שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החלטה יוצאת דופן: ביהמ"ש קבע כי ההתאבדות היא תאונת עבודה
    כתב תביעה שהוגש על ידי אלמנת מהנדס וילדיה בבקשה להכיר באירוע ההתאבדות כתאונת עבודה, מצביע על כך כי המהנדס שהיה בכיר בתחומו, סבל מחרדה בלתי פוסקת לאי הצלחה בעבודה. על פי הנטען, שיחת טלפון לגבי תקלה שתוקנה במהרה גרמה לו לשים קץ לחייו

    האם הלחץ הכריע עד כדי מוות? זו השאלה העולה מתוך המקרה בו מהנדס מצטיין, בתחום ההייטק, בעל מעמד בכיר בחברה בה עבד, שהיה ידוע כפרפקציוניסט, אך חרד להצלחתו בעבודה, התאבד בעקבות תקלה קטנה וברת תיקון בעבודה.

     

    פסיכיאטר מומחה, מטעם בית המשפט, קבע כי המהנדס לא יכול היה לסבול את הבושה שהרגיש בגלל התקלה, למרות שהיא תוקנה. "התקלה כנראה הייתה הנבואה שהגשימה את עצמה, זאת על רקע נטייתו של המהנדס לשלמות והחשש שיאכזב את מעסיקו", הוא קבע.

     

    שנים לאחר מעשה ההתאבדות, בית הדין לעבודה, בהחלטה יוצאת דופן קיבל את בקשת האלמנה, ילדיה ופרקליטיהם, עורכי הדין אביתר קציר וגיורא אבן צור, להכיר באירוע ההתאבדות כתאונת עבודה.

     

     

    החרדה גרמה להתאבדות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    החרדה גרמה להתאבדות(צילום: shutterstock)

     

    חרדה בלתי פוסקת

    על פי כתב התביעה, המהנדס חשש במשך תקופה ארוכה בה השתתף בפרויקט גדול לאכזב את מנהלי החברה בה עבד. יומיים לפני אירוע ההתאבדות, ביום שישי, קיבל המהנדס טלפון דחוף מנציג החברה שהיה בחו"ל. נציג החברה דיווח למהנדס על תקלה במכשיר עליו המהנדס היה אחראי.

     

    המהנדס והעובד שהיה בחו"ל הצליחו לפתור את הבעיה טלפונית ולאפשר לעובד בחו"ל להמשיך לפעול עם המכשיר. אולם למרות מציאת הפתרון שאיפשר את המשך הפעלת המכשיר בחו"ל, המהנדס עדיין היה מאוד נסער.

     

    ביום ראשון בשבוע, היום הראשון בו היה עליו להתייצב לעבודה לאחר התקלה, בדרכו לחברה בה עבד, החליט המהנדס להתאבד. רגעים לפני המעשה עצמו הוא כתב על גבי פתק שהשאיר במכוניתו, "אני לא יכול לחיות עם הבושה, לא יכול לחיות עם הכאב", כשהוא מתכוון להרגשתו בעקבות התקלה.

     

    לפי הנכתב בפסק הדין, המהנדס חש כי אותה תקלה שהתרחשה היא "כתם" שלא יימחק לעולם ולכן לא נותרה לו לכאורה, אפשרות אלא להתאבד למרות שתמיד הכחיש כי יש לו מחשבות אובדניות.

      

    בכתב התביעה שהגישו האלמנה וילדיה, באמצעות עורכי הדין קציר ואבן צור נגד ביטוח לאומי, נטען כי המהנדס סבל מחרדה בלתי פוסקת לאי הצלחה בעבודה ביחד עם גישה פרפקציוניסטית, ובמהלך השנים בהן עבד כמהנדס בחברות הייטק היה במעקב פסיכולוגי ופסיכיאטרי וקיבל טיפולים. עוד עולה מהתביעה, כי  המהנדס חשש באופן תמידי מפני האפשרות כי יאכזב את מעסיקיו.

     

    למרות כל זאת כלפי חוץ הוא תפקד כרגיל ואף הצטיין בעבודה, התקדם והיה בעל מעמד בכיר בתחומו. גם בחיי המשפחה תיפקד כאב למופת. למרות זאת, המהנדס "הלך על פי תהום", כשהוא כל הזמן חושש מהסיוט הגדול של חייו - כישלון בעבודה או טעות, נטען בכתב התביעה.

     

    בפסק הדין נאמר, כי סמוך מאוד למעשה, כשבועיים שלושה לפני שנטל את חייו, היה נראה כי מצבו הנפשי של המהנדס הולך ומתייצב, וכוחותיו חוזרים אליו ואז התרחשה לפתע התקלה בחו"ל.

     

    הפסיכיאטר שמונה על ידי בית המשפט לבדוק את המקרה, קבע לפי פסק הדין, כי קיים קשר סיבתי משמעותי בין שיחת הטלפון לגבי התקלה בחו"ל לבין מעשה ההתאבדות לאחר יומיים. לדברי הפסיכיאטר, המהנדס לא התאבד בגלל דיכאון אלא בגלל אירוע חריג שהתרחש, יומיים לפני המעשה.

     

    הפסיכיאטר ציין, כי בעוד המהנדס היה בתקופה בה חל שיפור במצבו הנפשי וכוחותיו החלו לחזור אליו דווקא אז ביצע מעשה התאבדות בגלל הטריגר שנוצר. לפי הפסיכיאטר מדובר בתופעה מוכרת כאשר מטפול נמצא בסכנה במיוחד בשלב בו הוא כוחותיו חוזרים אליו ויש לפתע איזה טריגר שלילי.


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "החלטה יוצאת דופן: ביהמ"ש קבע כי ההתאבדות היא תאונת עבודה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חרדה בלתי פוסקת לאי הצלחה
    צילום: shutterstock
    עו"ד אביתר קציר
    עו"ד גיורא אבן צור
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים