רגע לפני הפינוי מדירותיהם, לניצולי השואה בבניין המסוכן בבאר שבע אין לאן ללכת

בעוד שלושה ימים, אם כלום לא ישתנה, יאלצו עשרות הדיירים בבניין ברחוב כיכר קפלן בבאר שבע להתפנות מדירותיהם, לאחר שעיריית באר שבע הכריזה על המבנה כמסוכן מחשש לקריסתו. הדיירים, ביניהם קשישים וניצולי שואה, כבר קיבלו את צווי הפינוי וכעת לא יודעים מה לעשות ולאן ילכו.

"סכנת חיים מיידית": עשרות מתגוררים בבתים מטים ליפול

תחילת הפרשה לפני כשנתיים, אז קרסו שני עמודים תומכים של המבנה. בעקבות ליקויי הבטיחות שנתגלו בו עיריית באר שבע הכריזה כי המבנה אינו ראוי למגורים ושלחה לאחרונה צווי פינוי לדיירים, חלקם מחזיקים בבעלות על הדירות וחלקם מתגוררים במקום בשכירות. הצו היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת החודש שעבר אך נדחה, וכאמור הפינוי צפוי להתרחש בימים הקרובים.  

לדברי אחת הדיירות, "מן העבר האחד ישנו גוף גדול כעיריית באר שבע ומן העבר השני נמצאים הדיירים שחייהם התהפכו באחת". לטענתה, "בנייתו של הבניין, באישור העירייה בשעתו, נעשתה שלא על פי התקן". היא ציינה כי בבניין מתגוררים אנשים מבוגרים, בהם אישה ערירית בת 85 שאיבדה את מאור עיניה. "כל מה שהיה חשוב לה הוא להישאר בדירה בה ישנם הזכרונות מבתה היחידה ומבעלה שנפטרו", היא אמרה. "היא לא מצליחה לישון כבר כמה לילות".

הבניין המסוכן בבאר שבע. שני עמודים כבר קרסו(הרצל יוסף)

גם נחום (94) ואוגנייה (91) מנור, זוג ניצולי שואה, חסרי אונים ולא יודעים מה יעשו. "אין לנו מקום להיות בו אם יפנו אותנו", אמר נחום. לדבריו, איום הפינוי מציף את הזכרונות הקשים מהשואה, אז פינו אותם מביתם. "כל הזמן אנחנו מגלגלים בראש את תמונות הגירוש מהבית, גירוש לגטו, טרנספורט ממחנה אחד לשני", הוא סיפר. "היו לנו מספיק העברות למיניהן. חשבנו שכאן תהיה התחנה האחרונה שלנו".

אשתו הוסיפה: "אני ממש מפחדת. כששלחו אותנו למחנה השמדה אמא שלי הסתירה אותי בסל נצרים בגטו. היום, כשאני צריכה לעזוב את הבית אני חושבת איפה להסתתר. אמרתי לנחום שאולי אסתתר מתחת למיטה ואף אחד לא ימצא אותי. מספיק נדדתי וזרקו אותי מהבית".

העירייה: מחוייבים לשמירה על ביטחון התושבים

בני הזוג גרים בבניין יותר מ-50 שנה. "נחום עבד קשה מאוד עד שהיה לנו כסף לקנות את הדירה בבית הראשון", היא סיפרה. "התחלנו מאפס. אנחנו מאושרים בבית הזה. אני לא אזוז מכאן ולא אעזוב את הבית. אני רוצה למות במיטה שלי בשקט. אני רוצה לחיות פה עם בעלי היקר".

נחום ואוגנייה מנור. "אין לנו מקום אחר להיות בו"(הרצל יוסף)

בעירייה מסבירים, כי "לאור קבלת תוצאות חמורות עבור המצב ההנדסי-בטיחותי של המבנה בבדיקות שנערכו ע"י בעלי הנכס, בחודש יוני 2017 דרשה העירייה מהבעלים להכין תוכנית לשיקום המבנה ולהתחיל בעבודות לכל המאוחר במהלך דצמבר 2017.  מאחר ולא הוגשה תוכנית לשיקום הוחלט מתוך דאגה לשלומם של הדיירים במבנה בפרט ולציבור בכלל, להוציא צו סגירה, פינוי ואיסור שימוש במבנה המגורים.

"יש לציין כי העירייה העמידה לטובת הדיירים, בנוסף לגורמי המקצוע בתחום ההנדסי, גם צוותי קהילה ורווחה שמלווים וילוו אותם ברגישות ככל שיידרש. העירייה מחויבת לשמירה על ביטחון ובטיחות תושבי העיר ולא תוכל, על אף הצער הגדול, לאפשר לדיירים להמשיך להתגורר בבניין לאור הסכנה הממשית שקיימת בו".

אלפי מבנים מסוכנים

מירל לוטן, מומחה להיערכות חירום, מסביר כי החוק מטיל על בעלי הנכס את האחריות לביצוע התיקונים או שיפוץ המבנים. יחד עם זאת, האחריות על חיי האנשים היא של הרשות המקומית. "מהנדס העיר הוא אחראי העליון בנושא בטיחות בתחום הבנייה ובאחריותו להוציא צווי פינוי במקרה של מבנה מסוכן למגורים בסכנת קריסה", הוא אומר.

"החוק אוסר לגור במבנים מסוכנים בסכנת קריסה, לכן אם הדיירים לא רוצים מסיבה כלשהי לתקן את המבנה, באחריות העירייה לאכוף את צווי הפינוי ולפנות אותם בעזרת המשטרה", מוסיף לוטן.

לדבריו, יש בישראל אלפי מבנים ישנים העלולים לסכן בדרגות שונות את הדיירים ."לדעתי הבעיה היא החוק", הוא מציין. "יש לעירייה אחריות, אבל אין סמכות ותקציבים מתאימים לפתור את הבעיה באמצעות דיור חליפי, שיפוצים או פינוי בינוי".

בילי פרנקל השתתפה בהכנת הכתבה