שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    זנדברג הורחקה בדיון על המגורשים: "אתם חברים של נאצים"
    6 חברי כנסת הורחקו בדיון סוער בוועדת הפנים על גירוש מבקשי המקלט. ברואנדה הכחישו שיקלטו מבקשי מקלט שיעזבו לא מרצונם, אך דרעי התעקש בדיון בוועדת הפנים: "חד משמעית - יש הסכמה על גירוש בכפייה". מנכ"ל רשות האוכלוסין: "שירות בצבא אריתריאה אינו קריטריון לפליטות"

     

     

    חברי כנסת הורחקו, שר הפנים טען שיש הסכם עם "המדינה השלישית" על הרחקה בכפייה: לאחר שבועות של מחאה ציבורית נגד התוכנית לגירוש מבקשי המקלט מאריתריאה וסודן לרואנדה, התקיים הבוקר (ב') בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת "דיון מהיר" בנושא, בהשתתפות שר הפנים אריה דרעי שאחראי על יישומה.

     

    במהלך הדיון הסוער הוציא יו"ר הוועדה, ח"כ יואב קיש (הליכוד), לזמן מה את הח"כים סתיו שפיר, מרב מיכאלי, אורן חזן, מיכל רוזין, עיסאווי פריג' ותמר זנדברג מהאולם. "אתם חברים של נאצים", צעקה זנדברג ממרצ עם הוצאתה מהדיון. בסיום הדיון הסבירה זנדברג את דבריה: "הדמגוגיה של קיש חצתה את כל הקווים האדומים. אני חוזרת ועומדת על זה שהקשרים של מפלגת השלטון עם מפלגות אנטישמיות ונאציות באירופה היא בושה למדינת ישראל ובושה לממשלת ישראל. לא ייתכן שהממשלה הזאת תשתמש בדמגוגיות שואה כשזה נוח לה ובמקביל תכשיר בדיעבד את רצח העם ברואנדה, תקיים קשרים עם מכחישי שואה בפולין ותארח אנטישמים מאוסטריה".

     

    בפתח הדיון אמר דרעי: "בשבועות האחרונים תפס תאוצה קמפיין סיוע למסתננים. הגיע הזמן לנפץ את השקרים הבוטים. אני מגנה את תופעת זילות השואה. נשאיר את הפליטים ונחזיר את מהגרי העבודה. המוסר היהודי הוא לגרש את המסתננים".

     

     

    זנדברג מורחקת מהדיון, היום (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    זנדברג מורחקת מהדיון, היום(צילום: אוהד צויגנברג)

     (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    (צילום: אוהד צויגנברג)

    חרף ההכחשה של ממשלות רואנדה ואוגנדה, השר דרעי התעקש בוועדה כי "חד משמעית - יש הסכמה עם המדינה השלישית על הרחקה בכפייה". לדבריו, מי שהגיש בקשה למקלט עד 31 בדצמבר האחרון, ובקשתו טרם טופלה - לא יגורש. כך גם אמהות, ילדים ומשפחות: "אנחנו עושים הפרדה מוחלטת לבין מסתננים לבין מחפשי עבודה. אנחנו מאתרים קבוצה שבאה מאזור מלחמה, למרות שאפשר להחזיר אותם למדינה שלישית, אבל היות שהם באו ממלחמה אנחנו מתייחסים אליהם כפליטים. הצעירים שהם לא הורים לילדים ורובם לא הגישו בקשות למקלט בכלל - התחלנו להוציא למדינת שלישית, הכל בהסכמתה". 

     

    בתגובה ענתה לו ח"כ מיכל רוזין: "אני פונה לממשלת ישראל - ממשלת רואנדה מוציאה אתכם שקרנים. בואו תחשפו את ההסכם ואת התנאים. לא ייתכן שיסתירו מהציבור ואנחנו נצטרך לסמוך על כך שהם משקרים ואתם צודקים. גירוש בכוח יהווה כתם על דפי ההיסטוריה של מדינת ישראל". 

     

    ח"כ דב חנין הוסיף: "ההסכם הלא גלוי עם המדינה השלישית אינו גלוי שלא במקרה. כי יש הרבה מה להסתיר. והדבר העיקרי שיש להסתיר הוא שהם צפויים לסכנה מאוד מאוד גדולה, ואת זה אנחנו יודעים לא מתיאוריה, אלא מעדויות. בואו נסתכל על בני האדם, הם לא סכנה לדמוגרפיה". 

    השר דרעי, הבוקר בוועדה (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    השר דרעי, הבוקר בוועדה(צילום: אוהד צויגנברג)

    סוער בוועדה. ח"כ אמיר אוחנה מול ח"כ תמר זנדברג (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    סוער בוועדה. ח"כ אמיר אוחנה מול ח"כ תמר זנדברג(צילום: אוהד צויגנברג)

    ח"כ אורן חוזן מוצא מהדיון (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    ח"כ אורן חוזן מוצא מהדיון(צילום: אוהד צויגנברג)

    כעבור כשעה של דיון יצאה הוועדה להפסקה. לפני כן הפנו חברי כנסת שאלות לשר דרעי, אולם כפי שהודיע מראש, בשל מחויבות קודמת הוא לא שב לחידוש הדיון. מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' שלמה מור יוסף, ענה על השאלות במקומו.

     

    קודם לכן הספיק השר דרעי לומר: "זה מבצע קשה לאתר אותם ולהרחיק אותם. מאז 2007 נכנסו לארץ כ-72 אלף איש, והיום מספרם בארץ הוא 37,800, חוץ מהילדים שנולדים כל שנה ונאחנו מעריכים אותם בכ-6,000. ב-2017 יצאו מרצון למעלה מ-3,000 למדינה שלישית או לארץ מוצאם. הרחקנו בכוח 5,300 אנשים אחרים שהם לא אפריקנים – מאוקראינה, גיאורגיה וממדינות אחרות". 

     

    על הטענות להיעדר בדיקות של בקשות מקלט אמר: "בסך הכול ב-2017 הוגשו 14,700 בקשות מקלט - מתוכן 7700 מאוקראינה, 906 מסודן והשאר ממדינות אחרות". לדבריו, רוב בקשות המקלט הוגשו על ידי אזרחים ממדינות ברה"מ לשעבר: "גילינו שיש מכרים שלוקחים אותם משדה התעופה, מביאים אותם לסלמה... ומשלמים מאעכרים כמה אלפי דולרים. כבר כמה חודשים שאין יותר בקשות מקלט מאוקראינה וגאורגיה, כי חסמנו את הדבר הזה. ביומיים שלושה אנחנו מסכלים את הבקשות האלה, נעשה מסע הסברה גדול בארצות שלהם שלא כדאי להם לבוא לפה".

     

    על כך הוסיף פרופ' מור-יוסף: "לגבי זה שאישרנו רק 11 בקשות מקלט – אנחנו הולכים לפי הגדרות האו"ם. יש מדינות שמרחיבות את ההגדרה ויש מדינות שהולכות לפי ההגדרה. מדינת ישראל החליטה שזה הם לא רוצים לעשות שירות צבאי באריתריאה הוא לא קריטריון לפליטות". על השאר אמר: "הבקשה שלהם יכולה להיבדק פה, היא יכולה להיבדק גם במדינת היעד שאליה הם יבחרו לצאת. אם זה במדינה שלהם, אם זה במדינה השלישית".

     

    ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) הגיב: "זה הולך להיות מהלך מביש, מכוער, שיטביע עלינו חותם כחברה וכמדינה שזכויות אדם לא מתקיימות בה. הגענו למקום הזה בגלל מדיניות כושלת שהביאה לקטסטרופה בדרום תל אביב. צריך לעשות בדיקת חירום עמוקה ורצינית של הבקשות, ובעזרתה לקבוע קודם כל למי מגיעה הזכות ולמי לא".

    מחאה נגד גירוש מבקשי המקלט (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    מחאה נגד גירוש מבקשי המקלט(צילום: AFP)

     

    חן בריל אגרי מארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" התייחסה בדיון לדבריו של מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אתמול בראיון לאולפן ynet, ואמרה כי "אריתראים דווקא כן מקבלים מעמד פליט באירופה. רק ב-2016 בריטניה הכירה ב 88% כפליטים וגרמניה ב-88% שזה 16,568 אריתראים פליטים בשנה אחת. אלפי אריתראים וסודנים לא הצליחו להגיש בקשות מקלט בישראל. לא שהם לא ניסו, הם לא הצליחו. בפועל הייתה להם שנה וחצי בערך להגיש - מ-2014 עד ספטמבר 2015 - אלא שאז התחלתם לדחות את הבקשות על הסף".

     

    על פי הצעתם של חברי האופוזיציה איל בן ראובן (המחנה הציוני), מיכל רוזין (מרצ) ועאידה תומא-סלימאן (הרשימה המשותפת), תחת הכותרת "מעקב בטיפול רשויות המדינה במבקשי מקלט מאפריקה – לנוכח התוכנית לגירושם נגד רצונם", נכתב כי לאחרונה פורסם ש"למדינה אין אפשרות מעשית להוציא לפועל גירוש המוני בכוח של מבקשי המקלט מאפריקה, תוכנית שראש הממשלה הנחה לבחון. מקורות המעורים בסוגיה ציינו כי קלושים הסיכויים שיוחלט להעלות אנשים על מטוסים בניגוד לרצונם. בנוסף לכך, מהלך כזה יצריך לוגיסטיקה מורכבת, הסכמה של גורמים רבים, השקעה כספית משמעותית וגיוס או הכשרה של כוח אדם גדול. לא זאת בלבד, נכון לזמן זה רואנדה הנחשבת ל'מדינה השלישית' שישראל מציינת בהקשר זה, לא הסכימה לקלוט את מבקשי המקלט אשר יגורשו בכוח". 

     

    לדבריהם, בישראל חיים כ-34,888 מבקשי מקלט מאריתריאה וסודן. עד 2013, ציינו, מדינת ישראל לא אפשרה לאפריקנים כלל להגיש בקשות מקלט. אך גם מאז שהחלה לבצע את הליך הבדיקה, הוא מתבצע בחוסר יעילות, כאשר פעילה לשכה אחת בלבד בכל הארץ: "מתוך 15 אלף בקשות שהוגשו, רק 10 קיבלו מעמד פליט. ישראל מחזיקה באחוזי ההכרה הנמוכים ביותר בעולם המערבי. נכון להיום תלויות ועומדות 8,588 בקשות מקלט של אריתריאים וסודנים שממתינות לתשובה, חלק כבר למעלה משלוש שנים".

     

    לסיום השלושה כותבים: "אם המדינה תחליט להוציא לפועל את גירוש מבקשי המקלט נגד רצונם, עליה לדעת מי אכן פליט ומי אינו, וידיעה זו תתקיים רק באמצעות הליך מקצועי ויסודי של בדיקת בקשות מקלט".

     

    הצעה נוספת שתידון עוסקת דווקא בדרישה להביא לישראל עובדים זרים נוספים. תחת הכותרת "היערכות המשק לגירוש המסתננים", כתבו חברי הקואליציה עודד פורר (ישראל ביתנו), נאוה בוקר (הליכוד) ומירב בן ארי (כולנו): "בתחומים כמו חקלאות דאגה המדינה למכסות של עובדים זרים אולם נראה כי תחום המלונאות והמסעדות יישאר ללא ידיים עובדות מבלי לאפשר חלופה לאלפי המסתננים שיגורשו. יש לייצר במקביל לגירוש המסתננים גם חלופה של ידיים עובדות בתחומי המלונאות, סיעוד, ניקיון ומסעדנות ולאפשר למשק לצמוח, ובה בעת לנהל את מצבת העובדים הזרים בישראל בצורה מסודרת שתאפשר כניסה לצורכי המשק בלבד".


    פורסם לראשונה 29/01/2018 09:28

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים