איכילוב: חולה הגיע עם חצבת – עשרות מטופלים עם חשש להדבקה

אתמול (ג') הגיע לחדר המיון בבית החולים איכילוב אדם שחזר מתאילנד. מהערכת הצוות הרפואי עלה חשש כי הוא נדבק בחצבת בעת ביקורו במדינה האסייתית - שסובלת בחודשים האחרונים מהתפרצות המחלה. לאחר סדרת בדיקות בבית החולים בתל אביב אובחן האדם כחולה בחצבת, והושם בבידוד.

בטרם האבחון, שהה החולה בחדר מיון פנימי, ולאחר האבחון עלה החשד כי אנשים נוספים, ששהו באותה עת בחדר, נדבקו במחלה. בבית החולים החליטו לבצע על כן מיפוי של כל החולים הללו. על פי בדיקת בית החולים, בפרק הזמן שבו שהה החולה בחדר המיון, היו במקום 120 בני אדם.

לאחר בדיקה שביצע הצוות הרפואי, התגלה כי 70 מטופלים מתוך אלו ששהו איתו בחדר כבר שוחררו לביתם, ו-50 נשארו בבית החולים ושובצו במחלקות השונות.

חשש להדבקה של עשרות אנשים בחצבת. איכילוב(צילום: בני דויטש)

מתוך כלל המאושפזים, תשעה בני אדם הוגדרו כאוכלוסייה בסיכון – כאלו שלא קיבלו את החיסון במסגרת חיסוני השגרה שניתנים לציבור בישראל. לאחר בירור נוסף התברר כי חמישה מהם קיבלו בעבר את החיסון. ארבעת המאושפזים הנוספים שיש חשש שנדבקו מהחולה מאושפזים כעת בבית החולים וממתינים לתוצאות הבדיקות.

במקביל יצרו היום יצרו קשר בלשכת הבריאות המחוזית של תל אביב עם חולים ששהו במקום בעותה העת אך שוחררו בינתיים לביתם, זאת על מנת לבדוק אם יש ביניהם כאלו שנמצאים באוכלוסיית הסיכון ועלולים להידבק.

על אף החיסון - התפרצויות רבות ושכיחות גבוהה

חצבת היא מחלה נגיפית חריפה ומדבקת מאוד שגורמת לחולים בה לפריחה ולתחושה כללית רעה. את החצבת מחולל הנגיף פרמיקסווירוס. המחלה מועברת מאדם לאדם באמצעות הפרשות מדרכי הנשימה ובמגע עם אדם חולה. על אף שקיים חיסון נגד חצבת, המחלה שכיחה יחסית.

בעשור האחרון אירעו כמה התפרצויות חצבת בישראל - הגדולה ביותר בשנים 2007 ו־2008 - בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים בעדה החרדית. בשנים 2011 ו־2012 היו בארץ התפרצויות ממוקדות בקרב אוכלוסיות שלא חוסנו - בעיקר פליטים שהגיעו מאפריקה ועובדים ממדינות מסוימות באסיה.

חצבת ניתן לאבחן באמצעות בבדיקה גופנית – ניתן למשש את בלוטות לימפה, או לחילוםין באמצעות נקודות בחלק הפנימי של רירית הלחי – מול השיניים הטוחנות השניות. הנקודות נראות כגרגירי מלח על רקע אדום. במרבית המקרים כשלושה עד ארבעה ימים לאחר הופעת החום מופיעה פריחה אופיינית. לאחר כשלושה ימים הפריחה מתחילה לחלוף, ועם חלוף הפריחה מרגישים יותר טוב. כדי לאשר את האבחנה נוהגים לבצע גם בדיקת נוגדנים בדם לחצבת.

סיבוכים בזמן מחלת החצבת או לאחריה נפוצים מאוד ומתרחשים בכשליש מהמקרים. המחלה יכולה להסתבך לדלקת אוזניים, לשלשולים, לדלקת בקרנית העיניים לדלקת ריאות ולסיבוכים נדירים נוספים כמו דלקת מוח, פגיעה במערכת העצבים ואפילו מוות הסיכון לסיבוכים כתוצאה מהמחלה גבוה יותר בקרב ילדים מתחת לגיל חמש ובקרב מבוגרים מעל גיל 20 וגבוה במיוחד בקרב ילדים הסובלים מתת־תזונה, לרוב במדינות עולם שלישי.

מאז שנות ה־60 של המאה הקודמת קיים חיסון לחצבת. החיסון מורכב מנגיף חי מוחלש. הוא ניתן באופן שגרתי במסגרת לוח החיסונים בטיפת חלב, אולם ישנן אוכלוסיות שאינן מתחסנות, ובגללן קיימות התפרצויות של מחלת החצבת.