שתף קטע נבחר

"ישראל הפכה למקלט מס מהגרועים שיש"

ביקורת קשה נמתחה בוועדה לביקורת המדינה כנגד הטבות המס המפליגות ופטור מדיווח, הניתנים לתושבים חוזרים ועולים חדשים. מנכ"ל רשות המסים: "אנחנו לא יודעים כמה זה עולה בכלל למדינה. בגלל החוק הזה אנשים עושים תכנון מס ויורדים מהארץ"

למרות אזהרות של גורמים פיננסיים בינלאומיים מפגיעה במעמדה של ישראל, ולמרות שבחלק מהמקרים הוא מעודד ירידה במקום עלייה, ולמרות בקשות חוזרות ונשנות של גורמי המקצוע לשנות אותו בדחיפות – החוק המאפשר פטור גורף מדיווח על הכנסות לעולים חדשים ותושבים חוזרים לא תוקן במשך עשור, כך עולה מדיון שהתקיים היום (ב') בנושא בוועדה לביקורת המדינה.

 

הדיון בוועדה עסק בתיקון 168 לפקודת מס הכנסה, המכונה בטעות "חוק מילצ'ן" - למרות שהליך החקיקה לא היה קשור לפרשיות הנוכחיות בהן נקשר שמו של איש העסקים ארנון מילצ'ן.

 

 

הטבות המס מעודדות עלייה או ירידה? (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
הטבות המס מעודדות עלייה או ירידה?(צילום: Shutterstock)

מדינת ישראל מעניקה מזה שנים רבות הטבות שונות לעולים חדשים המגיעים לישראל במסגרת חוק השבות. במרוצת השנים הצטרפה לעולים גם קבוצה נוספת הנהנית מהטבות בהגיעה להתגורר בישראל - התושבים החוזרים, ישראלים שעזבו את ישראל וחזרו להתגורר בה לאחר מספר שנים. החוק קבע שורה של הטבות והקלות במס לכל אחת מהקבוצות הללו.

 

פטור מתשלום מס בישראל למשך 10 שנים

בשנת 2008 החליטה ישראל, במסגרת חגיגות ה-60 למדינה, לשדרג באופן דרמטי את ההטבות הללו, וזאת כדי לעודד עלייתם וחזרתם ארצה של עולים חדשים וישראלים ששוקלים לשוב לישראל.

 

בספטמבר 2008 נכנסה לתוקף "רפורמה" בתחום המיסוי של עולים ותושבים חוזרים, שהרחיבה את חבילת ההקלות והטבות המס שהיתה נהוגה עד אז ובעיקר יצרה הגדרה חדשה, שזכתה להטבות מפליגות - "תושב חוזר ותיק" - מי שירד מישראל, התגורר בחו"ל במשך עשר שנים רצופות לפחות והחליט לחזור ארצה.

 

הרפורמה, עליה חתומים שר האוצר דאז, רוני בראון, וראש הממשלה אהוד אולמרט, נכנסה לתוקף בתחולה רטרואקטיבית מיום 1 בינואר 2007.

 

בין היתר נקבע פטור מתשלום מס בישראל למשך עשר שנים, שיחול על כלל הנכסים וההכנסות שמקורם מחוץ לישראל. אך מעבר לכך, הרפורמה מעניקה למעשה פטור רחב הרבה יותר - אין כל צורך לדווח לרשויות או לגורם כלשהו על הנכסים השונים במשך 10 שנים (זאת, בנוסף להטבות הקיימות לעולים חדשים כגון נקודות זיכוי במס, פטור ממס ברכישת טובין בארץ וכד').

 

בשנת 2013 פרסם מבקר המדינה דו"ח שהתייחס גם לסוגיה זו, ובו נמתחה ביקורת על ההטבות המפליגות בצל החשש מניצולן להעברות כספים לא חוקיים לישראל ולהלבנת הון.

 

המבקר קבע כי יש לבטל את הפטור הגורף מחובת דיווח. "על משרד העלייה והקליטה למסור את פרטי העולים והתושבים החוזרים הוותיקים לרשות המסים ולרשות לאיסור הלבנת הון, כדי שרשויות אלה יוכלו לוודא שהפטור שניתן לעולים ולתושבים חוזרים אלה אינו מנוצל לרעה. חשוב שייקבע בחוק כי כאשר עולה חשש לניצול לרעה של הפטור, תהיה רשות המסים מוסמכת לדרוש מהעולים ומהתושבים החוזרים הוותיקים דיווח מלא על כספיהם והכנסותיהם, כפי שהדבר נעשה בנוגע לכלל תושבי ישראל", כתב אז המבקר.

 

בנוסף, החוק קבע כי לשר האוצר יש סמכות להאריך את תוקף ההטבות ב-10 שנים נוספות, כלומר הטבות שיימשכו 20 שנה.

 

מעודד אנשים לרדת מהארץ

לדברי עו"ד יצחק סעד ממשרד מבקר המדינה, שדיבר היום בדיון, קיים צורך לבצע בדיקה מקיפה ולברר מי למעשה נהנה מההטבות המפליגות הללו ואיזו תרומה הן הניבו בעידוד העלייה.

 

סעד ציין כי במרוצת השנים התקבלו פניות מגורמים שונים בחו"ל ובישראל לגבי עולים ותושבים חוזרים שנהנו מפטור מדיווח, על כך שהיו מעורבים או שיש לגביהם חשדות בנוגע להבנת הון או פעילות אסורה אחרת: "בבדיקה שביצענו גילינו כי לגבי חמישה עולים התקבלו בקשות לקבלת מידע מחו"ל, ולגבי שניים התקבלה בקשה מהמשטרה בישראל בסוגיות של סחר בנשים והלבנת הון. יש פה יותר מנורות אזהרה אדומות לפעילות בלתי חוקית".

 

 ( ) ( )
( )

פרופ' יוסף אדרעי, מומחה בדיני מסים, אמר בדיון: "אני חושב שהחוק יצר מצב הפוך. במקום לעודד עלייה, אנשים דווקא ירדו מהארץ. הם עשו תכנון מס והחליטו לרדת כדי לפטור את ההון שלהם. הנושא של פטור מדיווח זו המצאה ישראלית שגורמת לנזקים, והיא גם לא מעודדת השקעות בישראל. משרד הקליטה התבקש מספר פעמים לעשות בדיקה לגבי הנחיצות של החוק הזה. עברו 10 שנים - מישהו עשה איזה מחקר? כמה הון זה הביא? איזה תוצאות זה הביא?".

 

מנכ"ל רשות המסים, משה אשר, ציין כי מאז 2013 הרשות מנסה לשנות את הסעיפים הללו ולהחיל חובת דיווח. "ביקשנו לבטל את הפטור, והסיבה היא שאנחנו לא יודעים כמה זה עולה למדינה. בדרך כלל בכל פטור ממס אנחנו יודעים כמה זה עולה, יש לנו חישובים. במקרה הזה אנחנו לא יודעים כי לא צריך לדווח, אז אין מידע. אתה לא יודע כמה אנשים עלו בגלל זה, כמה הם השקיעו, מה אתה מאבד תמורת זה ועוד".

 

אשר הוסיף כי "זה הפך את ישראל למקלט מס מהטובים בעולם. בגלל שיש לישראל אמנות מס עם יותר מ-50 מדינות, ולכן יש מציאות שבה אותו אדם לא ישלם מס בשום מקום. אנחנו בדקנו את זה, אין אף מדינה בעולם שמאפשרת את זה. היום יש תכנוני מס של 10 שנים קדימה, אנשים יורדים מהארץ ונמצאים על הקו לחו"ל, וכך זה מעודד ירידה ולא עלייה. יש אנשים שאחרי 10 שנים ראו שהחוק לא הוארך ל-10 שנים נוספות, וירדו מהארץ שוב".

 

לדברים הצטרף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה, שציין כי "כבר ב-2014 קיבלנו הערות חמורות מהפורום הגלובלי של ה-OECD על כך שמשטר המס הישראלי איננו עולה לחלוטין בקנה אחד עם מדיניות הארגון".

 

לדבריו, התקבלו 2 פניות מגופים פיננסיים בינלאומיים שהעירו על הבעייתיות בחוק הנוכחי ועל כך שמדינת ישראל צפויה להינזק. המסר הועבר לממשלה, אך כמו בשנים קודמות, בכל פעם תיקון החוק נדחה.

 

יו"ר הוועדה, ח"כ שלי יחימוביץ', פנתה לח"כ מיקי לוי ושאלה אותו מדוע בתקופה שבה כיהן כסגן שר האוצר ויאיר לפיד כיהן כשר האוצר, לא שונו הסעיפים ושוב הוסרו מחוק ההסדרים. לוי השיב כי הוא גם כן סבור שיש לתקן בדחיפות את החוק, אך באותו זמן היו שיקולים קואליציוניים שחייבו להסיר אותו מחוק ההסדרים. "כשאת צריכה להעביר תקציב זה לא פשוט. זה משאים ומתנים, בסוף צריך להגיע להסכמה. הפטור מדיווח לתושבים חוזרים ולעולים - היה טוב אם היה נעלם מהעולם. אנחנו ניסינו לבטל אותו בתקציב 2013 אבל לחצים פוליטיים של סיעות אחרות בקואליציה לא אפשרו לסעיף הזה לעבור בכנסת".

 

יחימוביץ' מתחה גם ביקורת נוקבת על משרד הקליטה, הגורם העיקרי למעשה שמתעקש במשך השנים שלא לבצע שינויים בחוק. נציגי המשרד הבכירים נמנעו מלהגיע לוועדה ונציגת המשרד, היועצת המשפטית, אמרה בתגובה כי משרד הקליטה מסכים לשינויים נדרשים נקודתיים,לא לביטול או שינוי גורף של החוק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שאול גולן
אילוסטרציה
צילום: שאול גולן
מומלצים