"מי אמר שפמיניזם שווה קריירה?"

אחרי הלידה של הבן שלי ובמהלך חופשת הלידה, הרגשתי כמו עקרת בית שכל מטרתה בחיים היא לנקות את הבית, להחליף חיתולים, לקפל כביסות ולדאוג לארוחות צהריים וערב, בימים שוויתרתי על הישיבה בבתי הקפה, כמובן.

מכל מטלות הבית, המטלה המעיקה במיוחד הייתה מלאכת הבישול. העמידה במטבח הפכה למלחמת התשה, וכל ניסיון להכין מנות מאתגרות יותר מאורז לבן וספגטי ברוטב עגבניות - נגמר באכזבה קשה, ברגשות אשם כבדים ובסוף גם בשיחת טלפון לסושייה הקרובה.

"אני לגמרי חושבת שקמה תנועה מטבחית חדשה של בישול ביתי". מתכון לקובה סלק מתוך ספר הבישול החדש של ביליה(צילום: חגית ביליה וגיא בהר)

ואז חברה הכירה לי את הבלוג של לייזה, עקרת הבית הנוירוטית וחולת השליטה שמככבת בבלוג "לייזה פאנלים – יומן מסע קטן של עקרת בית גדולה", של חגית ביליה, והבנתי שכולנו באותה סירה, ושלקפוץ מהגג בגלל שארוחת הערב נשרפה זה לא הפתרון.

ביליה, אם לארבעה ומנהלת קריאייטיב ופיתוח לשעבר בחברת תקשורת, הקימה את הבלוג לפני שבע שנים אחרי לידת בת הזקונים שלה, כשהחליטה לשנות כיוון ולהפוך מאשת קריירה לעקרת בית במשרה מלאה. "כשבחרתי בית, היו הרבה רגעים של תסכול, והמון רגעים של כיף ענק. בעיקר לקבל את כל החברים הקטנים בצהריים, ולהיות נוכחת באמת ולא בכאילו", מודה ביליה.  

בימים אלה, שנתיים לאחר שהוציאה את ספרה הראשון שהפך לרב מכר, רואה אור ספר הבישול השני של ביליה בהוצאת "מודן", שקרוי על שמו של הבלוג המצליח.

איך הדמות של לייזה השפיעה על חגית?

"השפיעה ממש. סיטואציות יומיומיות שקורות לי כמו אסיפת הורים, שיחה עם השכן בגטקס, תור במכולת, בדיקה שגרתית של הציצקעס - הכל עובר אצלי דרך הפילטרים של לייזה, מה היה קורה ללייזה במקומי? ואז אנחנו מפליגות רחוק, עמוק וכמה שיותר צחוק, יש חופש אדיר לכתוב בשם עט על דמויות מוכרות, על סיטואציות יומיומיות, הרבה יותר קל להיסחף ולסחוף בלי לתת דין וחשבון לאף אחד.

"אני הרבה יותר אפרפרה, מבוגרת ומאופקת ממנה, היא הקיצון שלי, היא תמיד מסתבכת, תמיד אומרת את הדבר הכי לא מתאים בזמן הכי לא נכון, היא בלגניסטית ומצחיקה, כשהמפלט שלה זה המטבח. 'אין יום בלי סיר', זה המוטו של לייזה ואני מיישמת, אני הפועלת הקטנה שלה. למרות שלייזה היא דמות אנטי גיבורה קלאסית, תמיד יוצאת נפסדת ונלעגת, עדיין יש בה טונות של חן".

ביליה. "'אין יום בלי סיר', זה המוטו של לייזה ואני מיישמת, אני הפועלת הקטנה שלה"( צילום: גיא בהר)

"השילוש הקדוש: רגשות אשם, חוסר סבלנות והפרעות הקשב שלי. רגע, בלי צחוק, השילוש הקדוש הזה הוא לגמרי חלק מהחבילה, אבל בעיקר הרצון היומיומי האמיתי לאוכל טעים, בריא, טרי ופשוט להכנה, בלי חומרים מסובכים שאין בבית. בלי תהליכים שלוקחים המון של זמן. אני לגמרי חושבת שקמה תנועה מטבחית חדשה של בישול ביתי.

"לגבי הצד היצירתי של הבישול - בעיני יצירתיות, כמעט בכל תחום, מחפה על חפיפניקיות. היכולת לאלתר ולחשוב מחוץ לקופסא היא תכונה ישראלית מובהקת, ולא סתם יש פריחה מטורפת לחברות סטארטאפ ישראליות. חוצמזה, ברור שעם כל ילד שנולד, גיליתי שיכולות האלתור שלי בזמן קצר ומצוקתי מדהימות בטירוף".

מאיפה את מביאה את הרעיונות למתכונים שלך?

"בעיקר ממה שיש במקרר: יש לי מלא מלא גזר או בוכטה של בננות במצב עילפון, ומיד חושבת למה לעזאזל קניתי כזו כמות ומה עושה עם כל הדבש הזה עכשיו? כמובן שגם מפליגה למטבחים אחרים - אם באמריקה, השכנה ממול, נסיעה לחו"ל, או סתם טיול במרחב הווירטואלי".

"הכי אוהבת שהילדים סביבי במטבח"

הרומן שלה עם המטבח התחיל כבר בילדות, כשמדי צהריים אמה סירבה לוותר על ה"שלאף שטונדה" ובשביל קצת שקט הייתה מוכנה שביליה ואחותה ישחקו במטבח כאוות נפשן. הן החלו לאפות עוגות מסובכות ובצקים שונים, ובגיל 18, כשהוריה ירדו מהארץ לאמריקה, היא החלה לפתח את יכולות הבישול שלה ולהעלות את הרמה במטבח.

"רק בבגרותי הבנתי שזה שאימא שלי נתנה לנו לשחק במטבח, זה היה דבר יוצא דופן ממש", היא אומרת ומוסיפה: "אגב, היום אני מבינה שהיא עשתה את זה רק כי הייתה לה עוזרת בית מדי יום.

"אני הכי אוהבת שהילדים סביבי במטבח, אז מה אם יש קצת לכלוך? אז מה? בשביל מה אנחנו חיים אם לא בשביל לבלגן את הבית כדי שנוכל אחרי זה לסדר. משעמם בלי זה. אני גם בעד העבדת ילדים במטבח, כך הם מרגישים חלק מהבית, מהעשייה, האוכל יותר טעים להם, השולחן יותר שמח, כל אחד עושה משהו: אחד קוצץ, אחד מסדר, אחד מקלף, אחד שוטף".

(צילום: גיא בהר)

ביליה והילדים במטבח הביתי. "אני הכי אוהבת שהילדים סביבי במטבח, אז מה אם יש קצת לכלוך? אז מה? בשביל מה אנחנו חיים אם לא בשביל לבלגן את הבית כדי שנוכל אחרי זה לסדר"(צילום: גיא בהר)

הצלחת לגעת בלא מעט נשים שמנסות לג'נגל בין קריירה לאימהות, איזה תגובות את מקבלת מנשים לבלוג שלך?

"התגובות שאני מקבלת מנשים מעוררות השראה והזדהות, ובלי טיפה אחת של פלצנות. אני מתה על זה, החיבוק הזה שלהם מעיף אותי למעלה, כך שאם את רואה בשדרות רוטשילד אישה קטנה שמתרוממת 10 ס"מ מעל האדמה, תדעי שזו אני. אני רואה אותן וכל כך מבינה את האימא שרוצה לתת לילדים ולבית שלה את הכי טוב שיש ועדיין חייבת לענות לטלפון מהעבודה, ומתה ללכת לפדיקור או לשיעור פילאטיס אבל צריכה להישאר".

צילומי אוכל דורשים מיומנות רבה, מתי התחלת לצלם והאם למדת את אומנות הצילום באופן מקצועי?

"בהתחלה הייתי מבקשת מהבעש"ט (הבעל שם טוב שלי) שיצלם לי, הבעיה היא שהוא היה פנוי רק בימי שישי או שבת, אז את כל מה שבישלתי במהלך השבוע הייתי מכינה שוב בסופ"ש עד שאמרתי: 'חלאס! יש גבול לכל טלטול!', ולמדתי לצלם תוך כדי תנועה. אני עדיין לא צלמת שיודעת מתי לפתוח ולסגור צמצם, אני רק יודעת מתי הצילום טעים לי, והוא הכי הכי טעים ברגע שהוא יוצא מהתנור ויש אור יפה של צהריים בחלון, ועונות השנה מספרות לי על צהריים חורפיים עם מרק מהביל וחם או צהריים קייצי וקליל, זה אותנטי וזה עובר הלאה לקוראים".

מי אמר שפמיניזם שווה קריירה?    

ספר הבישול הראשון של ביליה ("ספר המטבח של לייזה פאנלים") יצא לאור, כאמור, לפני שנתיים. החודש יוצא לאור ספרה השני ולדבריה, השינוי הגדול שחל בתפיסת האישה כעקרת בית בטווח הזמן שבין הוצאת שני הספרים, בא לידי ביטוי בעיקר בבלוג שלה במהלך שבע השנים שהוא קיים.

"בתחילת הדרך הילדים שלי היו קטנים ולא ממש הצלחתי להרים את הראש ולהסתכל במראה, הייתי יוצאת מהבית עם כתמים על החולצה, תמיד ממהרת, תמיד שוכחת משהו", היא נזכרת. "אבל היום אני לא רק מצליחה להסתכל במראה, אלא גם רואה את הכתמים והקמטים ואני לא מחבבת אותם, אבל מבינה שזה מה שיש. גיליתי גם שבניגוד לפעם, היום נשים יכולות לנהל משק של מדינה שלמה מהבית, או במילים אחרות - היום אני יכולה להישאר בבית, להרוויח יפה ועדיין לקבל את הילדים לצהריים".

דריה ביליה, בתה של חגית. "היום אני יכולה להישאר בבית, להרוויח יפה ועדיין לקבל את הילדים לצהריים"(צילום: חגית ביליה וגיא בהר)

יום האישה מתקיים ממש בעוד כמה ימים, האם את חושבת שהמאבק של הנשים נמצא במקום טוב ושיש לנו על מה לחגוג?

"המאבק נמצא במקום הרבה יותר טוב, ועדיין יש מקום אדיר להתקדמות ושיפור, כמו למשל בנושא שוויון השכר בין גברים לנשים: בתקופת ה'קריירה' שלי גבר באותו טייטל מקצועי שהיה לי, הרוויח כמעט כפול! למה? כי לא ידעתי לדרוש, לא היה לי נעים, כי אני צריכה לצאת מוקדם, כי התקשרו מהגן ועוד ועוד סיבות. 

"זה לא מובן לנו מאליו שמגיע לנו יותר. אנחנו הנשים התומכות, המזינות, המכילות, האימהיות, זה לא יכול לבוא בכפיפה אחת עם דרישות ברורות ומדויקות של מגיע לי העלאת שכר, מגיע לי להרוויח כמוהו. אני חושבת שזה מה שאנחנו צריכות ללמוד, לדרוש את מה שמגיע לנו. בלי 'לא נעים לי'. יש לנו דרך ארוכה שאנחנו צריכות לעשות כדי לשנות את הפרדיגמות המקובעות".

האם במהלך השנים שהבלוג קיים, קיבלת הערות מפמניסטיות שרואות בו פגיעה במאבקן של הנשים לעצמאות ולקריירה?

"בחיים לא קיבלתי הערות מפמינסטיות, אני מאמינה שהכל עניין של מה אני משדרת לסביבה. לייזה היא אולי עקרת בית, אבל היא עצמאית, דעתנית, שנונה ויודעת יפה מאוד מה היא שווה. ובכלל, מי אמר שפמיניזם שווה קריירה? איפה כתוב שכדי להיות אישה חזקה אני חייבת לגדל גולגולים בשחי, לעבוד 'סטיב ג'ובס' סטייל עד צאת הנשמה ולקרוע ת'חזייה? מי אמר? ואם בא לי לקבל את הילדים, לכתוב מסות בבקרים ולבשל בערבים?

"אנחנו חיים בעידן שאני בוחרת מה הכי חשוב לי בשלב מסוים בחיים: טוב לי לחזור לעבודה אחרי שבועיים - סבבה, טוב לי להיות עקרת בית - סבבה. הכל עובד, אם זה עובד לי. כמובן שלקטר על כל צעד שניקח זה מאסט. יום אחד אני רואה את הקושי כמהמורות בלתי נסבלות של החיים, ויום אחר זה גומות החן של החיים".

"לייזה פאנלים - יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה". ספר הבישול החדש של חגית ביליה

בצלים ממולאים

כמה דברים שכדאי לדעת לפני: קודם כול, הצטיידו בסיר המתבשל על הכיריים אבל יכול להתקבל למועדון ה"תנור". דבר נוסף, כדי להכין סיר ממולאים צריך לבוא בכוונה, באמונה, באהבה!!! לשים מוזיקה, להיכנס למטבח וליהנות משעה-שעה וחצי של הרכבת תכשיט שהוא סיר. בהתחלה זה ייראה לכם יענו מסובך, אבל פעם־פעמיים ולא תוכלו להיגמל מהרצון למלא משהו. אז קדימה, הפעם סיר בצלים מתקתק.

המצרכים (ל-10-8 מנות):

7-6 בצלים סגולים ולבנים, אפשר עם הקליפה

למלית -

1/4 כוס שמן זית

2 בצלים גדולים, חתוכים לקוביות קטנטנות

1 סלק קטן מגורר

1 גזר קטן מגורר

1 קישוא קטן, חתוך לקוביות קטנטנות מדוגמות

3 כפות אורז בסמטי, לא מבושל

3 כפות קינואה, לא מבושלת

2 כפות עדשים חומות, לא מבושלות

2 כפות חמוציות

2 כפות צנוברים

2 כפות סילאן

2 כפות רכז רימונים

מיץ מ־1/2 לימון

1 כפית כמון

1 כפית קינמון

1 כפית מלח

1 כפית פפריקה מתוקה

1/2 כפית סומק (לא חובה)

קליפה מגוררת מלימון אחד

1 כוס תערובת עלי נענע ופטרוזיליה, קצוצים דק־דק־דק

לרוטב -

1 ליטר מים

1/2 כוס שמן זית

מיץ מלימון אחד

3 כפות סילאן

1 כף מלח גס

1 כוס עלי נענע קצוצים

פלפל שחור

אופן ההכנה:

1. נחרוץ את הבצלים עד המרכז, בלי לחצות. נזרוק את הבצלים שחרצנו לסיר עם מים רותחים, ונבשל עד ריכוך כחצי שעה. נסנן, נניח לבצלים להצטנן ונפרק, דף בצל אחרי דף בצל. כל כך נוח.
2. נכין את המלית - נחמם שמן זית בסיר רחב ושטוח. נטגן את הירקות, כאשר כל כמה דקות נוסיף ירק על פי הסדר הזה: בצל, סלק, גזר ובסוף קישוא (סך הכול 20 דקות טיגון).
3. נוסיף את האורז, הקינואה, העדשים, החמוציות, הצנוברים, הסילאן, רכז הרימונים, מיץ הלימון, התבלינים, קליפת הלימון ועשבי התיבול, ונערבב היטב עד שהכול מצופה בשמן. נצנן היטב, נטעם ונתקן תיבול. אם חסר מלח או מתיקות (סילאן), נוסיף. נערסל כף מלית בכל עלה בצל, ונגלגל.
4. נזליף מעט שמן זית על קרקעית סיר רחב ועמוק המתאים לתנור, ונסדר יפה-יפה את הממולאים הקטנים בצפיפות בסיר בשכבה אחת, שיהיה להם חם ונעים ושישמרו על צורתם.
5. נכין את הרוטב - נערבב את חומרי הרוטב וניצוק מעל (הרוטב צריך לכסות את הבצלים). נזליף מעל כמו בציור עם מכחול עוד סילאן לקִרמול, ונפזר פלפל שחור טחון טרי. נביא לרתיחה, ננמיך את האש ונבשל 40 דקות עם כיסוי.
6. נחמם תנור ל־150 מעלות. נכניס את הסיר המכוסה לתנור לשעה. נסיר את המכסה, ונעלה את חום התנור ל־220 מעלות. נבשל עוד 20 דקות ללא מכסה.
   

גיוונים:

• להוסיף לסיר 2 סלקים חתוכים לרבעים או דלעת מתוקה ועגבניות שרי - יוצא מעדן!!
• אם נשאר מילוי, אפשר למלא פלפלים, עגבניות, או להקפיא עד העונג הבא־אה־אה־אה.
  

עוגת תפוזים, ג'ינג'ר ופרג

עוגה בחושה נהדרה, הכול בקערה. עם טעם של פרדסים וקריצה קונדסית. טעימה כל כך.

לא לוותר על הגלייז, פליז.

המצרכים (לתבנית בקוטר 26-24 ס"מ):

1/2 1 - 2 כוסות (350 גר') קמח

1 שקית אבקת אפייה

3 כפות פרג טחון טרי

1 כף ג'ינג'ר טרי מגורר

1/2 כוס (120 מ"ל) שמנת מתוקה

4 ביצים

1 כוס (200 גר') סוכר

מיץ וקליפה מגוררת מ-2 תפוזים

1 כוס (240 מ"ל) שמן

לגלייז -

100 גר' גבינת שמנת

50 גר' חמאה רכה

100 גר' אבקת סוכר

קליפה מגוררת מ־1/2 תפוז

1 כפית ג'ינג'ר מגורר

(צילום: חגית ביליה וגיא בהר)

אופן ההכנה:

1. נחמם תנור ל־160 מעלות ונשמן היטב את התבנית.
2. נערבב קמח עם אבקת אפייה. נטביע את הפרג והג'ינג'ר בשמנת מתוקה. נקציף את הביצים 5 דקות לקצף תפוח ואוורירי. נוסיף את הסוכר בזרזוף קל.
3. נוסיף את המיץ וקליפת התפוז, ונערבל. נוסיף את השמן ואת תערובת השמנת עם הפרג והג'ינג'ר.
4. נוסיף את תערובת הקמח ואבקת האפייה, כף אחרי כף תוך כדי ערבול. ניצוק את התערובת לתבנית.
5. נאפה כ־50 דקות עד להזהבה ועד שקיסם הננעץ בעוגה יוצא יבש עם פירורים לחים. נצנן.
6. בינתיים, נשים את כל החומרים לגלייז בבלנדר וניתן כמה בליצים עד איחוד. נמרח את הגלייז על העוגה שהצטננה.
   
   

"לייזה פאנלים - יומן מטבח קטן של עקרת בית גדולה" מאת חגית ביליה, הוצאת מודן, 120 עמודים, כריכה קשה, 98 שקלים