שתף קטע נבחר

מחזירים את העודף: ועדת הכספים תדון בחלוקת הרזרבות התקציביות

האוצר הגיש לוועדת הכספים את המלצותיו לשימושים בכספי הרזרבה התקציבית ל-2018. בין הסעיפים הבולטים: 1.85 מיליארד שקל עבור תוספת לקצבת הנכות הכללית, 950 מיליון שקל לסבסוד צהרונים, 300 מיליון שקל לתוכנית קיצור החופשות בגני הילדים. בתוך כך, אישרה ועדת השרים לחקיקה שורה של רפורמות מבניות במסגרת התוכנית הכלכלית של 2019

תקציב ההתאמות לשנת 2018, בסך 3.2 מיליארד שקל, הוגש היום לוועדת הכספים בכנסת, שתדון בו בימים הקרובים. השימושים שאישרה הממשלה לחלוקת הכספים בישיבתה לאישור תקציב המדינה לשנת 2019, לפני שבועיים וחצי, כוללים 1.85 מיליארד שקל לקצבאות הנכים, 950 מיליון שקל לסבסוד צהרונים, 300 מיליון שקל לקיצור חופשות בתי הספר ו-100 מיליון שקל להמשך מתן גמלאות לניצולי שואה, לאחר פירוק החברה לאיתור והשבת נכסיהם. 

 

כזכור, לצד תקציב 2019, דנה הממשלה ב-11 בינואר גם בתקציב ההתאמות (הידועה בכינויה "הרזרבה התקציבית") של שנת 2018. בסוף אוקטובר אישרה הממשלה את שחרור כספי הרזרבה לשנת 2018, ואילו בדיוני תקציב 2019 של הממשלה אושרו גם השימושים שעבורם יחולק סכום תקציב ההתאמות בסכום כולל של 3.2 מיליארד שקל.

 

רק מסווה של יציבות: הקשר בין התקציב לחקירות נתניהו

 

שר האוצר בדיון בוועדת הכספים, מוקדם יותר השנה (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
שר האוצר בדיון בוועדת הכספים, מוקדם יותר השנה(צילום: אוהד צויגנברג)

לאחר שוועדת הכספים של הכנסת תאשר את חלוקת השימושים היא תיכנס לתוקף, והכספים יעברו ליעדם במסגרת העברה תקציבית.

 

תקציב ההתאמות הוא רזרבה שביקש שר האוצר, משה כחלון, מראש הממשלה, בנימין נתניהו, 'לשמור בצד' בעת הכנת התקציב הדו-שנתי לשנים 2017-2018. משום שהתקציב הוא דו-שנתי, נקבע בחוק כי על הממשלה לדווח לכנסת בנובמבר מהי תמונת המצב בתקציב, וזאת באמצעות דו"ח ההפרשים – דו"ח המציג לממשלה האם היא עומדת במגבלות שנקבעו בחוק, מבחינת הגירעון וההוצאה.

 

במידה שהממשלה עומדת במגבלות הגירעון וההוצאה, הרי שהיא יכולה לשחרר את רזרבת ההתאמות בסך 3.2 מיליארד שקל, לשימושים לפי שיקול דעתה. מאחר שהממשלה אישרה את השימוש בכספי הרזרבה כבר באוקטובר, כספי הרזרבה ניתנים כעת לחלוקה. בישיבת הממשלה לאישור תקציב 2019 שהתקיימה באמצע החודש, היא גם אישרה את השימושים לכספי הרזרבה, וכעת הם מובאים לאישורה של ועדת הכספים.

 

1.85 מיליארד לנכים, 950 מיליון לסבסוד צהרונים

1.25 מיליארד שקל מתוך כספי הרזרבה מיועדים לתוספת לקצבת הנכות הכללית, כתוצאה מההסכם שגובש לאחר מאבקם של הנכים בנושא. בפנייה ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, כתב שר האוצר, משה כחלון, כי בדיוני התקציב בממשלה הוחלט על הגדלה נוספת של קצבאות הנכות, ב-600 מיליון שקל בשנת 2018 באמצעות תיעדוף הוצאות הממשלה בשנה זו.

 

משרד האוצר מבקש כי קצבת הנכות תועלה במספר פעימות, ומבקש לאשר בחקיקה את שתי הפעימות הראשונות בסך כולל של 1.85 מיליארד שקל בשנת 2018, ו-2.15 מיליארד שקל בשנת 2019. חקיקה זו תעלה את קצבת הנכים ב-501 שקל לכלל הנכים, ו-701 שקל לנכים קשים.

מחאת הנכים. התוספת לקצבה לכל נכה - 500 שקלים (צילום: "הנכים הופכים לפנתרים") (צילום:
מחאת הנכים. התוספת לקצבה לכל נכה - 500 שקלים(צילום: "הנכים הופכים לפנתרים")

950 מיליון שקל בתקציב הרזרבה מיועדים לסבסוד צהרונים בגני הילדים, ובכיתות א' ו-ב' ברחבי הארץ. המדינה תסבסד את התשלום עבור הצהרונים באופן דיפרנציאלי, כאשר סיוע גדול יותר יינתן למשפחות שגרות בישובים חלשים. מטרת התוכנית היא לתמוך בהשתלבות נשים בשוק התעסוקה, ולהקל כלכלית על משפחות צעירות.

 

400 מיליון שקל יוקצו למען הקדמת מועד תחילת תוספת הוותק בחוק הביטוח הלאומי. כיום קובע החוק, שמי שהיה מבוטח יותר מעשר שנים לפני המועד שבו התחיל לקבל קצבת זקנה, זכאי לתוספת ותק לקצבה בשיעור של 2% מגובהה בעד כל שנת ביטוח.

 

תוספת הוותק המקסימלית עומדת על 50% מהקצבה הבסיסית. בתוכנית הכלכלית ל-2017-2018, על מנת לשפר את מצבם הכלכלי של קשישים בישראל, הוחלט שתוספת הוותק תתחיל להיספר החל מהשנה הראשונה שבגינה שולמו דמי ביטוח.

 

השינוי נכנס באופן הדרגתי בארבע פעימות, כך שבשנת 2020 השינוי יגיע להבשלה מלאה ותוספת הוותק תשולם החל מהשנה הראשונה. בכדי לקצר את משך כניסת השינוי, הוחלט להקדים בשנה את הפעימות, כך שב-2018 כבר תשולם תוספת הוותק לעובד שהיה מבוטח יותר מארבע שנים. 400 מיליון השקלים נועדו לתקצב הקדמה זו.

 

 

המימון לקיצור חופשות גני הילדים ובתי הספר

300 מיליון שקל יוקצו לתוכנית קיצור חופשות גני הילדים ובתי הספר של משרד החינוך. במסגרת תוכנית זו, יפעלו גני הילדים (גני עירייה) ובתי הספר בכיתות א' עד ג' במהלך עשרה ימים נוספים בזמן חופשות התלמידים, במסגרת שדומה לפעילות שמתקיימת היום בצהרוני גני הילדים.

 

התוכנית נועדה לתת מענה לפער שקיים היום במשק הישראלי בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. במסגרת תוכנית זו תסבסד המדינה את התשלום בגין הפעילות באופן דיפרנציאלי, כך שבישובים מהאשכול הסוציו-אקונומי 1 עד 4 יתקבלו מלוא השירותים החינוכיים בחינם, ואילו בישובים חזקים (אשכולות 8 עד 10), תשלום ההורים יעמוד על 30 שקל ליום.

 

100 מיליון שקל יוקצו להמשך מתן גמלאות לניצולי שואה, לאחר פירוק החברה לאיתור והשבת נכסים של ניצולי שואה. 100 מיליון שקל נוספים מיועדים ליישום תוכנית המשטרה למרחב דוד, לחיזוק הביטחון האישי בירושלים בכלל ובאגן העיר העתיקה בפרט, ולצורך חיזוק מערכי המשטרה במרחב דוד ואזור הר הבית.

 

בנוסף, 100 מיליון שקל מיועדים ליישום מודל אבטחה מדלגת בגני הילדים. כיום, כ-4,800 מאבטחים אחראים על אבטחת מוסדות החינוך בישראל והם עובדים בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, וכן במספר מצומצם של גני ילדים.

 

לאור הצורך הביטחוני, הוחלט על יישום מנגנון של 'אבטחה מדלגת' בין גני ילדים ברחבי הארץ, שנועד לאפשר מענה לצרכים ביטחוניים. יוקם מודל שמבוסס על מודל אבטחה נייד, שיוכל להעניק מענה בטיחותי בפרק זמן סביר וקצר בנקודות מרכזיות. הסכום ליישום מודל זה יוקצה למשרד לביטחון פנים.

 

ועדת השרים לחקיקה: אושרה שורה של רפורמות מבניות

בתוך כך אישרה אתמול והיום ועדת השרים לחקיקה שורה של רפורמות מבניות במסגרת התוכנית הכלכלית של 2019, שתוגש לחקיקה יחד עם תקציב המדינה לשנת 2019. ועדת השרים לחקיקה אישרה כל סעיף בצורה של תזכיר חוק. אלה כוללים:

 

"תוכנית הסיעוד הלאומית", שתרחיב, תשפר ותייעל את שירותי הסיעוד לקשישים ותיכנס לתוקף כבר ב-2018.

 

• תיקון חוק ביטוח לאומי שיאפשר לשפר את תנאי מחיית הקשישים שעבדו טרם יציאתם לגמלאות, ולהרחיב את השירותים שניתנים לקשישים סיעודיים.

 

• ניוד בין בנק לבנק בקלות ובלחיצת כפתור.

 

• הסרת חסמים בייבוא אישי להורדת יוקר המחייה, כולל קביעת כלל אחיד לכמויות שניתנות לייבוא וצמצום הדרישות הרגולטוריות לייבוא אישי.

 

• הסרת חסמים לייבוא מוצרי תקשורת, תוך הפחתת הצורך בנטל הרגולטורי שחורג כיום מהנהוג במדינות רבות, לייבוא מוצרי תקשורת אלחוטיים, והפחתת העלויות העודפות בתהליך הייבוא של מוצרים אלה.

 

• שיפור הליך רישוי עסקים בהעברת הסמכות על עסקים שיוגדרו כ"עסקים בעלי חשיבות לאומית" מהרשויות המקומיות למשרד הפנים.

 

• קידום מסילת רכבת נוספת באיילון.

 

• הקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופולינית בירושלים ובבאר שבע.

 

• שימוש באמצעי טכנולוגיים לאכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, הקמת נתיבים מהירים חדשים במטרופולין תל אביב ומתן אפשרות נסיעה ברכבים מרובי נוסעים בנת"צים.

  

• ניצול יעיל יותר של הקרקע באמצעות עירוב שימושים שונים באותו מתחם, כולל מגורים, תעסוקה ומבני ציבור.

 

• ייעול הליך הוצאת היתרי בנייה, כולל תמרוץ לקיצור זמני מתן התשובות להיתרים של גופי התשתית ומתן אפשרות לוועדה המחוזית להוציא היתר בנייה לאחר ערר.

 

• העברת 1.2 מיליארד שקל מעודפי המזומן של רשות שדות התעופה לאוצר המדינה בשנת 2019.

 

• הטבת מס למילואימניקים המשרתים מעל ל-32 ימי מילואים בשנה ומקבלים מענק מיוחד מהצבא – המס בשיעור 25% ששילמו עד כה על מענק זה יבוטל.

 

• הארכת הוראת השעה להגדלת והשוואת נקודות הזיכוי להורים עובדים לילדים עד גיל 6 כחלק מתוכנית "נטו משפחה".

   

• תיקון לחוק התכנון והבנייה, שיאפשר הקמת קומה לצרכי ציבור כחלק ממבנים המיועדים לשימושים אחרים.

 

• מתן ודאות לתקציב הספורט באמצעות ניתוק התלות בהימורים והמשך הסדרה וייעול של שוק ההימורים החוקיים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים