שתף קטע נבחר

נתניהו על המבצע: "נמנע גרעין מאויבינו". ליברמן תוקף: "ביטחון ישראל ניזוק"

חצי יממה חלפה מחשיפת התקיפה של הכור הגרעיני בסוריה, ונתניהו פרסם תגובה לקונית המברכת את קודמו: "הממשלה, צה"ל והמוסד ראויים להערכה". מנגד ליברמן תקף את קרב הקרדיטים בין פוליטיקאים ובכירי מערכת הביטחון וטען שבעקבות הסיקור "המודיעין האיראני הרוויח מידע רב ערך"

 

 

אחרי 12 שעות - ראש הממשלה מגיב על פרסום התקיפה: שעות אחרי רוב הגורמים במערכת הפוליטית והביטחונית, גם בנימין נתניהו התייחס אחר הצהריים (יום ד') לחשיפת מבצע השמדת הכור הגרעיני הסורי על ידי מטוסי חיל האוויר לפני יותר מעשר שנים. "ממשלת ישראל, צה"ל והמוסד מנעו מסוריה לפתח יכולת גרעינית. הם ראויים לכל הערכה על כך", מסר. "המדיניות של ישראל הייתה ונשארה עקבית – למנוע מאויבנו להתחמש בנשק גרעיני".

 


 

במקביל, שר הביטחון אביגדור ליברמן גינה את מה שכינה "קרב הקרדיטים" שפרץ היום בין פוליטיקאים ובכירים לשעבר במערכת הביטחון בעקבות חשיפת המבצע. "לא לזה התכוונו", אמר בשיחה עם ynet. השר ליברמן, הנמצא כעת בסיור בשלוש מדינות אפריקניות, שהוא הראשון של שר ביטחון ישראלי זה שנים רבות, אמר כי מלכתחילה הוא לא היה שלם עם הכוונה לחשוף את המבצע, ועכשיו הוא משוכנע שקרב הקרדיטים גורם נזק ממשי לביטחון מדינת ישראל.

 

"במקום להשאיר את הבמה ללוחמים ולטייסים ולאנשי המודיעין שאחראים להצלחת המבצע, משתמשים בו אנשים שונים כדי להאדיר את שמם, ותוך כדי כך חושפים שיקולים מבצעיים ואפילו שיטות עבודה והערכת מצב שייתכן שנצטרך להזדקק להם בעתיד", הוסיף ליברמן.

 

חשיפת אחריות ישראל למבצע השמדת הכור הגרעיני נועדה, בין השאר, להרתיע את האיראנים מפני חידוש תוכנית הגרעין שלהם, אולם לדברי השר ליברמן, "המודיעין האיראני הרוויח מידע רב ערך וביטחון ישראל ניזוק". שר הביטחון מסיים את ביקורו באפריקה וישוב מחר ארצה. 

 

ברק .Vs אולמרט, פרדו .Vs ידלין

קרב הקרדיטים הראשון שבלט ביממה האחרונה היה זה שבין שר הביטחון בזמן המבצע אוהד ברק, לבין ראש הממשלה דאז אוהד אולמרט. ברק התנגד למתווה המבצע כפי שהוצע וביקש לדחותו, לטענת אולמרט ממניעים פוליטיים, אולם לדברי ברק הוא רק ביקש לתקן טעויות של "חפיפניק".

 

העימות הנוסף שיצא היום לאור הוא זה שבין שני גופי המודיעין המובילים - המוסד ואגף המודיעין (אמ"ן) בצה"ל. ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו טען שאי גילוי הכור במשך שנים היה "כישלון מהדהד" ואמר שהמוסד נדחק לצל. מנגד, ראש אמ"ן ב-2007 עמוס ידלין הזכיר שאת החשד הראשוני לגבי הכור הניב רב-סרן בצה"ל, ואילו במוסד "היו רבים - כולל ראש הארגון - שאמרו 'לא דובים ולא כורים, מאיפה הבאתם את הרעיון הזה?'".

 

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו. מברך את אולמרט (צילום: AFP) (צילום: AFP)
ראש הממשלה בנימין נתניהו. מברך את אולמרט(צילום: AFP)

אביגדור ליברמן (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
השר ליברמן במהלך הביקור ברואנדה(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

 

 

תקיפת הכור הסורי - ציר הזמן ()
תקיפת הכור הסורי - ציר הזמן

מבצע "מחוץ לקופסה"

בלילה שבין 5 ו-6 בספטמבר 2007 ירד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לבור של חיל האוויר בבסיס הקריה בתל אביב. לידו ישבו שר הביטחון הטרי יחסית אהוד ברק, שרת החוץ ציפי לבני ונציגים משירותי הביטחון השונים. מעט לפני חצות המריאו מבסיס חצרים ומבסיס רמון שבדרום ארבעה מטוסי F-15 וארבעה מטוסי F-16, והמטרה המסומנת במחשביהם היא בניין ריבועי מבודד במדבר בצפון-מזרח סוריה. הם טסו צפונה לאורך הים התיכון ואז פנו מזרחה על קו הגבול בין סוריה לטורקיה. בין 0:40 ל-0:53 חזרו הטייסים על שם הקוד "אריזונה", ואז הוטלה תחמושת במשקל 24 טונות על "אל-כיבאר", כור גרעיני שהקים בשאר אסד באזור דיר א-זור - בסיוע צפון קוריאה ובהכוונתה, תוך הסתרתו מעיני העולם. הכור הוחרב. כל הטייסים שבו בשלום. תוכנית הגרעין הסורית הושמדה. מבצע "מחוץ לקופסה" הושלם. המזרח התיכון, אולי העולם כולו, משחרר היום אנחת רווחה רטרואקטיבית.

 

יותר מעשור חלף מאז ובמהלכו מיאנה ישראל באדיקות לקבל אחריות רשמית על המבצע - עד החלטת הצנזורה השבוע להתיר את הפרסום. זה היה (עוד) מקרה קלאסי של מדיניות העמימות החמקמקה של ישראל בסוגיות ביטחוניות, שלפיה לא מצהירים ולא לוקחים אחריות, אבל אפשר לקרוץ מדי פעם: זמן קצר לאחר התקיפה, לקראת ראש השנה, התקיימה במשרד הביטחון הרמת כוסית חגיגית במיוחד, עמוסה חיוכים ורמזים, במעמד ברק והרמטכ"ל גבי אשכנזי; בריאיון טלוויזיה בערוץ 1 פלט ראש האופוזיציה דאז ח"כ בנימין נתניהו - במכוון או שלא - שעודכן בתקיפה המוצלחת; וחודש אחרי השמדת הכור הותר לפרסם שישראל תקפה בעומק סוריה, אולם היעד נשאר עמום.

 

התקשורת בארץ נאלצה להתבסס לפיכך על "פרסומים זרים" שכללו כמה תחקירים מפורטים וראיונות - בין השאר במגזין "ניו יורקר", ב"ניוזוויק", ב"דיילי טלגרף" הבריטי וב"דר שפיגל" הגרמני. הדיווחים הללו הצליחו לשרטט תמונה בהירה של המהלכים שקדמו לתקיפה ולפעולה עצמה. באחת הכתבות היא כונתה "מבצע בוסתן" ובאחר "מבצע אריזונה", לפי מקור נוסף התנהלה פעולת הביון המקדימה של המוסד באוסטריה, ולפי אחר בלונדון, פעם היו מעורבים במבצע שמונה מטוסים ופעם עשרה - אבל הקווים העיקריים היו ברורים אף שהממשלה מעולם לא אישרה או קיבלה אחריות על הדיווחים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
נתניהו וליברמן
צילום: רויטרס
מומלצים