שיאני השכר במגזר הציבורי: יותר מ-200 אלף לחודש לרופאים מומחים מהדסה

שיאן השכר במגזר הציבורי ל-2016 הוא רופא מומחה מ"הסתדרות מדיצינית הדסה" שמשתכר 229,815 שקל לחודש, והבא אחריו הוא רופא מומחה נוסף מהדסה, שמשתכר 208,312 שקל לחודש. כך עולה מדו"ח שיאני השכר בשירות המדינה, ברשויות המקומיות, בחברות הממשלתיות, באוניברסיטאות ובבתי החולים, שפרסם היום (ד') הממונה על השכר במשרד האוצר, ערן יעקב. יש לציין כי "הסתדרות מדיצינית הדסה" כוללת את בתי החולים הדסה עין כרם והדסה הר הצופים בירושלים.  

את 200 המקומות הראשונים שוב כבשו הרופאים והמנהלים המערכת הבריאות; הם איישו 198 מהמקומות הראשונים, ורובם המכריע השתכרו יותר מ-100 אלף שקל בחודש. השניים הנותרים הם מנהל מדור בכיר בבנק ישראל שהרוויח 118,922 שקל לחודש ונתב בנמל אשדוד שהשתכר 98,254 שקל לחודש. במקום ה-216 ברשימה: נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שהשתכר 97 אלף שקל בחודש ב- 2016. נזכיר כי שכר ראש הממשלה בנימין נתניהו עמד על 48,815 שקל ברוטו בפברואר 2016.  

לידיעות נוספות בנושא דו"ח השכר

דו"ח 2015: רבע מיליון בחודש למרצה, 78 אלף לסדרן בנמל

דו"ח 2012: בכיר בסורוקה ובכירי רפא"ל בראש

דו"ח 2011: שיאני השכר - עובדי קופ"ח כללית

הרשימה כוללת גם את מנכ"ל ביטוח לאומי, שהרוויח 94 אלף שקל לחודש, מנכ"ל חברת חשמל, שהשתכר 90 אלף שקל לחודש, מנכ"ל תעשייה אווירית, שהרוויח גם הוא 90 אלף שקל לחודש, ושני סמנכ"לים ברפאל שנכנסו גם הם לרשימה והשתכרו כ-90 אלף שקל לחודש כל אחד. נשיא האוניברסיטה הפתוחה קיבל 89 אלף לחודש ב-2016. לפי הנתונים, שופטים מקבלים בממוצע 52,632 שקל, ומנכ"לים מקבלים 42,494 שקל.

(מקור: משרד האוצר)

הממונה על השכר, ערן יעקב, התייחס ליתרונות בעבודה במגזר הציבורי ואמר כי: "רוב המשתכרים בעולם הציבורי מקבלים שכר גבוה, מכבד וראוי. הביטחון התעסוקתי בעולם הציבורי הוא גדול יותר מאשר בעולם הפרטי, קרוב לתשע עד עשר שנים - לעומת כחמש שנים במגזר הפרטי. יש קידומי שכר אוטומטיים שלא צריך לריב עליהם ויש גם קידומי דרגות, וכן תנאים נלווים כמו ימי חופשה וימי מחלה בצורה עודפת ביחס לחוק, וביחס למה שהמשק נותן".

לפי הדו"ח, כ-50% מתקציב המדינה - 175.4 מיליארד שקל - מושפעים מהוצאות השכר במגזר הציבורי, שכוללות הוצאות שכר ישירות וגמלאות, שכר עקיף וכן רכיבים הצמודים לשכר ומושפעים ממנו, כגון סל בריאות והשתתפות בגביית ביטוח לאומי.

(מקור: משרד האוצר)

עוד עולה מהדו"ח כי השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה גבוה מהשכר הממוצע לעובד במשק ועולה בקצב גבוה מהשכר לעובד במשק. בעוד השכר במשק עלה ריאלית בעשור האחרון ב-6%, השכר בשירות המדינה עלה ריאלית בכ-23%.

ב-2016 עמד השכר הממוצע לעובד בשירות המדינה על 15,772 שקל לחודש, ואילו השכר הממוצע לשכיר במשק עמד על 9,799 שקל, כך על פי פרסומי הלמ"ס.

במרבית הדירוגים בשירות המדינה אין פער ניכר בין השכר הממוצע לשכר חציוני. מדד ג'יני בדירוגים שנבחנו בשירות המדינה ומדד ג'יני עבור כלל עובדי שירות המדינה נמוכים ממדד ג'יני במשק ומעידים על רמת אי-שוויון נמוכה יחסית.

ב-2016 נוספו 10,743 משרות בשירות הציבורי, גידול של 3.84% בהשוואה לשנת 2015. אם לא מחשיבים 4,567 משרות שנוספו עם הסתדרות מדיצינית הדסה, הגידול מצטמצם ל-2.21%.

מהנתונים עולה כי הגידול המשמעותי ביותר במספר המשרות בין השנים 2015 ל־2016 התרחש ברשויות המקומיות עם תוספת של 6,259 משרות - גידול של 5.37% מ-2015.

שכר נמוך יותר לנשים

לפי נתוני הדו"ח, יותר נשים מועסקות בשירות המדינה בישראל ביחס למדינות ה-OECD, ואילו הפער בשכרן של נשים ביחס לשכר הגברים גבוה יותר בישראל. ממוצע שכר הנשים נמוך מממוצע שכר הגברים בכל הגופים המוצגים בדו"ח זה. פערי השכר בין נשים לגברים גבוהים יותר כאשר לוקחים בחשבון את חלקיות המשרה, כיוון שנוסף על רמות שכר נמוכות למשרה, שיעור גבוה יותר של נשים מועסקות במשרה חלקית ביחס לגברים.

(מקור: משרד האוצר)

פערי השכר בין גברים לנשים בכל רכיבי השכר אומנם הצטמצמו במרוצת השנים, אך נותרו גבוהים ברכיבי העבודה הנוספת בעיקר בשל פערים במספר השעות הנוספות המבוצעות על ידי העובדים. הסבר נוסף לפערי השכר נובע מתמהיל העיסוקים של נשים ומשיעורן הנמוך בתפקידי ניהול בכירים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "לא מדובר בשכר, אלא בתשלום סוציאלי חד פעמי בגין אירוע שהתרחש לפני מספר שנים, ומפאת צנעת הפרט לא נוכל לפרט מי העובד ומה היה האירוע. אף עובד בבנק ישראל לא משתכר סכום של מאה אלף שקל וגם לא קרוב לכך".