שתף קטע נבחר

כך תדעו אם אתם זקוקים לכדור שינה כדי להירדם

סובלים מנדודי שינה? מתהפכים במיטה ולא מצליחים להירדם אבל חוששים ליטול כדורי שינה כדי לא ליצור התמכרות? אלו המקרים בהם ימליצו לכם המומחים על טיפול תרופתי - וכך תזהו אם אתם מכורים

ענת, מנהלת שיווק בת 38 מתל אביב, חוותה תקופה לחוצה מאוד בעבודה ובחייה האישיים. בתקופה זו, חוותה ענת ירידה משמעותית בשעות השינה בשל קשיי הירדמות והתעוררויות תכופות במשך הלילה. כעבור חודשיים היא הגיעה למצב שבו היא ישנה 4-3 שעות שינה בלילה בלבד. התוצאה, כמובן, הייתה ירידה בריכוז בעבודה ועלייה נוספת ברמת העצבנות וחוסר המנוחה.

 

כמו רבים אחרים, ענת החליטה לא להיעזר בכדורי שינה, בגלל הפחד להתמכר אליהם. כשהרגישה שהיא כבר לא מסוגלת לסבול את הלילות הלבנים, היא פנתה לייעוץ אצל מומחה שינה, שלאחר עריכת כל בדיקות הרקע המתאימות - התאים לה כדורי שינה. הלילות של ענת הפכו נינוחים יותר, מעגל העייפות והמתח נשבר, והיא חזרה לתפקד היטב כבעבר.

 

לא בהכרח ממכרים. כדורי שינה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לא בהכרח ממכרים. כדורי שינה(צילום: shutterstock)
 

מטרת הטיפול בנדודי שינה היא בראש ובראשונה שיפור איכות השינה ומשכה. התוצאה ניכרת בשיפור התפקוד במשך היום בהיבט הקוגניטיבי, הפסיכולוגי והפיזי. הטיפול נחשב מוצלח כשנוצר קשר חיובי בין המיטה והשינה, והשכיבה לישון אינה מלווה בחרדה מפני השינה עצמה.  

  

באילו מקרים מומלץ על טיפול בכדורי שינה

טיפול תרופתי בכדורי שינה הוא הטיפול השכיח ביותר בתופעת נדודי השינה, אך כאמור, הוא מעורר בקרב רבים מהמטופלים חשש מפני התמכרות. 
 

חשוב לציין כי כדורי שינה מסוגים שונים יעילים כטיפול בנדודי שינה, כל עוד התרופה הספציפית מותאמת לסימפטומים ולרקע הרפואי של המטופל. נטילת כדור שינה מדי פעם או לפרק זמן קצר ומוגבל אינה גורמת להתמכרות ואף עשויה למנוע התפתחות של נדודי שינה כרוניים.

 

לפני ההמלצה על נטילת כדורי שינה, יש לאבחן את הגורם הראשוני לנדודי השינה במידה שקיים. גורם כזה עשוי להיות, לדוגמה, תקופת לחץ בעבודה או בחיים האישיים, חרדה, דיכאון או מצבים פיזיולוגיים שעלולים לפגוע באיכות השינה.

 

לאחר מכן יש לדבר עם המטופל על הקפדה על היגיינת שינה טובה ושינויים התנהגותיים הקשורים בשינה.

 

בבדיקת שינה שמראה נתונים אובייקטיביים, השאיפה היא להגיע עם הטיפול לזמן הירדמות קצר מ-30 דקות, משך יקיציות ליליות נמוך מ-30 דקות, זמן שינה ארוך מ-6 שעות, ויעילות שינה גבוהה מ-80-85 אחוזים.

דוגמאות להקפדה על היגיינת שינה 

  • להקפיד להיכנס למיטה בכל יום באותה שעה.

 

  • לא לצרוך קפאין, אלכוהול וניקוטין בשעות שלפני ההירדמות.

השאיפה: זמן הירדמות קצר מ-30 דקות. שינה טובה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
השאיפה: זמן הירדמות קצר מ-30 דקות. שינה טובה(צילום: shutterstock)
 

  • לחזק את הקשר בין המיטה והשינה: אם לא מצליחים להירדם - לקום מהמיטה, לקרוא ספר או עיתון עד שמרגישים עייפים מספיק כדי לחזור למיטה.

 

  • להימנע ממסכים לפני השינה.

 

  • לקצר את שנת הצהריים ל-30-20 דקות או להימנע ממנה לגמרי.

סוגי התרופות המשמשות כיום לטיפול בנדודי שינה

• תרופות ללא מרשם (מיצוי צמחי מסוגים שונים, נגזרות של אנטיהיסטמינים).

• בנזודיאזפינים (דוגמת ברוטיזולאם) ו-non-בנזודאזפינים (דוגמת זופיקלון, זולפידם).

• מלטונין.

• נוגדי דיכאון (דוגמת מירטזפין, טרזודון, דוקספין).

• חוסם קולטני אורקסין (אלמורקסאנט).

 

כיצד מתאימים כדורי שינה למטופל?

ראשית, יש לענות על השאלות הבאות: 

• האם מדובר בקשיי הירדמות או ביקיצות ליליות?

• מה משך הפעולה של התרופה?

• מה ההשפעות של התרופה בבוקר שאחרי?

• מהן תופעות הלוואי?

• האם התרופה "מתנגשת" עם תרופות אחרות?

• האם זו תרופה שיוצרת התמכרות?

• האם קיים מרכיב של חרדה / דיכאון?

 

בהתאמה אישית. סוגים שונים של תרופות שינה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
בהתאמה אישית. סוגים שונים של תרופות שינה(צילום: shutterstock)
 

אם מדובר בקשיי הירדמות בלבד, נתאים תרופה בעלת משך פעולה קצר יחסית או אולי מלטונין אם יש חשד לפאזת שינה דחויה. לעומת זאת, אם מדובר גם ביקיצות ליליות או רק יקיצות ליליות כדאי להתאים תרופה בעלת משך פעילות ארוך יותר, אבל צריך לזכור שתרופה כזו עלולה לפגוע בערנות בבוקר שלמחרת.

 

כדאי לבחור בתרופה בעלת פרופיל תופעות לוואי מצומצם ככל האפשר, שמותאם לרקע הרפואי ולטיפול התרופתי הקבוע של המטופל. לדוגמה - בנזודיאזפינים עלולים לגרום לדיכוי נשימתי ולכן תרופה זו לא תתאים לחולה עם מחלת ריאות כרונית.

 

תרופות ממשפחת ה-non-בנזודיאזפינים עלולות לגרום בלבול או פעילות מוטורית חריגה בשינה ויש לידע את המטופל על כך.

 

מירטזפין או טרזודון עלולות להשפיע על קצב הלב ולכן יש לתת תרופות אלה בזהירות, עם מעקב מתאים.

 

כך מזהים התמכרות לכדורי שינה

על פי רוב, הנחיית הרופא היא ליטול כדורי שינה לפרק זמן מוגבל, אולם לא מעט מטופלים ממשיכים ליטול כדורי שינה לאורך זמן ומדווחים על ירידה ביעילות הטיפול וצורך להעלות מינון.

 

הירידה ביעילות מתרחשת בעקבות יצירת סבילות (Tolerance) לתרופה. בהמשך עלולה להיווצר תלות (Dependence) בתרופה, וקושי פסיכולוגי או פיזי להירדם ללא כדור השינה. הפסקת הטיפול בצורה חדה עלולה להחמיר את נדודי השינה - סימפטום של תסמונת גמילה המעידה שהתפתחה התמכרות (Addiction).

 

הגמילה מכדורי שינה לא פשוטה אך בהחלט אפשרית. הדרך הטובה ביותר להימנע מהתמכרות היא ליטול את כדור השינה בהתאם להנחיות הרופא.

 

במקרים שבהם קיים רקע של חרדה או דיכאון, טיפול מתאים עשוי להיות עם תרופות אנטי-דיכאוניות בעלות השפעה מרדימה, דוגמת מירטזפין, טרזודון או דוקספין.

 
הכותבת היא נוירולוגית, מומחית לאבחון וטיפול ב
הפרעות שינה

 

מה עלול לקרות לעיניים שלכם אם תציצו בטלפון החכם לפני השינה? צפו: 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
החשש מהתמכרות. כדורי שינה
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים