שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות
      הגבלת השימוש במזומן: הבעיות רק מתחילות
      למרות הכוונה הטובה, החוק החדש שצפוי להיכנס לתוקף בתחילת 2019 ומגביל שימוש במזומנים, משאיר הרבה קצוות פתוחים שיזיקו הן למשקי הבית והן לעסקים הקטנים. דעה

      לפני חודש וחצי אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן שנועד לסייע במאבק בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנת הון.

       

       

      נזכיר בקצרה, כי עיקרי החוק כוללים את הגבלת השימוש במזומן במספר חלוקות: בעסקה עם עוסק תוטל מגבלה של שימוש במזומן בסכום של עד 11 אלף שקל, ובעסקאות בין אנשים פרטיים יוגבל סכום העסקה לעד 50 אלף שקל. בעסקאות שמחירן עולה על הרף שנקבע, ניתן יהיה לשלם מקדמה במזומן של עד 10%, אך לא יותר מהסכום שנקבע כרף, כלומר עד 11 אלף שקל. מגבלות המזומן על עסקה לעוסק יחולו גם על שכר עבודה, הלוואה, תרומה ומתנה.

       

      אחת ההוראות המשמעותיות ביותר קובעת כי ביצוע עסקאות במזומן מעל לסף שהוגדר, תיחשב לא פחות מאשר עבירה פלילית שבגינה יוטל קנס מנהלי או עיצום כספי לעוסק.

       

       (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
      (צילום: shutterstock)

      כמי שליווה את הליכי החקיקה והדיונים בכנסת, החוק קובע הוראות בעייתיות ודרקוניות, במיוחד עבור האדם מן הישוב ועבור העסקים הקטנים.

       

      קנס של עד 90%

      כך, למשל, נקבע כי הפרת הוראות החוק תגרור ענישה לא קלה. מקבל התשלום, העוסק, חשוף לעיצום כספי של בין 20% ל-60% באופן הדרגתי, ענישה שלטעמי היא בלתי מידתית לחלוטין. בנוסף, גם על המשלם, האדם הפרטי, נקבעה ענישת קנס בדירוג דומה - של 15% עד 30% לפי גובה הסכום ששולם בפועל במזומן. יוצא אפוא, כי רשות המסים יכולה לקבל במקסימום על הפרות, משני הצדדים לעסקה, 90% קנסות על כל הפרת מזומן, מהמזומן ששולם.

       

      לא זו בלבד שמדובר בענישה מחמירה, אלא שקנסות כה כבדים עלולים להשיג את המטרה ההפוכה. ענישה כה מחמירה עשויה להוות דווקא אינטרס שלילי לדווח על עסקאות, שכן הצדדים עשויים דווקא שלא לדווח על מלוא העסקה על מנת שלא לספוג את הקנסות הכבדים.

       

      מכיוון שהקנסות הכבדים מכוונים ל"עבריינים הכבדים", הרי שלכאורה, האינטרס של אותם עבריינים יהיה להשאיר את העסקאות מחוץ ל"רשת המס" ומחוץ לבנקים. כך שלמעשה בדרך זו החוק עלול שלא לתפוס את ה"עבריינים הכבדים" המשלמים כספים במזומן בהיקף נכבד מחוץ לבנקים. משכך, החוק עשוי 'להציק' דווקא לאנשים הקטנים שחסכו שקל לשקל, או קיבלו סיוע מאחרים, ואין להם חשבון בנק.

       

      בחוק אף נקבעה ענישה פלילית ('מרמה'), לפיה, אם יוכח כי אדם פרטי או עוסק פעל במטרה להתחמק מחובות החוק על ידי פיצול עסקה, שכר עבודה, תרומה, הלוואה או רישום פרטים כוזבים, דינו שלוש שנות מאסר, ומבחינת משפטית, לטעמי ייתכן כי זהו כפל ענישה.

       

      ביקורת נוספת נעוצה בהוראה העוסקת בהגבלת השימוש בצ'קים - צ'קים סחירים משמשים תחליף למזומן, ועל כן, יחולו עליהם מגבלות דומות. בהתאם לחוק, לא ניתן יהיה לפרוע צ'ק שסכומו עולה על 10 אלף שקל, שהוסב יותר מפעם אחת, ובתנאי שכל פרטי המסב והנסב יפורטו. בנוסף, תיאסר הוצאת צ'קים ללא רישום שם המוטב, וללא פרטי המסב בעת הסבה. לטעמי מדובר בהוראה בעייתית במיוחד, שכן התמונה המלאה עדיין לא הושלמה: גם נותני שירותי אשראי ושירותי פיננסיים נאלצים בסופו של דבר להתנהל בבנקים, ונטל העמלות עשוי להיות גבוה ולהתגלגל אל האזרח. מה גם, שכאשר יורד השימוש במזומן, עולה הצורך לעבוד באמצעות הבנקים, ואלה יתחזקו אף יותר מהיום.

        

      איך פורעים צ'ק שחזר?

      לצערי בשל החופזה שבחקיקה, לא נלקחו בחשבון כל ההשלכות. אמנם נמצאו פתרונות למיני עסקאות הדורשות טיפול מיוחד כגון עסקת שכירות דירה שנתית, שקיבלה פטור על כל תשלום ותשלום וכן פטורים על תשלומים תקופתיים לרשויות. אולם מטבע הדברים, הוועדה לא יכולה הייתה לחשוב על פתרונות לכל הנושאים שיעלו בעתיד.

       

      עו
      עו"ד אורי גולדמן

      כך למשל, כבר בימים אלו החלו להגיע פניות רבות של אזרחים מודאגים שהחוק לא מעניק פתרון לבעיה הייחודית שלהם, כגון עורכי דין פליליים שהסבירו שהדרך היחידה לשחרר עצור ממעצר הינה על ידי הפקדת ערבות במזומן, על ידי משפחתו וחבריו, וכעת תהיה בעיה של הפקדת מעל 11 אלף שקל. הדבר אף חמור ביותר במידה וכל נכסיו תפוסים.

       

      דוגמא נוספת: במקרה שצ'ק של אדם חוזר, והוא מבקש להגיע לעוסק ולפרוע את הצ'ק שלו במזומן, שוב אנו נתקלים באותה תקרה של 11 אלף שקל, שמן הראוי לפטור בתקנות.

       

      נדמה אפוא כי במובנים רבים החוק המגביל שימוש במזומן נחקק באופן חפוז והחמיץ את מטרתו. הוא מחזק את הבנקים, פוגע דווקא באוכלוסיה החלשה, ויוצר עיוותים וסיטואציות בלי פתירות. להערכתי עוד נראה דוגמאות רבות לכך, כבר בשבועות הקרובים.

       

      את אותם מקרים בעייתיים אמנם ניתן יהיה לפתור בתקנות משרד האוצר (שיוכל להגיש אותם בתוך 3 חודשים), אולם ימים יגידו האם החוק עזר למשק או הזיק לו. עד אז, בהחלט אינני פוסל את האפשרות שתוגש עתירה לבג"צ בבקשה שיורה על ביטולו.

       

      הכותב הוא בעל משרד גולדמן ושות', העוסק במסים ואיסור הלבנת הון, ומשמש כסגן יו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, אשר ייצג את עמדת הלשכה בדיונים על החוק בכנסת.

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים