בלי "שפוך חמתך", עם פליטים: והגדת לבנך החילוני
הגדות חדשות, מסורות שלא שיערון אבותינו ו"סדרים אלטרנטיביים": בכל מקום על פני הגלובוס חוגג עם ישראל את חירותו - אבל יותר ויותר קהילות יוצקות בחג משמעויות חדשות. מתפוז בקערת הסדר למען הנשים, דרך "סדר" שמתאים גם לזוגות מעורבים - וכלה בהגדה שמבקשת להכיר בסבל הפלסטיני
בגיל 18 גילתה לראשונה רינה לבנון שרוב האנשים בעולם קוראים הגדה אחרת מזו שהכירה כל חייה. לבנון, בת קיבוץ כפר בלום, גדלה על "ההגדה הקיבוצית" – נוסח אלטרנטיבי שהחל בשנות השלושים של המאה הקודמת, ופיתח את תפיסת היציאה מעבדות לחירות בעיניים חילוניות וציוניות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
העמוד המיוחד שלנו: זמני כניסת החג - וכל מה שרציתם לדעת על פסח
"לא הכרתי בכלל את ההגדה המסורתית ולא ידעתי שיש הגדה אחרת", מודה לבנון, אבל מסורת היא מסורת – וגם כיום קוראים סביב שולחן הסדר של ב"הגדת יגור" שהייתה עושה התקף לב למסובים בבני ברק.
שירים עבריים ו"גרים" מודרנים
לבנון לא לבד: ליל הסדר – יום ההולדת של העם היהודי ואחד החגים האהובים ביותר – נחגג בכל בית יהודי בעולם, סמל למסורת עתיקה שמשמרת אותנו כעם. אבל בשנים האחרונות מגבש ליל הסדר צורה מודרנית בתוך המסגרת השמרנית, ומנהגים חדשים - שלא לומר הגדות חדשות - תופסים את מקומה של המסורת העתיקה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- תלמידים גילו: נרות מתקופת התלמוד - עדות ליישוב יהודי
- "ליל הסדר הגדול בעולם": 500 קילו מצות
- "כשהילדים שלכם ישירו מה נשתנה, אני אתכווץ"
לבנון (41), שלאחרונה החלה לנהל את תוכנית "כזה ראה וחדש" של התנועה הקיבוצית, התעדכנה בהגדה המסורתית - והחליטה להישאר עם החידוש: "ההגדה הקיבוצית מצוינת ומשקפת את הרוח שלנו ואורח החיים שלנו בצורה מדויקת", היא מסבירה.
"המטרה של 'כזה ראה וחדש' היא לחזק את הזהות היהודית-חילונית-פלורליסטית. לקראת פסח קיימנו סמינרים למנהלי חינוך בקיבוצים, שכללו לימוד טקסטים יהודיים במבט עכשווי. למשל, סוגיית 'כי גרים הייתם בארץ מצרים', המתחברת לסוגיית הפליטים. גם למדנו שירים של אתי אנקרי ועלמה זוהר העוסקים ביציאת מצרים".
למה לא יצרתם הגדה חדשה?
"ב-1985 יצר אריה בן גוריון, אחיו של ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, נוסח הגדה המבוסס על הגדת יגור - וזו ההגדה שאני קוראת עם המשפחה שלי. זו הגדה מצוינת שכוללת את כל החלקים המוכרים מההגדה המסורתית, עם הקטעים החדשים" (הכוללים למשל קטעי שירה עברית).
לבנון מספרת כי ברוב הקיבוצים כבר לא מקיימים יותר סדרים קיבוציים, דוגמת זה שמתקיים עדיין בקיבוץ נען. לדבריה, "ברוב הקיבוצים עושים סדרים במשפחות או בקבוצות קטנות, ושם כותבים הגדות משפחתיות שבהן אפשר לשלב את התוכן שאנחנו מציעים".
בשביל הלא-יהודים: בלי "שפוך חמתך"
זכרון השואה, שיר הפרטיזנים, תפילה לשלום השבויים והנעדרים וסוגיית הפליטים הם מקצת הנושאים שמרכיבים את ליל הסדר של מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, הרב גלעד קריב.
"בקהילות רפורמיות בחו"ל וגם בארץ שמרו ההגדות שלנו על זיקה למסורת ולטקסט. הן כוללות את מנהגי הסדר - 'קדש ורחץ', אכילת מצה ומרור, אמירת הקושיות, משנת רבן גמליאל ו'הלל' - אבל אין התעקשות לקרוא את כל המלל, שחלקו כלל לא מובן לרבים. המטרה היא לספר את סיפור יציאת מצרים, ולשלב בתוך ה'סדר' טקסטים ומנהגים שנותנים טעם עכשווי".
"לפני ההלל", מספר קריב, "אנחנו אומרים תפילה לשלום השבויים והנעדרים. אחרי דיינו יש סבב משפחתי שבו מספרים סיפורי עלייה. השנה נתייחס בהגדה, לעניין הפליטים. אחרי שנקרא את 'בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים', נקיים לימוד משותף על משמעות הציווי 'ואהבת את הגר כי גרים הייתם'".
ברבות מהקהילות הרפורמיות בחו"ל אחוז נישואי התערובת גבוה מאוד, וסביב שולחן הסדר מסבים לעיתים חתנים וכלות שאינם יהודים. "בחלק מההגדות הרפורמיות המשפט 'שפוך חמתך על הגויים' כלל לא מופיע", אומר הרב. "אני משתמש בהגדה שבה הטקסט הזה נמצא, אבל אני לא קורא אותו, ומסביר לילדים שזו תוספת מאוחרת, מתקופה שבה היו פרעות שפגעו ביהודים. כיום יש לנו מדינה ריבונית, ולכן במקום זה אנחנו מקריאים מספר מיכה את חזון 'וכתתו חרבותם לאתים', פותחים את הדלת לאליהו, ומדברים עליו כעל מבשר שלום ולא מלחמה".
הרב קריב רואה ב"סדר" עם משפחות מעורבות סימן מבשר טוב: "גם אם אחד מהילדים נישא לבן זוג לא יהודי, עצם הישיבה שלהם סביב שולחן הסדר מעידה על רצון שלא להתבולל. אנחנו רואים בעצם הקיום של הסדר רגע משמעותי של המשכיות יהודית. זה גורם גם למשפחה שבה יש מי שלא מוגדרים כיהודים על פי ההלכה האורתודוכסית, להישאר בתוך המעגל היהודי".
בשביל הנשים: תפוז וגביע מים
כבר כמה שבועות שאפשר לפגוש נשים עטופות בטלית המחלקות תפוזים לנשים בירושלים. מדובר ב"נשות הכותל" המבקשות להנחיל מסורת חדשה שתנכיח את הנשים בשולחן הסדר המסורתי.
ענת הופמן, יו"ר הארגון ומנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ארגנה לפני החג טקס סדר אלטרנטיבי שכלל הוספת תפוז לקערת הסדר - ומזיגת גביע מים לכבודה של מרים הנביאה. "נשים נעדרו מהנרטיב של ההגדה ומהסיפור המכונן של יציאת מצרים", היא אומרת, "למרות שהן היו נוכחות ביציאת מצרים. ובכל זאת, ההגדה כוללת ארבעה בנים ואת מצוות 'והגדת לבנך', בלי אזכור לנשים. מרים, אחותו של משה שהצילה אותו, לא מוזכרת בהגדה, והיא דווקא יכולה להשתלב בסדר".
אבל למה דווקא תפוז?
"ליל הסדר מלא במנהגים יוצאי דופן שנועדו לעודד את הילדים לשאול שאלות, ולכן המצאה של מנהג היא למעשה חלק מהמסורת היהודית. זה אחד הדברים שאני אוהבת ביהדות - לנפץ את מה שההורים נתנו לנו, לשבור תבניות. לצערי היהדות החרדית איבדה את היכולת לחדש את הישן ולקדש את החדש".
הופמן אומרת – ועושה: "אצלנו אחרי שמזכירים את ארבעת הבנים, יש את 'ארבע הבנות'. המרשעת אומרת: 'מה, יש אפליה בישראל? מה פתאום, אף פעם לא חוויתי אפליה. נשים וגברים הם אותו הדבר ומי שהוציאה את עצמה מהכלל כפרה בעיקר".
הניסיון לסדר אלטרנטיבי לא יצר חיכוך עם בן זוגך?
"אני ממשפחה חילונית וגם הוא, אבל האמת שיש ביננו בפסח חיכוכים גדולים מאוד", הופמן צוחקת. "משפחתו במקור ממרוקו, ואם לא שמים על האוכל כמויות גדולות של תבלינים, אז האוכל לא טעים לו, ואז הוא אומר 'אצל אמא שלי היה טעם לאוכל'. אז אני אומרת לו בוא נדבר על אמא שלך – כי גם זה מנכיח נשים בסדר".
ההגדה שרוצה להכיר בסבל הפלסטיני
גם ב"הגדת היובל" לא שוכחים את הנשים – וגם לא את הפלסטינים. ד"ר תומר פרסיקו, חוקר במכון הרטמן ומרצה בחוג למדעי הדתות באוניברסיטת תל אביב, יצר אותה עם קבוצת פעילים לפני כשנה, "לציון 50 שנה לשליטה בשטחי יהודה ושומרון ובמיליוני בני אדם פחותי זכויות", כדבריו.
"היובל, שנת החמישים, הוא המועד שבו נצטוונו על פי המסורת להשיב אדמות מופקעות לבעליהם ולשחרר עבדים; 'וקידשתם את שנת החמישים וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'. 'הגדת היובל' מעמידה את הציווי לקרוא דרור בארץ בשנת היובל, אל מול חג החירות".
בין השותפים בפועל בהגדה - יוצרים והוגים מכל רחבי העולם היהודי, ובהם פרופ' חביבה פדיה, לאון ויזלטיר, אווה אילוז, עמוס עוז ושרה סילברמן, "שהציעו במדרש, בשיר ובזעקה מוסרית פרשנויות בנות זמננו לקטעי ההגדה", כך פרסיקו.
"את אחת הפרשנויות ל'ארבעת הבנים' כתבה קרול גיליגן, פסיכולוגיות ופילוסופית של המוסר מהידועות בעולם. לדבריה, מלבד ארבעה בנים יש גם בת, זו שחומלת. החומלת, מה היא אומרת? 'מהו אלוהים הנענה רק לסבלות העברים ואינו נענה לסבלות המצרים?' אמרי לה: 'ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (מהו שכתוב) 'ולא קרב זה אלא זה כל הלילה' – ביקשו מלאכי השרת לומר שירה. אמר הקדוש ברוך-הוא: מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?"
על השאלה איך ניתן להשוות בין הסבל של בני ישראל במצרים, לבין הסכסוך הטריטוריאלי עם הפלסטינים, הוא משיב כי "אין כוונה להשוות בין ישראל היום למצרים של אז. הקריאה היא לחירות מתוך הבנה שהמסורת שלנו נושאת בתוכה תזכורות מתמידות לאידיאלים שאנחנו מצווים לשאוף אליהם. אנחנו מצווים לקרוא דרור בכל הארץ; אנחנו מצווים על אהבת הגר; לא יכול להיות שהעם שסבל כל כך לא יכיר בסבלו של הזולת. ובסופו של דבר, עד שהם לא יהיו בני חורין, אנחנו לא נהיה בני חורין".
סדר חברתי חדש (על הדשא בתל אביב)
סוגיית הפליטים הבוערת בחודשים האחרונים הביאה את אסף רג'ואן ליבנה, השובת רעב מזה כחודש למען דרום תל אביב, ליזום ליל סדר חברתי על המדשאה בכיכר רבין, שיוקדש להפגנת סולידריות עם תושבי השכונות, חסרי הבית, הנשים בזנות ומבקשי המקלט. הוא מכוון לדבריו למשפחות מכל הסוגים – "כל מי שרוצים לחגוג בדרך אחרת, מחוץ לקופסה".
ליל הסדר החברתי יתקיים בישיבה על מחצלות וכריות, עם הגדות מסוגים שונים, מגוון כלי נגינה ושירונים. שולחן הסדר ייערך על טהרת הטבעונות, על מנת לאפשר לכמה שיותר אנשים לקחת חלק באירוע. וכמובן שלא ייעדרו גם מצות, אפיקומן, ארבע כוסות יין, קערת סדר מרכזית ועוד.
אסף רג׳ואן ליבנה, עובד סוציאלי ועורך דין, מבקש להעניק "משמעות חברתית ואקטואלית לחג הפסח ולהגדה", לדבריו. "בליל הסדר הזה נהיה מסובים וננסה להיות בני חורין אמיתיים, חופשיים מתכתיבים... אנחנו מתכוונים להישאר בכיכר עד השעות הקטנות של הלילה, אז גם מי שרוצה לבוא אחרי ליל הסדר המשפחתי – מוזמן".
והגדת לבנך החילוני
מי שדווקא הוציאה השנה הגדת פסח חדשה היא "תנועת הנוער העובד והלומד". ההגדה כוללת כמובן את הטקסט המסורתי, שאליו צורפו הפעלות לחניכים, שאלות לדיון, פרשנויות ומשחקים. את עמודי ההגדה מלווים איורים שיצרו חברים וחברות התנועה.
רותם גינת, רכזת הדרכה בתנועה, מסבירה כי "אחד הצווים החשובים המצויים בהגדת פסח הוא 'והגדת לבנך'. כלומר, ההגדה במקורה היא כלי חינוכי שבאמצעותו נושאים מדור לדור את הסיפור ומשמעותו.
"חג הפסח, חג החירות, הינו חג רב משמעויות שמציין את אחד הרגעים ההיסטוריים החזקים והגדולים ביותר של עמנו. הסיפור המדהים של יציאת מצרים הוא סיפור בעל משמעויות חינוכיות רבות, שאקטואליות ורלוונטיות גם היום ובוודאי שלעתיד".
