היסטוריה של שבירת מסורת: כשאבותינו חיפשו אלטרנטיבה להגדה
כבר במשנה ובתלמוד היו מחלוקות רבות סביב מבנה ההגדה. אבל לפני קצת למעלה ממאה החל השינוי של העת החדשה: טקסטים חילוניים חלוציים החליפו את אלה הדתיים, הנאצים החליפו את פרעה, במקום יציאת מצרים - מעפילים, ו"חג עצמאות" ששמו פסח
הגדות חדשות, מסורות שלא שיערון אבותינו ו"סדרים אלטרנטיביים": בכל מקום על פני הגלובוס חוגג עם ישראל את חירותו - ויותר ויותר קהילות יוצקות בחג משמעויות חדשות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
<< לכתבה הראשונה: בלי "שפוך חמתך", עם פליטים: והגדת לבנך החילוני >>
הנה מקצת מהדוגמאות שהובאו בכתבה נרחבת שפורסמה כאן בערב החג: "נשות הכותל" וארגונים פמיניסטיים מוסיפים תפוז בקערת הסדר ו"כוס של מרים" למען הנשים, התנועה הרפורמית מחבקת את הזוגות המעורבים ב"סדר" שאין בו "שפוך חמתך", סופרים ואומנים הוציאו הגדה שמבקשת להכיר בסבל הפלסטיני בקורלציה לחג החירות – ובקיבוצים משתמשים בהגדות ישראליות חדשות המציגות טקסטים ציוניים לצד אלה המסורתיים.
פסח בערוץ היהדות:
- פרויקט מיוחד: עלו לחירות: היהודים שמצאו את הארץ המובטחת
העמוד המיוחד שלנו: כל מה שרציתם לדעת על פסח
"התופעה של הגדות אלטרנטיביות וסדר פסח אלטרנטיבי היא תופעה חדשה מאוד, בת פחות ממאה שנה", אומר ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוסף ישראל בספרייה הלאומית. אבל כדי להבין איך נולדה התופעה יש לדעת איך בכלל נוצרה ההגדה של פסח.
"נוסח ההגדה השלם המוקדם ביותר שבידינו הוא מימי הגאונים, לפני כ-1,100 שנה", אומר עמיאור, "אך כבר המשנה מפרטת את מהלך ליל הסדר וכוללת בו את גרעין נוסח ההגדה הנאמרת בליל הסדר עם אכילת קורבן הפסח: ארבע הקושיות, הלל וברכות, ובלב ההגדה - מדרש התנאים על פסוקי 'מקרא ביכורים' (מחומש דברים), שבהם מספר העולה לרגל לבית המקדש את סיפור הירידה לגלות מצרים, השעבוד ולבסוף הגאולה בשיבה לארץ ישראל. המשנה גם מגדירה מהם הנושאים העיקריים בהגדה: פסח, מצה ומרור".
מי קבע מה נכנס להגדה?
"המחלוקות במשנה ובתקופת התלמוד סביב הרכב ליל הסדר והדברים הנאמרים בו ממחישות את העובדה שנוסח ההגדה היה דינמי ומגוון כבר מראשיתו. במשך ימי התלמוד והגאונים, לפני קרוב לאלפיים שנה, נוספו לנוסח ההגדה קטעים נוספים, בעיקר מן המשנה והמדרש. בתקופת הראשונים - ימי הביניים המאוחרים - נוספו עיקר הפיוטים, כמו 'אחד מי יודע'. מאז, ב-600 השנים האחרונות, נותר נוסח ההגדה כמעט ללא שינוי".
סדר (יום) חלוצי חדש
אבל לפני קצת למעלה ממאה החל השינוי: "בעקבות ההשכלה קמה לתחייה התרבות העברית החדשה, ובעקבותיה הלאומיות היהודית החדשה – הציונות. בשנות ה-20 של המאה העשרים התחילה התרבות העברית החדשה בארץ ישראל לגבש את קווי האופי הייחודיים לה: תרבות יהודית חלופית, חילונית וחלוצית.
"בקיבוצים ובתנועות הנוער החלו להיכתב הגדות לא מסורתיות שנועדו למסגרות החברתיות החדשות בעם היהודי, לעומת ההגדה המסורתית שנועדה במובהק לתא המשפחתי. אל מול הנטישה המוצהרת של הטקסים הדתיים, וההמרה של תכני לוח השנה היהודי בערכים חדשים - נותר ליל הסדר אירוע מרכזי בלוח השנה, ואיתו גם ההגדה של פסח שמסריה העיקריים התאימו להפליא גם לסדר היום הציוני והחלוצי החדש".
לדברי ד"ר עמיאור, "כך החל המנהג החדש של כתיבת הגדות חלופיות, המבטאות את שאיפתם של הדורות החדשים לחירות ולגאולה. לעומת האופי האבולוציוני של התפתחות נוסח ההגדה המסורתית - נוצר כעת מסלול רבולוציוני המתעלם מהנוסח שקדם לו, ומבקש לעצב נוסח חדש, והמוטיבים המרכזיים בהגדה המסורתית משמשים כחומר ביד היוצר בניסוח ההגדות החדשות".
במקום פרעה - היטלר
"התופעה הגיעה לשיאה בשנים 1948-1940, התקופה שקדמה להקמת המדינה", מדגיש עמיאור. תערוכה חדשה בספרייה הלאומית, בשם "לשנה הבאה בני חורין", מוקדשת להגדות מתקופה זו.
"בשנים אלו, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ולאחריה, ההגדות הלא-מסורתיות מציבות את היטלר והנאצים במקומם של פרעה והמצרים", הוא מספר. "לאחר מכן, בתקופת ההעפלה, יש בהגדות הקבלה בין יציאת מצרים והמסע לארץ ישראל - לבין המעפילים שמנסים לפרוץ את ההסגר הבריטי על הארץ. לאחר שנות עקירה ונדודים הם נכנסים לארץ ישראל ובהמשך גם משתתפים בהקמת המדינה.
"חשוב לזכור שלקראת סוף מלחמת העולם השנייה היו בצבא הבריטי 40 אלף חיילים מארץ ישראל, ובכל שנה לקראת ליל הסדר הם יצרו הגדות משלהם המבטאות את עובדת היותם חיילים יהודים המשתתפים למען הצלת אחיהם באירופה.
"בהמשך הם הבינו את ממדי האסון; ההגדות שלהם מבטאות את המפגש עם ניצולי השואה והמאמצים לשקם אותם ולעודד את עלייתם לארץ. ברבות מן ההגדות שלהם מופיע, בין היתר, שירו של חיים נחמן ביאליק, 'מתי המדבר האחרונים', הנפתח במילים 'קוּמוּ, תֹּעֵי מִדְבָּר, צְאוּ מִתּוֹךְ הַשְּׁמָמָה; עוֹד הַדֶּרֶךְ רָב, עוֹד רַבָּה הַמִּלְחָמָה'. המשמעות עבורם היא שהגיע הזמן שמתי המדבר יעלו בכוח לארץ ישראל וייקחו את גורלם בידיהם".
מתי היה השיא של ההגדות הלא-מסורתיות?
"בין שנות ה-40 לשנות ה-60, שנות השיא של התנועה הקיבוצית. רבות מההגדות שלהם הן בעלות אופי סוציאליסטי, וכללו ציורים וטקסטים של יוצרים קנוניים כגון ביאליק ודוד פרישמן. בנוסף, הגדות אלו כללו גם קטעים מההגדה המקורית, וטקסטים רלוונטיים מהתנ"ך כמו חזון העצמות היבשות, נבואות הגאולה של ירמיהו וישעיה ועוד.
"בקיבוץ יגור ליל הסדר היה אירוע תרבותי שכלל מופע מוזיקלי. עד להקמת המדינה היה פסח היה מעין 'חג עצמאות'. בשנות ה-80 חלה הירידה בכוחו של הרעיון החלוצי ואולי גם במשיכה של הרעיונות הציוניים הקלאסיים. אפשר לומר שזמן הזוהר של ההגדות האלטרנטיביות חופף לזה של התנועה הקיבוצית. כשהרעיון הקיבוצי נחלש, גם כוחן של ההגדות הלא-מסורתיות נחלש, אך לא הסתיים. בעשור האחרון משקיעות תנועות ההתחדשות היהודית מאמצים בחידוש המסורת הזו".
לפנייה לכתב/ת 
