שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בלי חשבון: החירות האמיתית שמגיעה בגיל 70
    לכבוד חג החירות - שמונה מבוגרים בני 70 ומעלה מספרים על החופש שמגיע רק גיל מבוגר. "היום אני חופשייה" אומרת באופן חד משמעי יונה בת ה-90 "בגיל צעיר יותר בכלל לא הייתה לי חירות"

    בשיתוף "מגדלי הים התיכון" 

     

    חוגגים את החיים. בני הגיל השלישי נתפסים לא אחת כבעלי קשיים בריאותיים ותפקודיים המציאות לא אחת מראה בדיוק ההפך. "עם הגיל האדם המבוגר רוכש מיומנויות וניסיון חיים שמסייעים לו להתמודד בצורה מיטבית עם העלייה בגיל שסך הכל נתפסת בעיניו, למרות המגבלות, כתחושה של חירות רבה יותר ממה שחש בצעירותו". אומרת מיכל שוויקי, גרונטולוגית קלינית ומנהלת תוכן ברשת מגדלי הים התיכון.

     

    "אצל בני הגיל המבוגר אפשר לראות בצורה מובהקת שעם הגיל משתנה תפיסת האדם את חירותו. אם בגיל צעיר, כאשר עול הפרנסה ואחריות הקמת וגידול המשפחה מהווים את עיקר עולמו ויעודו הרי שבגיל המבוגר, כאשר מרכיבים אלו כבר פחות רלוונטיים, האדם חש יותר חופשי ומשוחרר מה שגורם לתחושת חירות יותר גבוהה".

     

    עוד במדור 60 פלוס:

    זה לא הגיל: דוגמן בן 80 וסבתות בסנאפצ'ט

    בגיל 68 : הסבתות שעפות על החיים

    מחקר מצא: אלו התכונות של האנשים שחצו את גיל 90

      

    פסח  (באדיבות מרגריטה רוזמן)
    "היום יש לי חירות מוחלטת. אני מאושרת". מרגריטה רוזמן(באדיבות מרגריטה רוזמן)
     

    בגיל 78: חירות מוחלטת

    מרגריטה רוזמן היום בת 78, מתגוררת במגדלי בת ים מספרת שבגיל צעיר היא לא הרגישה כלל חירות. "בגיל 30 אפשר להגיד שלא כל כך הייתה לי חירות", היא אומרת היום.

     

    "חירות מסמלת בעיניי שוויון ודמוקרטיה, אבל תמיד היו סיטואציות שבהן אנשים היו מעלי, בוס למשל או גופים ממשלתיים שהיה צריך להיות ממושמע אליהם כמו מס הכנסה או מורים של הילדים שהייתי צריכה לכבד אותם למרות שלא תמיד חשתי רצון. כך שלא יכולתי להיות אני בצורה חופשית".

     

    "היום, כשאני בת 78 יש לי חירות מוחלטת". היא אומרת בשמחה. "אין לי בוס, ביטוח לאומי משלם לי ואני לא מחויבת לאף אחד. היום אני עושה רק מה שטוב לי ומה שאני מחליטה באותו הרגע".

     

    "תמיד חלמתי לגור ליד הים והיום אני מתגוררת בדיור מוגן בבת ים ומתחילה את הבוקר מולו. זה חירות בעיניי ואני מאושרת".

     

    פסח  (באדיבות יונה רוביצ'ק)
    בגיל 90 יונה רוביצ'ק עושה מה שהיא רוצה (באדיבות יונה רוביצ'ק)
     

    חופשייה בגיל 90

    יונה רוביצ'ק בת ה-90 ממגדלי צומת סביון נזכרת בעבודה הקשה ובהשקעה בגידול בתה. "בגיל צעיר לא היתה לי חירות", היא אומרת "הייתה לי אז ילדה קטנה ועבדתי חמישה ימים בשבוע משעות הבוקר עד אחר הצהריים וביום שבת הייתי מקדישה את הזמן לפעילויות עם הילדה. לעצמי לא היה לי זמן ולא חופש".

     

    "בגיל 90 חד משמעית אני חופשיה". היא קובעת נחרצות "אין לי כל התחייבות. אני נוסעת לאן שאני רוצה ומתי שאני רוצה. יש לי את החירות להחליט מה טוב לי וללכת לפי זה".

     

    ברגמן ( )
    בגיל 75 החיים שמחים, פשוטים ומוקירי טובה. שרה ויגאל ברגמן( )
     

    שרה ויגאל: בלי דאגות

    שרה ויגאל ברגמן בני 74 ו-75, בהתאמה, מתגוררים במגדלי גני תקווה ומאושרים. "את החירות בגיל שלושים הרגשתי רק לאחר שהילדים גדלו והלכו לבית הספר". אומרת שרה. "כשהם היו קטנים היינו צריכים לדאוג להם ולהשגיח עליהם כל היום וככל שהם גדלו הרגשתי יותר חופשיה והתפנה לי זמן לעיסוקים האישיים שלי".

     

    "היום, כשאני בת 74 החירות שלי היא שאין לי דאגות בשגרה היומיומית. אני יכולה לעשות מה שמתחשק לי ואין לי מחויבות. אני נהנית מהמקום שאני גרה בו שמציע לי חוגים ופעילות פנאי ולי יש את החופש לבחור באיזה פעילות אני רוצה להשתתף".

     

    "בגיל שלושים הייתי בתחילת הקריירה משטרתית שלי", נזכר יגאל "וכל כולי, הן בשעות העבודה והן בהלך מחשבותיי הקדשתי לתפקיד ולעבודה. גם בשבתות וחגים, כשכל עם ישראל חגג, אני עבדתי ונותקתי מהארוחה עם כל המשפחה כי את מחשבותיי מילאו הרצון לספק את הכלכלה המשפחתית. נטל האחריות הפך אותי לאדם רציני, דואג, מרבה במחשבות ונטול זמן חופשי".

     

    "היום, כשאני בן 75 הציפורים התעופפו מהקן, פרשתי לגמלאות והשתחררתי מהמועקה של ההתחייבויות. מצבי הכלכלי סביר ומאפשר לי להרגיש חופשי, משוחרר ומאושר. היום, החיים נראים יותר שמחים, פשוטים ומוקירי טובה. אין לי צורך לתכנן תכניות ופשוט זורמים עם החיים והכל נראה ורוד".

     

    יכולה לשבת ולנוח. רנה שיפוני (צילום: יח"צ) (צילום: יח
    יכולה לשבת ולנוח. רנה שיפוני(צילום: יח"צ)
     

    בגיל 80: הכל רגוע ונעים

    "בגיל צעיר חירות נתפסה עבורי כחופשה, כיכולת לטוס לראות עולם, לשוט במרחבים ולממש חלומות כמו לגלות ארצות רחוקות ואקזוטיות". אומרת רנה שיפוני בת ה-80 שמתגוררת היום במגדלי גני תקווה.

     

    "חירות היום, כשאני בת 80 זה לבלות באי", היא אומרת ומסבירה "מצד אחד החיים סוערים כמו טבע שגועש ושוצף ומצד שני הכל רגוע ומתנהל באיטיות ובנועם".

     

    "היום במירוץ החיים אני יכולה לשבת בצד ולנוח, יש לי זמן להיפגש עם חברים שאני רוצה לפגוש וליהנות מכל התחביבים שלי והדברים שאני אוהבת".

     

    פסח  (באדיבות אריאלה מאיר)
    חושבת על עזרה לילדים. אריאלה מאיר(באדיבות אריאלה מאיר)
     

    אריאלה: קשה להתנתק מדאגות גם בגיל 80

    "בגיל 30 עדיין בנינו את החיים שלנו", מספרת אריאלה מאיר בת ה-80 ממגדלי נורדיה "ילדתי את הילד השלישי ועבדנו קשה. עוד לא התעסקתי בכלל בפנאי אישי. רק בגיל 40 נסעתי פעם ראשונה לטיול בחו"ל".

     

    "גם היום כשאני בפנסיה, חיה בנוחות ועושה מה שאני רוצה קשה לי להתנתק מדאגות ולחשוב על חירות אבסולוטית", היא מודה "כי היום חושבים על דברים אחרים, פעם העסיקה אותנו עבודה, ילדים ופרנסה והיום בריאות ועזרה לילדים".

     

    חירות  (באדיבות עמוס שלו)
    עושה מה שמתחשק לו. עמוס שלו בהפקת אופנה(באדיבות עמוס שלו)
     

    עמוס: אי אפשר בכלל להשוות בין התקופות

    "בגיל שלושים בכלל לא הרגשתי חופשי", אומר נחרצות עמוס שלו, בן ה-77 מנורדיה. "המחויבות שלי למשפחה ולפרנסה עמדו במקום הראשון והיה לי סדר יום קבוע.  כל בוקר הלכתי לעבודה של שמונה שעות. אם רציתי לצאת לחופש של כמה ימים, הייתי צריך כבר לבקש אישור חודש מראש" .

     

    "היום אין לי מגבלות", הוא מחייך "אני לא צריך לבקש אישור מאף אחד ואני יכול לעשות מה שבא לי. אין לי שום מחויבות ומסגרות. מבחינת החירות והחופש אי אפשר להשוות בין שתי תקופות הגילאים".

     

     

     

    בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מגדלי הים התיכון
    צילום: shutterstock
    חוגגים את החיים בגיל מבוגר
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים