שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מלך האריות: להגיד תהילים על לביאה
    בין דף גמרא למשנהו יוסף שטאובר - עטור זקן ארוך - שומר על האריות. ממרומי הבודקה הצנוע שלו, בלב הספארי - במקום שאליו נכנסים רק רכבים עם חלונות סגורים - הוא מספר איך עוברים יום אחרי יום לבד, לפעמים עד 11 שעות, ולמה זאת עבודה שעושה אותו מאושר

     

     

    יוסף שטאובר חי בספארי, בין האריות. מהבוקר עד הלילה הוא יושב במגדל השמירה, באזור שבו ניתן להסתובב רק עם רכב שחלונותיו סגורים – ועל הבודקה שלו הוא מעיד כי "אני פה יותר מהבית שלי. בקיץ גם 11 שעות ביום".

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>  

     

    שטאובר הוא "שומר האריות" – דמות חריגה בנוף הספארי. הוא חזר בתשובה אחרי הצבא, עבד בעבודות שונות – בהן בניית מצבות - וזה כבר 11 שנים שהוא מתצפת על תנועת האריות ולביאות, שעות ארוכות לבדו, ושקוע בלימוד הגמרא. "עברתי מהמתים לחיים", הוא מחייך.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות:

     

    "אני משתדל ללמוד מהם, מההתנהגות שלהם", שטאובר אומר. "הרבה פעמים יש כל מיני חיכוכים, מריבות, ואת רואה איך הלביאה מגיעה לאריה להתחכך בו, ללטף אותו, להרגיע אותו שהכול יעבור בשלום. ככה בני אדם היו צריכים להתנהג. החיה הכי מסוכנת זה האדם. גם בתורה אומרים שהכול האדם היה יכול ללמוד מהחיות".

     

    איך אפשר לשבת לבד כל כך הרבה שעות, יום אחרי יום, בלי הרבה תנאים פיזיים?

    "היתרון שלי, כמו שאת רואה, זה הספרים. כל היום אני יושב פה ולומד - וממש נהנה מכל רגע".

     

    לשמור על הישראלים

    שטאובר הוא זה שמכניס את הרכבים למתחם האריות. "הישראלים לא מודעים לעניין של הסכנה", הוא אומר. "האריות בטבע ישנים 20 שעות ביממה. אני ראיתי כמה פעמים שממצב שכיבה הם נותנים ניתור כזה, שבן אדם אפילו לא יכול לחשוב לרגע. ובכל זאת אנשים יורדים מהרכב למרות האיסור, ורוצים לצלם ורוצים מקרוב.

     

     (צילום: תומריקו) (צילום: תומריקו)
    (צילום: תומריקו)

     

    "פעם אחת ראיתי אדם מתחיל להלך לאורך הגדר. הוא אמר שהוא רוצה לראות את האריות מקרוב. אז מיד הג'יפ הוציא אותו החוצה. לא כדאי לנסות את החיות האלו. תרנגולים מסכנים שנכנסו לפה בטעות הרגישו על בשרם איך שלביאה אחת נתנה ניתור – רק כדי להרוג".

     

    שטאובר לא ישכח את היום שבו התגלה בספירה שחסרה לביאה אחת. "התפללתי, אני אומר לך, כל הזמן. החזקתי ספר תהילים ולא עזבתי לרגע, בדמעות. רק שימצאו את הלביאה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים