שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בדרך לאנטרקטיקה מטיילים בארגנטינה
    מקולוביה המשיך סער לבואנוס איירס ולאחר מכן לאושואיה, העיר הדרומית בעולם. לאחר שקנה כרטיסים להפלגה ליבשת השביעית, הוא התפנה לצאת לטרקים. משוחרר באמריקה, פרק 10

    טרק באזור אושואיה, ארגנטינה (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    טרק באזור אושואיה, ארגנטינה(צילום: סער יעקובוביץ)
     

    הגעתי לבואנוס איירס בירת ארגנטינה באמצע נובמבר. האווירה אירופאית עם המון סטייקיות. לא היה לי הרבה זמן, רציתי להגשים חלום ולהגיע לדרום העולם, ליבשת השביעית – לאנטרקטיקה. לצורך כך הייתי חייב להתקרב לעיר הדרומית ביותר בעולם – אושואיה. שיא העונה התקרב והקרוזים לאנטרקטיקה התייקרו משבוע לשבוע.


    לפרקים הקודמים - הקליקו

     

    דיברתי עם איוון, חבר ארגנטינאי שהכרתי במחנה בטקסס שבו הדרכתי בקיץ, וקבענו להיפגש בבואנוס איירס. איוון לקח אותי לאכול במסעדה טובה שם הגישו לנו סטייק במשקל של חצי קילו, לא משהו יוצא דופן בארגנטינה.

    ארוחה ארגנטינאית טיפוסית (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    ארוחה ארגנטינאית טיפוסית(צילום: סער יעקובוביץ)

    משוחרר באמריקה    (צילום: אורי דוידוביץ')

    משוחרר באמריקה    (צילום: אורי דוידוביץ')

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בבואנוס איירס גם הצטיידתי לקראת הטיול בפטגוניה, חבל ארץ שמתשרע בתחומן של ארגנטינה וצ'ילה וכולל בתוכו הרים, לגונות, קרחונים ושלל טרקים מרהיבים. בשביל לחוות את כל זה צריך מעיל טוב, וחשוב שיהיה נגד מים. בלי הרבה התלבטויות קניתי מעיל איכותי שלימים הפך לחבר הכי טוב שלי והציל אותי מגשמים ומסופות שלגים רציניות.

     

    בערב יצאתי לרקוד במסיבות המפורסמות של הבירה הארגנטינאית שנחשבת לעיר עם חיי לילה תוססים. ביקרתי בשכונות המפורסמות – "לה בוקה" ו"פאלרמו" והכרתי אנשים מכל העולם שעושים את דרכם לחבל פטגוניה, שם הקיץ חל בנובמבר והתנאים נוחים לטיול לעומת החורף הקפוא.

     

    בבואנוס איירס גם פגשתי בפעם הראשונה ישראלים שמגיעים ל"גל העולה", בניגוד אליי שטיילתי ב"גל היורד". מה ההבדל? הגל העולה הוא בעצם מסלול הטיול שנע מדרום צפונה ביבשת אמריקה - מארגנטינה, צ'ילה וברזיל ומתחיל בין החודשים נובמבר לינואר. לעומת זאת, הגל היורד נע מצפון לדרום - מקולומביה, אקוודור ופרו אל בוליביה וממנה לברזיל, ארגנטינה או צ'ילה.

    בואנוס איירס בצילום אווירי (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    בואנוס איירס בצילום אווירי(צילום: שאטרסטוק)
     

    הישראלים שרק עתה הגיעו מישראל בדרכם לגל העולה נראו לי חוששים, הם לא הסתדרו עם השפה, התרבות, הכסף הזר וההוסטלים. הכל נראה להם חדש. הם הזכירו לי את עצמי לפני חצי שנה, שאלו שאלות שתשובותיהן נראו לי ברורות מאליהן. עזרתי להם להתאקלם, הלכתי איתם להחליף כסף, ונתתי להם דגשי בטיחות - מתי ואיפה אפשר להסתובב ברחוב.

     

    התחברתי לשלושה ישראלים - ליאור, עדי ואלון. אכלנו ארוחת בוקר בהוסטל, שכללה כמובן ריבת חלב - הממרח שתמצאו בכל מקום בארגנטינה - נוטלה, פירות, חביתה, וקפה. לא תמצאו בדרך כלל ירקות בארוחת בוקר בדרום אמריקה. בזמן שאכלנו שמענו רעש של המון אנשים ומוזיקה מחוץ להוסטל. יצאנו לרחוב ולהפתעתנו גילינו שמצעד הגאווה של בואנוס איירס עובר בדיוק ליד ההוסטל. בלי לחשוב פעמיים נכנסנו לתוך ההמולה וצעדנו עם כולם.

    סלפי ספונטני במצעד הגאווה (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    סלפי ספונטני במצעד הגאווה(צילום: סער יעקובוביץ)
     

    למחרת החלטתי שאני חייב להתקדם, הזמנתי טיסה לאושואיה ואחרי חמש שעות כבר הייתי על המטוס לבד. קבעתי עם החברים שהכרתי שניפגש באושואייה, רציתי להגיע כמה שיותר מהר כדי לברר איך אוכל להגיע לאנטרקטיקה. ביציאה מהמטוס תקף אותי משב רוח קר שחודר כל מעיל. אושואיה היא עיירה קטנה וחמודה עם רחוב מרכזי אחד, קזינו, הרבה הוסטלים, חנויות מזכרות וסוכנויות נסיעות. הרים מושלגים מקיפים את העיירה וצבע הים שלחופיה כהה מאוד.

    נמל אושואיה (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    נמל אושואיה(צילום: שאטרסטוק)
      

    התמקמתי בהוסטל והתחלתי לתכנן את המסע לאנטרקטיקה. במשך שבוע שלם יצאתי כל בוקר לחפש את הדיל הכי טוב. עברתי בין 32 סוכנויות, קיבלתי הצעות מחיר, כולל ביטוח מיוחד לאנטרקטיקה שלא נכלל בביטוח לחו"ל שהחברות בארץ מציעות. לבסוף, מצאתי את הסוכנות שהציעה לי את הדיל הטוב ביותר.

    חושב כבר על הפינגוונים שבאנטרקטיקה (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    חושב כבר על הפינגוונים שבאנטרקטיקה(צילום: שאטרסטוק)
     

    אני זוכר כמה התרגשתי  כשישבתי במשרד של סוכנות הנסיעות באושואיה, מסרתי את מספר כרטיס האשראי שלי והנציגה אמרה: "העסקה אושרה, הכסף הועבר, השייט לאנטרקטיקה ייצא בעוד שבוע מהנמל כאן באושואיה". באמת שהיו לי דמעות בעיינים מרוב התרגשות. הכסף לא עניין אותי. טוב, אולי קצת, בכל זאת, 4,750 דולר לשמונה ימים באנטרקטיקה זה לא סכום שהולך ברגל, אבל בדיוק בשביל זה עבדתי קשה כקצין בצה"ל.

     

    איזו הקלה, עכשיו אני יכול להתחיל לטייל באושואיה. הייתי שם כבר שבוע, אבל לא יצאת אפילו לטרק אחד. יש המון אטרקציות באזור, בהן טרקים שנמשכים בין יום אחד לעשרה ימים (לקשוחים בלבד). בפארק הלאומי Parque Nacional Tierra del Fuego יש ארבעה מסלולי טיול שנקראים בפשטות 3,2,1 ו-4.

    הלגונה הקפואה (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    הלגונה הקפואה(צילום: סער יעקובוביץ)

    "הלגונה הקפואה" הוא טרק נוסף עם נוף יפה מאוד שבסופו מגיעים, כמו ברוב הטרקים בפטגוניה, ללגונה. בקיץ, הלגונה לא קופאת והמים שלה בצבע ירקרק מרהיב. אם תרצו לאתגר את עצמכם, צאו ל"טרק הכבשים" שנמשך בין יומיים לשלושה ועובר בוודאיות והרים.

     

    פגשתי חברים שהגיעו מבואנוס איירס ויחד שכרנו אוהל ויצאנו לפארק הלאומי של אושואיה לטרק של יומיים במסלולים 2 ו-4. טרק 4 הוא הקשה מבין המסלולים בפארק. הוא עובר ברובו בתוך יער ומגיע לקראת סופו לפסגת הר. העלייה לפסגה תלולה וקשה, אך משתלמת עם תגמול של תצפית פנורמית על לגונות בכמה צבעים.

    מתמקמים בשטח (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    מתמקמים בשטח(צילום: סער יעקובוביץ)

    אווירה טובה בתוך האוהל (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    אווירה טובה בתוך האוהל(צילום: סער יעקובוביץ)

    עוד סלפי אחרון (צילום: סער יעקובוביץ) (צילום: סער יעקובוביץ)
    עוד סלפי אחרון(צילום: סער יעקובוביץ)
     

    טיילנו גם בלגונה הקפואה, אבל ויתרתי על סיור פינגווינים שהיה יקר, ידעתי שעוד אפגש עם היצורים החמודים האלה בקרוב, באנטרקטיקה.

     

    המשך בשבוע הבא.

     

    סער יעקובוביץ, יועץ ומדריך טיולים לדרום, מרכז, צפון אמריקה ואנטרקטיקה. למידע נוסף כנסו לעמוד הפייסבוק . 

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים