שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    החל מהחודש הבא: שבוע העבודה יקוצר
    שר העבודה והרווחה חתם על צו ההרחבה שקובע כי החל מהחודש הבא שבוע העבודה במשק יקוצר ל-42 שעות, והשכר השעתי יחושב לפי 182 שעות בחודש. לפי הודעת ההסתדרות ומשרד העבודה גם שכר המינימום השעתי יעלה מתוקף ההסכם, אך המעסיקים טוענים שלא הסכימו לכך

    למרות שהעדיף את האופציה של סופי שבוע ארוכים, חתם לבסוף שר העבודה והרווחה, חיים כץ על צו ההרחבה הקובע כי שבוע העבודה בישראל יתקצר בשעה ויעמוד על 42 שעות החל מהחודש הבא.

     

    נכון לעכשיו קיימת מחלוקת על המשמעות עבור עובדים במשרות חלקיות, כאשר לפי הודעת ההסתדרות והשר כץ שכר המינימום השעתי יעלה ל- 29.19 שקל לשעה בעקבות חישוב שכר השעה לפי 182 שעות חודשיות, ולפי עמדת המעסיקים, הצו חל אך ורק על העובדים במשרה מלאה, ולא ישפיע על שכר המינימום השעתי.

      

     

    שר העבודה חיים כץ. חתם למרות שהעדיף פתרון אחר (צילום: הדס פרוש/פלאש90) (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
    שר העבודה חיים כץ. חתם למרות שהעדיף פתרון אחר(צילום: הדס פרוש/פלאש90)

    לפי נוסח הצו, אשר נותן תוקף להסכם שנחתם בין נשיאות הארגונים העסקיים לבין ההסתדרות לפני שנה , קיצור שבוע העבודה יבוצע על ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה. אם העובד ידרש לעבוד בשעה זו עקב צרכי עבודה - תשולם לו תמורה בגין שעה נוספת. עם זאת, בצו מצויין במפורשות כי "אם יקבע בחוק שבוע עבודה מקוצר המבוסס על סוף שבוע ארוך (ימי א' חופשיים) - יפקע תוקפו של צו זה".

     

    המשמעות עבור העובדים במשרה מלאה שעד כה הוגדרה כ-186 שעות בחודש היא שכעת המעסיקים יאלצו לאפשר להם לעבוד 182 שעות בחודש בלבד, או לשלם להם עבור 4 שעות נוספות, ובכך להגדיל את שכרם.  

    יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים חותמים על ההסכם לפני שנה    (צילום: שמעון ארביב)

    יו"ר ההסתדרות ונשיא התאחדות התעשיינים חותמים על ההסכם לפני שנה    (צילום: שמעון ארביב)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    הצו שנחתם אף קובע כי "בהתאמה לקיצור שבוע העבודה, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה". סעיף זה של ההסכם עמד במחלוקת בין נשיאות הארגונים העסקיים להסתדרות, כאשר בדיון שנערך בוועדת העבודה והרווחה רק לפני חודש אמרה עו"ד מיכל וקסמן-חילי מנשיאות הארגונים העסקיים כי "צמצום שבוע העבודה הוא עניין מורכב מאוד ויש לבחון אותו ולהגיע להסכמות". והביעה התנגדות לתיקון חוק שכר המינימום, כך ששכר המינימום השעתי יעלה.

     

    בנשיאות הארגונים העסקיים טענו אז כי "מההסכם לא עולה בשום דרך כי יש לתקן את חוק שכר מינימום, ומצויין מפורשות כי ההסכם אינו חל על עובדים במשרות חלקיות ואת זאת הבהרנו גם בוועדה". התנגדותם של הארגונים העסקיים נובעת מכך שעליית שכר המינימום השעתי תייקר עלויות עבור מעסיקים רבים ותפגע ברווח שלהם.

     

    נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, שרגא ברוש, מסר היום כי "אנו מברכים על קיצור שבוע העבודה בישראל. חשוב להבהיר, וזאת על מנת למנוע בלבול אצל העובדים, כי שבוע העבודה יקוצר בשעה, אך ורק לעובדים העובדים במשרה מלאה, והצו לא משפיע על עובדים במשרה חלקית או על חוק שכר המינימום במשק".

     

    בדיון שנערך כאמור לפני חודש בוועדת העבודה, אושרה הצעת החוק שהייתה למעשה המחיר אותו הסכימה "לשלם" ההסתדרות בתמורה לקיצור שבוע העבודה. בהצעת החוק נקבע כי עובד יוכל לעבוד 16 שעות נוספות בשבוע, במקום 15 כיום, וניתן יהיה להעסיק עובד במשמרות לילה ב-7 מתוך 14 ימי עבודה, במקום 7 מתוך 21 כיום. בנוסף, קבעה ההצעה כי שר העבודה והרווחה יוכל להתיר העסקת עובדים בשעות נוספות ב"טעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק, או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים, או ענף עבודה מסוים". 

     

     

    ניסנקורן וברוש כשחתמו על ההסכם. יו"ר ההסתדרות רושם הישג מבחינתו (צילום: אסף שילה / ישראל סאן) (צילום: אסף שילה / ישראל סאן)
    ניסנקורן וברוש כשחתמו על ההסכם. יו"ר ההסתדרות רושם הישג מבחינתו(צילום: אסף שילה / ישראל סאן)

    ניסנקורן: המטרה היא להגיע לשבוע עבודה של 40 שעות

    בהסתדרות ציינו כי זו הפעם הראשונה מאז שנת 1995, שהעובדים בישראל נהנים מקיצור שבוע העבודה, וכי עובדים שכירים בישראל עובדים מספר רב יותר של שעות שבועיות מעובדים ברוב מדינות ה-OECD. "לצד ההנחה שקיבלה ביסוס מחקרי על כך ששעות עבודה מרובות פוגעות בעובדים ומהוות גורם מרכזי להשפעות שליליות על בריאותם ועל היעילות בעבודה, ההסכמות בין ההסתדרות לבין המעסיקים גובשו גם על רקע הרצון המשותף לקדם מדיניות נאורה שעוזרת להגביר את פריון העבודה במשק".

     

     

    יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אמר הבוקר כי: "ההתעקשות שלי ושל ההסתדרות על צעדים מקדמי שוויון מביאה לתוצאות. המהלך מקדם את האיזון הראוי בין עבודה לפנאי וזהו צעד חשוב ראשון בדרך ליעד: להביא לכך ששבוע העבודה בישראל יעמוד על 40 שעות בלבד". 

     

    שר העבודה והרווחה חיים כץ, אשר חתם על צו ההרחבה, מסר כי: "מדובר במהלך מבורך של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לטובת העובדים במשק. יש להמשיך את המגמה לקיצור נוסף".

     

    שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן התייחס למטרת קיצור שבוע העבודה: "ההחלטה לקיצור שבוע העבודה בשעה אחת היא צעד מבורך וחשוב. יש להבטיח שהמהלך הזה יממש את מטרתו לטובת כלל העובדים במשק, המאוגדים והלא מאוגדים, ולפעול באופן שאכן יפחית את שעות העבודה ויאזן בין העבודה לחיי המשפחה ולא יתיר את היקף השעות על כנם, כך שיסתכם בתוספת שכר בלבד".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים