Tech Talk: מה זה אלגוריתם?

מה זה ביג דאטה?

איך עובד סטרימינג?

אלגוריתם בבסיסו הוא רשימה מאורגנת של כללים שנועדו לפתרון בעיה או לביצוע משימה. אלגוריתם נמצא גם בחיים הלא-טכנולוגיים שלנו. למשל, מתכון לאפיית עוגה הוא סוג של אלגוריתם, שכן הוא מפרט סדר פעולות שיש לבצע למען השגת מטרה. גם פעולה שגרתית כמו מיון סל הכביסה היא בבסיסה פעולה אלגוריתמית. אפשר לפרק אותה כך:

דוגמה מהחיים. אלגוריתם למיון כביסה

אלגוריתם מתפרק לפעולות הכי ראשוניות, וסדר הפעולות בו הוא עיקרון משמעותי. כל חריגה מהסדר תוביל לטעות בתוצאה הסופית. למשל, אם קודם נצחצח שיניים במברשת, ורק אחר כך נמרח משחת שיניים על המברשת - לא באמת נשיג ניקיון של השיניים. עד כאן דוגמאות מהעולם הישן. אם נתייחס באופן ספציפי לתחום מדעי המחשב, אלגוריתם הוא סדר ההוראות שניתן למחשב כדי לבצע פעולה מסוימת. המימוש של ההוראות האלה בפועל יתורגם לקוד שמתכנתים אל המחשב.

ככל שהאלגוריתם יותר מתוחכם - כך הוא מסוגל להתמודד עם ביצוע משימה מורכבת יותר, באופן מדוייק יותר. אלגוריתמים מתוחכמים משמשים לפונקציות שונות של למידת מכונה, והם מצויים היום כמעט בכל טכנולוגיה שאנחנו עושים בה שימוש יום-יומי. אחת הדוגמאות הנפוצות והמוכרות יותר היא זו שעוסקת באלגוריתם של פייסבוק. שאלת-העל שלה נדרש האלגוריתם לייצר פתרון היא: מה יראה המשתמש בניוזפיד של פייסבוק ברגע שהוא פותח אותו?

השאלה הזו כמובן מתפרקת להמון שאלות והוראות קטנות יותר. כדי להצליח להתמודד איתה בהצלחה - כלומר, להצליח לספק למשתמשים תוכן רלוונטי, כזה שהם מעוניינים לראות ונשארים בו כמה שיותר זמן, האלגוריתם של הפיד ניזון ממידע. למשל: אם האלגוריתם של פייסבוק מזהה שבתקופת זמן נתונה עשינו לייק, הגבנו והשתתפנו בקבוצת פייסבוק מסויימת - הוא יזהה את התוכן כרצוי עבורנו, ויקפיץ פוסטים מתוך הקבוצה בתדירות גבוהה יותר בעת גלילת הפיד.

דוגמה נוספת היא שירותי סטרימינג דוגמת נטפליקס או ספוטיפיי, שמשתמשים במערך של דירוג התכנים, שואבים מידע לגבי זמן הצפייה או ההאזנה והסוגות השונות, ובהתאם לכך מציעים לנו רשימות "חכמות" - שמבוססות למעשה על אלגוריתם של המלצות. בסופו של דבר, כמעט כל פעולה שאנחנו עושים ברשת, באפליקציה של הטלפון החכם או במחשב, מבוססת על אלגוריתם - בדרגות תחכום שונות.

שומר הסף החדש 

איפה מתחילה הבעיה? כשכל כך הרבה שירותים נסמכים על אלגוריתם הם הופכים להיות "מוטים" - ולמשתמש הסביר אין גישה למערך ההחלטות שהובילו לתוצאות. אם ניקח את מנוע החיפוש הפופולרי בעולם, גוגל, גם הוא מבוסס כולו על סוגים שונים של אלגוריתמים. המתכנתים של גוגל מפתחים אלגוריתם, ומחליטים שמאפיינים מסוימים של חיפוש יובילו לסט מסוים של תוצאות. למשל - מספר דפי האינטרנט המקושרים לתוצאה אחת. גוגל מחליטה שזה קריטריון, שלפיו האלגוריתם שלה פועל ומדרג את התוצאות. אבל יכול להיות שדווקא תוצאה הרלוונטית יותר לנו תיקבר בעמוד החיפוש הרביעי - רק מפני שפחות אתרים קישרו אליה.

שוברים את הראש על אלגוריתם(אילוסטרציה: Shutterstock)

הבעיה היותר עמוקה היא, שאלגוריתמים הופכים להיות שומרי סף מסוג חדש: אם אלגוריתם של גוגל "מחליט" עבורנו אילו תוצאות חיפוש נראה, הוא גם מחליט עבורנו אילו תוצאות לא נראה, ובכך "מגביל" אותנו לסוג מסוים של תוכן, שנקבע כאמור לפי קריטריונים נסתרים. אם אלגוריתם לזיהוי תמונות תוכנת על ידי מתכנתים גברים, לבנים, אנשי הייטק מעמק הסיליקון - סביר להניח שהאלגוריתם שלהם יהיה מוטה כלפי אוכלוסיות שוליים. ואם נטפליקס מצליחה לייצר תכנים מוצלחים על בסיס אלגוריתם שקובע בדיוק מה צריך להופיע בסרט כדי שנרצה לצפות בו, אז תחום הקולנוע הופך להיות תוצר של למידת מכונה, ולא של יצירה.