שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תקציב המדינה 2019: מה יקבל כל משרד?

    59.6 מיליארד שקל למשרד החינוך, 46.6 מיליארד שקל לביטוח הלאומי, 1.15 מיליארד שקל ל"נטו תעשייה". חלוקת התקציב לפי משרדי הממשלה

    הצעת תקציב המדינה לשנת 2019, שאושרה בדיוני הממשלה ב־11 בינואר, כללה את התקציבים שאושרו למשרדים:

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    משרד החינוך – 59.6 מיליארד שקל.

    משרד הביטחון – 55.2 מיליארד שקל.

    המשרד לביטחון פנים – 18.3 מיליארד שקל.

    הביטוח הלאומי – 46.6 מיליארד שקל.

    משרד הבריאות – 38 מיליארד שקל.

    משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – 20.3 מיליארד שקל.

    השכלה גבוהה – 11.5 מיליארד שקל.

    הוצאות ביטחוניות שונות – 10.2 מיליארד שקל.

    משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – 7.6 מיליארד שקל.

    רשויות מקומיות – 5.6 מיליארד שקל.

    משרד הבינוי והשיכון – 5.2 מיליארד שקל.

    תגמולים לנכים – 4.8 מיליארד שקל.

    משרד הכלכלה – 4 מיליארד שקל.

    משרד המשפטים – 3.8 מיליארד שקל.

    משרד האוצר – 2.8 מיליארד שקל.

    תמיכות בענפי המשק – 2.76 מיליארד שקל.

    משרד ראש הממשלה – 2.4 מיליארד שקל.

    משרד המדע והחלל ומשרד התרבות –2.2 מיליארד שקל (משרד התרבות ומשרד המדע והחלל חולקים מטה אחד משותף, ובהתאם לכך תקציבם מחושב באופן משותף).

    משרד העלייה והקליטה – 1.74 מיליארד שקל.

    משרד החקלאות ופיתוח הכפר – 1.8 מיליארד שקל.

    משרד החוץ – 1.4 מיליארד שקל.

    רשות האוכלוסין וההגירה – 810 מיליון שקל.

    הכנסת - 783 מיליון שקל.

    משרד האנרגיה – 619 מיליון שקל.

    המשרד לשירותי דת – 677 מיליון שקל.

    הוצאות חירום אזרחיות – 475 מיליון שקל.

    משרד הפנים – 438 מיליון שקל.

    מבקר המדינה – 382 מיליון שקל.

    המשרד להגנת הסביבה – 373 מיליון שקל.

    משרד התיירות – 352 מיליון שקל.

    הוועדה לאנרגיה אטומית – 148 מיליון שקל.

    תיאום הפעולות בשטחים – 116 מיליון שקל.

    משרד התקשורת – 77 מיליון שקל.

    המטה לביטחון לאומי –52 מיליון שקל.

    נשיא המדינה ולשכתו – 50 מיליון שקל.

     

    במקביל הגיע משרד האוצר לסיכומים תקציביים שונים עם משרדי הממשלה. יתכן שחלק מהסכומים יגיעו מתוך תקציבי המשרדים עצמם, ללא תוספות כספיות, והם נועדו במקרים רבים להציג בפני הציבור הישגים פוליטיים. הסכומים שלהלן נמסרו ממשרדי הממשלה השונים, וטרם אושרו סופית על־ידי האוצר:

     (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)
     

    משרד הבינוי והשיכון - עיקרי התקציב התוספתי בסך 476 מיליון שקל

    - תוספת של 200 מיליון שקל לשיקום שכונות פיזי ותחזוקת הדיור הציבורי.

     

    - 50 מיליון שקל לפתרון דיור ל־3,000 ממתיני הדיור הציבורי בדמות דירות שישכור המשרד לממתינים וייאכלס אותם בהן.

     

    - 100 מיליון שקל לעידוד ההתיישבות בנגב, בגליל, בבקעה וביהודה ושומרון.

     

    - 90 מיליון שקל לקידום ההתחדשות העירונית (תמ"א 38 ופינוי בינוי).

     

    - 11 מיליון שקל לשיקום שכונות חברתי (התאמת המשפחות בדיור הציבורי מבחינה חברתית).

     

    משרד הבריאות, עיקרי התוספות שסוכמו עם האוצר

    - 500 מיליון שקל להרחבת שעות הסיעוד, 500 מיליון שקל לפעילות משרד הבריאות לשיפור הטיפול בקשישים, 400 מיליון שקל לטיפולי שיניים לקשישים.

     

    - תוכנית בינוי ופיתוח של מיליארד שקל בבתי החולים הפסיכיאטרים.

     

    - הרחבת סל התרופות ב־500 מיליון שקל ותוספת מיטות במערכת האשפוז (200 מיטות כלליות, 150 מיטות גריאטריה פעילה ושיקום ו־30 מיטות פסיכיאטריה.

     

    - 300 מיליון שקל לבינוי ושיפוץ חדרי מיון ומחלקות.

     

    - הכנסת טיפולי שיניים משמרים החל מגיל 75 לסל בעלות של 200 מיליון שקל ב־2018 ועד 400 מיליון שקל עד שנת 2021.

     

    - תוספת של 40 מיליון שקל לתקציב הסל לצורך הרחבת טיפולי השיניים לילדים עד גיל 18 כך שתיושם בשנת 2018, וזאת בתוספת ל־40 מיליון שקל המתוכננים לסעיף זה.

     

    - גידול במספר מכשירי ה־PET-CT (בדיקת דימות רפואי שמשלבת בין טכנולוגיית הטומוגרפיה הממוחשבת לבין טכנולוגיית פליטת פוזיטרונים, ומשמשת בעיקר לאבחון גידולים סרטניים ולשימושים נוספים) על־ידי תוספת של חמישה מכשירים נוספים.

     

    - 100 מיליון שקל לשיפור השירותים שנותנים משרד הבריאות וקופות החולים בתחום שנות החיים הראשונות (הגיל הרך).

     

    - הקצאת משאבים לקידום בריאות דיגיטלית בהיקף של מעל 800 מילון שקל.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    משרד החינוך, עיקרי השימושים לתקציב המגיע לכ־60 מיליארד שקל, עם תוספת של 2.5 מיליארד שקל

    תקציב משרד החינוך גדל כל שנה ב־2 מיליארד שקל כתוצאה מגידול טבעי של תלמידים, ובנוסף סוכם עם משרד החינוך על תוספת של 400 מיליון שקל לקיצור חופשות בתי הספר, כך שהגידול שזוקף לזכותו משרד החינוך מורכב מהתוספת שקשורה בגידול הטבעי ועוד התוספת עבור קיצור החופשות – בסך הכל 2.5 מיליארד שקל.

     

    - 400 מיליון שקל לקיצור חופשות בתי הספר – החל מפסח הקרוב ייפתחו בתי הספר גם בחופשות החגים ויעניקו מסגרת לימודית לילדים למשך חמישה ימים בחופשת פסח ובחופשת חנוכה.

     

    - כחצי מיליארד שקל לסייעת שנייה בגנים בהם לומדים 30 ילדים ויותר. המשמעות היא תקצוב של 5,000 שקל לכל גן ילדים.

     

    - 600 מיליון שקל לתקצוב צהרונים של משרד החינוך לתלמידי כיתות א' וב'. התקציב יאפשר למשרד להרחיב את התוכנית ליישובים נוספים. התקציב כולל ארוחה חמה בסטנדרט גבוה, שני חוגים בשבוע, צוות מקצועי שכולל גננת, סייעת, מדריך ורכז.

     

    - 75 מיליון שקל לתוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה – התוכנית תמשיך גם בשנת הלימודים תשע"ט במטרה להרחיב את מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה ברמה 5 יחידות לבגרות, במיקוד על יישובי הפריפריה.

     

    - 70 מיליון שקל לתוכנית הלאומית לקידום האנגלית – התוכנית לחיזוק לימודי האנגלית המדוברת תימשך ותתמקד בקורס שיינתן לכל תלמידם בכיתה י' באנגלית מדוברת, תוספת שעת לימוד שתוקדש לאנגלית מדוברת לכיתות ז', הרחבת מועדון הדיבייט ותחרויות ארציות לתלמידי כיתות ט'. כמו כן תתוקצב הגדלת שיעור התלמידים שייגשו ל־4 ול־5 יחידות לימוד בבגרות באנגלית, תוך השגת יעד של 70% מהתלמידים, שילמדו ברמת יחידות מוגברות באנגלית לבגרות.

     

    - 120 מיליון שקל לקידום היעד של צמצום הפערים ובתוך כך קידום הצפון, מהם 44 מיליון שקל יוקצו לטובת תוכנית "חוג לכל ילד".

     

    - 50 מיליון שקל לצמצום התלמידים בכיתה, שיורחב בשנת הלימודים תשע"ט גם לכיתות ד' ויכלול ארבע שכבות גיל: א' עד ד'.

     

    סיכומי משרד הפנים

    - 3.15 מיליארד שקל לתקציב מענקי האיזון לרשויות המקומיות.

     

    - 50 מיליון שקל לתיקון עיוותים.

     

    - הפחתת רזרבת השר מבסיס תקציב משרד הפנים החל מ־2019.

     

    - בסיס תקציב ה"הרשאה להתחייב" למענקי פיתוח יגדל בשנת 2019 (תקציב הרשאה להתחייב הוא הסכום המרבי שהממשלה רשאית להתחייב עליו בשנים הבאות. במקרה זה מדובר בהסכום המקסימלי שניתן להתחייב לגביו ב־2019 בגין השנים 2020 ואילך).

     

    - 100 מיליון שקל בהרשאה להתחייב לתוכניות הבראה.

     

    - תוכניות פיתוח כלכלי ב־100 מיליון שקל בהרשאה להתחייב.

     

    - הפחתת תקציב ועדות ממונות מבסיס התקציב ב־2019 בסכום של 23 מיליון שקל.

     

    - הפחתת 4 מיליון שקל מתקציב אבטחת רשויות מקומיות החל מ־2019.

     

    - תוספת של 12 מיליון לבסיס התקציב לצורך גמישות ניהולית.

     

    - בתקציב על שינוייו תינתן תוספת חד פעמית בסך 68 מיליון שקל עבור פרויקטים בשלטון המקומי כולל: תוכנית האשכולות, צוערים לשלטון המקומי ותוכנית עתודות לישראל, ועדות גיאוגרפיות, מערכת המפעמים להדרכה ופיתוח ברשויות המקומיות, מחקר ופיתוח מוניציפאלי, תאגידים עירוניים, תאגידים עירוניים ומבקרים ברשויות המקומיות.

     

    - 14 מיליון שקל לתקצוב חד פעמי של פיתוח חופי רחצה.

     

    - תוספת של 15 מיליון שקל לבסיס התקציב לצורך היערכות לשעת חירום ב־2019 עם תוספת חד פעמית של 8 מיליון שקל בתקציב על שינוייו.

     

    - משרדי הפנים והאוצר יבחנו תוך 60 יום ממועד החתימה על ההסכם ביצוע שינויים בהסכם תמרוץ היתרי הבנייה לשנים 2018-2017, כך שהחל מ־2019 יכללו תמרוצי הבנייה מודל תמרוץ להסכמי גג בסך 75 מיליון שקל לקביעת תמריצים לרשויות חלשות באשכול פריפריאליות או במדד סוציו־אקונומי 5-1, וכן הסטה של 35 מיליון שקל ממודל תמרוץ ההיתרים למודל תמרוץ "הסכמי גג". לצורך תמרוץ היתרי הבנייה יקבל משרד הפנים תוספת חד פעמית של 20 מיליון שקל וככל שההוצאה בפועל בשנת 2018 עבור מודל התמרוץ תפחת מ־200 מיליון שקל, יועברו למודל לשנת 2019 עודפים בסכום שלא יכלה על 20 מיליון שקל.

     

    - ב־2018 תינתן למשרד הפנים תוספת חד פעמית בסך 100 מיליון שקל לצורך תוספת לקרן לצמצום פערים, תקצוב נוסף לסיוע לרשויות מקומיות שסמוכות לנתב"ג, בעוד שהחל מ־2019 יתוקצב סכום זה בבסיס התקציב למשרד ויוחרג מקיצוצים רוחביים.

     

    - ב־2019 בתקציב על שינוייו תינתן תוספת חד פעמית של עד 45 מיליון שקל בהרשאה להתחייב עבור שדרוג מערכות המיחשוב של משרד הפנים.

     

    - תתוקצב הרשאה להתחייב בסך 26 מיליון שקל לרשות לניהול מאגר ביומטרי עם תוספת חד פעמית של 5 מיליון שקל בתקציב על שינוייו לאחר העברת רשימת צרכים של משרד הפנים.

     

    - ב־2018 יתוקצבו מחלקות רישוי העסקים ברשויות המקומיות ב־50 מיליון שקל בתקציב על שינוייו. ב־2019 יתווספו 20 מיליון שקל לצורך זה לבסיס התקציב בעוד בשנת 2024 יופחת התקציב מהבסיס.

     

    סעיפי התקציב העיקריים למשרד הכלכלה והתעשייה

    - 637.5 מיליון שקל לרשות להשקעות.

     

    - 142 מיליון שקל למינהל סחר חוץ.

     

    - 110 מיליון שקל לסוכנות לעסקים קטנים ובינויים.

     

    - 206 מיליון שקל לפיתוח אזורי תעשייה.

     

    - 38.3 מיליון שקל למינהל התקינה.

     

    - 17.5 מיליון שקל למינהל הסביבה.

     

    - 2 מיליארד שקל לרשות לחדשנות.

     

    -בנוסף, בהתאם לסיכום התקציבי, עתידים להתווסף לתקציב משרד הכלכלה 50 מיליון שקל בשנת 2018 לטובת פעילות מינהל אזורי תעשייה ו־50 מיליון שקל בשנת 2019 לטובת פעילות זו.

     

    - בהתאם להחלטת הממשלה לגבי חיזוק כושר התחרות של התעשייה הישראלית, תוכנית "נטו תעשייה", יקבל משרד הכלכלה 1.15 מיליארד שקל, כולל:

    60 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2020-2018 עבור הרחבת תוכנית להעלאת הפריון בתעשייה.

    52 מיליון שקל ב־2018 ו־40 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2020-2019 עבור הפעלת תוכנית להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם בתעשייה.

    20 מיליון שקל ב־2018 לסוכנות לעסקים קטנים לשם ייעוץ עבור עסקים קטנים ובינויים המבקשים להטמיע ייצור מתקדם ועבור הפעלת תוכנית לפיתוח מוצרים עתירי עיצוב וקידום המחישוב בתעשייה המסורתית.

    15 מיליון שקל ב־2018 עבור קידום הטמעה של ייצור מתקדם בתעשייה.

    3 מיליון שקל ב־2018 עבור ביצוע פיילוט להטמעת כלים של חדשנות מבוסס מידע בתעשייה הקטנה והבינונית.

    51.7 מיליון שקל בשנת 2018 עבור פעילות מרכז סביבה בת קיימא.

    45 מיליון שקל על פני השנים 2020-2018 עבור מימון הגדלת כלי הסיוע הקיימים של מינהל סחר חוץ לחיזוק כושר התחרות בשווקים מחוץ לישראל עם 28 מיליון שקל שיוקצו כבר בהרשאה להתחייב בשנת 2018,

    וכן 15 מיליון שקל ב־2018 לפעילות מינהל אזורי תעשייה.

     

    סיכומי שר הרווחה חיים כץ

    תקציב משרד העבודה והרווחה יגדל ב־2019 ב־1.24 מיליארד שקל (736 מיליון שקל לתחום העבודה ו־504 מיליון שקל לתחום הרווחה), ויעמוד על כ־12 מיליארד שקל. קיימת מחלוקת בין משרד הרווחה לבין האוצר לגבי הקיצוץ הרוחבי למשרד וטרם הושגה הסכמה סופית לגבי התוספות. תוספת התקציב תנותב לשימושים אלה:

    - רפורמה מקיפה במכללות הטכנולוגיות, הכשרות מקצועיות וקידום תחום התעסוקה.

    - בינוי מעונות יום והורדת יוקר המחייה להורים.

    - פיתוח שירותים והרחבת התוכנית לחיזוק חוסנם החברתי של האוכלוסיות החלשות בישראל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים