שתף קטע נבחר

בגרמניה מחפשים שת"פים ישראליים

רשתות בינלאומיות מחפשות חדשנות בתעשיית הפודטק הישראלית. בכנס שיקיים מכון היצוא בקרוב יוצגו גישות ותעשיות חדשניות בתחום המזון, שיכולות לחולל מהפכה. "אנחנו מחפשים שת"פים ישראליים. ללקוחות יש רעב לצרכנות מזון בהיבט התרבותי", אומר נציג רשת המרכולים EDEKA בגרמניה

בעשורים האחרונים חווה העולם המודרני תקופת שפע יחסית. הצמיחה הכלכלית, הביאה איתה שפע רב, גם בתחום המזון. השפע הביא איתו גם תופעות פחות רצויות, בעיקר בתחום הבריאות: תופעת ההשמנה בעולם המערבי, ההתמכרות לסוכר ולנתרן באוכל המהיר ועוד. היום תעשיית המזון העולמית מנסה לתקן ופועלת להפוך את האוכל שלנו לבריא יותר ופחות מזיק לסביבה.

 

במקביל, הביאה איתה מהפכת הטכנולוגיה והרצון לקיים אורח חיים בריא, לפיתוחו של תחום הפודטק, שמקשר את היכולות הטכנולוגיות המתפתחות עם הצורך להפחית שומן, סוכר, נתרן, לגזול פחות משאבי טבע ואנרגיות, להוזיל עלויות מזון ולהפוך את השפע בצלחת שלנו לבריא יותר אבל לא פחות טעים.

 

סהר יזדנפור, ראש תחום פודטק בחטיבת מוצרי הצריכה של מכון היצוא מספרת לנו שתחום הפודטק נולד בשנים האחרונות סביב הטכנולוגיה, שמאפשרת לנו למדוד דברים בתחום המזון, שלא ניתן היה למדוד בעבר.

"במכון היצוא אנחנו מצליחים לזהות טרנדים ותעשיות עתידיות. הראיה שלנו על הנעשה בעולם ועל התעשייה, הביאה אותנו להכרה שתחום הפודטק הוא תחום עתידי שיש בו הזדמנויות. אנחנו מזהים שתעשיית המזון נמצאת בעידן של מהפכה תפיסתית", היא אומרת.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

את החידושים והטכנולוגיות בעולם המזון יציגו בעוד כשבוע וחצי (19.3.18) בסינמה סיטי בגלילות, נציגים מחברות ישראליות בכנס שמקיים מכון היצוא מקיים בנושא. הכנס Rethinking Food - the Future of Food Innovation בא לחבר בין עולם המזון לעולם טכנולוגיות המזון.

 

כך, יופיעו בכנס נציגים של חברת סוגת, שבין השאר גם מייצרת ומשווקת סוכר ונציגים של חברת Unavoo, שהצליחו בשיתוף פעולה טכנולוגי, להביא להפחתת סוכר מסוכר. בכנס אף ידונו בניסיונות לייצר חלבון חלופי, כמו גידול בשר בתנאי מעבדה או על תחליפים לבשר מעולם הצומח. בכנס תשתתף גם חברת Copia Agro & Food, שמאתרת טכנולוגיות שנמצאות במחקר ועושה להן התאמות וחיבורים לגורמים בתעשיית המזון.

 

 

"הכנס נועד לאנשי תעשיות המזון, הפודטק ולתחומים המשיקים בארץ", מספרת יזדנפור, "אבל גם נועד לחשיפה של ישראל בפני אורחים מחו"ל. נארח, בין השאר, עיתונאית במגזין הנחשב, ה-FOOD NAVIGATOR ועיתונאים נוספים מצרפת וארצות הברית. יהיה בכנס גם נציג צרפתי של חברת Improve, שיידבר על הפיכת רעיון למציאות והטמעתו בחברה".

 

הגרמנים מגלים עניין באוכל מישראל

אחד הדוברים שיגיעו מחו"ל הוא מירקו לנגא (Mirco Lange), נציג רשת המרכולים EDEKA, רשת של כ-8,000 מרכולים ומיני סופרים בגרמניה, שבנויה לא על זיכיונות אלא על בעלות של הקמעונאים על נקודות מכירה ממותגות של הרשת. למרות היותה חברה קמעונאית לכל דבר, היא מחפשת בכל העולם מוצרים ופיתוחים רלוונטיים, שיענו על הצורך שמגיע מבעלי המרכולים בכל גרמניה. לנגה, מנהל הדיגיטל והחדשנות בחברה, הפך את הרשת לחדשנית ומוטה דיגיטלית ושינה את המבנה בה עובדת החברה ובדרך בה היא עונה על הצרכים של הלקוחות. הוא יידבר על קמעונאות, קניינות וחדשנות בעולם הפודטק. שוחחנו איתו ממשרדי הרשת בהמבורג, לפני בואו לארץ.

 

- ברוך הבא. מה נציג החדשנות של EDEKA מחפש בישראל?

"לשוק הגרמני חשוב להכיר חידושים. אנחנו מזהים שינוי בשנים האחרונות אצל הצרכן שלנו - בהקשר של מזון וחשוב לו לשמוע על מהות המזון והרכבו ולאו דווקא על מהות המותגים. ב- EDEKA הבנו את זה בשנתיים שלוש האחרונות. אנחנו רוצים לפתח תרבות של חדשנות בארגון, להכיר סטארטאפים בתחום ולהביא ללקוחות חשיבה חדשנית ומוצרים חדשים".

 

- מה אתה מוצא בשוק הפודטק הישראלי?

"בינואר הייתי בישראל בביקור פרטי אבל קבעתי גם כמה מפגשים. מצאתי בישראל עניין מיוחד כי אני אוהב את המדינה ואת האנשים. הפתיחות והחשיבה החיובית שלכם מאד שונה מגרמניה", אומר לנגה. "עם אחד הסטארטאפים שפגשנו, נתחיל פיילוט בקיץ הקרוב. הפיילוט הזה מאד מעניין מבחינתי מפני שהוא מערב מחלקות שונות בחברה".

 

"הסטארטאפ מגיע מחממת חדשנות ויש להם מודל אנליטי לחישוב כדאיות בפתיחת מרכול. הם בודקים אם מקום מתאים לבניית נקודת מכירה על פי נתונים בשטח".

 

"פגשתי עוד חברות שמעוררות אצלנו עניין", הוא מוסיף. "השגרירות הגרמנית הפגישו אותי עם חברה שעוסקת בפיתוח חקלאות מים. המפגש הוליד יוזמה לגידול אלפי טונות של דג סלמון בגרמניה, באופן שמשפר את הכמות וגם את איכות הבשר של הדג. להנהלת החברה שלנו יש עניין ביצירת מערכת גידול כזו עבור המותג של EDEKA, שלו 3,500 מוצרים. דגי סלמון הם חלק מהם".

 

מירקו לנגא (Mirco Lange), נציג רשת המרכולים EDEKA. ()
מירקו לנגא (Mirco Lange), נציג רשת המרכולים EDEKA.

"בסופו של דבר חדשנות היא לא רק בניית פלטפורמות דיגיטליות אלא לחדש חשיבה ולשתף פעולה עם גישות ורעיונות חדשים. מבחינתנו, זו רק ההתחלה של שיתוף פעולה עם השוק הישראלי", אומר לנגה.

 

חשיבה חדשנית ששווה כסף

לנגה מספר על פלטפורמה דיגיטלית, שפיתחו בחברה שנקראת Food Starter, שמהווה מפגש בין היצרנים הרבים שיש לרשת בכל רחבי גרמניה ובין נקודות המכירה. "גרמניה היא מדינה גדולה. יכול להיות יצרן בצפון המדינה שיש לו מוצר עם ביקוש בדרום המדינה. הפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת לקמעונאים לקבל דוגמה של המוצר ישירות מהיצרן ולבדוק אם היא מתאימה לו. במידה ותתאים, אנחנו נבצע עבורו את הרכישה".

 

- אתה מוצא ייחודיות בתעשיית הפודטק הישראלית?

"כן, בהחלט. התעשייה ייחודית בעיקר בגלל ההון האנושי. אתם אומרים 'כן' לכל אתגר בחיים וזה שונה מאד מהחשיבה הגרמנית ואפילו מזו שבעמק הסיליקון", אומר לנגה ומוסיף: "יש בישראל תחושת קהילה מאד חזקה וזה שונה מאד מארה"ב ומגרמניה. בסוף פגישה בישראל אנשים תמיד מציעים להכיר עוד אנשים בתעשייה".

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

לדבריו, דרך יצירת הקשרים בישראל כל כך אינטיליגנטית וזו הסיבה שהסטארט-אפים בישראל כל כך פוריים. "כולם עוזרים לכולם ומחברים בין כולם. החשיבה הקהילתית הזו היא משהו שהייתי רוצה להביא לגרמניה, כדי לעודד חדשנות".

 

- האם התזונה הים תיכונית, שפופולרית כל כך בעולם, עושה את האוכל הישראלי מעניין לשווקים הבינלאומיים לדעתך?

"במחלקת פיתוח המוצרים שלנו אנחנו בוחנים, למשל, האם חומוס יהיה מוצר שכדאי לנו למכור. הלקוחות שלנו רוצים לנסות מזון ממדינות אחרות והם מתעניינים במזון בהיבט התרבותי שלו. הטעמים העזים של המזון הישראלי מאד מצאו חן בעיניי ואנחנו בהחלט שוקלים שילוב של מוצרים ישראלים מההיבט התרבותי. גם בהיבט הזה אנחנו מחפשים שת"פים ישראליים. יש יותר ויותר מסעדות ישראליות בגרמניה. ללקוחות יש רעב לצרכנות מזון בהיבט התרבותי ואנחנו מחויבים להקשיב להם", מסכם לנגה.

 

מכון היצוא מקשיב לנעשה בעולם

"תעשית המזון מחויבת לשינויים תזונתיים ובריאותיים לאוכלוסייה הרחבה. המאפיינים של החזרה לטבע, והיחס הבריאותי למזון ולשרשרת המזון, מאפיין את דור המילניום", מסכמת סהר יזדנפור, ראש תחום הפודטק. "ישראל נמצאת בחלק מהתחומים בחזית, מעצם העשייה הטכנולוגית המבעבעת בה".

 

"החקלאות בישראל חזקה מאד ומגיעות לכאן קרנות ויצרנים כדי לבדוק את השוק המתפתח של תעשיית הפודטק. מתוך 8 סטרטאפים בתחום הבשר הנקי בעולם 3 מהן הן ישראליות. ישראל מסמנת פוטנציאל אדיר לתעשיית הפודטק", היא מסכמת.

 

בשיתוף מכון היצוא

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים