חוק דיור בהישג יד: יזמים יקצו דירות לשכירות מוזלת

הצעת החוק לעידוד הבנייה של דיור מוזל בהישג יד, כולל דיור בשכירות לטווח ארוך בדמי שכירות מופחתים, אושרה היום (ג') פה אחד לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הרפורמות. מליאת הכנסת צפויה לאשר סופית את החוק בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא.

מתיחת הפנים בבורסה בר"ג מתקדמת: 60 קומות לסטודנטים ולהשכרה

מדובר בתיקון לחוק התכנון והבנייה, שהתקבל על בסיס הצעתו של ח"כ רועי פולקמן, יו"ר סיעת כולנו. התיקון לחוק מאפשר לוועדות התכנון להעניק ליזמים תוספת שטחי בנייה בשיעור של עד 25% משטח המגרש, בתנאי שהדירות שיתווספו לפרויקט יוקצו לשכירות ארוכת טווח. בתום 20 השנה יוכל היזם למכור את הדירות בשוק החופשי.

בנוסף, 25% מהדירות הללו יושכרו במחיר מופחת לזכאי משרד השיכון, לפי סדר שיעלה בהגרלה, לתקופה של עד 5 שנים. דיוני הוועדה בהצעת החוק התמקדו בעיקר בשאלה מהו מחיר מופחת, כאשר הנוסחה שהתקבלה קובעת כי המחיר יהיה 20% מתחת למחיר השוק שמצא השמאי הממשלתי הראשי, עד לתקרה שתגיע עד 10% מעל המחיר הממוצע הארצי לשכר הדירה של דירת 4.5-5 חדרים, לפי פרסומי הלמ"ס.

פרויקט שכירות מוזלת של החברה הממשלתית דירה להשכיר ברמת השרון(צילום: רפי דלויה)

לצד זאת, הצעת החוק מאפשרת לרשות מקרקעי ישראל להגדיל את שיעור הפחתת המחיר בדירות שהוקמו על קרקעות הרשות, וכן לכל רשות מקומית להגדיל או להקטין את שיעור ההפחתה על מחירי הדירות שנבנו בתחומה. שיעורי ההפחתות ייקבעו בהחלטה מנומקת על פי קריטריונים המפורטים בחוק.

הרשויות המקומיות התנגדו

הוועדה התלבטה זמן רב גם בשאלת הגדרת הזכאות לדיור מוזל ואם המבחן יהיה לפי הבעלות על הדירה או לפי מבחני הכנסה והון. לבסוף הוחלט, כי זכאי יהיה מי שעומד בתנאי הסף של הזכאות להיכנס לתכנית הממשלתית של "מחיר למשתכן". זאת למעט במקרה של יחיד מגיל 26, שיעמוד בתנאים שיקבע שר האוצר לאחר התייעצות עם שר השיכון ונציגי הרשויות המקומיות, וכן באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה.

ההצעה מטילה גם מגבלות על היזמים, בהם פקיעת תוקף ההיתר אם לא מוגש היתר בנייה בתוך 5 שנים מאישור התוכנית, וכן חובת היוועצות בעובדי החברה הממשלתית לדיור ולהשכרה דירה להשכיר. הקנס על הפרת הוראות החוק יעמוד על עד 30 אלף שקל לאדם יחיד ו-60 אלף לחברה. 

הדמיה של פרויקט שכירות לטווח ארוך בשהם(הדמיה: 3ddeign)

הרשויות המקומיות, שהתנגדו להצעת החוק, התאמצו לטרפד אותה כמעט עד הרגע האחרון. בין השאר היתה מחלקות סביב שאלת קביעת הזכאות ומתן זכות השימוע לוועדה או תרשות המקומית בוועדת התכנון המחוזית, לפני שהיא מחליטה על מתן תוספות בנייה ליזמים לפי החוק.

פולקמן אמר היום, כי הרשויות הסירו את התנגדותן בראשית השבוע לאחר שהצליח לגבש הסכמות עם פורום 15 הרשויות הגדולות ומרכז השלטון המקומי. "מטרת החקיקה ליצור אלפי דירות מוזלות ולא אפליה בין מגזרים או בין יישובים.", אמר. י"ש מקום לדיון בהגדרת הזכאות ובחוק אף נקבע לכך מנגנון. עכשיו על ראשי הרשויות המקומיות להרים הכפפה ולייצר פתרונות דיור מוזלים לצעירים".

יו"ר הוועדה, ח"כ רחל עזריה, אמרה בסיכום הדיון, כי "סללנו פה את תחילת הדרך ליצירת שוק שכירות ארוכת טווח בישראל, במסגרת הפתרונות למשבר הדיור, ובה בעת חוקקנו לראשונה את האפשרות לעצם קיומו של שכר דירה מופחת.

"מבחנו של החוק יהיה בביצוע", הוסיפה. "אנחנו נתחיל כבר במושב הבא לעקוב אחר גיבוש התקנות עד למועד הגשתן ואישורן תוך 6 חודשים לאחר אישורו הסופי של החוק במליאת הכנסת". 

דיור סוער בוועדת הכספים על הדיור הציבורי

בוועדת הכספים התקיים היום דיון סוער בשאלת פתרון מצוקת הדיור באמצעות דיור ציבורי, זאת בהמשך לדו"ח שפרסם לאחרונה מרכז אדוה, לפיו בנייה מסיבית של דיור ציבורי על ידי המדינה, עשויה לקדם פתרון למשבר הדיור. הדיון, שנערך בהשתתפות מחוסרי דיור, היה סוער, כשחלק מחברי הכנסת קראו לזנוח את מחיר למשתכן ולבנות דיור ציבורי עם עשרות אלפי דירות להשכרה לטווח ארוך.

במהלך הדיון התפתח עימות בין פולקמן לח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו), שהיו מבין יוזמי הדיון, לוי אבקסיס טענה כי הממשלה לא עושה דבר לפתרון משבר הדיור בעוד שפולקמן השיב כי לא עשתה דבר בנדון כחברת קואליציה בממשלות האחרונות.. בשלב מסוים  הרחיק מ"מ יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) את לוי-אבקסיס מהדיון. ,

לוי אבקסיס ציינה בדיון, כי "צריכים להתחיל בתכנית ארוכת טווח, שהמדינה תהחזיק לפחות 50% משוק הדירות לשכירות. לא רק דיור ציבורי לנזקקים אלא תמהיל שגם כאלה צעירים שלא משיגים". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת), שאף הוא היה מיוזמי הדיון, אמר במהלכו כי "הדו"ח של אדוה מציע תפיסה אחרת. דיור ציבורי לא רק לשוליים, אלא פתרון חברתי כמו בעולם, שצריך להיות לעשרות אחוזים מהחברה".

חוקר במרכז אדוה, ירון הופמן-דישון, אמר כי "כל הציבור כולו מוציא מעל שליש מהכנסותיו על דיור. 1.5 מיליון משפחות לא מסוגלות לקנות דירות גם באמצעות מחיר למשתכן. כל השיטות, כל עוד (הן) מתבססות על השוק הפרטי, יקרות מדי ובשורה התחתונה לא נותנות מענה לששת העשירונים הראשונים.

"כשהמדינה בונה דירות, לא משלמת על הקרקע, לא משלמת מע"מ ולא צריכה להרוויח מזה ולשווק, הדירות האלה ישווקו במחירים מצחיקים", הוסיף. "דירות במרכז יכולות להיות משווקת ב-2,400 שקל על אותן קרקעות שמשווקים היום מחיר למשתכן".

היו"ר וקנין אמר בסיכום הדיון כי "בכל אחת מהשנים הקרובות המדינה צריכה להקצות 4-5 מיליארד שקל לדיור, כמו שנעשה בתחבורה, והבעיה תיפתר. כל הפתרונות שבוצעו ומקודמים עד היום לא מספקים את הפתרון למצוקה".