שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    עם מבט לאיראן, חיזבאללה וחמאס: איזנקוט מסכם 3 שנים במטכ"ל
    המענה למנהרות החודרות מעזה כמעט הושלם; משלוחי נשק לסוריה, לבנון ועזה מסוכלים למרות מאמצי איראן; כוח האדם בקבע ובמילואים הוקטן והביא לחיסכון של מיליונים והדרג המדיני משתף פעולה באופן כמעט מוחלט. וגם התנהגות נבונה בביקורת נגד שירות נשים. רא"ל איזנקוט סוגר 3 שנים

     

    כשברקע ההסלמה האחרונה בגבול הצפון וקולות האיום הגוברים והולכים לקראת הבאות, מסיים היום (שישי) רא"ל גדי איזנקוט את תקופת כהונת הרמטכ"ל הקצובה על-פי חוק לשלוש שנים. עם זאת, בהמלצת שר הביטחון אביגדור ליברמן, האריכה הממשלה בפברואר 2017 את כהונתו בשנה נוספת. אלא שאיזנקוט, בהיותו רפורמטור אמיתי, החליט לקצר לעצמו בחודשיים את השנה הנוספת שקיבל ובשל כך יסיים את תפקידו ב-31 בדצמבר 2018. לא מפני שהוא יודע משהו שהציבור אינו יודע, אלא מפני שלדעתו, כהונת הרמטכ"ל הבא אחריו - כמו זו של רבים מקודמיו - צריכה להתחיל ביום הראשון של השנה הקלנדרית והתקציבית של צה"ל. ואם איזנקוט חושב שזה הדבר הנכון - הוא יעשה זאת אפילו אם הוא מוותר חלק מהזמן בתפקיד שהיה משאת נפשו כל חייו הבוגרים.

     

    איש אינו יודע מה יקרה בעשרת החודשים הבאים; המזרח התיכון כיום הוא אזור נפיץ שכל "מיסקלקולציה" עלולה להצית בו מלחמה וכל גורם שולי, קיקיוני ככל שיהיה, מסוגל לגרום לתגובת שרשרת שבסופה הסלמה רבתי. לכן, מוקדם עדיין להעריך את תפקודו של איזנקוט כרמטכ"ל. המבחן המכריע שלו, כמו של הצבא שאותו בנה ואימן, הוא כיצד יתפקד בזמן לחימה עצימה.

     

    עם זאת, כבר עכשיו אפשר לומר שאיזנקוט הוא רמטכ"ל יוצא דופן, זאת מפני שהשיג בתוך זמן קצר יחסית אחוז גבוה מאוד מהיעדים שהציב לעצמו ולמפקדי צה"ל כשנכנס לתפקיד. לא רק בתחום המוכנות למלחמה, הארגון מחדש של הכוח הלוחם, מיצוי כוח האדם וההתייעלות - אלא גם בתחום המבצעי. דבר אחד צריך להיות ברור: כמעט כל הישג צבאי שהגיע לבשלות ונרשם לזכות רמטכ"ל מסוים, בנוי הן על המאמצים והן על לקחי הכשלונות של הרמטכ"לים, שרי הביטחון ומפקדי צה"ל שקדמו לו. אבל הצטברות כזו של הישגים בתקופת כהונתו של רמטכ"ל אחד בכל זאת אומרת משהו עליו ועל תפקודו.

    המבחן המכריע: תפקוד בזמן מלחמה. איזנקוט (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    המבחן המכריע: תפקוד בזמן מלחמה. איזנקוט(צילום: דובר צה"ל)

     

    המענה למנהרות כמעט הושלם; משלוחי נשק איכותי מסוכלים

    כך למשל, עם תחילת תפקידו, הציב איזנקוט גיבוש מענה למנהרות מעזה במקום די גבוה בסדר העדיפויות של צה"ל. כיום, אחרי שלוש שנים, נראה שהמענה הזה קיים. אמנם לא באופן מושלם, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח: מנהרות שחודרות לשטח ישראל נחשפות בזו אחר זו. איזנקוט אמנם לא המציא את המענה הזה, אבל הוא ידע לנהל אותו ולגרום לכך שצוות גדול של אנשים יתמקד במשימה ויגיע לתוצאות בשטח.

     

    דוגמה נוספת להישג היא העובדה שלחיזבאללה, לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי אין כרגע נשק תלול-מסלול מדויק בכמות שיכולה להיחשב סיכון משמעותי למדינת ישראל. זאת למרות שהאיראנים משקיעים הרבה מאמצים וכסף במשך תקופה ארוכה על מנת לצייד את שלוחיהם ב"סחורה" הקטלנית הזו.

    כל אירוע קטן יכול להסתיים בהסלמה. גבול לבנון (צילום: יואב זיתון) (צילום: יואב זיתון)
    כל אירוע קטן יכול להסתיים בהסלמה. גבול לבנון(צילום: יואב זיתון)

     

    פיצוץ מנהרה חודרת באזור כרם שלום    (צילום: רועי עידן ודובר צה"ל)

    פיצוץ מנהרה חודרת באזור כרם שלום    (צילום: רועי עידן ודובר צה"ל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    גם בתקופתו של הרמטכ"ל בני גנץ, קודמו של איזנקוט, בוצעו עשרות (ואולי מאות) פעולות חשאיות במסגרת המב"מ (מלחמה שבין המלחמות), שסיכלו העברת טילים ורקטות מדויקים לטווחים לסוריה, ללבנון ועזה. אולם אז הרוסים עדיין לא היו נוכחים וגם לא פעלו צבאית בסוריה ולכן לא היה צורך להזהר שלא להיקלע לעימות צבאי עם מעצמה; ואיראן - במקום משלוחי הנשק האיכותי שהופצצו - עדיין לא ניסתה להקים "מפעלים" על אדמת לבנון וסוריה לשדרוג עשרות אלפי הטילים והרקטות שכבר ישנם שם ולא ניסתה להקים בסיסי אוויר, ים ויבשה בסוריה.

     

    אי אפשר לפרט כיצד, אך איזנקוט קידם את יכולות צה"ל והפך את המב"מ למלחמה לכל דבר; אמנם באופן חשאי ובחתימה נמוכה, אך בינתיים כוונות האיראנים להתבסס בסוריה מסוכלות - הכול כדי למנוע פעולה עתידית של האחרונים נגד ישראל ולהעביר נשק איכותי לחיזבאללה. זאת ועוד: גם המשטר הסורי איבד כבר כחצי מבין סוללות הנ"מ שלו. כעת גם ניתן לספר שבפעולות השונות נהרגו ונפצעו עשרות מחבלים ולוחמי אויב. כל זאת בחשאי או מבלי שישראל נטלה אחריות ולרוב בלי שהתקשורת העולמית והאזורית ידעה או דיווחה על כך.

     

    המב"מ, שיום הקרב בשבת שעברה הוא הקצה הגלוי שלו, מצליח גם לייצר הרתעה צבאית מבלי להידרדר להסלמה או מלחמה. בישראל אמנם מתמקדים בהפלת מטוס ה"סופה", אך מעבר לגבול, כך ניתן להבין, הסיקו מסקנות מהמודיעין וכושר ההרס המדויקים שהפגין צה"ל.

     

    פרט נוסף שכדאי לציין הוא שמיומו הראשון בתפקיד ולמעשה עוד כשהיה אלוף פיקוד צפון אחרי מלחמת לבנון השנייה, ייחס איזנקוט חשיבות רבה למלחמת התודעה – מערכה בעלת מרכיבים מוראליים, משפטיים, דיפלומטיים ועוד, שמתנהלת לא רק כדי לערער את מרכיבי "העוצמה הרכה" של האויב, אלא גם על מנת לחזק את החוסן הלאומי של החברה הישראלית והלגיטימציה שישראל וצה"ל מקבלים מהקהילה הבינלאומית. לשם כך הוא הגדיל ואף שכלל את "מחלקת תודעה" באגף המבצעים, שמנהלת ומייעלת את "המלחמה הרכה" באמצעות לוחמה פסיכולוגית, דיפלומטית-ציבורית ופעילות ברשתות החברתיות. גם באמ"ן ובדובר צה"ל מחזיקים ביכולות תודעתיות.

     

     

    בין ההישגים: הקטנת כוח האדם בקבע ובמילואים וחיסכון של מיליונים

    בצה"ל, תחת שרביטו של איזנקוט, שונה מבנה הכוח הלוחם של הצבא תוך הבדלה ותיעדוף ברור באמצעי הלחימה, במיגון ובמחשוב לעוצבות החוד המסתערות, למודיעין, לחיל האוויר וללוחמי הסייבר, כמו גם הקטנת כוח האדם בקבע ובמילואים - מה שהביא לחיסכון במאות מיליוני שקלים שמועברים להתעצמות הצבא ולמיצוי כוח האדם הקיים באמצעות הכשרות חכמות, הקטנות ה"נשר" (חיילים שאינם מסיימים שירות צבאי מלא) ושירות נשים.

     

    ניהול כוח האדם בצה"ל נחשב לאחד התחומים קשים והמאתגרים ביותר בצבא: האילוצים (בהם קיצור השירות והדרישה הקבועה להקטין את מספר ימי המילואים בשנה) שהולכים ונערמים מחייבים כעת את ראש אגף כוח אדם, אלוף מוטי אלמוז, לחשב מסלול מחדש.

     

    "אני לא רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים", אמר פעם נפוליאון בונפרטה, "אני רוצה גנרלים שיש להם מזל". גם במובן הזה עומד איזנקוט בקריטריונים המחמירים הנדרשים ממפקדו של צה"ל. לאיזנקוט היה, ועדיין יש, מזל עם הדרג המדיני שהוא כפוף לו. משה (בוגי) יעלון ואביגדור ליברמן שהחליף אותו, הם אנשים שונים זה מזה באופיים ובניסיונם הצבאי. אבל שניהם ידעו ויודעים להעריך את הניסיון המבצעי והמנהיגות השקטה שבהם ניחן איזנקוט ולכן הוא עובד בחופשיות במעטפת תומכת ומאפשרת.

     

    לדוגמה, יעלון השיג לאיזנקוט - על בסיס תכנית עבודה ריאלית - שקט ויציבות תקציבית למשך חמש שנים שהייתה ועדיין הבסיס לתוכנית הרב-שנתית "גדעון" המיושמת בדבקות. הודות לאישור התוכני והתקציבי, לא יכול היה איזנקוט להשיג את רמת המוכנות למלחמה שבה נמצא צה"ל היום: לא רק שמחספני החלפים והחימושים מלאים, אלא שהדרג המסתער של צה"ל - בסדר ובמילואים - מתאמן היום כפי שלא התאמן יותר מעשור. נוסף על כך, גם בסדיר חזרו לימים הרחוקים שבהם התאמנו 17 שבועות ולאחר מכן עברו לתעסוקה מבצעית ל-17 שבועות נוספים - וחוזר חלילה.

     

    מעניק חופש פעולה. ליברמן (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מעניק חופש פעולה. ליברמן(צילום: מוטי קמחי)

     

    למרות חילוקי הדעות: הדרג המדיני משתף פעולה עם איזנקוט

    ואם בליברמן עסקינן, שר הביטחון, שהיה אפסנאי בשירותו הצבאי, לא רק שאינו מפריע לצבא לעבוד כפי שלפעמים נטען - מתברר שהוא מקדם ותורם לצה"ל בתחום שאיזנקוט והרמטכ"לים שקדמו לו הזניחו ולא ייחסו לו חשיבות מספקת: תחום הטילים והחימושים היבשתיים והימיים המדויקים וארוכי הטווח. מה שעשה עמיר פרץ לקידום ההגנה האקטיבית מפני טילים - עושה כעת ליברמן בתחום האש ההתקפית ואף עובד כעת על התוספת התקציבית הדרושה לכך. הוא אולי לא יקבל מאיזנקוט "חיל טילים" (על פי הדגם של הצבא הרוסי) כפי שהוא מקווה, אך הפרקטיקה עצמה תהיה דומה.

     

    יש לזכור, בהקשר זה, כי איזנקוט זוכה לשיתוף פעולה מצד הדרג המדיני למרות המכתב מ-2010 נגד תקיפה באיראן שאותה יזמו נתניהו וברק, ולמרות שעמדותיו הערכיות והתנהלותו בפרשת אלאור אזריה היו מנוגדות וסתרו את אלה של ליברמן. הפוליטיקאים אף קיבלו ללא עוררין את אסטרטגיית צה"ל שפרסם הרמטכ"ל, שמשמשת בין השאר כתחליף לתפיסת ביטחון חדשה שהדרג המדיני אינו מצליח לנסח כבר שנים. יצוין כי איזנקוט פירט מה הוא דורש מהדרג המדיני בשעת מלחמה - דבר שעבר בלי תגובה חריפה כלשהי.

     

    בתקופת כהונתו הציג איזנקוט לעתים קרובות תפיסות מבצעיות וקבע נהלים שנופלים על התפר שבין החברה האזרחית לצבא - המנוגדים לחלוטין להשקפת העולם של הקואליציה הנוכחית: החל בתפיסה המבצעית שמפרידה בין לוחמה בטרור לבין מאמץ לקיים שגרת חיים ופרנסה בקרב האוכלוסייה הפלסטינית הלא-מעורבת, עבור למאמץ הצה"לי, בהובלת מתאם פעולות הממשלה בשטחים, למנוע אסון הומניטרי בעזה; לעמדה הבלתי-מתפשרת והלא-נכנעת לנהמת ההמון בעניין אלאור אזריה וכלה בשילוב נבון ויעיל של נשים בכל תחומי ודרגי העשייה האפשריים בצה"ל.

     

    הפוליטיקאים, וגם הקנאים שברבנים החרד"לים, ממשיכים לנהל עם איזנקוט דיאלוג מכבד ולעתים אף מקבלים את עמדותיו, כנראה בגלל הענייניות החפה מאגו שהוא מפגין יחד עם עם ההכרה שנושא הביטחון ורק הוא עומד לנגד עיניו, כמו גם התחושה שהוא אינו נוקט פעולות מניפולטיביות רגשיות או פוליטיות ו"לא דופק חשבון" לאף אחד - פשוט בגלל שהוא אינו מבקש דבר לעצמו בהווה ובעתיד הפוליטי, אלא רק רוצה שאנחנו – והוא - נחזור הביתה בשלום.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים