הדרך לגרום לילדים להצליח יותר בלימודים
אנחנו רגילים ללמוד בדרך מסוימת כבר שנים, אבל מחקרים מראים שעדיף שילדים ילמדו בקבוצות קטנות ויצאו להפסקות לעיתים קרובות. איך אפשר לגרום להם לחשוב בצורה יצירתית, ולמה מנוחה ושינה הן חשובות לא פחות?
לפני מספר ימים פרסם משרד החינוך תוכנית חדשה להנהגת הפסקות בשיעורים בבתי הספר היסודיים, במטרה לעודד למידה חווייתית, להגביר קשב ולהפיג מתחים. על פי התוכנית יש לצאת להפסקה בת 5-2 דקות לאחר 20 דקות של שיעור - לטובת משחק או יצירה, בייחוד בשיעורי החשבון, האנגלית והשפה.
התוכנית הזו מכירה בחשיבותן של ההפסקות בתוך השיעור, כפי שעולה מממצאי המחקר בתחום חקר המוח, למידה וחינוך בעשור האחרון. ההפסקות נמצאו כמועילות בעיקר בשיעורים המאופיינים בהוראה פרונטלית, כשהמורה מלמד את הכיתה נושא מסוים, והן הכרחיות פחות בשיעורי למידה מבוססת חקר, ניסויים וכו'. על כן, שיקול דעתו של המורה בהתאמת מערך שיעור שכזה תלויה במאפייני השיעור ומטרותיו.
על פי ממצאי המחקר בתחום חקר המוח, יש להפסקות חשיבות אדירה בתהליכי זיכרון ולמידה. כיום אנו מבינים שמרווחים בזמנים מסוימים בין למידה ללמידה גורמים לשינויים מולקולריים היוצרים גמישות מוחית לקשרים חדשים בין תאי עצב במוח. השינויים של העברת אותות ביוכימיים מגבירים את הסיכוי שמידע מהזיכרון לטווח קצר יעבור לזיכרון לטווח ארוך. בלעדיהם כל המידע הנלמד יישכח וייכחד במהרה.
קבוצות למידה קטנות
כמו כן הוכח כי למידה ביחידות זמן קטנות ומרווחות, המשלבות גם משימות לכל לומד, בעיקר שליפת המידע החדש מהזיכרון, יעילה באופן ניכר מלמידה במשך שיעור רציף אחד, שבו לא כל הלומדים מחויבים להשתתף בשיעור.
בהתנהלות רגילה של הכיתה, כאשר המורה שואל שאלה, רק כחמישה-עשרה אחוזים מתלמידי הכיתה מקדישים מחשבה לשאלה ומשתתפים. לעומת זאת, בהוראה מרווחת כל תלמיד בכיתה מתאמן מספר פעמים בשימוש בידע החדש שלמד בשיעור. החזרתיות באמצעות שאלות, ניתוח ויישום של המידע החדש הנלמד - מאפשרת ללומד לארגן ולגבש רעיונות מורכבים חדשים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
ההבדל בין שני סוגי הלמידה אינו ניכר בדרך כלל בטווח הקרוב, אלא כעבור זמן מה, למשל כעבור שבוע או אפילו חודש. לדוגמה, בכיתה שבה המורה העבירה שיעור חזרה למבחן במשך 45 דקות רצופות - יימצאו פערים מובהקים בשליטה ובשימוש בידע של התלמידים בעת הבחינה לעומת כיתה שבה המורה ערכה את החזרה בלמידה מרווחת.
הציונים מתעתעים - מורים רבים סבורים שהכיתה הבינה והפנימה נושא מסוים על פי ציוני המבחן במקצוע הנלמד, אולם למעשה המידע שלמדו יום-יומיים לפני המבחן ייעלם אם לא למדו למבחן ביעילות. על כן צפוי שהתלמידים לא יוכלו לשמר את הידע החדש ולהשתמש בו לאחר המבחן, ועוד פחות מכך בעתיד, בבחינות גדולות המתבססות על ידע רב מן העבר.
דרכים לעידוד למידה אצל ילדים:
על פי מגוון מחקרים, בשיעורים שכדאי ללמד בשיטת ההוראה המרווחת (הקניית שפה זרה, או שיעורים שבהם המורה מסביר ומלמד מושגים רבים ומידע רב חדש) זמני הריווח האופטימליים בין יחידות הלמידה עומדים על עשר דקות עד שעה. מרווחים אלו נמצאו יעילים גם בניסויים התנהגותיים בסביבות טבעיות של בתי ספר ואקדמיה, שבהם נמדד השיפור בתהליכי הלמידה באמצעות הוראה מרווחת.
חשיבה יצירתית
במחקרים ארוכי טווח של שלוש שנים, שנערכו בפקולטה למדעים במכללת סמינר הקיבוצים, מצאנו שניתן להתייעל הן בזמן הלמידה (מחצית מהזמן הנדרש לעומת הוראה שאינה מרווחת) הן לשפר את החשיבה מסדר גבוה, באמצעות הוראה המשלבת הפסקות בזמן השיעורים. במסגרת זו מצאנו שכדאי לצאת להפסקה בת עשר דקות לפחות מדי עשרים דקות של למידה. כמו כן, בכל יחידת לימוד יש לגייס את התלמידים להשתמש בידע הנלמד החדש, תוך התייחסות לרמות חשיבה שונות, כמו תרגול אישי או קבוצתי, ייזום חידון או משחק בנושא וכדומה.
חזרתיות זו בין ההפסקות תומכת בתיאוריה של יצירת מבנים במוח וקשרים חדשים אסוציאטיביים (התלויים גם בדינמיות הגבוהה של השיעור), המאפשרים שימוש קל ומהיר יותר (שטף) של המידע החדש. נמצא ששכה הסטודנטים הגיעו לרמת חשיבה יצירתית ומתקדמת יותר - גם כאשר נבחנו לאחר חודש ימים. בנוסף לכך דיווחו הסטודנטים בעצמם על הנאה רבה יותר וגיוס ומוטיבציה גבוהים יותר בשיעורים מרווחים לעומת שיעורים "רגילים".
מעניין הוא שכאשר בוחנים את הרגלי הלמידה של אוכלוסיות מסוימות בקרב התלמידים והסטודנטים, ניכר שחלקם מפתחים טכניקה של הוראה מרווחת באופן טבעי וללא מודעות, אך הם יכולים לעשות זאת רק בסביבות גמישות של למידה (שעל פי רוב לא ניתנות בזמן השיעור).
שיעורים קצרים
במחקר מעניין שנערך לאחרונה באנגליה נמצא ששיעורים קצרים עם תחלופה גבוהה בין המקצועות קידמו מאוד את ציוני התלמידים, בעיקר התלמידים החלשים. מחקרים אלו הראו שיש הישגים גבוהים יותר בשיעורים מרווחים משולבי מקצועות לעומת שיעורים מרווחים באותו המקצוע.
באופן זה, בממצאי פיילוט במחקר היקף מימד הממומן על ידי האגודה לקרן חינוכית (EEF) ובשיתוף פעולה עם אוניברסיטת דורהאם שבאנגליה (Durham University), נבדק סדר יום שכלל עשר דקות שיעור פיזיקה, עשר דקות של הפסקה, עשר דקות שיעור כימיה, עשר דקות הפסקה ולאחריה עשר דקות של שיעור ביולוגיה. סדר היום הזה חזר על עצמו ביום למחרת בדיוק באותו האופן.
קראו עוד:
המצלמה לא משקרת - דינמיקה של אחיות
נמצא שבשיטה זו התלמידים הצליחו יותר מתלמידים שלמדו בהוראה ללא ריווחים או בהוראה מרווחת ללא חזרה נוספת לאחר יממה. ממצאים ממחקרים נוספים שבוצעו במכללה צפויים להתפרסם בכתב עת מדעי ולתרום להעצמת תהליכי למידה וחשיבה יצירתית. ממצאים אלו מעלים את המודעות לשינויים הנדרשים בהכשרות מורים לטובת קידום הוראה לידע והבנה רחבה בין-תחומית.
לפיכך, ממגוון מחקרים במעבדה ובסביבה טבעית עולה כי מומלץ לקדם תהליכי למידה וחשיבה בשיעורים המתאימים לכך, על פי שיקול דעתו של המורה, לרווח כמה שיותר בזמן השיעור (הפסקות של 10 דקות ומעלה) וכן לחזור על השיעור לאחר כיממה (הכוללת זמן של שינה), באמצעות שיעור חוזר או שיעורי בית על הנלמד.
לזוז ולישון
מדוע השינה היא חלק הכרחי בתהליך הלמידה המרווחת? בזמן השינה מתקיימת פעילות אלקטרוכימית בין תאי העצב אשר מעצימה את התגבשות הזיכרון, ונראה שהדבר מתבטא ביתר שאת בהוראה מרווחת. נמצא שתהליך הלמידה הזה יוצר תנאים אופטימליים לביסוס הזיכרון, ומגוון סוגים של מחקרים הראו זאת; מחקרים שבדקו פעילות חשמלית מוחית, מחקרים שעקבו אחרי יצירת חלבונים ומחקרים שהציגו ממצאים של שינויים עקב תעתוק גנטי.
כדי להקל על המורים ביישום ההוראה מומלץ לטפח "אזורי הפסקות" בכיתה: חלקם לפעילות - ולהציב בהם מכשירי כושר ותנועה, כני ציור או עמדת פלסטלינה - וחלקם למנוחה, רביצה והרהור. בהקשר זה כדאי לדעת שמחקרים אחדים הצביעו על יתרון של הפסקות ג'אגלינג על פני הפסקות אחרות בשל הדרישה הקוגניטיבית המשולבת בפעילות זו.
מכאן שהתוכנית החדשה שהכריזו עליה מנכ"ל משרד החינוך והפסיכולוגית הראשית במשרד החינוך היא בהחלט צעד חשוב בכיוון הנכון. הצעד הזה חשוב לא רק למטרה של הפגת מתחים ויצירת קשב, אלא להתאמת הלמידה ברוח המאה ה-21 לכל התלמידים.
ד"ר רונית רם צור היא מומחית בחקר מוח, למידה וחינוך ומרצה בפקולטה למדעים של מכללת סמינר הקיבוצים
לפנייה לכתב/ת 
