סמים: הצד האפל של הקהילה הגאה
פי שניים יותר שימוש בסמים מיתר האוכלוסיה, פי 10 יותר שימוש בהרואין בקרב גברים, סיכון הגבוה ביותר מפי 3.5 להשתמש בקריסטל מת' – הסמים הפכו לרעה חולה בקהילה הגאה ולרשויות אין את הכלים להתמודד עם התופעה
צפו בחלק מהדיון בוועדת הסמים של הכנסת:
ועדת הסמים של הכנסת קיימה ביום ג' דיון בנושא טיפול ושיקום נפגעי סמים בקהילה הגאה. הנתונים שהוצגו בדיון חושפים תמונה עגומה בכל הקשור לנגע הסמים בקרב הלהט"בים – שכיחות הסמים בקהילה הגאה הינה מעל לפי שניים בהשוואה ליתר האוכלוסייה, השימוש בהרואין בקרב גברים להט"בים גבוה בכמעט פי 10 לעומת שאר האוכלוסייה, בקרב הקהילה הטרנסג'נדרית שימוש בסמים ואלכוהול מגיע לפי שלושה יותר בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה.
נשים להט"ביות, כך עולה מהנתונים שהוצגו בפני הוועדה, נמצאות בסיכון לשימוש בסמים הגדול ב-40% לעומת נשים הטרוסקסואליות. גברים להט"בים מצויים בסיכון הגבוה ביותר מפי 3.5 משאר האוכלוסייה לשימוש בסמים מסוג אמפטמינים, כגון קריסטל מת'.
44% מחברי הקהילה דיווח על שתיית בינג'
ממחקר שבוצע בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל על ידי פרופ' מלי שחורי ביטון וד"ר חגית בוני נח והוצג בדיון, עולים פערים ניכרים בין הרגלי השימוש בסמים בקרב חברים בקהילה הגאה לעומת הטרוסקסואלים. על פי המחקר, שדגם 496 צעירים בגילאי 18 עד 30, 44% מחברי קהילת הלהט"ב דיווחו על שתיית בינג' בשנה האחרונה, לעומת 30% מההטרוסקסואלים.
65 אחוזים מקרב חברי הקהילה הגאה דיווחו על שימוש בקנאביס, 18 אחוזים יותר מיתר האוכלוסייה. 13 אחוזים מהלהט"בים דיווחו על שימוש בתרופות ללא מרשם לעומת חמישה אחוזים בלבד מההטרוסקסואליים. הבדלים ניכרים נמצאו גם בדיווחים על שימוש בסמים מסוגים אחרים - 24 אחוזים מקרב חברי הקהילה הגאה דיווחו על שימוש בסמים שאינם אלכוהול, קנאביס או תרופות מרשם לעומת שישה אחוזים בקרב יתר פלחי האוכלוסיה.
במחקר, כך פירטה בדיון ד"ר בוני נח, לא נמצאו פערים משמעותיים בין הרגלי צריכת הסמים עליהם דיווחו הומוסקסואלים ובין הרגלי צריכת הסמים של לסביות.
"אין מענה לקהילת הטרנסים"
בדיון בוועדה, בראשותה של ח"כ תמר זנדברג (מרצ), הוצג נייר עמדה של עמותת מעברים, הנאבקת על זכויות חברי קהילת הטרנסים בישראל. על פי טענות העמותה, חברי קהילת הטרנסים בישראל נמצאים לא מתאימים למסגרות אשפוזיות לטיפול בהתמכרות בסמים על רקע מגדרי. לדוגמה, במקרה אחד אותו מתארת העמותה, אישה טרנסית חויבה להיכנס לאשפוזית כגבר ולוותר על הטיפול ההורמנלי שקיבלה.
מהדיווח של העמותה עולה כי ישנם מקרים רבים בהם נשים טרנסיות מסרבות לקבל טיפולים במרכזי גמילה בשל קשיי מגדר וחוסר התאמה של המרכזים לצרכיהן. בכל חודש, כך הוצג על ידי העמותה, פונים אליה כ-30 חברי קהילה על רקע מצוקת שימוש בסמים.
ס', אישה טרנסית, העידה בפני הוועדה כי היא השתמשה בסמים רוב חייה. "התחלתי מאלכוהול, המשכתי לסמים פסיכדליים וסמי מסיבות ומשם לסמים שמוכרים ברחוב", היא סיפרה, "בתור טרנסית גדלתי בתחושה של ניכור ובידוד מהעולם. זה הביא אותי לשימוש בסמים בגיל מאוד צעיר".
ס' הוסיפה כי "כשרציתי להיגמל ופחדתי מהקריז פניתי לרופא המשפחה שלי. הוא לא ידע מה לעשות איתי. לא היו לו את הכלים להתמודד עם הבעיה שלי. אי אפשר היה להפנות אותי לאשפוזית. יש הרבה אנשים שרוצים להתנקות מהסמים ואין להם איפה לעשות זאת. הקריז שאני חוויתי היה סבל נוראי".
בחודש אוגוסט אשתקד פנתה העמותה לאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות כדי לקדם פתרון לבעיה, אך למרות שמשרד הבריאות הביע נכונות למצוא פתרון למצוקה, טרם התקיימה פגישה בין הצדדים.
בעמותת מעברים דורשים ממשרד הבריאות לקבוע מדיניות שתאפשר את הנגשת מרכזי הגמילה לחברי קהילת הטרנס בישראל. "ישנן דרכים רבות לשלב אנשים טרנסים במענים ממוגדרים המחולקים לגברים/נשים, והדבר כבר נעשה בהצלחה במערכות אחרות", מתארים בעמותה ומוסיפים: "יש לאפשר לאנשים טרנסג'נדרים להמשיך בטיפול הורמונלי במהלך השהייה באשפוזית".
"הצוותים לא מוכשרים לעבודה עם הקהילה"
החברה לקידום בריאות בקהילת הלהט"ב בהסתדרות הרפואית בישראל, דרשה ממשרד הבריאות להקים יחידה לטיפול בהתמכרויות להט"בים. "לצערנו המענים הקיימים כיום עבור התמכרויות אינם מונגשים תרבותית לחברי הקהילה הגאה. הצוותים המטפלים לא מוכשרים לעבודה עם בעיית התמכרות זאת ועם קהל היעד הספציפי", מתארים בהסתדרות הרפואית בנייר עמדה שהוכן לקראת הדיון.
ההסתדרות הרפואית ממליצה למשרד הבריאות להכשיר צוות פסיכו-סוציאלי שיתמחה בטיפול בנושא ההתמכרות של חברי הקהילה הגאה.
מנהל חדר מיון: נתקלים בתופעה יותר ויותר
מי שנתקל בתוצרים של מקרי הקיצון של בולמוס הצריכה הוא פרופ' פיני הלפרין, מנהל חדר המיון של בית החולים איכילוב בתל אביב. פרופ' הלפרין מדגיש כי הוא אינו יודע לומר האם תופעת צריכת הבינג' בולטת באופן מיוחד בקרב הקהילה הגאה, וזאת משום שהצוותים הרפואיים בבית החולים אינם שואלים להעדפתם המינית של מטופלים, אך מציין כי הוא מזהה מגמת התרחבות של התופעה של צעירים המגיעים בערפול חושים מוחלט לחדר המיון בעקבות צריכה מאסיבית של סמים.
"לפני זמן לא רב הגיעה למיון צעירה בהתקף פסיכוטי שהצריך מתן זריקות הרגעה בכוח", מספר מנהל המיון, "היא הייתה במצב של הרעלת מים וחוסר איזון של המלחים בגוף בגלל שתיית מים מופרזת שנבעה מתחושת הצמא שגרמו הסמים. מהמלווים שלה גילינו שהיא עשתה בינג' ארוך שהתחיל ביום חמישי עם סמי פיצוציה, המשיך בצריכה מאסיבית של גראס וכדי להירדם היא לקחה כדורי הרגעה. בבוקר כדי להתעורר היא והחברים שלה נטלו כדור שהם אפילו לא ידעו לספר מהו, וכך הלוך וחזור עד למוצאי שבת. ביום ראשון היא כבר לא ידעה איך קוראים לה ונכנסה להתקף פסיכוטי. זה לא מקרה שאנחנו נתקלים בו כל יום, אבל זו בהחלט גם לא תמונה נדירה במיון".
פרופ' הלפרין מסביר כי התגברות תופעת הסמים המסונתזים היא שמזינה את בולמוס הצריכה: "אנחנו נתקלים יותר ויותר במה שאנחנו מכנים 'דזיינר דראגס'. אלו סמים שכימאים מרכיבים ומייצרים בקלות יחסית. הם מסבכים מאוד את המצב הרפואי של הצרכן וזאת מכמה היבטים – ראשית בגלל שאפשר היום להשתמש במגוון סמים ברצף. פעם היו מספר מצומצם של סוגי סמים. היום יש מגוון עצום של סמים שלכל אחד השפעה אחרת. בנוסף, אף אחד לא יודע לומר מה מכילים אותם סמים סינטטיים ומהם תופעות הלוואי שלהם. אף אחד לא חוקר אותם וגם אי אפשר לאתר אותם. כל פעם יוצא סם בהרכב חדש ומערכות הבדיקה המעבדתיות בכלל לא יודעות איך לחפש אותו. בעבר, אחרי חג כמו ל"ג בעומר הייתי שואל כמה פצועים הגיעו מתאונות. היום אני שואל כמה שיכורים ומסוממים היו".
"בופה של סמים מכל סוג שניתן לדמיין"
ההסתדרות הרפואית מציינת בנייר העמדה שהוכן לקראת הדיון כי בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בשכיחות תופעת השימוש בסמים וקיום יחסי מין תחת השפעת החומרים הפסיכו אקטיביים, תופעה אשר זכתה לשם Chemsex (שילוב של המילים מין וכימיקאלים). "בולט שימוש בסמים בקרב צעירים כחלקת מסצנת המסיבות", מתואר במסמך.
"שימוש בסמים בקרב הקהילה הינה בעלת מאפיינים השונים משמעותית מהמוכר לעלם הגמילה כיום", מתארים בהסתדרות הרפואית ומסבירים כי "מניסיוננו המקצועי ומהידע בתחום בעולם, אנו מבינים כי אנשים רבים אינם תופסים עצמם כסובלים מבעיית התמכרות ועד לשלבים מאוד מתקדמים ממשיכים באורח חיים תקין. לצערנו, המענים הקיימים כיום עבור התמכרויות אינם מונגשים תרבותית לחברי הקהילה הגאה. הצוותים המטפלים לא מוכשרים לעבודה עם בעיית התמכרות זאת ועם קהל היעד הספציפי".
"המפגשים שהמטרה שלהם היא סקס וסמים בכמות בלתי נתפסת הפכו להיות הנורמה ולא החריג", מתאר עודד בן ה-35, חבר בקהילת הלהט"ב. "לפני חמש שנים רוב החברים שלי לא היו לוקחים חלק באירועים כאלו. היום זה כבר הפוך. מי שנמנע מהמסיבות הללו הוא המיעוט".
עודד מתאר כי מסיבות ה"בינג'", או בולמוס בעברית, של הסמים כוללות מגוון רחב ביותר של חומרים נרקוטיים. "זה נראה כמו בופה של סמים מכל סוג שרק ניתן לדמיין - מסמים ממריצים ועד מדכאים, מסמים קלים כמו גראס ואלכוהול ועד הרואין, קריסטל מת' וסמי אונס", מעיד עודד, "המשתתפים במסיבות הללו כבר פיתחו מומחיות של רוקחים. הם יודעים בדיוק איזה שילובים מומלצים עבור האפקט הרצוי ואיזה סם כדאי לקחת לפני ואיזה אחרי".
עודד מוסיף כי "הסמים מגבירים למשתתפים את ההנאה - הם משחררים עכבות וחסמים וחלקם גורמים לרפיון שרירים. ראיתי בליינים שגם מעבירים ביניהם מזרקים. על מין מוגן בכלל אין על מה לדבר. יש בקהילה תחושה של חוסר המשכיות - כאילו אין מחר וחיים בלי חשבון. אני חושב שהלך הרוח הזה בתוספת הקשיים האובייקטיביים שכל חבר קהילה מתמודד איתם הם אלו שגורמים לתופעה הזו להיות כה רווחת".
הסיבה - תחושת בידוד, דחייה ואפליה
יואב בן ארצי, מנהל תחום התמכרויות בעיריית תל אביב, מתאר את תופעת השימוש בסמים בקרב אוכלוסיית הלהט"ב בכלל וסמי המסיבות בפרט כתופעה אשר "תפסה תאוצה קשה. היקפי התופעה, חומרתה והשלכותיה הקשות מחייבים את אנשי המקצוע להציע מענה ייחודי ומושכל לפלח אוכלוסיה זה".
בן ארצי מוסיף ומתאר כי משתמשי סמי המסיבות הינם "אוכלוסייה הנמצאת במחרב הביניים שבין התנהגות חסרת שליטה להתמכרות. מרחב 'חמקמק' להגדרה ולהתייחסות הן למטופל והן למערכות הטיפוליות, המתקשות לתת מענה לפלח אוכלוסייה זה. אוכלוסייה זו אינה משתמשת בסמים ממשפחת האופיאטים כי אם במוצרי הקנאביס, קריסטל, אלכוהול, אקסטאזי, חגיגת, ספיישל קיי, קטאמין, גי, קריסטל מת' וכל סם שעולה על המדפים חדשות לבקרים. לרוב, הם מתפקדים, חלקם עובדים חלקם לומדים ומנהלים חיים חברתיים וזוגיים".
לדברי העובד הסוציאלי, הסיבה לנטייה המוגברת של לחברי הקהילה הגאה לשימוש בסמים נעוצה "במגוון רב של סוגי לחץ הקשורים לנטייתם המינית ולהיות חלק מקבוצה חברתית הנמצאת תחת סטיגמה מתמדת". השימוש בסמים, כך מסביר בן ארצי, "מאפשר הקלה מהצורך להתמודד עם לחץ זה, אשר כולל תחושות של בידוד, דחייה חברתית ומשפחתית ואפליה של מוסדות המדינה".
מנהל תחום ההתמכרויות ממליץ להקים קו פתוח להסברה, ייעוץ והכוונת חברי הקהילה המשתמשים בסמים.
משרד הבריאות: פועלים לקידום הנושא
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נושאי הטיפול בהתמכרויות אשר באחריות משרד הבריאות מקודמים יחד עם נציגי הקהילה הלהטבית, ופגישה עם עמותת מעברים תתקיים במועד הקרוב ביותר, כחלק מהמהלך הנרחב המתבצע בכלל מערך בריאות הנפש לחשיפת אנשי הטיפול לנושא, ולהנגשת השירות לאוכלוסייה זו. המחלקה לטיפול בהתמכרויות באגף לבריאות הנפש החלה השנה לקדם את תחום הטיפול המותאם לאוכלוסיית הלהטבים ובתוכם גם הטרנסג'נדריות.
"הממשק עם תחום ההתמכרויות נוגע בקידום נושא כמסקס (שימוש סמים בקרב גברים הומוסקסואליים בזמן קיום יחסי מין), מניעה, איתור וטיפול במחלות זיהומיות לרבות איידס וזנות. המשרד פועל בשיתוף פעולה עם חברה לקידום הבריאות בקהילת הלהט"ב מטעם הר"י, הוועד למלחמה באיידס, משרד הרווחה להקמת מענה ייחודי לגיוס מטופלים מהקהילה לטיפול בהתמכרות/שימוש בחומרים במרפאת גן מאיר בת"א.
"בימים אלו אנו עוסקים בהסדרת התקשרות עם אשפוזית ייעודית לטיפול בנשים בעלות טראומות מורכבות, עוסקות בזנות וטרנסג'נדריות. המקרה שתואר לא הגיע לידיעת הנהלת המשרד. נשמח לקבל פנייה כתובה ומפורטת ונבחן את הנושא".
לפנייה לכתב/ת 
