שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בעל דירה בת"א הפסיד: הדייר המוגן לא יפונה

    תושב העיר נדרש לפנות את הבית בטענה שדירה בבעלות אשתו לשעבר מבטלת את זכאותו להגדרה כדייר מוגן. אבל ביהמ"ש המחוזי חשב אחרת

    בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגיש דייר מוגן בדירה בעיר, וקבע שהוא לא יפונה ממנה חרף דרישתו של בעל הנכס, שטען שהשוכר לא עמד בתנאי "חוק הגנת הדייר". בכך הפך הרכב השופטים את פסק דינו של בית משפט השלום.

     

    לפני כשנה וחצי קיבל בית משפט השלום את תביעת הפינוי שהגיש בעל הדירה נגד הדייר ונגד מי שהייתה רעייתו באותה עת, אך מאז התגרשה ממנו ועזבה את הבית. נקבע כי לאישה הייתה דירת עמידר, ומשכך הבעל לא עמד בתנאי חוק הגנת הדייר הקובע כי אסור שתהיה לדייר המוגן דירה אחרת למגורים.

     

    המסקנה של בית המשפט שלפיה הדירה של גרושתו נחשבה גם דירה שלו התבססה בין היתר על הטענה שלאורך חייהם המשותפים השתתף הבעל בתשלומי המשכנתה.

     

    הבעל ערער על ההחלטה למחוזי וטען שאין לו זכות לגור בדירה האחרת, השייכת לגרושתו בלבד, והתעקש שלא השתתף בתשלומי המשכנתה. אל הערעור הוא צירף את הסכם הגירושין והגט.

     

    השופטת יהודית שבח הבהירה ש"'דירה אחרת למגורים' תיחשב כזו אם כרוכה עמה 'זכות חוקית' למגורים באותה דירה; על הזכות החוקית להיות בעלת מאפיינים קבועים, להבדיל מ'חלופה ארעית'". במקרה זה היא השתכנעה שכמעט כל הראיות – ובהן תצהירי הצדדים והגרושה – מצביעות על כך שהבעל מעולם לא התגורר בדירה של אשתו ושאין לו שום קשר אליה, בפרט כשמי שמתגוררות בה הן בנותיה.

     

    לפיכך, השופטת שבח סברה שאין לראות במערער כמי שהייתה לו זכות מגורים בדירת גרושתו. היא חלקה בכך על עמדת בית משפט השלום שלפיה די בקשר הנישואים כדי להקנות זכות זו למערער.

     

    היא הזכירה שלפיה הדין היהודי, הבעל הוא שחב לאשתו מדור ולא להיפך. בנוסף, לפי חוק יחסי ממון, נכס שהיה בבעלות אחד מבני הזוג ערב הנישואים הוא "נכס חיצוני", שלא ייכלל במסת הנכסים המשותפים. כמו כן הוכח שמי שלקח את ההלוואה למימון הרכישה היו האישה ואחיה, בעוד שהמערער לא השקיע בדירה ולו שקל אחד.

     

    השופטת שבח סיכמה כי התובע לא הביא שום ראיה הסותרת את ההנחה החוקית שלפיה אותה דירת עמידר היא "נכס חיצוני" ולא נכס משותף. "לא היה מקום להתבונן על דירת עמידר כעל 'דירה אחרת למגוריו' של המערער שהפקיעה ממנו, והיא בלבד, את מעמדו כדייר נדחה בדירה נושא התביעה", נכתב.

     

    השופטים שאול שוחט וחנה פלינר הצטרפו להחלטתה של השופטת שבח, ולפיכך הערעור התקבל. פסק דינו של בית משפט השלום בוטל ונקבע כי המערער לא יפונה. בעל הדירה חויב בהוצאות הערעור בסך 30 אלף שקל.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אילוסטרציה
    צילום: shutterstock
    עו"ד אנוש וקסמן
    מומלצים