שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "עשינו אודישנים ופתאום אני שומע צרחות"
    אלירן אליה, במאי "מוטלים בספק", ליהק לסרטו בני נוער ללא ניסיון קודם במשחק. "קודם כול הייתי צריך לעבוד איתם על חינוך", הוא מספר למדור "הערות הבמאי" ומרחיב על הפעם שתפס אותם מתרוצצים עירומים במתחם שרונה. אבל לבסוף התהליך השתלם: "זה חתיכת סיכון, אבל הם מתפוצצים על המסך". צפו

     

    הערות הבמאי - "מוטלים בספק"    (עריכה: אסף אושי, צילום ובימוי מאחורי הקלעים – האחים רוגובין: פראג בנבנישתי. באדיבות סרטי יונייטד קינ)

    הערות הבמאי - "מוטלים בספק"    (עריכה: אסף אושי, צילום ובימוי מאחורי הקלעים – האחים רוגובין: פראג בנבנישתי. באדיבות סרטי יונייטד קינ)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    זוהי מסורת ארוכת שנים בקולנוע הריאליסטי ללהק שחקנים לא מנוסים לסרטים. השאיפה היא שהם יביאו למסך משהו אחר, אמיתי יותר, לעומת שחקנים מקצועיים שרגילים לזייף רגשות. לכן, כשאלירן אליה החל ללהק את הנערים שיככבו בסרטו "מוטלים בספק", הוא לא חיפש אותם בסוכניות השחקנים המקומיות, אלא בתיכונים, במתנ"סים ובגני השעשועים. אולם אפילו הוא, מורה לקולנוע במקצועו, הבין שעבודה עם נון-אקטורס אינה פשוטה כלל.

     

    "אחרי שגייסנו את הילדים, היה צריך להכשיר אותם", הוא אומר למדור "הערות הבמאי". "לא היה להם שום מושג בקולנוע. "בחזרה הראשונה בשרונה ניסינו לעשות אודישנים ופתאום אני שומע צרחות. אני יוצא למסדרון ורואה את הנהלת המתחם רודפת אחריהם כשהם עירומים. אז קודם כול הייתי צריך לעבוד איתם על חינוך, לגבש אותם בתור קבוצה, ורק אחרי זה לגשת למשחק עצמו".

     

    אלירון אליה על הסט של
    אלירון אליה על הסט של "מוטלים ספק"

    זה היה תהליך ארוך אך משתלם. הסרט, שמגולל את סיפורו של תסריטאי (רן דנקר) שנידון לעבודת שירות במקלט לנוער בסיכון ומתחבר לאחד החניכים (אדר חזאזי גרש), זוכה לביקורות מהללות גם הזכות הכנוּת שלו. "זה כיף לעבוד עם נון-אקטורס. זה חתיכת סיכון, אבל הוא משתלם כי הם מתפוצצים על המסך".

     

    "מוטלים בספק": אין ספק, זהו אחד מהסרטים המצוינים שנעשו כאן

    אדר חזאזי גרש: "אמרו לי, מתוף אלף תלמידים אתה הכי מופרע"

     

    מלבד העבודה עם חבורת הנערים שגיבש - אליה גם היה צריך לעבוד עם רן דנקר. דנקר כאמור מגלם את אסי, תסריטאי בודד שנוהג לבלות את לילותיו בנסיעות ארוכות במוניות שירות. "עכשיו יש לי קטנוע, אבל פעם הייתי נוסע הרבה במוניות שירות. בקו 5 בתל אביב אפשר לפגוש את כל החברה הישראלית", הוא מספר ומגלה שהשניים בילו יחד בלילות כדי לפצח את הדמות של אסי. "אני לא יכול לשבת הרבה, אז העדפתי להסתובב עם רן במוניות שירות. אם הדמות שלו מסתובבת - אז שגם אנחנו נסתובב. ככה גם הכרנו אחד את השני במקום לשבת בשולחן עם דפים".

     

    הסרט קשור קשר הדוק להיותו של אליה מורה לקולנוע במקצועו ולאג'נדה החינוכית שלו. "כשאני מלמד אני לא שואף שהתלמידים שלי יהיו במאים, אני רואה את הקולנוע ככלי חינוכי, סוג של תרפיה. החינוך המודרני לא מתעסק בהווה. לעומת זאת, החינוך לאומנות, ובעיקר לקולנוע, מתעסק ברגשות ובמה שקורה עכשיו". לעוד סיפורים על העבודה על הסרט, צפו בווידאו שבתחילת הכתבה.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים