שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חינוך מיני - מה באמת יודעים הילדים שלנו?
    ילדים נחשפים לתכנים מיניים ברשת שלא מתאימים לגילם ואחר כך לומדים בכיתה על חינוך מיני, אבל מה הם מבינים מכל זה? נערה: "לא אומרים איזה כיף זה סקס, אלא רק תיזהרו ממחלות ושלא ינצלנו אתכם". מי לוקח אחריות על התחום שגורם למבוכה אצל התלמידים והמורים?

    בגרסה האחרונה של המשחק הפופולרי GTA הוכנס חידוש - הנהג יכול לאסוף זונה לרכבו ולקבל ממנה שירותי מין, כשהשחקן צופה במתרחש מגוף ראשון. בהמשך, ביכולתו לבחור את הנשק בו יוכל להרוג אותה כדי להתחמק מתשלום.

     

    הדוגמה הזאת משקפת את שדה הקרב על התודעה של ילדים בנוגע למיניות. זוהי מלחמה שכמעט מוכרעת מראש. הדרך היחידה עבור מערכת החינוך להתמודד עם תכנים כה בוטים ומפורשים היא לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות ולהחדיר ערכים נוספים לשיח, כאלו הנוגעים לכבוד לעצמי ולאחרים, למיניות בריאה, לדימוי גוף ועוד. המצב בפועל? כמו שהדברים נראים, החלטנו לוותר מראש.

     

    מלחמה שכמעט מוכרעת מראש (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    מלחמה שכמעט מוכרעת מראש(צילום: shutterstock)

    "נדרש חינוך מיני קבוע ומתמשך בבתי הספר", אומרת טל תמיר, מנהלת מרכז הידע ופעולה של עמותת "נשים לגופן", "כשלתיכוניסטים יש במקרה הטוב שלושה מפגשים שנתיים בנושא מיניות שבעצם מעסיק אותם מבוקר ועד ערב, הרי שאנחנו נכשלים בהבנה הבסיסית של בית הספר כמכשיר אותם לחיים. השטח זועק מהצורך להכוונה וחינוך מיני".

     

    כך גם מעיד הנוער עצמו בסדנאות שמקיימת העמותה. "כל החינוך המיני שעברתי עד כה מסתכם באיך נראית חבילת תחבושות", מספרת ל', תלמידה. אחרת מספרת - "לא אומרים איזה כיף זה סקס, אלא רק תיזהרו - יש מחלות, תכנסי להריון, ינצלו אותך, תמותו מאיידס. עשו אותנו למומחיות לאלכוהול וסמים אבל רק על סקס לא מדברים איתנו".

     

    מעט מדי, מאוחר מדי

    משרד החינוך מתקצב כ-70 שעות חובה לשיעורי "כישורי חיים" ביסודי ובחטיבת הביניים, אך תחת הכותרת הזו נכנסים תכנים רבים כמו מניעת סמים ואלכוהול, מניעת אובדנות, חברות וכדומה. בשטח, אין פיקוח אודות אופי וכמות התכנים שנבחרים בפועל. בתיכון, בגילאים בהם שיח על מיניות הוא כה בוער, תוכנית כישורי החיים היא בת 32 שעות ואיננה חובה, וגם היא מועברת רק ב-60%-70% אחוז מבתי הספר, ואף פחות בחינוך הערבי והחרדי.

     

    עוד בערוץ הורים:

    שרי אלפי "סגרה את הבאסטה" - ואולי לא

    השיר שמסעיר את ההורים הגרושים

    "למה בני בן ה-5 צריך לגדול בלי אימא?"

     

    השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) הוא הגוף שאחראי על תחום כישורי החיים במשרד החינוך. מנהלת היחידה למיניות בשירות, איריס (מנדה) בן יעקב, מסבירה: "המדיניות היא שצריך לדבר על חינוך למיניות. אנחנו פורטים את הנושאים, אבל בית הספר, מתוך היכרות עם האוכלוסייה שלו תופר את התוכנית שמתאימה לו. 74% מבתי הספר דיווחו לנו שהם התייחסו לנושא הטרדות מיניות. עם זאת, ישנה בעייתיות בהתמקדות בפן השלילי והמסוכן שבמיניות, תוך התעלמות מכך שמדובר בגילאים בהם נשאלות הרבה שאלות בנושא באופן טבעי.  

     

    "מעבר לכך, בתי ספר רבים פונים לעסוק בנושא רק לאחר מעשה, כאשר קרה מקרה כמו הפצת תמונות עירום של תלמידה. יש צורך לספק כלים להתמודדות בריאה, לתת תחושה חיובית לגבי המיניות של התלמידים עצמם, לחזק את האוטונומיות שלהם על גופם ולשנות את השאלה מ'מה אני מסכימ/ה לעשות' ל'מה אני רוצה לעשות'.

     

    המורים נבוכים מהנושא

    כאשר כבר ניתן חינוך למיניות בריאה, לרוב הוא מועט מבחינת היקף השעות ונעשה על ידי היועצת או אף באודיטוריום בהשתתפות בנים ובנות ביחד. גם אנשי החינוך פעמים רבות מעידים כי הם מחוסרי כלים ונבוכים מהנושא בעצמם. אשת צוות טיפולי בבית חם לנערות מספרת: "אני מרגישה שקשה לי לדבר על אנטומיה עם הנערות כי אני לא יודעת מספיק. בעצמי אחרי שהתחתנתי - לא ידעתי מה עושים".

     

    על כן, פעמים רבות, גם אם הנושא מועבר זה יעשה על ידי עמותה חיצונית או סדנה כלשהי. זאת על אף שישנה חשיבות רבה שהתחום יועבר דווקא על ידי המורים עצמם שמכירים את הילדים. ראשית כדי לקדם מסר שלא מדובר בתחום שיש סביבו טאבו, ושנית כדי שהמורה או היועצת יוכלו להיות כתובת בהמשך עבור בני הנוער.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    "זה לא נושא שמורים ומורות ששים לדבר עליו. יש הרבה שאומרים לנו 'למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?' למרות שהמדיניות שלנו היא שהצוותים החינוכיים יעבירו את הנושא ולא גופים חיצוניים", מוסיפה בן יעקב.

     

    "כשמדברים על סמים, למשל, יש איזו הרחקה. במיניות המורה מגיע עם המיניות שלו ועשויות להיות שאלות אישיות שיכולות מאוד להביך. זו משימה לא פשוטה, אבל כשמורה מעביר את זה כמו שצריך, הוא הרוויח את התלמידים בגדול. אפשר לשנות עמדות ולפתח מיניות בריאה וחשיבה ביקורתית, אבל זה דורש הכשרות ליועצות חינוכיות, שאנחנו אכן מעבירים".

     

    לזכותם יאמר שמטעם שפ"י נפתחו שלושה קורסי התמחות של שנתיים במיניות ומניעת פגיעה ליועצות חינוכיות באוניברסיטת בן גוריון, חיפה ובר-אילן. בעיה נוספת היא היעדר תקציב ייעודי לעיסוק בחינוך מיני כחלק אינטרגלי ממשרד החינוך. לכן הרבה מהמימון לסדנאות מגיע מגופים מסחריים ומעמותות עצמאיות, שעלולים להיות בעלי אינטרסים.

     

    ישנן, למשל, עמותות בעלות אג'נדה שמציעות את התוכנים שלהם במחיר מסובסד, מה שגורם להעדיף את שירותיהן, במיוחד בבתי ספר שבאזורים מיעוטי יכולת. בתחום של חינוך למיניות, למשל, עמותות עם אג'נדה פמיניסטית שמקדמות מיניות בריאה הן בעלות אמצעים מצומצמים בהרבה לעומת עמותות שהאג'נדה שלהן היא מניעת הפסקת היריון וקידום ילודה.

     

    משימה לאומית

    בימים שאחרי #ME TOO, הגיע הזמן גם להציף את השאלה האם חינוך מיני אינו עניין שנוגע לכלל הציבור? השארתו של העיסוק בנושא רק בין כותלי בית הספר היא בגדר התעלמות חריפה משאלות שרלוונטיות לא פחות, ואפילו יותר, לעולמם של מבוגרים כמו אינטימיות, שימת דגש על קיום יחסי מין מתוך רצון משותף ונלהב ולא מתוך "חילוץ" הסכמה וכו'.

     

    "הדור הנוכחי מבולבל ונקרע בין המסרים המיניים הבוטים במסכים להשתקה של מיניות בריאה ביומיום", אומרת דנה וינברג, מייסדת ומנכ"לית עמותת "נשים לגופן". "המידע מהמסכים הוא לא אחת משובש, מעוות וחסר את ההיבטים הרגשיים הנוגעים להסכמה למיניות, להתלהבות ולאינטימיות".

     

    עוד היא מוסיפה: "המהפכה החשובה הזו צריכה להמשך ולהתרחב. #ME TOO זו הזדמנות לדבר על הפגיעות אבל גם להמשיך לשיח רחב יותר על אוטונומיה מינית, הסכמה נלהבת, תשוקה ועונג מיני. נערות ונשים צריכות הזדמנות לפענח מה נכון להן, ומתי מיניות היא ריצוי, ופגיעה בהן".

     

    לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    במשרד הבריאות קיימת מחלקה לקידום בריאות, שלכאורה היא המחלקה הקלאסית שצריכה להתעסק בחינוך למיניות בריאה במדינה. אך שוב, מדובר במחלקה דלת תקציב אשר פעמים רבות מופנה לתחומים פחות שנויים במחלוקת, כמו עישון והשמנה.

     

    החדשות הטובות הן כי בשפ"י מספרים כי בשיתוף עם הג'וינט אשלים, נבנית כיום תוכנית בין משרדית. בפיילוט - "מיניות במרחב בטוח", שאליו נבחרו באר שבע, קרית מלאכי, אור יהודה ופתח תקווה. "המיניות לא יכולה להיות מדוברת רק בבתי ספר", אומרת בן יעקב. "החלום שלי זה שידברו על מיניות גם בתנועות נוער, בבתים החמים וברווחה. שיהיה סנכרון בין המערכות. המשימה לא יכולה להיות רק של משרד החינוך, זו צריכה להיות משימה לאומית".

     

    ממשרד החינוך נמסר: "תכנית כישורי חיים מיועדת לכלל התלמידים, מופעלת בכל שלבי החינוך ומכילה נושאים התפתחותיים, רגשיים וחברתיים הרלוונטיים לגילאים השונים. בתחום של מיניות ומניעת פגיעה מינית פותחו שיעורים שונים בהתאם לשלב ההתפתחותי, והם עוסקים במגוון נושאים: יחסים בין המינים, התפתחות מינית, דימוי גוף, מניעת פגיעה מינית, חברות וזוגיות ללא אלימות, שמירה על הגוף, מגע מיני בהסכמה, הפצת תמונות באינטרנט ועוד.

     

    "משרד החינוך מכשיר יועצים חינוכיים בתחום זה, מעודד שיח פתוח ורלוונטי עם הילדים ובני הנוער. התוכנית מותאמת בתכניה למגזרים השונים: חמ"ד חרדי וערבי. אכן קיים קושי לקיים שיח בתחום זה באוכלוסיות שונות ולכן משרד החינוך משקיע בהתאמת חומרים, הכשרה וליווי של מדריכים ומפקחים, תהליך המאפשר ליותר ויותר בתי ספר לקיים שיח חינוכי בנושא".

     

    לדבר עם הילדים על מין מגיל צעיר:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "חינוך מיני - מה באמת יודעים הילדים שלנו?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים