שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הסבא החרדי שלי חתם על מגילת העצמאות"
    הסבא, הרב קלמן כהנא, ישב בוועדת הכנסת שדנה בעבירות אונס. הנכדה, ניצן כהנא, נאבקת בזנות. "עם כל התפיסה החרדית הברורה שלו, סבא חתם על המגילה, הוא רצה להקים פה מדינה והוא היה ציוני"

    בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה

      

    הסבא החרדי ישב בוועדת הכנסת שדנה בעבירות אונס, הנכדה מנהלת שותפה ב"מטה המאבק בסחר נשים בזנות", ושניהם יחד היו יושבי ראש של תאי סטודנטים, הוא בברלין והיא בירושלים - הכירו את עורכת הדין ניצן כהנא, נכדתו של חותם מגילת העצמאות, חבר הכנסת ושר החינוך לשעבר הרב קלמן כהנא.

    שותפים לחזון המדינה: מגשרים על הפערים

     

    תזכורת מסבא: חברת מופת מושתת על שיווין

    כהנא, שהייתה חלק מנכדי חותמי המגילה אשר שחזרו את המעמד המרגש מחדש במסגרת חגיגות 70 שנה למדינת ישראל, טוענת כי הלקח הטמון במגילת העצמאות והאופן בו נוצרה רלוונטי עבורנו מתמיד: "סבא שלי חתם על המגילה בגיל 36, הם היו אנשים מאוד אמיצים שהעזו לשבת יחד מכל קצוות הפוליטיקה ולעשות את הדבר המכונן הזה ביחד ולהקים פה מדינה.

     

    מה הרלבנטיות של עיקרי המגילה כיום בעיניך?

     

    "מבחינתי מה שלא פחות חשוב מזה הוא שעם כל המצב שבו הם היו, הם לא וויתרו על יסודות הכי בסיסיים של שוויון, של יחס לזר. זה דברים שקצת שכחנו אותם.

     

    "אני מאוד מתחברת לחלקים האלה במגילה, כי גם בעת שהיה אפשר לדבר רק על הצורך הקיומי שלנו, הם באים ואומרים שחברת מופת שהם רוצים להקים כאן, מושתת על הדבר הזה. על שוויון של כולם ללא הבדל גזע, דת ומין".

     

    איך הרגשת כשהוזמנת לשחזר את החתימה על המגילה?

     

    "אני זוכרת את חגיגות היובל לישראל - הייתי קטנה, בת עשר בערך - ושאלו את

    הבנים של החותמים 'האם סבא שלך היה חותם שוב על המגילה'? והיו שם המון 'בנים של' כולל הדודים שלי שאמרו לא. חלק אמרו כי יש יותר מדי כפייה דתית, ואחרים אמרו שזו לא מספיק מדינת הלכה וחלק בגלל מה שקורה עם הפלסטינים. אני זוכרת שכבר אז נרעשתי מזה, כילדה אמרתי לעצמי 'באיזה זכות הם מעיזים להגיד דבר כזה?'

     

    "כן, יש כל הזמן מה לתקן, אבל ברור לי שהם כולם היו עומדים מאחורי המהלך הזה גם היום במאה אחוז. סגירת המעגל הייתה שאני חתמתי ולא רק אני. באנו כולנו נכדים של חותמים מכל הארץ, אנשים מדעות שונות, לחתום שוב על הדבר הזה. הדבר שהיה גדול מכולנו ונתן לנו את האוויר והיכולת לייצר פה שיח. אנחנו צריכים תמיד לזכור בין כל המחלוקות והאי הסכמות, ששם נמצא הבסיס של כולנו".

     

    ממשיכה את דרכו של סבא

    "סבא היה רב חרדי, ראש פועלי אגודת ישראל (פאג"י)", מסרפת כהנא. "הכרתי אותו רק עד גיל 4 ולא ממש זכיתי. אני תמיד תוהה מה היה היום אם. ברור לי שהיו דברים שהיינו דנים ביננו והיה יותר מורכב וגם היו דברים שיכולנו להיות מאוד שותפים להם.

     

    "הוא היה אדם של תורה ועבודה, הקים קיבוץ חרדי (חפץ חיים) שעבדו בו את האדמה וגם למדו תורה. היה לו כבוד אדיר לסבתא לי ולבנות שלו שכולן גדלו להיות נשים מאוד חזקות ועוצמתיות. זה מה שנותן לי אפשרות להבין איזה אדם הוא היה ואיזה חברה הוא רצה שתהיה פה".

     

     (צילום: מור סבירסקי)
    (צילום: מור סבירסקי)
      

    תפיסה דתית מול דמורקטית - יש ביניהן חוט מקשר?

     

    "בשנותיו האחרונות הוא גר בשכונה חרדית בירושלים והייתה לו תפיסה ברורה של איך הקהילה הזו צריכה להראות. ועם כל התפיסה החרדית הברורה, הוא חתם על המגילה, הוא רצה להקים פה מדינה והוא יהיה ציוני. סבא היה חבר בשמונה כנסות ושר החינוך. אותי אישית היה מרגש לגלות שהוא היה חבר בוועדת משנה שעסקה בעבירת האונס, לפני כל כך הרבה שנים. אז מתברר שאני לא עוסקת בנושאים כל כך רחוקים ממנו".

     

    ואכן בחייה של כהנא, מנכ"לית שותפה במטה המאבק בסחר בנשים בזנות, אין רגע דל. "היום אני עוסקת בעיקר בחוק לאיסור צריכת זנות, בטיפול בנשים שורדות זנות. אני עורכת דין בהכשרתי אבל אם נחזור לשורשים אפרופו סבא, מאז שאני זוכרת את עצמי היה בי החיידק הפוליטי שהיה פשוט יותר חזק ממני".

     

    "זה גרם לי לעשות הרבה החלטות שקשורות לזה לאורך כל הדרך. כשרק הגעתי לאוניברסיטה העברית הצטרפתי לתא אופק, שזה תא הסטודנטים של מפלגת העבודה שבהמשך הפכתי להיות יושבת ראש התא במקביל הייתי חברת הנהלת אגודת הסטודנטים. במקרה גיליתי אחר כך שגם סבא שלי היה יושב ראש אגודת הסטודנטים החרדים בברלין שם הוא למד.

     

    "הייתי כבר אז מעורבת בהרבה מאבקים שעסקו בדמותה של ירושלים ומשם המשכתי לפרקליטות המדינה ועסקתי בטיפול בשחיתות שלטונית. אבל הלב שלי תמיד לקח אותי למקום של מאבקים ציבוריים, כשקיבלתי את הטלפון המיוחל שחיבר לי פשוט את כל העולמות, לקחת מאבק שאני מאוד מחוברת אליו אידאולוגיית 'לשלב הבא' של עשיה פוליטית וקידום הנושא באופן יומיומי, ברור שאמרתי כן".

     

    נשארת אופטימית כי זו הדרך היחידה

    וכמו סבא הכנסת הפכה להיות כיום הזירה היומיומית בה פועלת כהנא לקידום הטיפול בתעשיית הזנות בישראל. "הכנסת היום היא הזירה המרכזית שאני עובדת בה היום. מאוד מאוד אוהבת אותה, תמיד מקבלת הרבה הרבה אנרגיות שאני נכנסת אליה בכל פעם. אני יחסית חדשה במאבק הזה, שכבר מתנהל חמש עשרה שנה, אני פשוט הגעתי ברגע הנכון לקצור את הפירות שזרעו וחרשו לפני".

     

    "בהרצאות שלי בעיקר למכיניסטים, אין דרך אחרת לעבוד חוץ מלהיות אופטימית. במיוחד אחרי שאני רואה את הפנים הנפולות שלהם כשהם מבינים איזה נקודה שפלה יש בחברה שלנו עם תעשייה כל כך גדולה, כל כך ממוסדת, שכל כך לא נאבקים בה כמו שצריך. וכן קורה פה משהו שמשנה את התמונה מן היסוד. זה לא סתם ש 74 חברי כנסת מצביעים בעד חוק, בלי עניינים".

     

    "היום אף אחד כבר לא טוען שזה לא פוגעני. זה כבר לא טענה של ארגוני נשים מהשוליים אלא התפיסה ברורה שזנות שהדבר הזה פסול. אנחנו חלק ממהפכה של שוויון והסיבה שאני חושבת שאנחנו נצליח היא שעשינו כברת דרך. עד לפני מאה שנה נשים עד כדי כך לא היו שוות שאפילו את הזכות להצביע לא הייתה להן, היום יש לנו שרת משפטים.

     

    "אני מאמינה שעוד שלושים שנה אני אוכל לשבת עם הנכדות שלי ולהגיד להן 'אתן יודעות שפעם ניצלו ככה נשים'? אני ממש מאמינה שאנחנו שם. מה בסך הכול אנחנו מבקשות? תראו בנו דבר שווה עד הסוף".

     

    בתאריכים 12-11.2 ייערך הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה, "מטרת הקונגרס היא קירוב לבבות בתוך החברה הישראלית השסועה, בין הפלגים והזרמים השונים", אמר יוסף זרז'בסקי, ממייסדיי הקונגרס. "אנחנו מאמינים שדווקא תהליך מקרב, מפייס ומגשר, המאפשר שיח והידברות מכבדים בסוגיות היסוד של מדינה יהודית ודמוקרטית, יכול להוביל בסופו של דבר למציאת הגשרים שיחברו מחדש את החברה הישראלית ויבנו את עוצמתה הפנימית גם ל- 70 השנים הבאות."

     

    בשיתוף הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים