שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תביאו שניים, תביאו שלושה: שיאי הלידות של ישראל

    באיזו שנה נולדו בישראל הכי הרבה ילדים ביחס למספר התושבים, מתי הידרדר הפיריון הישראלי לשפל - וכיצד הדברים האלה מושפעים ממזג האוויר וממלחמות? "70 שנה, 70 שיאים" - פרויקט מיוחד לקראת יום העצמאות, כתבה שמינית בסדרה

    "אנחנו הילדים של חורף, שנת 73'". כמה פעמים שמענו את השיר הזה, את המשפט הזה. אבל האם באמת יש בייבי בום אחרי מלחמות? ומה היו השנים הפוריות ביותר בישראל? לקראת יום העצמאות ה-70, בדקנו כיצד השתנה הפריון הלאומי מאז ראשית המדינה.

     

     

    הדמוגרפים נוהגים להשתמש בשני מדדים עיקריים לאמוד את פוריות האוכלוסייה – שיעור פריון כולל ושיעור ילודה. שיעור הפריון מודד את מספר הילדים הממוצע שיולדת כל אישה; שיעור הילודה הוא נתון המחושב על פי מספר הלידות חלקי גודל האוכלוסייה.

     

    ישראל היא המדינה בעלת שיעור הילודה הגבוה ביותר בין 100 המדינות המפותחות בעולם – אישה ישראלית יולדת בממוצע מעט יותר מ-3.1 ילדים. נכון לשנת 2016 עמד שיעור הילודה הממוצע בעולם על 2.42 ילדים לאישה. בארצות הברית, לשם השוואה, נולדים לכל אישה 1.87 ילדים בממוצע.

     

     

    ומה לגבי שיעור הפריון? גם במדד זה ישראל היא מהמובילות בעולם. מבדיקות שונות עולה כי שנותיה הפוריות ביותר של מדינת ישראל היו בראשית ימיה. מ-1948 ועד 1951 נרשמה עלייה מתמדת בפריון הלאומי, ושנת 1951 הייתה הפורייה ביותר בתולדות המדינה; 1.6 מיליון תושבי המדינה הצעירה הביאו לעולם כ-50 אלף תינוקות. הלכה למעשה – מדובר ביותר מ-34 לידות לכל 1,000 איש.

     

    מ-1952 ועד סוף שנות ה-60 חלה ירידה בשיעור הפריון בארץ, ושיא הירידה נרשם ב-1967. בשנה זו היו בישראל כ-65 אלף לידות, והאוכלוסייה עמדה על כ-2.78 מיליון איש - רק 23.9 לידות לכל 1,000 איש.

     

    פרופסור סרג'ו דלה-פרגולה, דמוגרף וראש המכון לשעבר ליהדות בת זמננו של האוניברסיטה העברית, מסביר כי העלייה הגדולה שנמדדה בשנותיה הראשונות של המדינה מקורה בהרכב האוכלוסייה בישראל - יהודית-מסורתית. "שיעור הילודה מושפע גם מהרצון של האוכלוסייה להביא ילדים לעולם, אבל גם מהיכולת שלה לנווט ולשלוט בקצב הילודה", מסביר דלה-פרגולה. "אוכלוסיות מסורתיות מסוגלות פחות לשלוט בילודה. כשהמדינה הלכה והתפתחה, החלו המשפחות להתאים את מספר הילדים ליכולות הכלכליות, וקצב הילודה פחת משמעותית".

     

    הירידה של 1967

    שנת 1967 הייתה שנה מכוננת בתולדות ארץ ישראל, והדבר בא לידי ביטוי גם בדמוגרפיה של המדינה. "מלחמת ששת הימים היא קו פרשת המים מבחינה היסטורית", מסביר דלה-פרגולה. "המלחמה הציבה את מדינת ישראל על המפה והפכה אותה כמעט בין לילה ממדינה שולית למדינה עם עוצמות כלכליות וצבאיות. המצב הכלכלי בארץ השתפר בשנים הללו. ליכולת כלכלית יש השפעה ישירה על הדמוגרפיה – הרצון בילדים תמיד היה גבוה בישראל לעומת מדינות אחרות, אך היכולת לא תמיד הייתה קיימת. מסוף שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70 המגמה השתנתה".

     

    המלחמה ששינתה את המגמה (צילום: דוד רובינגרלע"מ) (צילום: דוד רובינגרלע
    המלחמה ששינתה את המגמה(צילום: דוד רובינגרלע"מ)

     

    דלה-פרגולה מוסיף: "זִקנה עולה כסף. מלבד השלכות כלכליות והעלאת גיל הפרישה, בהיעדר צעירים עובדים צריך לייבא לארץ עובדים זרים, דבר שעשוי לגרום למתחים אתניים במדינות ואף למשבר זהות בקרב אוכלוסיות".

     

    הוא סבור כי יש שני טעמים לשיעור הפוריות הגבוה בישראל: אחד כלכלי ואחר פסיכולוגי-תרבותי: "הממוצע הישראלי הוא גבוה ביחס לעולם גם בגלל שכבת אוכלוסייה מסורתית גדולה, אבל זהו רק הסבר חלקי. גם אם נחסיר מהממוצע את האוכלוסייה החרדית, הפריון בישראל הוא הגבוה ביותר במדינות המפותחות.

     

    "המצב הכלכלי בארץ הוא טוב יחסית", הוא מוסיף. "ברור שישנם פערים, אבל בשני העשורים האחרונים יש שיפור מאוד ניכר ברמת החיים בארץ, ואכן אנחנו מזהים עלייה בממוצעים בהתאם לכך. כיום, בניגוד לימים עברו, שבהם לעניים היו יותר ילדים מלעשירים, הילודה עוברת תהליך של תכנון, בקרה וחשיבה".

     

    בגלל המלחמה ההיא

    יש מי שמוצא קשר בין הליבידו הלאומי לבין מלחמות ישראל. ד"ר רונית אלוני, מומחית בטיפול ובשיקום מיני וזוגי, מסבירה: "מלחמות משפיעות על יצר הקיום. אנחנו יודעים שיש בייבי בום בקרב אוכלוסיות אחרי מלחמות. זוהי תופעה ידועה בכל העולם. סכנה קיומיות מחזקת את יצר החיים, וכל איום גורם לנו להתכנס במשפחה הקרובה, לרצות לחזק את האחיזה בחיים וליצור את הדור הבא. נשים נכנסו להיריון אפילו במחנות העקורים באירופה של סוף מלחמת העולם השנייה. לאנשים במחנות לא הייתה מדינה, פרנסה או משפחה. הם לא ידעו מה צופן להם העתיד, אבל ברגע שהגוף של הניצולים התאושש, נשים נכנסו להיריון".

     

    הליבידו הלאומי שמתארת אלוני מתבטא במספרים. ערב מלחמת ששת הימים עמד מספר הלידות בארץ על 23.9 לידות לכל 1,000 איש. ב-1968 טיפס הנתון ל-24.9 לידות. בין 1971 ל-1973, השנה שבה פרצה מלחמת יום הכיפורים, חל פיחות במספר הלידות לכל אלף איש – מ-28 לידות ל-27. ב-1974 התהפכה מגמת הירידה והנתון עמד על 27.6. מגמת העלייה המשיכה עד 1977, ובה היו בישראל 26.4 לידות לכל 1,000 איש.

     

    דלה-פרגולה מציין כי "העם הישראלי, למרות כל הבעיות, הוא עם מאוד אופטימי. ישראל היא אחת מעשר המדינות המאושרות בעולם. אופטימיות קשורה קשר הדוק עם ילודה. לילודה הגבוהה יחסית יש גם הסבר פסיכולוגי-תרבותי – המשפחתיות היא מאפיין מאוד דומיננטי של החברה הישראלית. זה נובע בעיקר מערכים יהודיים היסטוריים, שמחלחלים גם לחברה הישראלית. הרצון של הישראלים בילדים תמיד היה גבוה בהשוואה למדינות מערביות אחרות".

     

    פרו ורבו – כי קר

    לא רק גורמים לאומיים כגון שגשוג כלכלי או מלחמות משפיעים על הפריון - גם למזג האוויר יש השפעה על הילודה. מנתוני הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה עולה כי אוקטובר ונובמבר הם החודשים עם הכי הרבה לידות בשנה בממוצע. באוקטובר, כך על פי נתוני הלמ"ס, נולדים כ-5% יותר תינוקות מהממוצע בשאר החודשים. אוקטובר אשתקד, לדוגמה, היה החודש הפורה ביותר עם 16,293 לידות.

     

    החודש עם הכי מעט לידות בשנה החולפת היה פברואר, אז נולדו 13,812 תינוקות בלבד. באופן מסורתי, פברואר הוא החודש שבו יוצאים לאוויר העולם הכי מעט תינוקות. בפברואר 2016 נולדו בארץ 14,157 תינוקות, ואילו בחודש אוקטובר של אותה שנה נולדו 1,368 תינוקות יותר.

     

    "אם לוקחים אחורה תשעה חודשים מאוקטובר-נובמבר, מגלים כי היולדות התעברו בשיא החורף, כלומר בחודשי ינואר ופברואר", מסבירה ד"ר אלוני. לדבריה, "בחודשי החורף אנחנו נמצאים יותר בבית, וההזדמנות לקיים יחסי מין גוברת. מציאות החיים בארץ היא עמוסה מאוד. הישראלים אוהבים לבלות בערבים, וכשהם חוזרים הביתה הם כבר עייפים. את רוב הפעילות הם כבר עשו מחוץ לבית ולכן הסיכוי לקיום יחסי מין פוחת. בחורף יש רצון רב יותר להישאר בבית. הולכים לישון מוקדם ונמצאים יותר אחד עם השני, לכן יש הזדמנויות לקיים יחסי מין".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים