ה-OECD על ישראל: הכלכלה חזקה אך יותר עובדים עניים; ביקורת על מחיר למשתכן
כלכלת ישראל ממשיכה להיות מרשימה במאקרו - הצמיחה יחסית טובה, האבטלה נמוכה, והחוב הציבורי מצטמצם. אך ארגון ה-OECD מזהיר כי מחירי הדיור וכמות העובדים העניים בישראל גבוהים מאוד יחסית לעולם: "החברה הישראלית בולטת בחוסר לכידות חברתית". על תוכנית מחיר למשתכן אומר הארגון, כי היא "מעוותת את השוק"
כלכלת ישראל חזקה, אי השוויון בהכנסות אמנם ירד, אבל פערים כלכליים והיעדר לכידות חברתית נמשכים. רפורמות בחינוך, בתשתיות ובשווקי המוצרים יחזקו את הכלכלה החברתית ואת היצרנות. כך טוען ארגון ה-OECD בדו"ח הכלכלי שלו על ישראל לשנת 2018.
שיאני השכר במגזר הציבורי: יותר מ-200 אלף לחודש לרופאים מומחים מהדסה
ה-OECD: בישראל עובדים הכי קשה אבל חיים הרבה מעל הממוצע
הארגון טוען כי כלכלת ישראל ממשיכה לרשום ביצועים פיסקליים ומאקרו-כלכליים מרשימים, צמיחתה של ישראל חזקה, האבטלה נמוכה וממשיכה לצנוח, ועם שיעורי ריבית נמוכים ויציבות של מחירים, המדיניות הכלכלית היא זהירה והחוב הציבורי הוא יחסית נמוך ואף מצטמצם. מעמדה החיצוני של כלכלה ישראל הוא יציב ומוצק, וזאת הודות לסקטור ההיי-טק הדינאמי.
גם איכות החיים הממוצעת משתפרת, טוענים ב-OECD, בעיקר הודות לשיעורי תעסוקה גבוהים. המשך מדיניות המאקרו המסתגלת וכן ביצוע השקעות מתוכננות בשדות הגז הטבעי בשנים הבאות, ימריצו את הצמיחה הלאה, טוענים בארגון. על רקע זה, מוסיפים בדו"ח, בממוצע, הישראלים ממשיכים להרגיש מרוצים מחייהם יותר מאזרחי רוב מדינות ה-OECD.
אמנם נקודת אור היא שהמשכורות מתחילות לעלות בישראל, מאחר שהדלילות במשרות כבר כמעט ולא קיימת, אבל ה-OECD מזהיר מפני קיומה של סכנת תיקון מחירי הדיור, שממשיכה להיות גדולה. הארגון מפרט כי היצע הדיור הוא נוקשה מדי מכדי להתאים לביקוש הגבוה לדיור שקיים בשל ריבית נמוכה, מה שממשיך להוביל למחירי דיור גבוהים, שממשיכים לטפס. בנוסף, הארגון טוען כי מסי הארנונה שגובות רשויות מקומיות מהתושבים הן נמוכות מדי כדי לתחזק את התשתית הנדרשת לפיתוח מבני מגורים חדשים ברשויות חלשות.
הארגון ממליץ לתאם בצורה טובה יותר פיתוח ובניית מגורים זולים יותר באזורי הפריפריה ולחברם לתחבורה ציבורית אל מרכזי התעסוקה. כמו כן ממליץ הארגון לוודא שמשאבים מספקים יינתנו לרשויות מקומיות כדי לממן תשתיות שנדרשות באזורי מגורים חדשים.
קיימים פערים אשר "מענישים" חלק מהאוכלוסייה
בארגון מציינים כי שיעורי התעסוקה של ערבים ישראלים ושל חרדים ממשיכים להיות נמוכים, וכן ששיעור העובדים העניים בישראל ממשיך לטפס, וכי הוא גבוה מאוד בהשוואה לשאר העולם. כמו כן, שיעור העוני בקרב ילדים בישראל הוא נרחב והתנאים הסוציאליים לעובדים הם נמוכים ולא מספיקים עבור משפחות עם שני בני זוג עובדים, המשתכרים בשכר נמוך.
בנוסף, תוצאות החינוך הן חלשות בקרב האוכלוסיות החלשות, ולפי ה-OECD, המשך תחזוקת איכות חיים טובה ושיפורה בטווח הארוך יהיו מאתגרים.
בארגון מציינים כי חשיפת הבנקים למגזר הדיור גבוהה, אבל האשראי לדיור הואט. למרות שמדיניות מאקרו זהירה אדוקה יותר סייעה להפחית את הסיכונים בשוק הדיור, תיקון של שוק הדיור הוא אפשרי ועלול להיות מסוכן, כך שיש להשגיח על ההתפתחויות בזהירות יתרה, מזהירים ב-OECD.
לפי נתוני הארגון, שיעור העובדים העניים בישראל הוא כ-14%. הוא צומח משום שעובדים רבים, בעיקר ערבים-ישראלים וחרדים, עובדים בעבודות בשכר נמוך וזאת בשל מערכת המיומנויות הנמוכות החלשות שלהם.
החברה הישראלית, לדברי ה-OECD, בולטת בחוסר הלכידות החברתית שלה ובפערים משמעותיים, ש"מענישים" חלקים מהאוכלוסייה ומאיימים על המשך התוצאות הטובות של הכלכלה הישראלית. אמנם אי השוויון פחת מעט מאז 2007, הודות לשיעורי תעסוקה גבוהים יותר בקרב ערבים-ישראלים וחרדים, אבל העוני ממשיך להיות שכיח בחברה הישראלית ועומד על כ-17%, אך בקרב האוכלוסיות החלשות הוא גם מגיע ל-50%.
תוכנית מחיר למשתכן לא מגדילה את ההיצע ומעוותת את השוק
הארגון מציין כי מחירי הדיור גבוהים וממשיכים לטפס, וכי יחס מחיר הדירה לשכר בישראל ממשיך להיות מהגבוהים ביותר. עוד מציינים בארגון כי שיפור מגזר הדיור ממשיך להוות דאגה מרכזית, בהינתן חשיבותו ליציבות פיננסית, להכללה בחברה, ליצרנות המשק ולהשלכות על מדיניות המס.
מאז האצת מחירי הדיור ב-2007, מציינים ב-OECD, שהגיעה לאחר צניחה של תיקון מחירים ב-25% בעשור הקודם, מחירי הדיור הממוצעים בישראל הפכו לגבוהים ברמה בינלאומית, בשיעור ממוצע של כמעט פי שמונה מההכנסה של משק הבית. שיעורם של הזוגות הצעירים בקרב בעלי הדירות הלך וירד, ושיעור ההוצאה של משקי הבית על דיור צמח, וזאת למרות עלייה מתונה בלבד של שכר הדירה. למרות סימנים של התייצבות של מחירי הדיור מאז סוף 2016, טוענים בארגון, מחירי הדיור המשיכו לעלות. לרכישות מסייע שוק עבודה נמרץ ואיתן והאצת מספרם של משקי הבית, שצמיחתם צפויה לעלות מ-45 אלף בשנה כיום ל-65 אלף בשנה בשנת 2015.
בניית דירות למגורים היתה לא מספקת, קובעים ב-OECD, על מנת לענות על הביקושים החזקים לדיור, מה שגרם למחסור בדיור ולמחירים גבוהים יותר. בארגון מציינים את התוכניות שהציגה ממשלת ישראל על מנת להגדיל את היצע הדיור, כולל פישוט נהלים בשימושים בקרקעות, אישור פרויקטים גדולים תחת תוכנית האצת מתן היתרים לתקופה של חמש שנים מ-2014 ואימוץ תוכנית רב-שנתית לתכנון צופה עתיד לשנת 2040. בנוסף, הוכנסו חברות בנייה זרות לשוק הבנייה הישראלי. בארגון צופים כי אלה אמורים להגדיל את התחרות ואת היצרנות בסקטור הבנייה, שכיום נחשבות נמוכות בכל סטנדרט בינלאומי.
"ריבוי התוכניות כלל כמה צעדים יעילים", נכתב בדו"ח. "אולם, חלקן יקרות וטעונות שיפור. תוכנית 'מחיר למשתכן', למשל, לא מגדילה את היצע הקרקעות הציבוריות (הכוונה לקרקעות שאינן פרטיות), וזאת למרות הוצאה תקציבית שאיננה זניחה - 0.2% מהתמ"ג בשנת 2018".
ב-OECD מדגישים, כי היא "אף מעוותת את השוק משום שנהנים רבים מהטבתה של התוכנית, אשר נבחרים בהגרלה, ירכשו נכס במחיר 'מציאה' במיקום שלא עונה על צרכיהם, קרוב לוודאי פשוט כדי להשכיר אותו. זה, בסופו של דבר, ימריץ את שוק השכירות יותר מאשר מגורים של הרוכש בדירה - כוונתה המקורית של הממשלה".
עד סוף 2017 היו 40 אלף משקי בית זכאים לרכוש בית ב"מחיר למשתכן", ומספרם צפוי להגיע ל-100 אלף עד סוף 2018, מציינים בדו"ח.
בכל מקרה, אומרים ב-OECD, סיוע לזוגות הצעירים ייעשה בצורה הטובה ביותר בהקלה על השכירות יותר מאשר ברכישת דירה, ועל ידי רפורמות בשוק השכירות, כפי שהארגון כבר המליץ בדו"חותיו הקודמים.
כמו כן, כותבים ב-OECD, מטרות הממשלה להפחתת הביקוש מצד המשקיעים בסביבה המוניטארית והכלכלית הקיימת הן לגיטימיות, אך יש לחזקן על ידי הסרת הפטור ממס הכנסה ממנו נהנים בעלי ההכנסות משכר הדירה (המשקיעים, בעלי הבתים).
שגריר ישראל ל-OECD, כרמל שאמה הכהן אמר: "הדו"ח הוא מבט על כלכלת ישראל במראה אובייקטיבית ומקצועית, ופרי של עבודה ושיתוף פעולה של שנתיים עם הארגון. מכאן הדו"ח כבר בידי מקבלי ההחלטות".
"ישראל היא אחת המדינות שמוציאות הכי מעט על איכות החינוך"
"למרות התקדמות בתחום הפריון, הוא נותר נמוך לעומת שאר המדינות ב-OECD, ואנחנו משווים בין קבוצות שונות באוכלוסייה", אומר אלווארו פריירה, ראש משלחת ה-OECD בישראל. "יש להקדיש מאמץ גדול יותר במיומנויות של האוכלוסיות החלשות. אזורי הפריפריה סובלים מתשתיות רעועות של תחבורה ציבורית ובתחום זה יש לעשות יותר".
"יש להשקיע בתשתיות של תחבורה ציבורית", אומר פריירה ומפנה את הישראלים להביט על עצמם בדרך לעבודה: "תסתכלו על ישראל, זו המדינה עם הבעיות הגדולות ביותר, כשאתם יוצאים לעבודה אתם תקועים, זו מדינה שהאוכלוסייה היא מאוד גדולה. אנחנו יודעים שתל אביב וירושלים מקבלות בברכה בניית תשתיות אבל יש המון מה לעשות כדי להקל על עומסי התחבורה".
פריירה התייחס באופן נקודתי לערביי ישראל ולחרדים ואמר, כי "ידוע שעד 2060, אוכלוסיית הערבים-ישראלים והחרדים תגיע ל-50% מהאוכלוסייה. לכן הכללה גדולה יותר של אוכלוסיות אלה בשוק התעסוקה צריכה להיעשות בדרכים בולטות יותר בעשור הקרוב".
פריירה מתאר תמונת מצב מורכבת בתחום החינוך בישראל: "לישראל יש אוניברסיטאות מהטובות ביותר בועלם, מדענים מהטובים ביותר, ועדיין תוצאות מבחני ה-PISA אינן טובות מספיק. זה נובע בחלקו מאוכלוסיות שונות אבל חלק מהמיומנויות הן חלשות יותר מאשר במדינות ה-OECD, ויש לשפר את איכויות ההוראה. בהשוואת תלמידים ערבים לשאר האוכלוסייה, התוצאות בולטות לרעה.
"תקצוב החינוך בישראל הוא די נמוך. ישראל היא אחת המדינות שמוציאות הכי מעט על איכות החינוך, ויש להדגיש את מימון החינוך בעיקר בגילאי חטיבות ביניים ותיכונים".
על הביורוקרטיה וההשקעות אמר, כי "אם תשוו את ישראל לברזיל, אין בעיה, אבל אנחנו משווים אותה ל-OECD. אתם המדינה האחרונה ב-OECD בתחום זה וזה פשוט לא טוב מספיק. אם אתה בן אדם ממוצע ורוצה להשקיע, המצב הוא לא טוב. רישוי עסקים חייב להיות גבוה בסדר העדיפויות של ישראל בעתיד הנראה לעין".
הכלכלן הראשי באוצר: פועלים להקלה על העובדים העניים
בתגובה לדו"ח אמר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נווה, כי "אנחנו מודעים להבדלים בין המגזרים השונים של האוכלוסייה, והם נובעים מהעדפות שונות, לכן יהיה זה קשה למגר אותם, אבל אנחנו עובדים בכיוון הנכון. הממשלה ערכה רפורמות גדולות בתקצוב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, כולל הכללה של האוכלוסייה הערבית בשוק התעסוקה, וכן רפורמות להקלה על העובדים העניים, כפי שמופיע בתקציב 2019, ואנחנו מקווים לשיפור בתחום הזה.
"באשר לביורוקרטיה, אנחנו נלהבים לפתור את הבעיה ואנחנו נעים קדימה בתחום הזה, במטרה לשפר את מדד ה-Doing Business של ישראל. הגדלנו את התחרות בחלק מהמגזרים, בעיקר בסקטור הפיננסי, ונראה יותר תחרות בשירותים הפיננסיים. הגדלת התחרות היא משהו שהממשלה הזו מתמקדת בו ותמשיך להתמקד בו בהמשך".
נווה הוסיף כי " אנחנו חושבים שזהו דו"ח טוב מאוד, שמדגיש את הכלכלה הטובה של ישראל, אך גם מראה לנו מהם האתגרים שיש להסתכל להם בעיניים כדי לפתור את הבעיות ולהביט קדימה".
לפנייה לכתב/ת 
