדינה ייצאה כ-95 אלף טונות פלפלים בשווי של 140 מיליון אירו. בשנות השיא נהנה הפלפל הישראלי מביקוש מוגבר באירופה בזכות איכותו ובגלל סילוק הפלפלים הספרדיים עקב עודף חומרי הדברה. בשנים 2007-2006 עמד מחיר טונה אחת של פלפלים על 3,200 אירו, אך כעבור שנה אחת בלבד פחת הביקוש, והמחיר צנח ל-1,200 אירו בלבד.

     

    המשבר הביא רבים מהחקלאים בערבה לחפש תחומי התפרנסות נוספים – ואחד הבולטים, שתפסו תאוצה, היה תחום התיירות. "הבנו שאנחנו לא יכולים להמשיך לשים את כל הביצים בסל אחד", אומרת מירב עמית, בעלת עסק סיורי השטח "פעימות מדבר" בעין יהב.

    מירב ונמרוד עמית (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    מירב ונמרוד עמית(צילום: בראל אפרים)
     

    מירב, במקור מכרמיאל, מתגוררת כבר 20 שנה בעין יהב עם בעלה נמרוד, בן המקום. "באנו לכאן לשנה כדי לעזור לאימא של נמרוד ואז זכינו במשק במסגרת ההרחבה החקלאית וכבר נשארנו", היא מספרת.

     

    מירב ונמרוד התפרנסו מגידול פלפלים ונפגעו קשות מהמשבר שפקד את הענף. "בעקבות המשבר היינו אובדי עצות", היא נזכרת. "החלטנו לנסוע עם הילדים לתאילנד כדי לנקות את הראש וביקרנו בעיירה פאי. היא הזכירה לנו את עין יהב בניתוק שלה ובדרך היחידה לטייל שם, בטוסטוסים. רצינו להעתיק את הנוסחה הזו לכאן".

     

    הזוג עמית אכן ייבאו לעין יהב את מה שהם ראו בפאי, אך את הטוסטוסים החליפו בגולף-קאר – מעין קלנועית. "רק כמה דקות נסיעה אל מחוץ למושב, ואנחנו כבר מגיעים למקום אחר עם טבע מדברי עוצר נשימה", מספרת מירב. הסיורים שהשניים מובילים עוברים בשמורת הטבע נחל שיזף, מאגר נקרות ומטעי התמרים העצומים שסובבים את המושב.

    שמורת נחל שיזף (צילום: דורון ניסים) (צילום: דורון ניסים)
    שמורת נחל שיזף(צילום: דורון ניסים)

    סיורי גולף קאר של "פעימות במדבר" (צילום: פעימות במדבר) (צילום: פעימות במדבר)
    סיורי גולף קאר של "פעימות במדבר"(צילום: פעימות במדבר)
     

     (צילום: פעימות מדבר) (צילום: פעימות מדבר)
    (צילום: פעימות מדבר)

    מטעי תמרים בערבה התיכונה (צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל) (צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק
    מטעי תמרים בערבה התיכונה(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)

    חממות עין יהב (צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל) (צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק
    חממות עין יהב(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)

    בעיצומו של הסיור פורסים מירב ונמרוד מחצלות בשטח ומוצאים מכלי הרכב את ערכות הקפה ואת עוגיות התמרים שמירב אפתה. ניתן גם לשלב סיור רגלי, הכנת שקשוקה בשטח ועוד. הסיורים נמשכים בין שעתיים וחצי לשלוש שעות. מחיר סיור הוא 480 שקלים למשפחה ו-420 שקלים לזוג. לפרטים נוספים – הקליקו.

     

    עין יהב הוא הראשון והגדול שבמושבי הערבה, ומתגוררים בו כ-1,200 איש. המושב, שמשתייך למועצה האזורית ערבה תיכונה, נוסד ב-1959 כהיאחזות נח"ל. היא אוזרחה ב-1962 והפכה בתחילה ל"מושבוץ" – שילוב של מושב וקיבוץ.

     

    "מעין גדי ועד יטבתה לא היה כלום. אנחנו היינו די חלוצים ודי בודדים", מספר שמוליק רבין, מהגרעין השני של מתיישבי עין יהב. "היה פה מערב פרוע, או יותר נכון דרום פרוע. יכולנו לעשות מה שרצינו, אפילו לטייל מעבר לגבול. אני מתגעגע לימים האלה".

    כביש הערבה (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    כביש הערבה(צילום: בראל אפרים)
     

    רוב חברי המושב עוסקים בחקלאות, אך בשנת 1996 הוקמו בו הצימרים הראשונים בערבה על ידי משפחות בלוך ושומרון. זו הייתה הסנונית הראשונה שבישרה חשיבה אחרת ואת פיתוח התיירות כמקור תעסוקה ופרנסה לתושבים מלבד החקלאות.

     

    רבים מהתושבים מצליחים לשלב בין הענפים ועוסקים בחקלאות ובתיירות בעת ובעונה אחת. אחד מהם הוא רן פורת, בנו של חגי פורת – ממקימי עין יהב. רן מנהל את "מכוורת פורת", שבה פועל גם מרכז מבקרים המזמין את אורחי הערבה להתרשם מכוורות דבורים שקופות שבהן רוחשות עשרות אלפי דבורים נמרצות, ללמוד על ייצור הדבש ועל עולמן המופלא של הדבורים וליהנות ממיצג פסלים וצילומי ענק של האומנית צ'צ'ה פורת, אימו של רן. הביקור בתשלום. לפרטים נוספים – הקליקו.

     

    מעין יהב ניתן גם לצאת לסיור עצמאי לאורך "דרך השלום" – אבל לא זו מתל אביב ומהשיר של פאר טסי. מדובר בדרך נוף עבירה לרכב פרטי שאורכה כ-24 ק"מ, המחברת בין עין יהב למושב עידן, דרך מצפור השלום, מאגר חצבה ותצפית חוצירה, והנסיעה מלווה בנוף המרהיב של הרי אדום. הדרך עוברת במזרח שמורת נחל שיזף, ועולם החי והצומח שבה מייצג היטב את הטבע המדברי של הערבה. הביקור בשמורה הוא חופשי. הקליקו לפרטים נוספים – על שמורת נחל שיזף  ועל דרך השלום.

    אל דרך השלום (צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל) (צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק
    אל דרך השלום(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
      

    חלק גדול משטח הערבה נמצא בתחומי המועצה האזורית ערבה תיכונה. הערבה התיכונה נפרשת על פני שטח של מיליון וחצי דונם, מהם 800 אלף מ"ר שמורות טבע, ומהווה כ-6% מגודלה של מדינת ישראל. למרות השטח העצום, בערבה התיכונה יש שבעה יישובים בלבד (עידן, חצבה, צופר, עין יהב, ספיר, צוקים ופארן), ובהם מתגוררים בסך הכול קצת יותר מ-3,000 תושבים.

     

    למרות הפיתוח התיירותי, החקלאות היא עדיין תחום העיסוק המרכזי של התושבים, ו-60% מייצוא הירקות הטריים מישראל מגיע מן הערבה התיכונה. עובדה זו ניכרת גם בכמות העובדים הזרים הגדולה שבאזור – כמות כמעט זהה לכמות התושבים הישראלים, כ-3,000.

     

    כיום יש בערבה התיכונה יותר מ-300 צימרים, שמזמינים את הנופשים ליהנות מהנוף הייחודי, מהשקט, ממסלולי הטיול הרבים ומהאטרקציות התיירותיות. התפוסה השנתית הממוצעת בחדרי האירוח עומדת על כ-30%, ועונת התיירות המרכזית בערבה נמשכת מספטמבר עד מאי – מראש השנה ועד שבועות.

    מתחם נוף צוקים (צילום: אביטל הירש) (צילום: אביטל הירש)
    מתחם נוף צוקים(צילום: אביטל הירש)
      

    בחודשי הקיץ מורגשת הפוגה יחסית בתיירות באזור, בעיקר בשל החום הכבד. עם זאת, בחלק מהיישובים יש תנועת תיירים גם בקיץ, ובריכות השחייה שבהם עומדות לרשות האורחים ללא הגבלה.

     

    היישוב הצעיר ביותר באזור – צוקים – הוקם בשנת 2004 על ידי תושבים ממרכז הארץ. הרעיון היה להקים יישוב קהילתי בסמוך לקומפלקס תיירותי שיורכב ממספר רב של מיזמים אישיים, מה שהופך את צוקים למוקד התיירותי של הערבה התיכונה.

     

    "צוקים זה סטארט אפ – להקים יישוב במדבר שסביבו שטחי תיירות", אומר ניב לינצנברג, תושב המקום. "אנחנו מרגישים עלייה בכמות התיירים שמגיעים לכאן משנה לשנה". הוריו של ניב, תומר ודורית לינצנברג, היו מתושבי צוקים הראשונים, והם הקימו את מיזם התיירות "נוף צוקים".

     

    בריכה במדבר (צילום: אבישי חזן) (צילום: אבישי חזן)
    בריכה במדבר(צילום: אבישי חזן)
     

    במתחם "נוף צוקים" שבע בקתות אבן לאירוח, ועוד חמש בקתות נמצאות בהקמה וייפתחו בעוד כחודש וחצי. ליד כל בקתה יש פינת מדורה עבור מי שרוצה לעשות פויקה. במתחם גם בריכה, חוות סוסים, ספסל אוהבים מבודד ואטרקציה ייחודית בשם "מדבר בריחה".

    ספסל האוהבים (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    ספסל האוהבים(צילום: גלעד כרמלי)
     

    "זה סוג של חדר בריחה, אבל בשטח פתוח במדבר", מסביר ניב. המשתתפים נשלחים לנווט בשטחי המדבר סביב המתחם ולאתר תחנות שפזורות בשטח. בכל תחנה נדרשים המשתתפים לפתור חידה. הפתרון יעניק להם מספר, שאותו הם יזינו לתוך דף צופן ובאמצעותו הם אמורים בסופו של דבר לאתר מטמון.

    מדבר בריחה (צילום: פרדי נפתלי) (צילום: פרדי נפתלי)
    מדבר בריחה(צילום: פרדי נפתלי)
     

    עלות הלינה במתחם מתחילה ב-800 שקלים ללילה עבור זוג. השתתפות ב"מדבר בריחה" בעלות של 50 שקלים (20% הנחה לאורחי המתחם). לפרטים נוספים – הקליקו.

     

    בשטח המתחם הקימה המשפחה גם "בקתת שביליסטים" שמיועדת לאירוח המטיילים בשביל ישראל. הלינה בבקתה המושקעת היא בחינם, אך בתיאום מראש דרך אתר האינטרנט. התנאי הוא שהאורחים מגיעים למקום בהליכה או ברכיבה על אופניים, ועם הציוד עליהם, ולא מפריעים למנוחת תושבי צוקים והתיירים במתחם הצימרים הסמוך.

    בקתת השביליסטים (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    בקתת השביליסטים(צילום: גלעד כרמלי)
     

    בצוקים פועל גם כפר אומנים שבו בתי מלאכה ייחודיים של אומנים אשר עוסקים, בין היתר, בעבודות קרמיקה, נגרות, תכשיטנות, אופנה, ספא מדברי, שיאצו, פעמוני אבן, פיתוח קול, סדנאות לילדים ועוד. בכל יום שישי מתקיים במתחם הפנינג ססגוני וחווייתי של אומנות ויצירה לצד דוכני מזון מקומיים.

     

    ביישובים אחרים בערבה התיכונה הפכו את החקלאות המקומית לאטרקציה תיירותית. רונית ומוטי אלעזרי ממושב צופר מגדלים בגן הירק שלהם סוגים רבים של ירקות ופירות – הכול אורגני וללא ריסוס כלשהו. המבקרים עד סביבות השעה 10:30 מוזמנים לארוחת בוקר שאותה רונית מכינה מירקות שנקטפים היישר לקערה, בזמן שמוטי מעביר למבקרים סיור בגן.

    גן ירק במושב צופר (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    גן ירק במושב צופר(צילום: גלעד כרמלי)
     

    קיו מלון (צילום: שלום אלבז) (צילום: שלום אלבז)
    קיו מלון(צילום: שלום אלבז)

    תותי שדה במושב צופר (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    תותי שדה במושב צופר(צילום: גלעד כרמלי)

     (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    (צילום: גלעד כרמלי)

    בשאר הזמן מעבירה רונית בגן הירק חוגי חקלאות לילדי המושב והמושבים הסמוכים. "אם ילד רואה חור כזה", היא אומרת ומצביעה על חור קטן בעלה של כרובית, "הוא לא ינוח עד שהוא ימצא את הזחל. זו החקלאות האמיתית".

     

    בני הזוג אלעזרי מגדלים בגן עגבניות, גזרים, קולורבי, כרוב, כרובית, חסות, צמחי תבלין, חצילים, תירס, דלעת, בננות, תותי שדה, פלפלים כמובן ואפילו אטרקציות כמו "קיו מלון" – מעין מלפפון קטנטן. "מוטי תמיד אומר שאם יש עגבניית שרי אז יש גם מלפפון שרי", מסבירה רונית. "כאן בגן זה המקרר שלי, אין לי כלום בתוך הבית". עלות הסיור וארוחת הבוקר במקום היא 75 שקלים. לפרטים נוספים – הקליקו.

     

    אך גולת הכותרת של החקלאות התיירותית בערבה התיכונה היא במושב חצבה, שם נמצא מרכז ויידור. הסיור במרכז מציע מבט מקרוב על חקלאות המדבר, חקלאות המים המתפתחת, החידושים הטכנולוגיים והצצה לזנים חדשים של ירקות, פירות ופרחים. הביקור כולל צפייה במיצג תלת-ממדי, סיור במוזיאון אינטראקטיבי חווייתי וסיור בחממות תצוגה. הביקור עולה 29 שקלים למבוגר ו-23 שקלים לילד. לפרטים נוספים – הקליקו.

    חצילים בחממת התצוגה במרכז ויידור (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    חצילים בחממת התצוגה במרכז ויידור(צילום: גלעד כרמלי)
     

    בט"ו בשבט הקרוב, בין 31 בינואר עד 1 בפברואר, תתקיים סמוך למרכז ויידור – במו"פ ערבה תיכונה תחנת יאיר – התערוכה החקלאית השנתית הגדולה בישראל. לתערוכה צפויים להגיע כ-30 אלף מבקרים שיתרשמו מכל החידושים בעולם החקלאות, אשר יוצגו על ידי 200 חברות מובילות בתחום. המבקרים יוכלו לבקר בחממות המחקר ולראות את הגידולים החדשים ולטעום מהם: העגבנייה המתוקה בעולם, פטל באמצע החורף, לימון ללא גרעינים, פלפלים צבעוניים, חציל שלא סופח שמן, פרחים ייחודיים ועוד. הכניסה לתערוכה חופשית.

    שולחן חול אינטראקטיבי במוזיאון במרכז ויידור (צילום: באדיבות תיירות ערבה תיכונה וצפונית) (צילום: באדיבות תיירות ערבה תיכונה וצפונית)
    שולחן חול אינטראקטיבי במוזיאון במרכז ויידור(צילום: באדיבות תיירות ערבה תיכונה וצפונית)

    המוזיאון במרכז ויידור (צילום: באדיבות תיירות ערבה תיכונה וצפונית) (צילום: באדיבות תיירות ערבה תיכונה וצפונית)
    המוזיאון במרכז ויידור(צילום: באדיבות תיירות ערבה תיכונה וצפונית)
     

    גם חובבי בעלי החיים ימצאו מה לעשות בערבה התיכונה. במושב צופר נמצאת חוות האנטילופות. אפשר לצאת בה לסיור ספארי בשטח הפתוח שבו מסתובבים חופשיים מאות בעלי חיים, בהם דישונים, ראמים, אימפלות, גנואים, איילים, יעלים, זברות ואף ערודים, שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה ביותר. בחווה גם מעין "תיבת נח" ענקית שבה בעלי חיים נוספים, כגון סוריקטות, חוטמנים, ציפורי שיר, איגואנות וסרטנים כחולים, ופינת ליטוף. הביקור בעלות 30 שקלים. לפרטים נוספים – הקליקו.

    ראם בחוות האנטילופות בצופר (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    ראם בחוות האנטילופות בצופר(צילום: גלעד כרמלי)
     

    זברה בחוות האנטילופות (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    זברה בחוות האנטילופות(צילום: בראל אפרים)

    אטרקציית בעלי חיים נוספת נמצאת סמוך לחצבה, שם פועלת חוות התנינים "קרוקולוקו". במקום יש כ-2,000 פרטים, מתנינים קטנים ועד תנינים ענקיים באורך 5 מטרים. המסיירים במקום מוזמנים ללטף את התנינים הצעירים. הביקור בחווה בעלות 30 שקלים, במזומן בלבד.

    חוות התנינים שליד חצבה (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    חוות התנינים שליד חצבה(צילום: גלעד כרמלי)

     (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    (צילום: גלעד כרמלי)
     

    הגמלייה (צילום: בראל אפרים) (צילום: בראל אפרים)
    הגמלייה(צילום: בראל אפרים)

    סינייה עוף בגמלייה (צילום: גלעד כרמלי) (צילום: גלעד כרמלי)
    סינייה עוף בגמלייה(צילום: גלעד כרמלי)

    וכמובן שלצד התיירות התפתח גם תחום הקולינריה בערבה התיכונה. באזור יש מסעדות רבות, בהן ה"גמלייה" במושב ספיר, שמציעה אווירת חאן מדברי ומקיימת מדי יום חמישי הופעות מוזיקליות וערבי במה פתוחה, המסבאה בסגנון הגרמני "אורסולה" בצוקים, המסעדה הטבעונית (היחידה בערבה) "רוזטה" שבעין יהב וכן ה"יוגורטיה" המרעננת. מלבדן יש גם יקבים ומבשלות בירה.

     

    בימי התערוכה החקלאית יתקיימו פעילויות מיוחדות בכל אתרי התיירות בערבה תיכונה. פרטים נוספים על האתרים השונים באתר "תיירות ערבה ".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים