שתף קטע נבחר

קרן המטבע: הפערים בין האוכלוסיות השונות בישראל מסכנים את יציבות הכלכלה

קרן המטבע הבינלאומית בדו"ח השנתי על כלכלת ישראל: דרושות תוכניות נוספות של הממשלה להורדת מחירי הדיור, הגירעון הצפוי גבוה מדי לפי תקציב המדינה לשנים 2018-2019, היקף העוני הוא הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, ועל ישראל לקדם ולפתח את התשתיות שלה

קרן המטבע הבינלאומית הגישה הבוקר (ד') את הדו"ח השנתי שלה על כלכלת ישראל לשנת 2017 לנגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ולשר האוצר, משה כחלון. בדו"ח, בו מהדהדות מסקנות דו"ח ה-OECD על כלכלת ישראל שפורסם בתחילת השבוע, נכתב כי כלכלת ישראל משגשגת, נהנית מצמיחה יציבה ומאבטלה שמצטמצמת לשפל היסטורי.

 

הלמ"ס: צמיחה של 3.4% ב-2017

ה-OECD על ישראל: הכלכלה חזקה אך יותר עובדים עניים; ביקורת על מחיר למשתכן

 

   (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

לפי הדו"ח, שיעור העוני היחסי בישראל הוא הגבוה ביותר בקרב מדינות ארגון ה-OECD, בחלקו הודות לפערים הרחבים בין שיעורי התעסוקה והפריון של ערבים ישראלים וחרדים, קבוצות בעלות מיומנויות עבודה נמוכות יותר, לשאר האוכלוסייה. שיעורם של קבוצות אלו באוכלוסייה צפוי לגדול מרבע בשנת 2015, לשליש מהאוכלוסייה בשנת 2025, ול-40% עד שנת 2045.

 

לטענת הקרן, אם הפערים בין האוכלוסיות השונות בחברה הישראלית בתחומי התעסוקה והפריון לא יצטמצמו, הרי שהתמורות הגדולות שיחולו בהרכב האוכלוסייה בעשורים הקרובים עלולות להחליש את הצמיחה ולפגוע ביציבות הכלכלה הישראלית.

 

לפי הקרן על ישראל להעלות את שיעור ההשתתפות בשוק התעסוקה של קבוצות חלשות באוכלוסייה באמצעות נקיטת צעדים יעודיים, וכן לשדרג ביסודיות את סביבת העסקים הכללית הקיימת בה, בעיקר באמצעות צמצום הביורוקרטיה.

 

על מנת לפתח מיומנויות עובדים המגבירות את יכולת הקליטה בשוק התעסוקה, ומגדילות את פריון העבודה ואת השכר, הכרחי לבצע רפורמות בחינוך ובהכשרות המקצועיות. זאת בשעה שכיום, למרות ההשקעה הגדולה בחינוך במונחי זמן ומשאבים, רמת מיומנויות העובדים בישראל עדיין נמוכה מאוד לפי סטנדרט מדינות ה-OECD. 

 

כמו כן, על מנת לוודא את יעילותן של רפורמות שכאלו בהעלאת הפריון, בצמצום הפערים בחברה ובהפחתת יוקר המחייה, יש לתמוך בהן על ידי מתן מענה מקביל לצרכי התשתית של ישראל.

 

יותר תחבורה ציבורית, פחות רגולציה

עוד נקבע בדו"ח, כי תוכניות הממשלה להורדת מחירי הדיור אינן מספיקות, שכן בנייה איטית למגורים למרות מחירי הדיור הגבוהים, קוראת לתוכניות המשך של הממשלה כדי לייצר היצע שייתן מענה יעיל יותר לביקוש ולצרכים וכדי לשפר את נשיגות הדיור (דיור בר-השגה).

  

עליית מחירי הדיור הואטה רק ב-2% בשנה, טוענים בקרן המטבע, לצד ירידה בעסקאות. לפי הקרן, יתכן כי הירידה בעסקאות משקפת את ההצעות שהועלו לנקיטת צעדי מיסוי על משקיעים, ואת העובדה שהשוק מעכל את השלכותיה של תוכנית "מחיר למשתכן".

 

מספר עסקאות המשקיעים ירד ב-2017, מזכירים בקרן המטבע, וירידה במספר התחלות הבנייה מרמזת על ירידה נוספת של מספר עסקאות המשקיעים ב-2018, מה שמעלה את החשש שהיציבות הנוכחית לא תאריך ימים.

 

קרן המטבע ממליצה לישראל לשקול תוכניות נוספות בתחום הדיור, כמו העלאת מספר המכרזים על קרקעות מינהל בכדי להימנע מחסמים של היצע קרקעות נמוך, ובכדי לייצר היצע דיור שייתן מענה טוב יותר לשינויים בביקוש. עוד טוענת הקרן, כי יש להפחית את עלויות הבנייה ולקצר את זמן הבנייה על ידי פישוט הרגולציה ועל ידי הגדלת התחרות בשוק באמצעות הכנסת חברות בנייה זרות.

 

הקרן מציעה גם להחיל תמריצים לרשויות מקומיות שיאשרו היתרים לתוכניות בנייה למגורים בזמן סביר, וממליצה לייקר את הארנונה על מנת לאפשר את התשלומים המשולמים מראש על תשתיות נוספות ועל מבני ציבור בפרויקטים למגורים.

 

בנוסף, ממליצה הקרן להרחיב את פעילות התחבורה הציבורית לאיזורים נוספים, ולהגדיל את הצפיפות בערים. תחבורה ציבורית מפותחת תקל את עומס הביקוש לדיור באזורים מרכזיים גדולים.

  

יעדי הגירעון גבוהים מדי, צורך משמעותי בתשתיות

הגירעון גדל בשנת 2017, מזכירים בקרן המטבע, ועמד על 2.9% מהתוצר, בעוד שהכנסות חד פעמיות חריגות ממסים הצליחו לצמצם את החוב. התקציבים לשנים 2018 ו-2019 כוללים אומנם תוכניות בעלות ערך, טוענים בקרן, אך יעדי הגירעון המתוכננים עדיין גבוהים – 2.9% מהתוצר ב-2018 וב-2019.

 

התחזית הכלכלית מיטיבה עם ישראל בטווח הקרוב, מציינים בקרן המטבע, אבל האתגרים יחריפו לאורך זמן ויפריעו להמשך הצמיחה היציבה בטווח הארוך. בהקשר זה, מפרטת הקרן בנושא הצורך המשמעותי בתשתיות: "בעוד שכבר היום בעיית הפקקים בישראל היא החמורה ביותר במדינות ה-OECD, היא תלך ותחריף, ואיתה גם בעיית הפיריון בעבודה - ככל שהאוכלוסייה תגדל".

 

הקרן מברכת על תוכניות הממשלה לפיתוח תשתיות, ומציינת לחיוב את התוכנית האסטרטגית הרב-שנתית לתשתיות עד לשנת 2030, אך טוענת כי בראש סדר העדיפויות עומד הצורך לוודא שתשתיות קיימות מועילות בצורה מספקת, וזאת באמצעות כלים לניהול ביקושים. הקרן מציעה, למשל, הטלת אגרת גודש בכניסה לכבישים בשעות העומס, שהוכיחה את יעילותה בערים ברחבי העולם.

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים