בנק לאומי יפצה בעלי חשבונות רדומים ב-20 מיליון שקל
בתביעה ייצוגית נטען כי לאומי סגר חשבונות רדומים של לקוחות, ללא ידיעתם ומבלי להשיב להם את הכספים. במסגרת הסדר פשרה שקיבל את אישור בית המשפט, חויב הבנק לאתר את בעלי החשבונות ולפצות אותם בסכום כולל של 20 מיליון שקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בשבוע שעבר הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד בנק לאומי, לפיה הבנק סגר חשבונות של לקוחות ש"נותק עמם הקשר" ולא פעל להשיב את הכספים. על פי ההסדר, הבנק חויב לאתר את בעלי החשבונות "הרדומים" ולפצות אותם בסך כולל של 20 מיליון שקל.
התביעה הוגשה באפריל 2015 על ידי לקוח שהיה לו חשבון בלאומי והבנק החליט לסגור אותו מבלי ליידע את הלקוח ולהשיב לו את הכספים. בעת שהחשבון נסגר, בשנת 2006, היו בו 340 שקלים, ולטענת התובע במשך השנים עד סגירתו גבה הבנק ממנו עמלות בסך של 120 שקל, גם זאת ללא ידיעתו.
רק 8 שנים לאחר סגירת החשבון, בשנת 2014, נודע ללקוח על החשבון האבוד. במועד זה הבנק השיב לו את הסכום המקורי משנת 2006 בסך 340 שקל, וזאת ללא הפרשי ריבית והצמדה.
לטענת התובע קיימים עוד לקוחות רבים של הבנק, ש"הקשר עמם נותק". לדבריו, בכל אחד מהחשבונות הללו היו יתרות זכות של עשרות ומאות שקלים וחשבונם נסגר מבלי שהם מודעים לכך ובלי שהבנק עשה מאמצים לאתר את אותם לקוחות או יורשיהם, כדי להשיב את כספם.
הבנק טען מנגד שמדובר בחשבונות בעלי "סכומים נמוכים" כי פעל בהתאם לנהלים במקרה זה.
במסגרת הסדר הפשרה, חויב הבנק לערוך חישוב ממנו עלה כי סך הכספים המגיע לאותם בעלי חשבונות מסתכם בקצת יותר מ-20 מיליון שקל (נומינאלי). לטענת הבנק, בעקבות התביעה, הוא כבר פעל ליצירת קשר עם חלק מאותם לקוחות וכבר השיב סך של כ-8 מיליון שקלים מתוך סכום זה.
הבנק התחייב לבצע פעולות נוספות לאיתור בעלי החשבונות ולהשבת הכספים שנותרו, וזאת בתוספת ריבית והצמדה. כמו כן הוא חויב לדווח לאפוטרופוס הכללי אודות תוצאות פעולותיו ולשמור בחשבון נפרד את סך הכספים של הלקוחות שלא יאותרו, תוך תיאום עם האפוטרופוס הכללי.
במסגרת פסק הדין קבע שופט בית המשפט המחוזי, רחמים כהן, כי על בנק לאומי לשלם לתובע סך של 325 אלף שקל ולעורכי הדין המייצגים אותו סך של 925 אלף שקל.
9 מיליארד שקל ממתינים לבעליהם
בחשבונות הבנקים בישראל שוכבים להם מיליארדי שקלים המוגדרים כחשבונות "ללא תנועה", "מנותקי קשר", או "רדומים". במרוצת השנים נקבעו הגדרות שונות לחשבונות הללו, הן בשמותם והן במשך הזמן שבו לא נעשתה בהן פעילות.
נכון לשנת 2016, בבנקים קיימים כחצי מיליון חשבונות ללא תנועה של יחידים, שבהם יש סכום מצטבר של כ-9 מיליארד שקל. מתוך זה, מספר חשבונות הבנק של נפטרים עומד על כ-64,000, בסך מצטבר של כ- 1.3 מיליון שקל.
בכ-60% מהפיקדונות הללו, מדובר ביתרות כסף נמוכות של מאות שקלים בודדות ואף פחות מכך.
כאן ב-ynet כתבנו רבות במרוצת השנים על המציאות המקוממת הזו וחוסר הפעולה מצדם של הבנקים וגם הפיקוח בנושא. בין היתר, בעקבות הפרסומים, שונו ההוראות המחייבות את הבנקים לאתר את בעלי החשבונות, כך שהפכו נוקשות יותר. כמו כן, בספטמבר 2016 השיק בנק ישראל את הממשק המאפשר לציבור הרחב לאתר חשבונות בנק.
לפנייה לכתב/ת 
