שתף קטע נבחר

יומן מסע מטיול בר מצווה בסין

כשבנו של רון פלד עמד להפוך מילד לגבר הוא ארגן קבוצה של חברי ילדות עם בני משפחותיהם ויחד הם יצאו לחרוש את המעצמה במזרח. מחגיגות יום העצמאות בביג'ינג ועד לטראסות האורז בלונגשאן – הצטרפו לטיול של פעם בחיים

 

 

ביקרתי בסין יותר מ-20 פעמים כתרמילאי וכמדריך. שנים פנטזתי שילדיי יכירו גם הם את הענק מהמזרח, יטפסו על החומה הגדולה, יראו את חיילי הטרקוטה בשיאן ויהנו מהנוף הקרסטי המדהים של גווילין ויאנגשואו. כשהבן הבכור התכונן לחגיגות הבר מצווה הבנתי שנגמרו התירוצים וגייסתי חברי ילדות ואת בני משפחותיהם ויצאנו למסע.

תמונה קבוצתית (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
תמונה קבוצתית(צילום: רון פלד)
 

האתגר הגדול בהכנת הטיול היה לבנות מסלול שיתאים ל-30 איש, כולל ילדים. מסלול שירתק את כולם וגם יהיה נוח מבחינה כלכלית. התמקדנו בשלוש ערים ובמגוון מסלולים בכל אחת מהן. בחרנו רק במסלולים חד-יומיים כדי שנוכל לשוב כל יום למלון אחד בכל עיר מרכזית ולא נחליף הרבה מלונות.

 

החלטנו להזמין הכל ישירות מול סוכנת סינית - טיסות חוץ, טיסות פנים, רכבות, מלונות, אתרים ואטרקציות. חסכנו בכך הרבה כסף, אבל אם לא הייתי דובר מנדרינית ומכיר את סין הייתי בוחר בטיול מאורגן, שהוא יקר יותר, או מזמין מראש מדריך סיני שיקבל את פנינו בכל עיר בשדה התעופה או בתחנת הרכבת וילווה אותנו.

 

התחלתנו את הטיול בעיר הבירה בייג'ינג. התאריך: תחילת אוקטובר, יום העצמאות הסיני – שבוע של חופש לכמעט מיליארד וחצי סינים. כשהגענו לכיכר טיינאנמן, כיכר שער השלום השמיימי בתגרום מילולי, שהיא גם הכיכר הציבורית הגדולה בעולם עם שטח של כ-400 דונם, הבנו שזה הולך להיות מאתגר.

חגיגות העצמאות בסין (צילום: EPA) (צילום: EPA)
חגיגות העצמאות בסין(צילום: EPA)
 

תמונה של "אבי האומה" סון יאט-סן (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
תמונה של "אבי האומה" סון יאט-סן(צילום: רון פלד)
מאות אלפי סינים נופפו בדגלים, חיילים צעדו ואנחנו המשכנו ישירות אל העיר האסורה, עירם של קיסרי סין מאז המאה ה-15 ועד לירידת הקיסר האחרון בשנת 1911. היה זה הקיסר יונגלה, בתחילת המאה ה-15 משושלת מינג, שהעביר את הבירה מננג'ינג אל בייג'ינג ובנה את העיר האסורה. לא פחות ממיליון פועלים שקדו על תכנונה ובנייתה.

 

במתחם העיר האסורה כאלף בניינים וכמעט 9,000 חדרים. אגדה מקומית מספרת שהיו במקור 9,995 חדרים אבל לא נהיה קטנוניים. למספרים יש משמעות. הספרה 9 מסמלת שמיים וגבריות ומספרו של הקיסר. הספרה 5 נחשבת לחשובה בהיסטוריה הסינית. המשחקים בין שתי ספרות אלה במבנים ובסמלים בעיר האסורה (ובכלל בסין) נראים מכל כיוון.

תמונה של שליט סין לשעבר מאו צה טיונג בעיר האסורה (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
תמונה של שליט סין לשעבר מאו צה טיונג בעיר האסורה(צילום: רון פלד)

אחד מהמבנים הרבים בעיר האסורה (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
אחד מהמבנים הרבים בעיר האסורה(צילום: רון פלד)
 

על רבות מפינות המבנים מופיעה הספרה 9 או ציור של 5 דרקונים (סמל הקיסר). על דלתות ושערים רבים ישנן 9 בליטות או כיפות. גם המספר 81 (9 בריבוע) חוזר שוב ושוב. השפיצים של המבנים, מעוטרי הדרקונים וחיות אחרות, נבנו בצורה מתוחכמת כהגנה נגד פגיעות ברקים ושריפות. כל סנטימטר נבנה בקפידה ובחכמה בלתי נתפסת.

 

להפתעתי, הילדים בקבוצה היו מרותקים. הגודל, הצבעים, העושר ואולי גם המסה של הסינים באתר עשו את שלהם. ביציאה מהעיר האסורה אפשר לטפס רגלית על הגבעה המלאכותית בפארק ג'ינגשאן (Jingshan) המכונה "גבעת הפחם". הטיפוס קליל והתצפית הפנורמית אל העיר האסורה ובייג'ינג מרהיבה. חובה.


התצפית על העיר האסורה מגבעת הפחם (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
התצפית על העיר האסורה מגבעת הפחם(צילום: רון פלד)
 

בית חב"ד, בייג'ינג

רצה הגורל ותאריך הולדתו העברי של בני בכורי יצא בזמן שהותנו בבייג'ינג. שוחחתי בטלפון והתכתבתי בוואטסאפ כבר מהארץ עם שליח חב"ד בעיר, וקבענו תאריך להנחת תפילין בבית חב"ד. האירוח היה נפלא והופתענו מנוכחותם של מספר מטיילים ישראלים שהזדמנו לתפילת הבוקר, ומהקלילות והיחס החם של אנשי בית חב"ד. השיא היה כשזעקתי בסיפוק את הברוך שפטרנו מעונשו של זה. אושר צרוף.

מניחים תפילין בבית חב"ד (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
מניחים תפילין בבית חב"ד(צילום: רון פלד)
 

ככה כן בונים חומה

היה זה הקיסר הסיני צי'ן שה חוּאנג, אליו עוד נגיע בשיאן, שאיחד את חלקי החומה שנבנו חלקית עוד לפניו והרחיב את הפרויקט לאורך אלפי קילומטרים כבר בשלהי המאה השלישית לפני הספירה. אצלנו בארץ במקביל שלטו היוונים ואבותינו שרתו בבית המקדש השני. כל אחד והפרויקט שלו.

 

החומה ששרדה עד ימינו נבנתה רובה במאות ה-15 וה-16, תקופת השושלת הלפני אחרונה של מינג. מטרתה של החומה במקור הייתה להגן על סין מפולשים ברברים מהצפון באזור מונגוליה ומנצ'וריה. למרות פרויקט אדיר המימדים, ללא ספק הפרויקט האנושי הגדול בהיסטוריה, החומה לא ממש עמדה ביעדיהָ. סין נשלטה בעברה על ידי שתי שושלות זרות - שושלת מונגולית (יוהן) ושושלת מנ'צואית (צ'ינג).

החומה הסינית (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
החומה הסינית(צילום: רון פלד)
 

יש שיגידו שאורך החומה הוא כ-6,000 ק"מ ויש שיגידו שאורכהּ 10,000 ק"מ. תלוי איך מודדים, מאיזו תקופה ועל איזה שרידי חומה מסתכלים. דבר אחד בטוח – המיתוס שהחומה היא הדבר היחיד שאפשר לראות מהחלל בעין בלתי מזוינת אינו נכון. אפילו הסינים הודו בתחילת שנות האלפיים שאסטרונאוט סיני דיווח מהחלל שלא רואים את החומה. האורך של החומה אינו רלוונטי כשמדובר במבנה ברוחב של כביש.

 

משפט סיני חכם אומר שבסין אוכלים כל דבר בשמיים שאינו מטוס, כל דבר במים שאינו סירה וכל דבר שזז ואינו מכונית. שיהיה ברור - האוכל סיני המוּכר לנו ברוב המסעדות הסיניות בישראל שונה מהאוכל שבסין, אלא אם נפלתם על מסעדה של סינים בישראל. עבורי אישית האוכל בסין הוא גן עדן, אבל עבור ילדים זה סיפור אחר לגמרי. לא רק שהאוכל שונה במהותו, אלא משתנה מעיר לעיר ומכפר לכפר.

 

התבלינים שונים, הטעמים שונים, הריחות שונים ויש הרבה חריף. הבשורה הטובה לילדים היא שבכל עיר, וליתר דיוק כמעט בכל פינה, יש מקדונלד'ס, קנטאקי פרייד צ'יקן ואפילו פיצה האט (יקרה במיוחד). השיטה שלנו לאורך השבועיים בסין הייתה להיכנס למסעדות מקומיות, להצביע בתפריט על המנות הרצויות, להדגיש מראש מה לא לשים בשום מקרה (חריף) ולקוות לטוב. מה שהקיבה והחיך שלי עברו בסין בעבר אינו תואם למשתמש המתחיל. כך או כך במקרה של טיול בסין האוכל הוא הדבר הזול ביותר והמגוון עצום.

 

מומלץ לסייר בין ערביים או בלילה ברחוב Sanlitun בבייג'ינג. מדובר ברחוב תיירותי הומה עם מרכזֵי קניות ענקיים ושוק אוכל שמצטלם נפלא. בתפריט: שיפודי עקרבים, ג'וקים, תמנונים ושאר חיות לא ברורות שמחכות רק לכם. ההמלצה שלי: חיפושיות "חומייני" מאוּדות עם אורז בתוך מקל במבוק. תענוג.

שיפודי עקרבים (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
שיפודי עקרבים(צילום: רון פלד)
 

כוכבי ים ונחשים (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
כוכבי ים ונחשים(צילום: רון פלד)

ככלל, מצאנו שההימור על אתרים עם מרחב כגון פארקים גדולי מימדים עושים טוב לילדים. בכל מקום אפשר וצריך להצטרף לאימוני טאי-צ'י, ריקודים, קליגרפיה עם מכחול ענק ומים על הרצפה, שח סיני ועוד. אין יום שלא בילינו בריקודי רחוב ובמשחקי כדור נוצה. הילדים התענגו אז מה לנו כי נלין. אפילו הצטרפנו לריקודים עם קבוצה של למעלה ממאה סינים שמהר מאוד למדו הוֹרה ישראלית על רקע מוזיקה סינית ומהו צעד תימני.

משחק סוער של שח סיני (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
משחק סוער של שח סיני(צילום: רון פלד)
 

שלושה פארקים מומלצים הם פארק בייחאי (האגם הצפוני, Běihǎi, 北海) שבו בילינו מספר שעות של עונג. על הפרק: שייט בסירות, ריקודים, ברווזים, דגים, ציפורים וקיר תשעת הדרקונים המדהים.

 

מקדש השמיים מרתק אף הוא וארמון הקיץ של הקיסרית האם צישי עם סירת השיש הבלתי נתפסת שלה, גם הם חובה. אפשר להרחיב עליהם ועל ההיסטוריה המרתקת שלהם באינטרנט או בספרי הדרכה - ויש הרבה.

 

מומלץ לבקר באחד הערבים במתחם האולימפי. אצטדיון קן הציפור מצטלם מעולה עם התאורה הלילית ואפשר להגיע אליו בקלות ברכבת התחתית. חיי הלילה בסין מגוונים. יש מופעים בשפע, דוגמת אקרובטיקה, קונג פו ואחרים. חשוב לברר מראש איזה מופע מתאים לכם. אנחנו בחרנו בכל עיר גדולה מהשלוש שבהן ביקרנו במופע אחד. רכשנו את הכרטיסים במלון או מראש מול הסוכנת הסינית. אפשר גם באינטרנט, רק חשוב לשים לב איפה יושבים באולם כדי שלא יסתירו לילדים.

 

made in china

יכולנו לכתוב ספר שלם על מה אפשר והיכן לקנות בסין. האפשרויות עצומות. בגדים, צעצועים, אלקטרוניקה - מקור, חיקוי ומה שביניהם. הכול תלוי בתקציב ובאיכות הנדרשת. בסניפי דקאתלון שבכל עיר גדולה חגגנו שעות נוספות. אקצר ואמליץ פשוט לקרוא באינטרנט או לברר עם חברים שהיו, מה והיכן. אין לזה סוף. קחו בחשבון שכל אחת מהמשפחות בטיול חזרה עם מינימום שתי מזוודות נוספות. קניות זה חלק אינטגרלי מהחוויה. בכל עיר, בכל כפר, בכל שוק.

 

מבייג'ינג המשכנו בנסיעה ברכבת המהירה (300 קמ"ש) כחמש וחצי שעות אל שיאן, בירת פרובינציית שאאנש'י. שיאן, העיר שחוברה לה יחדיו, היא אחת מהערים העתיקות בסין ואפשר לבלות בה בקלות ארבעה ימים ויותר. במרכז שוכנת העיר העתיקה על חומותיהָ. כשאומרים חומות עיר בסין אל תנסו לדמיין את חומות עכו או ירושלים, אין קשר. מדובר על 14 קילומטר של חומות רחבות.

ברכבת המהירה (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
ברכבת המהירה(צילום: רון פלד)

אזרחים מביטים מטה מחומות שיאן (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
אזרחים מביטים מטה מחומות שיאן(צילום: רון פלד)
 

בבקרים רצתי סביב אותן חומות. מדהים לגלות את החיים התוססים בשעות הבוקר המוקדמות בסין. טאי צ'י, משחקי פינג פונג והתעמלות מכל סוג, מילדים ועד לקשישים. שווה לשוטט בכל מקום בין השעות 6:00 ל-7:00 בבוקר ולחפש פארק. לא תצטערו.

 

אחת האטרקציות לילדים הייתה הקפת החומות באופניים ששכרנו בזול. המקום האהוב עליי בשיאן הוא הרובע המוסלמי. כבר משעות הבוקר המוקדמות, כמו גם בשעות הערב, המקום הומה אדם. אוכל, אוכל ועוד אוכל. בגדים, חפצים, מזכרות, תיקים וכל דבר שתחפצו. רחובות קטנים וגדולים כאחד. פיתה עם בשר בטעמים משובחים זה כאן. מה שתרצו וכמה שתרצו ללא קץ.

 

שיאן מהווה את תחילתה של דרך המשי שהובילה מסין לאירופה כבר לפני 2,000 שנה. טיול בדרך המשי הסינית (יש לומר דרכי המשי, אבל זה כבר נושא אחר) הוא גם חווייה לכשעצמה עליה עוד נדבר, אבל בכתבה אחרת. שיאן זו העיר הראשונה בעולם שמספר תושביה הגיע למיליון וזה קרה לפני כ-1,300 שנה בימיהָ המפוארים של שושלת טאנג כאשר אצלנו בארץ הקודש במקביל נבנו מסגדי הר הבית ונוסדה העיר רמלה.

 

בלב הרובע המוסלמי (מוסלמים סינים), נמצא המסגד הגדול של שיאן, שייחודו הוא מבנה פגודה סיני עם גן סיני מרשים וכתובות בסינית ובערבית. זהו אחד המסגדים העתיקים והגדולים בסין. מקום מרתק שאסור לפספס.

המסגד הגדול של שיאן (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
המסגד הגדול של שיאן(צילום: רון פלד)
 

את אחד הימים בשיאן הקדשנו לצבא חיילי הטרקוטה, אגדה סינית שהפכה למציאות עם גילוי האתר במקרה באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20. הקיסר הסיני צ'ין שיחואנג, מאחד סין והחומה הגדולה, ביקש לפני מותו לקבור עמו חיילי חרס. צה"ל – צבא הגנה לצ'ין. על פי התפיסה הסינית, חיילים אלה יישרתו את הקיסר בעולם הבא.

צבא חיילי הטרקוטה (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
צבא חיילי הטרקוטה(צילום: רון פלד)
 

הקיסר עצמו, דמות מרתקת וכריזמטית, עסק בחייו בנושא האלכימיה ומספרים שמת בניסיון לבלוע תרופה מכספית שאמורה הייתה להאריך את חייו. הרגע הראשון שבו נכנסים אל האולם המרכזי ונתקלים באלפי פסלי חיילים על נשקם וסוסיהם זה דבר שקשה לתפוס.

 

חשוב לדעת שהתל עצמו שבו קבור הקיסר, שני קילומטרים מאתר החיילים, ככל הנראה אתר הקבורה הגדול בעולם, טרם נחפר מסיבות שונות. על פי תיאורים היסטוריים ישנם במקום אולמות ונהרות של כספית. מי יודע, אולי עוד בחיינו, יתקיימו החפירות והאתר ייחשף. יש מי שאומר כי קברו של תוּת ענָח אַמון במצרים הוא משחק ילדים לעומת מה שממתין בשיאן.

 

הרים קדושים בסין לא חסר - בודהיזם, קונפוציוניזם, דאואיזם. לשמחתנו במרחק שעה משיאן נמצא אתר לאומי מדהים – Hua Shan. ישנן שתי פסגות מרכזיות לטיפוס רגלי (לא לילדים) או ברכבל. אי אפשר לתאר במילים את החוויה של לטפס ברכבל להיכנס לתוך עננים לבנים ולפתע להיות מעליהם.  

טיפוס רגלי ב-Hua Shan (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
טיפוס רגלי ב-Hua Shan(צילום: רון פלד)

אפשר לסייר על פסגת ההר שעה ואף יותר. הנוף לכל כיוון בלתי נתפס. המצלמות בקבוצה שלנו לא הפסיקו לתקתק. ללא ספק אתר חובה וחווייה יומית בלתי נשכחת.

 (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
(צילום: רון פלד)
    

כשתכננתי את הטיול עם חבריי לקבוצה היה לנו ברור שחייבים לכלול גם ביקור באתרי טבע. גווילין (桂林, Guìlín), בירת פרובינציית גואנגשי וסביבתה היא הפתרון המושלם והמתבקש לחובבי טבע. התמקמנו בעיירה התיירותית יאנגשואו (阳朔 - Yángshuò) ובסמוך לרחוב המרכזי שלה, הרחוב המערבי, שקיבל את שמו בשל התיירים שמבקרים בו.

 

לא כולם יאהבו את ה-Yangshuo Impression, מופע לילי על נהר הלי בהשתתפות מאות סינים (רקדנים/זמרים/איכרים מקומיים). זהו ככל הנראה המופע הפתוח הגדול בעולם והוא מתרחש בכל ערב. קצת ארוך ומייגע, אבל מומלץ.

מופע Yangshuo Impression (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
מופע Yangshuo Impression(צילום: שאטרסטוק)
 

באזור גווילין ויאנגשואו ישנן אינספור אפשרויות לטיולים יומיים. על הפרק: שייט בסירות במבוק, סירת מנוע או יאכטה. הכל אפשרי. ישנם גם טיולי אופניים ואופניים זוגיים. עוד באזור: מערות נטיפים מרשימות וגבעות שזועקות שיטפסו עליהן. אחת מהן היא גבעת הירח, שלאחר 20 דקות של טיפוס קליל מגיעים אל פסגה עם נוף ההררי עוצר נשימה.

הכפר הציורי ינגאשו (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
הכפר הציורי ינגאשו(צילום: רון פלד)

נופי הקרסט של אזור גווילין (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
נופי הקרסט של אזור גווילין(צילום: רון פלד)
 

גבעת הירח (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
גבעת הירח(צילום: רון פלד)

שייט בסירות במבוק (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
שייט בסירות במבוק(צילום: רון פלד)

גווילין  (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
גווילין (צילום: רון פלד)

טראסות האורז בלונגשאן  (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
טראסות האורז בלונגשאן (צילום: רון פלד)
 

 (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
(צילום: רון פלד)

לונגשאן (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
לונגשאן(צילום: רון פלד)

בוקר אחד הקדשנו לנסיעה לאתר טיפוס נוסף - הר Xianggong. חובה לטעמי. אתר מבוקש מאוד בקרב צלמים וציירים. כשתגיעו לשם תבינו למה. בימי ראשון מומלץ לנסוע לכפרים הסמוכים ולברר היכן ישנם שווקים מעניינים, ויש. אנחנו ביקרנו בשלושה כפרים – Baisha ,Xingping ו-Fuli. בחלקם אפשר כמובן לשוטט ולערוך שייט מכל סוג.

 

טראסות האורז בלונגשאן הן אתר נוסף שאפשר לערוך בו טיול חד יומי, אך גם להישאר כמה ימים באחד מהמלונות והגסטהאוסים שנבנו באזור. סין בטיול למשפחות – היה נפלא.

 

רון פלד הוא מדריך טיולים בסין ובעלים של אתר בנושא סיורים בירושלים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רון פלד
החומה הסינית
צילום: רון פלד
מומלצים